רוחות (מחזה)

רוחות
Gengangere

"רוחות" בברלין, 1983
כתיבה	הנריק איבסן
סוגה	דרמה, דרמה משפחתית
הצגת בכורה	20 במאי 1882
שפה	נורווגית

רוחות (באנגלית: Ghosts; בצרפתית: Les revenants; השם המקורי בדאנו-נורווגית הוא Gengangere) הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הנורווגי הנריק איבסן. הוא נכתב בשנת 1881 והוצג לראשונה ב-1882. כמו רבים ממחזותיו הידועים של איבסן, "רוחות" הוא פרשנות ביקורתית מאוד של המוסר במאה ה-19.

המחזה נכתב במקור בדאנו-נורווגית. המילה הנורווגית בכתיב דהיום (שהתבדל בינתיים מן הניב הדני) היא "Gjengangere", אולם התרגום סביר, מילולית משמעו "הולכים שוב", בנורווגית משתמשים במונח גם כדי לתאר אנשים שנוהגים לבקר לעיתים קרובות באותם מקומות בילוי, כגון ברים, מסיבות, השקות וכדומה.

הכתיבה

רוחות נכתב במהלך סתיו 1881 ופורסם בדצמבר אותה שנה. בנובמבר 1880, כשאיבסן התגורר ברומא, הוא חשב לכתוב מחזה חדש אחרי בית בובות. לאחר שנסע לסורנטו בקיץ 1881, הוא עבד קשה על כך. הוא סיים לכתוב את המחזה בשלהי נובמבר 1881. וראה אור בקופנהגן ב-13 בדצמבר. הצגת הבכורה שלו הייתה ב-20 במאי 1882 בנורווגית בשיקגו. המחזה תורגם לאנגלית בשם "Ghosts" ולעברית בשם "רוחות". מונח זה אינו תרגום מדויק של שמו בדנית או נורווגית. התרגום הנכון צריך להיות " revenant ", כלומר - מישהו שחוזר מן המתים.

תקציר העלילה

הלנה אלווינג מתכוונת להקדיש את בית היתומים שבנתה לזכרו של בעלה המנוח, קפטן אלווינג. היא מגלה למדריך הרוחני שלה, הכומר מנדרס, שהיא הסתירה את נישואיה הכושלים, ובנתה את בית היתומים כדי לכלות את עושרו של בעלה כך שבנם, אוסולד, לא ירש ממנו דבר. הכומר מנדרס יעץ לה בעבר לשוב לבעלה למרות ניאופיו והיא מבצעת את עצתו מתוך אמונה שאהבתה לבעלה תחזיר אותו לדרך הישר. אולם ניאופיו של בעלה ממשיכים עד למותו וגברת אלווינג אינה יכולה לעזוב אותו מתוך חשש שהקהילה תחרים אותה. במהלך המחזה היא מגלה שבנה אוסולד (אותו היא שלחה לגדול מחוץ לביתה בילדותו, כדי שלא יושחת בידי אביו) סובל מעגבת, שהייתה באותה תקופה מחלה סופנית ונרמז שהיא עברה אליו בגלל חטאי אביו. פרט לכך, אוסולד התאהב ברגינה אנגסטרנד, המשרתת של הגברת אלווינג, שמתגלה שהיא בתו הבלתי חוקית של קפטן אלוינג, ומכאן אחות למחצה של אוסולד.

המחזה מסתיים כשעל גברת אלווינג להחליט האם לכבד את בקשת בנה אוסולד לבצע בו המתת חסד. החלטתה אינה ידועה.

הדמויות

• הלנה אלווינג – אלמנתו של הקפטן ויועץ החצר אלוינג.
• אוסולד אלווינג – בנה, צייר.
• הכומר מנדרס.
• אנגסטרנד – נגר.
• רגינה אנגסטרנד – מאמינה שהיא בתו של יעקב אנגסטרנד, אולם למעשה היא בתו של קפטן אלווינג. היא גם המשרתת של הגברת אלוינג.
• קפטן אלווינג – הוא מת ולכן אינו נוכח על הבמה, אבל מדברים עליו.

ההפקות בעולם

הדביג וינטרהלם בתפקיד גברת אלוינג ואוגוסט לינדברג בתפקיד אוסולד בהפקה שוודית משנת 1883

רוחות הוצג לראשונה במאי 1882, כשלהקה נודדת דנית הציגה אותו באולם אורורה טרנר בשיקגו. איבסן לא אהב את העובדה שהמתרגם ויליאם ארצ'ר השתמש במילה "רוחות" (Ghosts) ככותרת המחזה, בעוד שהיה ראוי ששם המחזה בשפה הנורווגי "Gengangere" יתורגם בצורה מדויקת יותר כ"The Revenants" שמשמעותו המילולית היא "אלה ששבים". הצגת הבכורה של המחזה בשוודיה הייתה בעיר הלסינגבורג, ב-22 באוגוסט 1883.

המחזה הועלה פעם אחת בהופעה פרטית בלונדון ב-13 במרץ 1891 בתיאטרון רויאלטי. הצנזורה שעליה הופקד הלורד צ'מברלין לא התערבה בו בגלל שההצגה הוגבלה לאגודת התיאטרון העצמאית (Independent Theatre Society), שכללה בין חבריה את ג'ורג' ברנרד שו, תומאס הרדי והנרי ג'יימס.

"רוחות" הוצג בעיר ניו יורק ב-5 בינואר 1894, ובתיאטרון העצמאי של ניו יורק (New York Independent Theatre) ב-1899. מארי שו גילמה את דמותה של גברת אלוינג. אלה נזימובה ופול אולנף העלו הפקה ידועה של "רוחות" בחדר קטן בלואר איסט סייד. כשנזימובה הייתה סטודנטית ברוסיה, היא רצתה "לשחק את רגינה בעבודת הגמר בבית הספר הדרמטי במוסקבה, אולם הם לא הרשו לי. "רוחות" נאסר באותה עת בידי הצנזור, מכיוון שהוא מתח ביקורת על הכנסייה."

התגובות והביקורות ההפקות הראשונות

במידה רבה בדומה לבית בובות, "רוחות" היה סנסציוני במתכוון. מה שבעיקר הפריע לבני זמנו של איבסן היה חוסר הצניעות המופגן שלו לדעתם, בעיסוקו החושפני יתר על המידה בנושא שאין לדבר עליו. המבקר האנגלי תיאר אותו אחר כך כ"מעשה מלוכלך שנעשה בפומבי", ועבור רבים זה היה מזעזע יותר ממהפך אינטלקטואלי עמוק.

באותה תקופה, עצם האזכור של מחלת מין היה שערורייתי, אולם כדי להראות שאפילו אדם שהיה נאמן לאידיאלים החברתיים של מוסר לא היה מוגן מפניה, היה מנוגד לכללי ההתנהגות החברתיים המקובלים של בני התקופה הוויקטוריאנית. הפקת "רוחות" הסעירה את החברה הנורווגית של אותם ימים ועל איבסן נמתחה ביקורת חריפה. ב-1898 כשאיבסן הוצג בפני המלך אוסקר השני של שוודיה ונורווגיה, בארוחת ערב שנערכה לכבודו של איבסן, המלך אמר לו שהמחזה לא טוב. אחרי שתיקה קצרה, איבסן התפרץ ואמר: "הוד מעלתו, הייתי חייב לכתוב את רוחות!".

הציטוטים להלן הם אוסף הערות הנוגעות למחזה ממגוון עיתונים ומקורות, שנכתבו בתקופת הצגת הבכורה שלו.

"מחזהו המתועב של איבסן המכונה "רוחות", עולה ממנו צחנת ביוב: פצע פתוח דוחה, צעד מלוכלך הנעשה בפומבי... מגעיל, חוסר נימוס משווע... מעשה נבלה... מעשה ידי שיכור." - דיילי טלגרף

מעורר שאט נפש... דמויות שהן או בעלות סתירה פנימית, או לא מעניינות או דוחות." – דיילי כרוניקל

"סיפור מבעית, חולני... יצירה בימתית שמזלזלת בכל גבר או אישה בעלי שכל ישר."

"מבחיל ומסוכן... מזהם את הצופים התמימים באותה מחלת עגבת של המוח שבה חולה אוסולד." - Ockham's Quarterly

"דיאגנוזה מדכאת של חוסר צניעות שפלה... הדמויות הן מתחסדות, נוקשות ומופקרות... קריקטורות מבעיתות." - lack and White

"התבשיל המבחיל והמטונף ביותר שהועלה אי פעם הוא חרפה להנהלת התיאטרון האנגלי... משעמם ומגעיל." – Era

"תשעים ושבעה אחוזים מהאנשים שהולכים לרוחות הם אנשים דוחים שמוצאים נושאים מגונים לטעמם, בדיוק כפי שהם עצמם כאלה" - Sporting and Dramatic News

"מכוער, מגעיל, צורם ומשעמם... רוח רעה, שמחפשת אחרי זוועות בלילה, וממצמצת כמו ינשוף זקן טיפש, כשקרן שמש חמה שמביאה שמחת חיים מבליחה לתוך עיניו." – Gentlewoman

"החברתי וחסר המין... האישה הבלתי נשית, הנשית הבלתי מיניות, ערב רב של בעלי דעות קדומות לבושות בביגוד מינימלי.... כלבים המחפשים צואה... גברים נשיים ונשים גבריות... כולם – גברים ונשים כאחד – יודעים שהם עושים לא רק מעשים בזויים אלא גם לא חוקיים... הלורד צ'מברלין (הצנזור) הותיר אותם להתפלש ברוחות... מחוץ לחבורה מטופשת, אין עניין קל שבקלים בנוכלות הסקנדינבית... גל של איוולת אנושית". - Truth

תרגומים לעברית

• שדים, תרגום – ש. ארנו באום (1941?)
• רוחות, תרגום - חיים דגן, תל אביב : תש"ל?
• רוחות: מחזה בשלוש מערכות, מתרגם: ישורון קשת/יעקב קופילביץ'. תל אביב: מרכז ישראלי לדרמה, תשל"ו.
• רוחות, תרגם והוסיף מבוא והערות: גד קינר. תל אביב : אור-עם, תשמ"ג 1983.
• רוחות, עברית - רבקה משולח. רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד בית צבי, 1990.
• רוחות רפאים, דורון תבורי, 2009.

המחזה "רוחות" בתיאטרון המקצועי הישראלי

1. התיאטרון הארץ ישראלי (בשם ״מעשה בספיריטיזם״) - הצגת בכורה: 1922

• שחקנים: הלנה אלבינג – מרים ברנשטיין-כהן, מאנדרס – מיכאל גור.

2. שחקני ירושלים (בשם ״שדים״) - הצגת בכורה: דצמבר 1941

• יוצרים: מתרגם – ש. ארנו באום; במאי – מריו קרנץ
• שחקנים: מריו קרנץ (אנגסטרנד)

3. תיאטרון הבימה - הצגת בכורה: 16 בספטמבר 1947

• יוצרים: מתרגם - יעקב קופילביץ', במאי – שמעון פינקל, מעצב תפאורה ותלבושות – מרסל ינקו.
• שחקנים: הגב' אלווינג – חנה רובינא, אוסוולד אלווינג - שמעון פינקל, מאנדרס – אהרן מסקין, יעקב אנגדטרנד - ארי ורשבר / מנחם גנסין, רגינה אנגסטרנד – פאני לוביץ'.

4. תיאטרון פיטר פריי - הצגת בכורה: 1965

• יוצרים: במאי – פיטר פריי.
• שחקנים: גב' אלבינג - בתיה לנצט, הכומר מאנדרס - שמעון פינקל, אוסואלד - יצחק חזקיה, יעקב אנגסטראנד - איצקו רחמימוב, רגינה, בתו - מרים גבריאלי.

5. תיאטרון באר שבע - הצגת בכורה: 18 באוקטובר 1989

• יוצרים: מתרגמת - רבקה משולח, במאי – מייקל אלפרדס, עיצוב תפאורה ותלבושות - רות דר, עיצוב תאורה - פליס רוס.
• שחקנים: גב' אלווינג – חנה מרון, אוסוולד אלווינג - דורון תבורי, רגינה - דפנה רכטר, הכומר מאנדרס - מרק חסמן, אנגסטראנד - אהרון אלמוג.

6. תיאטרון הבימה - הצגת בכורה: 16 באוקטובר 1995

• יוצרים: מתרגמים – חנן שניר, גד קינר, במאי – חנן שניר, מעצב תפאורה - אבי שכוי, מלחינת מוזיקה - שוש רייזמן, מעצבת תלבושות - צילי צ'רני, מעצב תאורה - אבי-יונה בואנו.
• שחקנים: הלנה אלווינג – גילה אלמגור, אוסוולד אלוינג – אורי רביץ, הפאסטור מאנדרס – אלכס פלג, אנגסטרנד, נגר – מוסקו אלקלעי, רגינה אנגסטרנד, משרתת - יעל הדר.

7. תיאטרון תמונע (בשם "רוחות רפאים") - הצגת בכורה: פברואר 2009

• יוצרים: מתרגם – דורון תבורי, במאית - יעל קרמסקי, עיצוב תפאורה - אורית אדר בכר, עיצוב תלבושות - רוני כרמל, עיצוב תאורה - חני ורדי, מלחין מוזיקה: גיא גוטמן, וידאו ארט - ליאור שדה ואורית אדר בכר.
• שחקנים: הכומר מנדרס - דורון תבורי, אוסוולד - יפתח אופיר, הלנה אלווינג - חוה אורטמן, רגינה - הילה טוביאן, אנגסטרנד - אייל נחמיאס.

8. תיאטרון באר שבע (כעיבוד מודרני למחזה, בשם "רוחות") - הצגת בכורה: יולי 2014

• יוצרים: מעבד ובמאי – עידו ריקלין, עיצוב תפאורה - סבטלנה ברגר, עיצוב תלבושות - אורן דר, עיצוב תאורה - פליס רוס, מוזיקה: אליוט בן-עזר, מולטימדיה - ג'ראר אלון.
• שחקנים: הלנה אלווינג - שירי גולן, הכומר מנדרס - אמיר קריאף, אוסוולד - תום חגי, רגינה - ענבר דנון, אנגסטרנד - ניר מנקי.

ביבליוגרפיה

• Book Background, Penguins Classics, Henrik Ibsen: Ghosts and Other Plays ISBN 0-14-044135-2

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוחות בוויקישיתוף

• רוחות בפרויקט גוטנברג (תרגם פארקסון שארפ)
• רוחות בפרויקט גוטנברג (תרגם ויליאם ארצ'ר)
• רומן שהוא עיבוד של המחזה מאת קווין פלין
• הפקת תיאטרון הבימה משנת 1947
• הפקת תיאטרון הבימה משנת 1995
• הפקת תיאטרון תמונע משנת 2009
• טלילה בן זכאי, פיטר פריי: איבסן מודרני - התרגום מיושן, בעיתון מעריב, 3 בנובמבר 1965 באתר עיתונות יהודית היסטורית