רון לשם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רון לשם
לשם, 2005
לידה 20 בדצמבר 1976 (בן 42)
גבעתיים
עיסוק סופר
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
פרסים והוקרה פרס ספיר (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רון לשם (נולד ב-20 בדצמבר 1976) הוא סופר ישראלי ועיתונאי, חתן פרס ספיר לספרות ופרס יצחק שדה לספרות צבאית. סמנכ"ל ומנהל התוכניות ב"קשת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם גדל בגבעתיים, כנער שימש במגוון תפקידים בתוכניות טלוויזיה, שירת בצה"ל בחיל המודיעין ביחידה 8200. בשנים 1998 - 2002 שימש חבר מערכת העיתון "ידיעות אחרונות". כיהן כרכז הכתבים של העיתון ומילא שורה של תפקידי עריכה וכתיבה. במסגרת המגזין "שבעה ימים" ליווה את האינתיפאדה השנייה בסדרת כתבות צבע נוקבות שזכו להד ציבורי נרחב והביאו את צלקות הלחימה מהשטח, דרך עיני גיבורים וקורבנות.

בספטמבר 2002 הצטרף ל"מעריב", שימש סגן העורך הראשי וראש אגף החדשות, וכן ערך את אתר האינטרנט של העיתון.

בטורים שכתב הצביע על כוחו וחובתו של העיתונאי להיאבק על אמת סובייקטיבית ערכית ולנסות להסיט את ההיסטוריה ממסלולה. הוא ניתח את הצלחתן של העיתונאיות שלי יחימוביץ' וכרמלה מנשה במהלך שהביא ליציאת צה"ל מלבנון, וכתב על עצמו "אני הייתי מאלה שטעו, השליטה בדרום לבנון נראתה אז בעיניי כמחיר שמוכרחים לשלם". מאמרים אחרים הקדיש לפערים החברתיים המעמיקים בחברה הישראלית. תחת הכותרת "את מי אנחנו שולחים למות למעננו?", תיאר את התרחקותה המתמשכת של "ישראל הראשונה" מצה"ל, בעוד יחידות השדה בצבא הולכות ונשענות בהדרגה, לדבריו, על עניים וילדי פריפריה, עולים חדשים, ודתיים.

בשנת 2005 יצא לאור, בהוצאת זמורה-ביתן ובעריכתה של נועה מנהיים, ספר הביכורים שלו, "אם יש גן עדן", המגולל את סיפורו של סג"ם (אחר כך סגן) לירז ליברטי, המכונה "ארז", מפקד צוות בפלוגת ההנדסה בחטיבת חי"ר (לאורך הספר נרמז לא פעם שמדובר בפלוגת ההנדסה של חטיבת גבעתי[1]) המוצב עם צוותו במוצב הבופור בשנה האחרונה לשהות צה"ל בדרום לבנון[2]. הספר, שנכתב דרך עיני דור החיילים של סוף שנות התשעים, בא להכות על חטא, לסגור את החשבון הפתוח, תוך הארה ביקורתית של הסתמיות, האבסורד, והמחיר הקשה מנשוא של הקיבעון. גישה זו עומדת לניתוח ביקורתי במסגרת קורסים אותם הוא מעביר במרכז הבינתחומי הרצליה, בתחומי העריכה העיתונאית.

על הרומן "אם יש גן עדן" זכה לשם בפרס ספיר לספרות לשנת 2006. הספר זכה גם בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 2006,כמו כן שירו של אייל גולן "אם יש גן עדן" נכתב על ידי דורון מדלי בהשראה מהספר. בשנת 2007 יצא סרט הקולנוע "בופור" בבימויו של יוסף סידר, המבוסס על רומן זה. הסרט זכה בפברואר 2007 בפרס היוקרתי "דב הכסף" בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין ובפברואר 2008 היה מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. בשנת 2011 העלה תיאטרון הבימה גרסה בימתית של הספר, במסגרת הצגת התיאטרון הנושאת את שם הספר, "אם יש גן עדן", בבימויו של משה קפטן ובכיכובם של השחקנים עוז זהבי, עופר שכטר, יוסף סוויד ואחרים.

בין סדרות הדרמה שכתב והיה שותף ליצירתן: ״תא גורדין״ (2011), ״אופוריה״ (2012). ״תא גורדין״ עובדה לגרסא אמריקאית ששודרה ב-NBC תחת השם Allegiance, ולגרסא קוריאנית ששודרה ב-KBS תחת השם Spy. גרסת המקור הישראלית הוכתרה על ידי מגזין התרבות של הגארדיאן הבריטי לאחת משש סדרות הדרמה הבינלאומיות הטובות ביותר לשנת 2012.

לשם נטל חלק בעיבוד הגרסא האמריקאית ל״אופוריה״, שעלתה לשידור ברשת HBO ביוני 2019. הסדרה חודשה לעונה שניה.

בשנת 2019 כתב ביחד עם הבמאי ירון זילברמן את התסריט לסרט הקולנוע ימים נוראים, שזכה בפרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר באותה השנה[3].

בקיץ 2019 החלו צילומי ״הסהר הפורה״, סדרה אמריקאית-צרפתית אותה כתב ביחד עם שותפו עמית כהן, עבור גופי השידור הולו וארטה ועוסקת במלחמת האזרחים בסוריה[4].

במקביל, החלו ברמת הגולן צילומי ״שעת נעילה״, סדרה אותה פיתחו כהן ולשם במשך עשר שנים, וצפוייה להיות סדרת הדרמה היקרה ביותר שהופקה למסך ישראלי[5].

לשם נבחר על ידי מגזין ליברל לאחד ממאה המשפיעים בישראל לשנת 2019.[6]

ספרו השלישי ״יפים כמו שהיינו״ יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת זמורה ביתן.

בין התפקידים הניהוליים שמילא: סמנכ״ל התוכניות ב״קשת״ (2005-2009), מפיק ואיש פיתוח באולפני הסרטים לג׳נדרי בלוס אנג׳לס (2014-2017).

בספטמבר 2013 נישא בבוסטון לבן זוגו, אורן גנור, מנתח ילדים בבית החולים לילדים של בוסטון ומרצה בבית הספר לרפואה של הרווארד, המתמחה בשחזור איברים. השניים הכירו בעת שירותם הצבאי ביחידה 8200, בשנת 1999.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רון לשם, "אם יש גן עדן", הוצאת זמורה ביתן, 2005, עמודים 315-317.
  2. ^ רון לשם, "אם יש גן עדן", הוצאת זמורה ביתן, 2005, עמוד 95, לירז ליברטי: "זו הייתה הפעם הראשונה שבה שכבנו יחד תחת אש, ספגנו. שלושה מחבלים נהרגו שם, למרגלות המוצב, ורק אחרי שנהרגו, החלו העניינים להירגע במעט".
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, www.haaretz.co.il
  4. ^ כבוד: HULU תפיק סדרה שכתבו עמית כהן ורון לשם, ynet, ‏2019-06-13 (בעברית)
  5. ^ זו הסדרה הישראלית היקרה אי פעם, ויוצריה לא יסתפקו בשחזור המלחמה ההיא, www.haaretz.co.il (בעברית)
  6. ^ רון לשם // מראה שחורה, מגזין ליברל, ‏2019-10-11 (בhe-IL)


הקודם:
אלונה פרנקל,
ילדה
פרס ספיר
2006
"אם יש גן עדן"
הבא:
שרה שילה,
שום גמדים לא יבואו