רוחות (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"רוחות" בברלין, 1983

רוחותאנגלית: Ghosts; בצרפתית: Les revenants; השם המקורי בדאנו-נורווגית הוא Gengangere) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הנורווגי הנריק איבסן. הוא נכתב בשנת 1881 והוצג לראשונה ב-1882.[1] כמו רבים ממחזותיו הידועים של איבסן, "רוחות" הוא פרשנות ביקורתית מאוד של המוסר במאה ה-19.

המחזה נכתב במקור בדאנו-נורווגית. המילה הנורווגית בכתיב דהיום (שהתבדל בינתיים מן הניב הדני) היא "Gjengangere", אולם התרגום סביר, מילולית משמעו "הולכים שוב", בנורווגית משתמשים במונח גם כדי לתאר אנשים שנוהגים לבקר לעתים קרובות באותם מקומות בילוי, כגון ברים, מסיבות, השקות וכדומה.

הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוחות נכתב במהלך סתיו 1881 ופורסם בדצמבר אותה שנה. בנובמבר 1880, כשאיבסן התגורר ברומא, הוא חשב לכתוב מחזה חדש אחרי בית בובות. לאחר שנסע לסורנטו בקיץ 1881, הוא עבד קשה על כך. הוא סיים לכתוב את המחזה בשלהי נובמבר 1881.[2] וראה אור בקופנהגן ב-13 בדצמבר. הצגת הבכורה שלו הייתה ב-20 במאי 1882 בנורווגית בשיקגו.[3] המחזה תורגם לאנגלית בשם "Ghosts" ולעברית בשם "רוחות". מונח זה אינו תרגום מדויק של שמו בדנית או נורווגית. התרגום הנכון צריך להיות " revenant ", כלומר - מישהו שחוזר מן המתים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלנה אלוינג מתכוונת להקדיש את בית היתומים שבנתה לזכרו של בעלה המנוח, קפטן אלוינג. היא מגלה למדריך הרוחני שלה, הכומר מנדרס, שהיא הסתירה את נישואיה הכושלים, ובנתה את בית היתומים כדי לכלות את עושרו של בעלה כך שבנם, אוסולד, לא ירש ממנו דבר. הכומר מנדרס יעץ לה בעבר לשוב לבעלה למרות ניאופיו והיא מבצעת את עצתו מתוך אמונה שאהבתה לבעלה תחזיר אותו לדרך הישר. אולם ניאופיו של בעלה ממשיכים עד למותו וגברת אלוינג אינה יכולה לעזוב אותו מתוך חשש שהקהילה תחרים אותה. במהלך המחזה היא מגלה שבנה אוסולד (אותו היא שלחה לגדול מחוץ לביתה בילדותו, כדי שלא יושחת בידי אביו) סובל מעגבת, שהייתה באותה תקופה מחלה סופנית ונרמז שהיא עברה אליו בגלל חטאי אביו. פרט לכך, אוסולד התאהב ברגינה אנגסטרנד, המשרתת של הגברת אלוינג, שמתגלה שהיא בתו הבלתי חוקית של קפטן אלוינג, ומכאן אחות למחצה של אוסולד.

המחזה מסתיים כשעל גברת אלוינג להחליט האם לכבד את בקשת בנה אוסולד לבצע בו המתת חסד. החלטתה אינה ידועה.

הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הלנה אלוינג – אלמנתו של הקפטן ויועץ החצר אלוינג.
  • אוסולד אלוינג – בנה, צייר.
  • הכומר מנדרס.
  • אנגסטרנד – נגר.
  • רגינה אנגסטרנד – מאמינה שהיא בתו של יעקב אנגסטרנד, אולם למעשה היא בתו של קפטן אלוינג. היא גם המשרתת של הגברת אלוינג.
  • קפטן אלוינג – הוא מת ולכן אינו נוכח על הבמה, אבל מדברים עליו.

ההפקות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדביג וינטרהלם בתפקיד גברת אלוינג ואוגוסט לינדברג בתפקיד אוסולד בהפקה שוודית משנת 1883

רוחות הוצג לראשונה במאי 1882, כשלהקה נודדת דנית הציגה אותו באולם אורורה טרנר בשיקגו.[4] איבסן לא אהב את העובדה שהמתרגם ויליאם ארצ'ר השתמש במילה "רוחות" (Ghosts) ככותרת המחזה, בעוד שהיה ראוי ששם המחזה בשפה הנורווגי "Gengangere" יתורגם בצורה מדויקת יותר כ"The Revenants"[5] שמשמעותו המילולית היא "אלה ששבים". הצגת הבכורה של המחזה בשוודיה הייתה בעיר הלסינגבורג, ב-22 באוגוסט 1883.[6]

המחזה הועלה פעם אחת בהופעה פרטית בלונדון ב-13 במרץ 1891 בתיאטרון רויאלטי. הצנזורה שעליה הופקד לורד צ'מברלין לא התערבה בו בגלל שההצגה הוגבלה לאגודת התיאטרון העצמאית (Independent Theatre Society), שכללה בין חבריה את ג'ורג' ברנרד שו, תומאס הרדי והנרי ג'יימס.

"רוחות" הוצג בעיר ניו יורק ב-5 בינואר 1894, ובתיאטרון העצמאי של ניו יורק (New York Independent Theatre) ב-1899. מארי שו גילמה את דמותה של גברת אלוינג. אלה נזימובה ופול אולנף העלו הפקה ידועה של "רוחות" בחדר קטן בלואר איסט סייד. כשנזימובה הייתה סטודנטית ברוסיה, היא רצתה "לשחק את רגינה בעבודת הגמר בבית הספר הדרמטי במוסקבה, אולם הם לא הרשו לי. "רוחות" נאסר באותה עת בידי הצנזור, מכיוון שהוא מתח ביקורת על הכנסייה."[7]

התגובות והביקורות ההפקות הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במידה רבה בדומה לבית בובות, "רוחות" היה סנסציוני במתכוון. מה שבעיקר הפריע לבני זמנו של איבסן היה חוסר הצניעות המופגן שלו לדעתם, בעיסוקו החושפני יתר על המידה בנושא שאין לדבר עליו. המבקר האנגלי תיאר אותו אחר כך כ"מעשה מלוכלך שנעשה בפומבי",[8] ועבור רבים זה היה מזעזע יותר ממהפך אינטלקטואלי עמוק.

באותה תקופה, עצם האיזכור של מחלת מין היה שערורייתי, אולם כדי להראות שאפילו אדם שהיה נאמן לאידאלים החברתיים של מוסר לא היה מוגן מפניה, היה מנוגד לכללי ההתנהגות החברתיים המקובלים של בני התקופה הוויקטוריאנית. הפקת "רוחות" הסעירה את החברה הנורווגית של אותם ימים ועל איבסן נמתחה ביקורת חריפה. ב-1898 כשאיבסן הוצג בפני המלך אוסקר השני של שוודיה ונורווגיה, בארוחת ערב שנערכה לכבודו של איבסן, המלך אמר לו שהמחזה לא טוב. אחרי שתיקה קצרה, איבסן התפרץ ואמר: "הוד מעלתו, הייתי חייב לכתוב את רוחות!".

הציטוטים להלן הם אוסף הערות הנוגעות למחזה ממגוון עיתונים ומקורות, שנכתבו בתקופת הצגת הבכורה שלו.

"מחזהו המתועב של איבסן המכונה "רוחות", עולה ממנו צחנת ביוב: פצע פתוח דוחה, צעד מלוכלך הנעשה בפומבי... מגעיל, חוסר נימוס משווע... מעשה נבלה... מעשה ידי שיכור." - דיילי טלגרף

מעורר שאט נפש... דמויות שהן או בעלות סתירה פנימית, או לא מעניינות או דוחות." – דיילי כרוניקל

"סיפור מבעית, חולני... יצירה בימתית שמזלזלת בכל גבר או אישה בעלי שכל ישר."

"מבחיל ומסוכן... מזהם את הצופים התמימים באותה מחלת עגבת של המוח שבה חולה אוסולד." - Ockham's Quarterly

"דיאגנוזה מדכאת של חוסר צניעות שפלה... הדמויות הן מתחסדות, נוקשות ומופקרות... קריקטורות מבעיתות." - lack and White

"התבשיל המבחיל והמטונף ביותר שהועלה אי פעם הוא חרפה להנהלת התיאטרון האנגלי... משעמם ומגעיל." – Era

"תשעים ושבעה אחוזים מהאנשים שהולכים לרוחות הם אנשים דוחים שמוצאים נושאים מגונים לטעמם, בדיוק כפי שהם עצמם כאלה" - Sporting and Dramatic News

"מכוער, מגעיל, צורם ומשעמם... רוח רעה, שמחפשת אחרי זוועות בלילה, וממצמצת כמו ינשוף זקן טיפש, כשקרן שמש חמה שמביאה שמחת חיים מבליחה לתוך עיניו." – Gentlewoman

"החברתי וחסר המין... האישה הבלתי נשית, הנשית הבלתי מיניות, ערב רב של בעלי דעות קדומות לבושות בביגוד מינימלי.... כלבים המחפשים צואה... גברים נשיים ונשים גבריות... כולם – גברים ונשים כאחד – יודעים שהם עושים לא רק מעשים בזויים אלא גם לא חוקיים... הלורד צ'מברליין (הצנזור) הותיר אותם להתפלש ברוחות... מחוץ לחבורה מטופשת, אין עניין קל שבקלים בנוכלות הסקנדינבית... גל של איוולת אנושית". - Truth

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוחות, תרגום - חיים דגן, תל אביב : תש"ל?
  • רוחות: מחזה בשלוש מערכות, מתרגם: ישורון קשת/יעקב קופילביץ'. תל אביב: מרכז ישראלי לדרמה, תשל"ו.
  • רוחות, תרגם והוסיף מבוא והערות: גד קינר. תל אביב : אור-עם, תשמ"ג 1983.
  • רוחות, עברית - רבקה משולח. רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, 1990.
  • רוחות רפאים, דורון תבורי, 2009.

המחזה "רוחות" בתיאטרון המקצועי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. התיאטרון הארץ ישראלי - הצגת בכורה: 1921/3 ?

2. תיאטרון הבימה - הצגת בכורה: 16 בספטמבר 1947

3. תיאטרון פיטר פריי - הצגת בכורה: 1965

4. תיאטרון באר-שבע - הצגת בכורה: 18 באוקטובר 1989

5. תיאטרון הבימה - הצגת בכורה: 16 באוקטובר 1995

6. תיאטרון תמונע (בשם "רוחות רפאים") - הצגת בכורה: פברואר 2009

7. תיאטרון באר שבע (כעיבוד מודרני למחזה, בשם "רוחות") - הצגת בכורה: יולי 2014

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Book Background, Penguins Classics, Henrik Ibsen: Ghosts and Other Plays ISBN 0-14-044135-2

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוחות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עובדות אודות רוחות, הכול אודות איבסן, באתר הספרייה הלאומית של נורווגיה
  2. ^ מונטרוז מוזס, רוחות, אנציקלופדיה אמריקנה, 1920
  3. ^ הצגת הבכורה הראשונות בשפה האנגלית, הכול אודות איבסן, באתר הספרייה הלאומית של נורווגיה
  4. ^ עובדות אודות רוחות, הכול אודות איבסן, באתר הספרייה הלאומית של נורווגיה
  5. ^ Watts, Peter. Notes, p. 291, in Henrik Ibsen, Ghosts and other Plays, Penguin Classics, 1964.
  6. ^ מונטרוז מוזס, רוחות, אנציקלופדיה אמריקנה, 1920
  7. ^ מונטרוז מוזס, רוחות, אנציקלופדיה אמריקנה, 1920
  8. ^ Krutch, Joseph Wood. "Modernism" in Modern Drama: A Definition and an Estimate. Ithaca: Cornell University Press, 1953. Page 9.