שיחה:אברהם יצחק הכהן קוק/ארכיון 4

הפרת קדושת השביעי של פסח

משתמש:ביקורת, תום שגב מכנה זאת "מחווה נועזת, נדירה עד מאד". בהערה 45 בעמ' 452, הוא מציין ארבעה מקורות לכל הפסקה הקצרה, לא רק של הסיפור הזה. במידה והמקורות מסודרים לפי סדר כרונולוגי של העניינים המדוברים בפסקה, המקור שלו הוא: שמואל כץ, ז'בו, דביר, 1993, כרך ראשון, עמ' 409; 387. שני מקורות שמופיעים אצלו לפני כן באותה הערה:"דרישה לשחרור ז'בוטינסקי"...ספר התעודות, 1949, עמ' 12, ול. יפה: "מבעד לשבכה", הארץ, 22 באפריל 1920, עמ' 1.

ביקורת, אם אתה מפקפק בסיפור הזה, אין לי התנגדות שתסיר את זה, אבל באותו פרק בדיוק בערך, מופיע סיפור על כך שהרב טלפן בשבת! כך שהסיפור אצל שגב לא אמור להפתיע כל כך. Liad Malone - שיחה 16:44, 12 בדצמבר 2016 (IST)

הוא טלפן בשבת לצורך פיקוח נפש, מה שלא רק מותר אלא חובה, ולכן גם זה לא נקרא "הפרת קדושה". להפך. הסיפור עם החתימה מוזר מאוד, נראה ששגב פספס פרט כלשהו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשע"ז • 17:04, 12 בדצמבר 2016 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני מפקפק, אך לא אסיר בלי בדיקת המקורות. המקרים שונים בתכלית: הרב טלפן במקרה של פיקוח נפש. כתיבת עצומה לשחרור מכלא בריטי אינה פיקוח נפש וגם סובלת דיחוי למוצ"ש. אלא אם הוא חשב שמבחינה מוראלית זה לא סובל דיחוי, וגם אז קשה לי להאמין שהתיר את הדבר בלי לגבות את עצמו מיד במוצאי החג ב"תשובה" מפוארת שתתיר זאת. ביקורת - שיחה 17:07, 12 בדצמבר 2016 (IST)

אני מעריך שבספר כותלנו - הרב קוק והמאבק על הכותל, חיים לנגזם, חוסן ישועות, ירושלים ה'תשס"ט. על מאורעות הכותל בתקופת המנדט. עשויה להיות דוגמא נוספת מסוג זה. מי-נהר - שיחה 17:11, 12 בדצמבר 2016 (IST)

דוגמה נוספת למה? לדעתי עניין תמוה מעין זה יש להסיר עד שיתברר מהו המקור הראשוני ומה בדיוק כתוב בו. נרו יאיר • שיחה • י"ב בכסלו ה'תשע"ז • 17:18, 12 בדצמבר 2016 (IST)

שוב, אני לא מתנגד. העיקר שעכשיו זה מתועד בדף השיחה. אם מישהו בעתיד יגלה את התמונה המלאה ואם דובר אז על פיקוח נפש, יוכל לבדוק במקורות שפירטתי ולהחזיר. Liad Malone - שיחה 17:21, 12 בדצמבר 2016 (IST)

תחומי עיסוק ותפקידים נוספים

לדעתי החלוקה של 'תחומי עיסוק' ו'תפקידים נוספים' בתבנית 'רב' היא קצת לא ברורה: האם הכוונה לתחומי התורה בהם עסק, או לתחומי השפעה ציבורית, והערך הזה הוא דוגמה מצויינת לשעטנז הזה. ניתן לומר שעיסוקו הבולט ביותר של הרב קוק הוא רב ראשי אך היו לו עיסוקים נוספים: כגון ראש ישיבה, מחבר ספרים, נשיא של כמה ארגונים וכד'. לחילופין ניתן לדון בחלקי התורה בהם עסק, ואז להגדיר את עיסוקו המרכזי כ'אמונה' או 'מחשבת ישראל' ותחומי עיסוק נוספים: 'תלמוד' 'שו"ת' 'קבלה'. (כמובן שאצל הרב קוק קשה מאוד להגדיר מהו תחום העיסוק העיקרי). ההגדרה של הרבנות הראשית כ'עיסוק נוסף' נותנת תחושה כאילו הוא מילא תפקיד זה ב'שליש משרה'. בעיני הטוב ביותר הוא לכתוב 'תחומי עיסוק' ושם לפרט את חלקי התורה בהם התמחתה הדמות ו'תפקידים ציבוריים' ובהם לפרט את התפקידים שמילאה.יהודי מהשומרון - שיחה 11:40, 9 בינואר 2018 (IST)

תחומי עיסוק זה מה שמנוי בערך, תחומים תורניים. לא כתוב שהרבנות הראשית היא "עיסוק נוסף", אלא "תפקיד נוסף". יש אכן בעיה בתבנית בהגדרה "תפקיד נוסף", כשאין קודם "תפקיד ראשי". נרו יאיר • שיחה • כ"ב בטבת ה'תשע"ח • 22:58, 9 בינואר 2018 (IST)

מה דעתך (ודעת האחרים) על הצעתי לשנות את התבנית מ'תפקידים נוספים' ל'תפקידים ציבוריים'?יהודי מהשומרון - שיחה 17:24, 10 בינואר 2018 (IST)

שנים שזה מפריע לי, אבל זהו דיון לדף השיחה של התבנית. לא בעיה נקודתית בערך הזה. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ח • 21:40, 10 בינואר 2018 (IST)

יחס החרדים - יחס החזון איש

הרבה רבנים אכן לא דיברו אישית נגד הרב קוק, אלא נגד שיטתו, שעל זה דיברו בחריפות רבה, אבל המציאות שהוא בכלל לא מוזכר בכלל קהילות החרדים, לא לומדים בספריו אף ספרי ההלכה, לא מזכירים אותו, ולא מתחשבים בפסקיו.יעקלי - שיחה 10:03, 26 באפריל 2018 (IDT)

החזו"א על ספרי הראי"ה

בספר זכור לדוד לר' דוד'ל פרנקל מקורבו של החזון איש מובא שהחזו"א אסר למוכר ספרים למכור את ספרי ההשקפה של הראי"ה, חשוב לציין את זה בערך.יעקלי - שיחה 10:05, 26 באפריל 2018 (IDT)

יש בנושא הזה גם עדויות הפוכות. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"ח • 13:00, 26 באפריל 2018 (IDT)

אם יש למקורות מקום של אמינות, ברמת השייך, ניתן להוסיף גם את האוסרים וגם את המתירים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 15:36, 26 באפריל 2018 (IDT)

האם יש עדות כל כך אמין (מדובר על אחד האנשים הכי מקורב להחזו"א) שמעידה להיפך, אולי תכתוב לנו על זה? ראיתי אכן ב"משפחה" בחג הסוכות השנה להיפך מהנ"ל, שמותר ללמוד בספרי המוסר של הראי"ה, רק ש"לנו" יש ספרים יותר חשובים, אבל מה חשיבות יש לעיתון נגד עדות מפורשת.יעקלי - שיחה 16:06, 26 באפריל 2018 (IDT)

כדאי תמיד לחפש בגוגל. אפשר כמובן להתווכח מי יותר אמין, אבל סביר יותר שהוא אמר דברים שונים לאנשים שונים, כדרכו. נרו יאיר • שיחה • י"א באייר ה'תשע"ח • 18:04, 26 באפריל 2018 (IDT)

מפני איזה סיבה מופיע שגיאת פרטיות בקישור שלך, מה נאמר שם? וכבר אמר קובץ על יד שניתן לכתוב את שני הצדדים. יעקלי - שיחה 22:37, 26 באפריל 2018 (IDT)

בנושא כזה אין אמינות למקורבים שיאמרו כך או כך. אם היה משהו ראוי לייחוס הוא היה נאמר על ידי החזו"א עצמו בחייו בצורה מפורשת. אם יש משהו מפורש שהוא אמר זה שלא להאמין כשמדברים או אפילו כותבים בשמו דברים ובכלל זה על פשקווילים. מי-נהר - שיחה 22:53, 26 באפריל 2018 (IDT)

אמת. יעקלי, אין לי מושג למה אתה לא מצליח לקרוא. יש הרבה מאוד טענות משני הצדדים בעניין יחס החזו"א לרב קוק, אי אפשר להביא כאן הכול ולכן אני מצטרף לעמדת מי נהר שדי בדברים שברור שהחזו"א עשה או אמר או כתב, אין צורך להיכנס לעדויות. בסופו של דבר הערך עוסק ברב קוק, לא בחזו"א. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ח • 11:58, 27 באפריל 2018 (IDT)

אמרתי שזה תלוי ברמת המקורות. אם הם סתם שמועות, גם אם מתלמידיו, הם מיותרים. אבל אם זה משהו מבוסס יותר, לא רואה מניעה בהצגת הדברים - בעד ונגד. הערך עוסק ברב קוק, אבל אמרה קיצונית (לצורך העניין) כזו של החזו"א נותנת קווים נוספים לענף הביקורת והערכה, ואני רואה בכך טעם לשבח. יעקלי, לא שייך לומר "כבר אמר קובץ על יד", משום שקובץ על יד אינו פסוק במקרא. זו דעתי האישית, ואין לה שום ערך מוסף על דעת עורך אחר. אפשר "כבר הוצע לעיל (על ידי קובץ על יד)". קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 12:05, 27 באפריל 2018 (IDT)

כמדומני שאנו מסכימים. נרו יאיר • שיחה • י"ב באייר ה'תשע"ח • 13:34, 27 באפריל 2018 (IDT)

מזה שהחזון איש לא אמר את זה ברבים אין מכך ראיה למי שמכיר קצת את הליכותיו של החזו"א, שהוא אחז שלא כל מה שהוא חושב צריך לפרסם את זה ברבים, חוץ אם יש בזה צורך גדול, והרבה דברים אמר בצינעא למקורביו ולא ברבים, ובכלל גם בלי העדות הנ"ל ידוע שהחזו"א התנגד להראי"ה מאד בכלל ההיתר מכירה.

אגב, יש הרבה דברים בערך שהם שנויים במחלוקת, כמו יחס החפץ חיים שאני שמעתי ממקור מוסמך מאמרים שהם ממש להפך מהנכתב פה, ולא אכנס בזה כעת, גם יחס הגרי"ז, שבניו אמרו שהוא ממש לא אחז כך וכתב את התוארים רק מפני שהיה צריך לכך. יעקלי - שיחה 10:25, 29 באפריל 2018 (IDT)

למה אין ערך מיוחד להמחלוקת סביב הראי"ה שמרכז כל הפרשה? מעטים הם הרבנים ש80 שנה לאחר פטירתם ועדיין יש מחלוקת כ"כ גדולה סביב שיטתם ועליהםיעקלי - שיחה 10:25, 29 באפריל 2018 (IDT)

ההנחה שהחזו"א אמר רק את הצד שנוח לך למקורביו היא ספקולציה, גם אם תייחס רק לעצמך את הכרת הליכותיו (דבר דומה עשית כמדומני ביחס לרש"ז). כמובן שחלקו ביחס להיתר המכירה, זה בכלל לא רלוונטי. לא מקובל להקדיש ערך לדעות של אנשים על אדם. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ח • 11:06, 29 באפריל 2018 (IDT)

זה לא ספקולציה, החזו"א לא היה סאטמר, ולא חשב שצריך ללחום ברבים על דברים כאלו, אבל לשואל ענה לא למכור אותו, מה כל כך קשה להבין? לגבי הערך שהצעתי, הרי זה פולמוס שהסעיר את היהדות, ולא סתם דעות. יעקלי - שיחה 13:13, 29 באפריל 2018 (IDT)

לך קשה להבין שעמדת החזון איש היא לא בדיוק מה שגדלת עליו. אני מניח שלא סיפרו לך בחיידר שהרב קוק היה אחד משלושה או ארבעה היחידים שהחזו"א קרא להם מרן ושהוא עמד שעה ארוכה לכבודו. אני מזמין אותך שוב לקרוא את העדויות הנוספות בקישור שהבאתי למעלה. לא מדובר בפולמוס דרמטי שעלה לכותרות העיתונים, מדובר בחילוקי דעת ביחס לרב קוק. נרו יאיר • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ח • 13:18, 29 באפריל 2018 (IDT)

למשתמש:יעקלי הנככבד, מה שנרו יאיר הזכיר קישור למעלה אין הכוונה להפניה לתוצאות גוגל כפי שעולה הרושם מכותרתו המוכחלת אלא הינו הפניה לדוגמא משם בקישור בשם בין הרב קוק ל'חזון אי"ש' - רביבים שכתב הרב אליעזר מלמד. באומרו יש על כך שלל דוגמאות והנה כמה מהן. בברכה, מי-נהר - שיחה 14:30, 29 באפריל 2018 (IDT)

עדיין איננו יכול לפתוח את זה, אבל אני לא רואה בזה סתירה אם כינה אותו מרן, לזה שסבר שההשקפה שרשעים הוא צורך לעם ישראל וכו' הוא פסול ואין למכור ספרים כאלה בב"ב, שמא לא פסל אותו אישית בזה, וכדעת הרבה רבנים שחלקו רק על הדעות שלו, שמא זה רק קודם שראה את הספר אורות, עכ"פ ר' דוד פרנקל הוא מקור מוסמך מאדיעקלי - שיחה 16:29, 29 באפריל 2018 (IDT)

למה תלך כה רחוק ? גם הרב צבי יהודה עצמו צינזר דברים של הראי"ה שלא לפרסמם ואף היו הוצאות לאו שהורו להם לאסוף את כל המהדורות של אחד הספרים ולא לפרסמם. הווי אומר יש פערי מידע רבים שיש לגשר עליהם לפני שקובעים משהו. שוודאי אם בכלל נאמרו כך לא הובנו בהקשר ובפרופוציות הראויות. ומאחר ואנו אנצילופדיה אנו לא נכתבו דברים אלה. וכל אחד לבד ישמש את רבותיו וילמד מהם את מה שהוא מאמין שהוא מבין והפרשנות שלו לדבריםם היא על אחריותו בלבד. מי-נהר - שיחה 02:30, 30 באפריל 2018 (IDT)

אתה מספר דברים מעניינים שלא ידעתי עליהם, אולי אתה יכול לפרט יותר, או לתת קישור לזה?יעקלי - שיחה 09:47, 30 באפריל 2018 (IDT)

כאן נאמר שבגלל שיחס החזו"א להראי"ה שנוי במחלוקת הערך לא נכנס לזה, ואילו בערך החזון איש מובא רק הצד החיובי, ואולי הסיפור שהבאתי לא מובא יעקלי - שיחה 09:54, 30 באפריל 2018 (IDT)

ואגב, מה שהביא נרו יאיר לעיל שהחזו"א קם שעה ארוכה לכבודו, יתכן שהוא צודק, אבל יש גם פרשנות אחרת על הקימה, עי' כאןועי' כאן. לא שאני מסתמך על האתר, אבל אני גם לא סומך על תלמידי תלמידי הראי"ה בזה, ואני לא רוצה ליכנס בדברים שאני לא מכיר יעקלי - שיחה 10:03, 30 באפריל 2018 (IDT)

נו, אפילו "יואל אלחנן" האנונימי כביכול, שעושה כל מה שאפשר כדי לזלזל ברב קוק (ואפילו מקפיד לא לקרוא לו הרב) לא מעז להכחיש את העובדה הפשוטה שהחזו"א קם שעה ארוכה לכבודו; אבל אתה מתקשה להודות בזה בפה מלא, ומואיל לכתוב רק "יתכן". אל תסמוך על תלמידי הראי"ה, סמוך על יואל אלחנן שלא חולק שהחזו"א עמד לכבודו שעה ארוכה. לא היה שם שום דבר שהחזו"א היה צריך מהרב קוק, לא ידוע שביקש ממנו משהו חוץ משאלה הלכתית שביקש שיענה עליה (מיד כשבא), כך שכל המאמצים האפולוגטיים של אלחנן מגוחכים. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ח • 13:45, 30 באפריל 2018 (IDT)

כמו שאמרתי אני לא רצה ליכנס לדברים שאני לא מכיר, אבל יואל אלחנן טוען שהחזו"א התחכם לעמוד כל הזמן שלא יהא צריך לקום לכבודו, ושהחזו"א כתב את התואר "מרן", אם כתבו, רק בפעם הראשונה ובמכתבים אחרים אין, ושהחזו"א שתק כשהראי"ה ביקר אותו, עיי"ש, כאמור אני לא מאמין לו אבל גם לא להרבנים הד"לים, אבל לר' דוד פרנקל אפשר להאמין, אלחנן כותב שגם הרב שטיינברג כתב עדות זאת, עוד לא בדקתי. יעקלי - שיחה 10:39, 4 במאי 2018 (IDT)

כל מה שכתבת הוא דוגמה ומופת לתירוצים מתפתלים של מי שמתקשה להודות באמת. אם היה רוצה לא לכבדו לא היה קם כלל, וודאי לא היה שואל אותו שאלות הלכתיות, בטח ובטח שלא היה מכנה אותו "מרן". נרו יאיר • שיחה • י"ט באייר ה'תשע"ח • 10:44, 4 במאי 2018 (IDT)

התמונה הראשית בערך היא כשהיה בדרכו לבית הלבן לפגישה עם הנשיא קלווין קולידג' ב-15 באפריל 1924

מידע נוסף על זה נחשף לפני שנה כאן - https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351510 . מי-נהר - שיחה 01:27, 14 במאי 2018 (IDT)

היציאה לכנס אגודת ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה

הרב קוק יצא לכנס של אגודת ישראל בתמוז תרע"ד ולא באב, משום שבה' באב כבר פרצה מלחמת העולם הראשונה.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
2A01:6500:A052:88FB:F218:C8F2:B1A4:1811 15:19, 25 ביולי 2018 (IDT)

המלחמה הוכרזה בארבעה באוגוסט, שהוא י"ב באב. אני מניח שהכנס לא בוטל באותו יום. לכן ייתכן שכן יצא באב. נרו יאיר • שיחה • י"ג באב ה'תשע"ח • 20:19, 25 ביולי 2018 (IDT)

נרו יאיר, הרב קוק הגיע לאירופה כבר בתמוז. ראה, לדוגמה, ידיעה בעיתון קול מחזיקי הדת (כ"ג תמוז תרע"ד, עמ' 6): "ביום הא' והב' לשבוע זה התאספו חברי הועד הזמני של "אגודת ישראל" בברלין, כדי להתייעץ ע"ד ההכנות להכנסי' הגדולה, שתקרא בר"ח אלול ש"ז בפפד"מ. באספה זו דנו ג"כ על סדר היום של הכנסי'. כמו כן דנו בדבר יחוסה של "אגודת ישראל" לישוב א"י. לשם בירור היחוסים האלה וקביעת תכנית העבודה של "אגודת ישראל" בא"י באים היום לפפד"מ אחדים מגדולי העסקנים החרדים שבאה"ק ובראשם הרב היפואי רא"י קוק". בברכה, צור החלמיש - שיחה 16:27, 13 במאי 2019 (IDT)

זו ראיה חזקה יותר מזו של האלמוני. קריינא דאיגרתא וכו'. נרו יאיר • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ט • 16:50, 13 במאי 2019 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

בטבלה בצאצאים רשום "צבי יהודה קוק" וצריך להיות הרב צבי יהודה קוק דווח על ידי: שעועיתהגלידה - שיחה 21:59, 23 במרץ 2019 (IST)

הרב שלמה זלמן אוירבך היה תלמידו?

יוני קרלי, מהי ההגדרה מבחינתך לתלמיד? חסר תקנה :-) • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ט • 15:10, 13 במאי 2019 (IDT)

הרב אוירבך לא היה תלמיד של הרב קוק (הרב קוק לא באמת הכיר אותו), אבל כשהיה אומר "הרב" היה מתכוון לרב קוק. הוא למד מהרב קוק אך מעט. הדברים מפורטים בערך שלמה זלמן אוירבך. להרחבה ראו חוברת "אור שלמה". צור החלמיש - שיחה 15:15, 13 במאי 2019 (IDT)

רש"ז (כמו אביו הגרחי"ל, שנלחם להביא את הראי"ה לירושלים) היה תלמיד הראי"ה, מבין שלל רבותיו היה הראי"ה הרב. אוסיף ואומר שעל ספרו הראשון (מאורי אש) ביקש רש"ז את הסכמת רבו הראי"ה, והתעקש (למרות התנגדותם של...) שזו תשאר בהמהדורות שהודפסו בהמשך. יוני - שיחה 15:19, 13 במאי 2019 (IDT)

אני לא חולק שהוא כיבד אותו, אבל עד כמה שידוע לי לא היה להם קשר משותף (צור החלמיש, היא הנותנת פרסום חוברת להסביר את הקשר ביניהם, היא ההוכחה שעל פניו לא היה קשר כזה), אבל אם אתם מתעקשים שיהיה. חסר תקנה :-) • שיחה • ח' באייר ה'תשע"ט • 15:32, 13 במאי 2019 (IDT)

זה נושא קצת מורכב, אבל בכל זאת היה נדמה לי שכתבתי את דעתי ברורות: "הרב אוירבך לא היה תלמיד של הרב קוק". במקביל ציינתי שכדי לעמוד על מהות הקשר ביניהם יש להכיר את החוברת. העובדה שפורסמה חוברת אינה מוכיחה אלא שהפרטים על הקשרים היו מפוזרים במקומות רחוקים ונדרש לאגדם ושדברים שהיו ידועים נשכחו, או שבוצעו שכתובים היסטוריים והשמטות, כנהוג. צור החלמיש - שיחה 15:38, 13 במאי 2019 (IDT)

צור החלמיש, ("הרב קוק לא באמת הכיר אותו") - אני מניח שאתה מתבסס על המשפט המפורסם של רש"ז "וכי הרב הכיר אותי"? משפט שאמר בענוותנותו, או כמענה לשאילה של אדם ספציפי. זה לא אומר כלום. הרב קוק בהחלט הכיר אתו, ויש לזה הרבה מקורות. הסכמת הרב קוק מדברת בעד עצמה. יוני - שיחה 15:47, 13 במאי 2019 (IDT)

המשפט: "לא היה תלמיד של הרב קוק" והמשפט: "כשהיה אומר "הרב" היה מתכוון לרב קוק" - נראה לי סותר. יוני - שיחה 15:52, 13 במאי 2019 (IDT)

הרב קוק לא הכיר אותו כתלמיד. עוד צורב ירושלמי, ת"ח צעיר שנועד לגדולות, אך זו לא היכרות של רב ותלמיד. רש"ז לא למד במרכז הרב, לא רכש את דרכי חשיבתו של הרב קוק, או למצער למד ממנו תורה באופן ישיר במשך זמן ממושך. העובדה שרש"ז מכבד את הרב קוק, כרבה של ירושלים וגדול הדור בזמנו, אינה מעידה על היותו תלמידו. הוא היה תלמידו של רא"ז מלצר, של הרב מטפליק וכד'. הרב קוק העניק במשך חייו מאות הסכמות, ואין בעצם הסכמה כדי להעיד על היכרות מעמיקה. גם הרב גורן קיבל ממנו הסכמה חמה אך הוא אינו תלמידו. הסכמה המיועדת לתלמיד מוכר היא, לדוגמה, לרב יצחק הוטנר או לרב נריה (על ספר אביו). שם הסגנון ברור של רב ותלמיד. צור החלמיש - שיחה 15:57, 13 במאי 2019 (IDT)

אין זמני פנוי כעת להאריך, רק אומר שאינני מסכים עם מסקנתך, ובל"נ ארחיב בהמשך. לפחות בדבר אחד אנו מסכימים: רש"ז ראה את הרב קוק כרבו. יוני - שיחה 16:03, 13 במאי 2019 (IDT)

היכן כתבתי שרש"ז ראה את הרב קוק כרבו? אני לא סבור כך. די לקרוא את ספריו ההלכתיים של רש"ז כדי לראות שלא מתייחס לראי"ה כדמות או סמכות מכריעה. הוא שמע אצל הראי"ה מעט דברי תורה בסעודה שלישית, נישא בעריכת הקידושין שלו, קיבל ממנו הסכמה על ספרו וכיבד אותו מאוד; כמו רוב-ככל תלמידי החכמים בירושלים דאז. תלמידים של הרב קוק זו קטגוריה מאוד ברורה, ובעיני היא כוללת בעיקר לימוד תורני תחת הראי"ה, התעצבות והדרכה תורנית וכד'. צור החלמיש - שיחה 16:20, 13 במאי 2019 (IDT)

כך הבינותי ממה שכתבת: "כשהיה אומר "הרב" היה מתכוון לרב קוק". ניתן להבין באופן שונה? ואכן, דבר זה מפורסם. כל מי שהכיר אותו ידע: כשר"ז היה אומר "הרב" סתם ללא תוספת ברור שהכוונה הייתה לרבו הראי"ה. ככלל תלמידי הראי"ה זו קטגוריה מאוד מאוד לא ברורה, היא כוללת בעיקר לימוד תורני תחת הראי"ה? לימוד במרכז הרב? בהחלט לא. הרבנים אריה לוין, חיים יעקב לוין, יעקב משה חרל"פ, צבי פסח פרנק - למדו במרכז הרב? חלקם מוגדרים חרדים למהדרין. יוני - שיחה 22:10, 13 במאי 2019 (IDT)

מסכים עם צור. יוני, אם אקרא לך "הרב" בסתם זה אומר בהכרח שאני תלמידך? הוא קרא לו כך כי בסביבתו כולם קראו לו כך, וכי הוא כיבד אותו. כמו שבהרבה קהילות קוראים לרב הקהילה או המקום "הרב". לגבי הרבנים שהזכרת, הרב חרל"פ היה תלמיד מובהק של הרב קוק. הרב פרנק כיבדו במובנים רבים, אבל לא היה תלמידו. נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ט • 00:59, 14 במאי 2019 (IDT)

השבתי את הגירסה היציבה עד למיצוי הדיון, ולטעמי הוא לא מוצה. חברים שימו לב: מדובר בגירסה יציבה בת כמעט 9 שנים במהלכה עבר הערך הרבה ביקורות והפך למומלץ. אם הבנתי נכון את הטוענים לעיל הם אינם יודעים שלא היה תלמיד אלא פשוט לא יודעים ומבקשים מקור לכאן או לכאן. ובמקור שהביא צור לעיל (חוברת "אור שלמה") די ברור כדברי (לענ"ד).

מקובל עלי שאין להסתמך על ידע אישי שלי (שמעתי ממנו כך לא פעם). גם מקובל עלי שלא תקבלו כמקור את הסיפר הבא: השבוע התקשרתי לתלמיד שהיה קרוב אליו מאוד (חברותא שלו) וגם הוא אישר לי כדבר פשוט וברור שרש"ז ראה את עצמו תלמיד הראי"ה. איני יודע את מי ניתן לתייג לבקשת חוות דעת או מקור אולי משתמש ביקורת? אנא תייגו מי שעולה בדעתכם - אך לא נראה לי שדיון זה מוצה. יוני - שיחה 13:31, 20 במאי 2019 (IDT)

יוני, יכול להיות שהדיון לא מוצה, אבל ע"פ הנוהג המקובל הגרסה צריכה להימחק. עם זאת, מכיוון שהמחלוקת כאן היא לש"ש, אני מוכן לקבל המשך של הדיון. אך ראשית, אנא הגב לטיעון הבסיסי שלי: תלמיד הוא אדם שלמד אצל אדם אחר, עיצב את דרכו על פי אותו אדם, ורואה בו רבו; לא רק מי שמכבד, או אפילו מעריץ, אישיות רבנית. היכן בדיוק רואים שהרב אוירבך עיצב את דרכו על פי הרב קוק, או למצער למד אצלו בצורה רצינית. שנית, אנחנו יודעים את טיב הקשר בין הרב קוק והרב אוירבך; הוא היה בעל משמעות אבל חסר זיקה אמיתית של רב-תלמיד. צור החלמיש - שיחה 13:47, 20 במאי 2019 (IDT)

אדגיש שוב: אני כותב ממידע אישי, ומובן לי שאינכם חייבים לקבל זאת כמקור.

מטבע הדברים הראיה ההיסטורית נותנת דגש על תחומים בהם התייחד הראי"ה והזרם שיצא בעקבותיו, אך כמובן שבראש ובראשונה היה תלמיד חכם בסדר גודל. רש"ז היה תלמיד בעיקר בחלק התורני והמוסרי (האישי). הראי"ה היה הדמות אותה קיבל רש"ז כרב עוד מבית אביו, רש"ז ינק את רבנותו של הראי"ה מילדותו, והמשיך לדבוק בו עד גיל 25 בערך (אין לזלזל בגיל זה, כבר אז היה רש"ז מוכר כת"ח בולט). בשיחות לימודית עם רש"ז עלה שמו של הראי"ה תדיר כמורו ורבו, והוא ראה בו כמעצב דמות (מעין גירסא דינקותא). התלמיד המוזכר לעיל יעץ לי לשמוע את דעתו של הרב אביגדר נבנצל שללא ספק יודע דעת רבו, רק שאין לי איך להגיע אליו.

תודה על סבלנותכם יוני - שיחה 14:09, 20 במאי 2019 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ לדעתי לא עונה על תלמיד. דגש — 14:11, 20 במאי 2019 (IDT)

דגש על מה אתה מתבסס? יוני - שיחה 15:43, 20 במאי 2019 (IDT)

אינני רגיל בלשונו של הרב בהסכמותיו, אבל ההסכמה הזו נעדרת נימה אישית כלשהי (ואם לדיוקים - הספר נדפס בחיי הרב, ומן הסתם נמסר לו על ידי המחבר. דפדפו עמוד אחד הלאה, וראו את הסכמת רב איסר זלמן מלצר מוכתרת כ"הסכמת מורי ורבי". זה נותן רגלים לדבר, שגם אם העריך והעריץ את הרב, לא היו ביניהם יחסי רב ותלמיד בחיי הרב. ביקורת - שיחה 17:36, 20 במאי 2019 (IDT)

שוב קראתי את שאר הדיון, ורואה אני את דברי צור החלמיש. יתכן מאד שהעריץ את הרב כדמות של פוסק וכרבה של ירושלים (ואולי אפילו - ראה בו אביו כרבו, גם בזה יש לפקפק), אך לא מדובר ביחסי תלמיד לרב. (רב יצחק הוטנר, דוגמה טובה, ותודה לך צור על התזכורת). ביקורת - שיחה 17:40, 20 במאי 2019 (IDT)

צור, אמנם אני איתן בדעתי ובידיעתי, אך היות ונשארתי דעת יחיד - חושבני שעלי לקבל את דעת הרוב (דכאן). יוני - שיחה 20:53, 21 במאי 2019 (IDT)

תודה. אדגיש שוב, הדיון אינו על אמינותה או היקפה של מסכת הקשרים החיוביים בין הראי"ה ורש"ז (לה הוקדשה פסקה ויותר בערך על האחרון + קישור לחוברת אור שלמה), אלא רק על המטען הרעיוני שמאחורי המושגים רב-תלמיד. צור החלמיש - שיחה 22:48, 21 במאי 2019 (IDT)

הרב קוק ור' אלחנן וסרמן

הוספתי את הרב אלחנן וסרמן לרשימת 'מתלמידיו' של הרב קוק. ר' אלחנן מעיד על עצמו שלמד עם הגאב"ד בויסק (הלא הוא הרב קוק) את מסכת חולין - למקור ציינתי בהערת שוליים. גם אם השקפתו הייתה שונה מהרב קוק, נראה לי שאין בכך כדי למחוק את הלימוד המשותף שלהם בזמן שהרב קוק הוא רב העיירה ור' אלחנן הוא בחור ישיבה צעיר. הוא הרבה יותר תלמיד של הרב קוק, למשל, מר' שאול ליברמן, שלימודו עם הרב קוק היה כשל שני תלמידי חכמים הלומדים יחד, ולא כשל רב ותלמיד, ור' שאול ליברמן מככב ברשימת 'מתלמידיו' באין פוצה פה ומצפצף.Ozuk94 - שיחה 17:14, 2 ביולי 2019 (IDT)

זה שלמד איתו גמרא מדי פעם בצעירותו לא הופך אותו לתלמידו בשום מובן. די בכך שזה מוזכר בערך שלו. לגבי ליברמן ייתכן שאתה צודק, איני יודע. משתמש:צור החלמיש, מה דעתך? נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ט • 12:40, 3 ביולי 2019 (IDT)

מצטרף לנרו, "תלמידו" זו פשוט המצאה, למדו יחד - בהחלט (גם זה לא כ"כ ברור כמה זמן ואם היה קבוע). במחלוקת ההשקפתית (ובגלל טעות -לפי איתם הנקין) אף תקף אותו הרב וסרמן בחריפות גדולה ביותר, אם כי בסוף ימיו התעניין בשלומו במכתב פרטי בצורה די אוהדת. לויוני-YL - שיחה 14:24, 3 ביולי 2019 (IDT)

ר' אלחנן היה אחד מהמתנגדים היותר חריפים לציונות בכלל ולתנועת המזרחי בפרט. קצת קשה לקבל שיהיה תלמידו. יוני - שיחה 15:59, 3 ביולי 2019 (IDT)

פרק בשם "היחס בין העולם הרוחני לעולם הגשמי" ומאמרי דעה

הועבר מדף שיחת משתמש:בן נחום#פרק בשם "היחס בין העולם הרוחני לעולם הגשמי" בערך על הרב קוק

בן נחום הנכבד שלום רב.

רציתי להעיר בבקשה שחוששני שהנך עמד לטרוח לשווא על פרק שלא יישאר בערך ובטח שלא בתוכן שכנראה הנך הולך לכתוב בהתבסס על המקור שצירפת מכתב העת השילוח מאת יואב שורק שאע"פ שכבודו במקומו מונח, הוא אינו נחשב למקור הולם בכל הנוגע לסימוכין מקצועיים לתיאור משנתו של הרב קוק אלא דבריו הם ככל מאמר דעה המחייב את כותבו בלבד. ובפרט שהכותב הנ"ל עצמו נחשב לבעל עמדות קיצוניות בכל הנוגע לתפיסות בקרב משנת הציונות הדתית.

כך או כך הנך נכנס לאחד הנושאים הכי סבוכים שישנם ולא בכדי לא נכנסו לזה קודם. אם יורשה לי לחוות דעה אולי כדאי לך לשקול אם לוותר על כך. בהצלחה מי-נהר - שיחה 06:21, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

מועדים לשמחה ופתקה טבא מי-נהר.
אני מודה על הערתך החשובה, והיא בהחלט תשפיע על עריכותי בנושא!
עם זאת, למרות מה שכתבת אני סבור שיש מקום לאזכר בקצרה ובתמצות את עמדתו של יואב שורק בנושא, תוך ייחוס הדברים לאומרם - כלומר, הטקסט לא יתיימר לקבוע מהי עמדתו של הרב קוק, אלא יביא את אחת הדעות בעניין - תוך הדגשה שזו עמדה אחת בלבד.
מקווה שבהמשך יובאו העמדות הנוספות, ועד אז אשים בפיסקה הזו תבנית:להשלים. מקובל עליך? בן נחום - שיחה 10:03, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

מועדים לשמחה ופתקא טובא גם לך בן נחום. אז זהו שפה בדיוק הבעיה זה ערך ארוך ומומלץ לא ניתן ולא סביר להביא כל דבר שמישהו מתיימר לכתוב על הרב קוק. כל אדם שני יש לו מה לכתוב על הרב קוק זה תופעה כל כך נפוצה.

אנא הסתכל על נפח התוכן של מה שכתבת ואנא השווה את זה לפרקים האחרים לכל ענין הגותי! וזה רק השנקל של שורק!

לכתוב מאמר לעיתון או כתב עת זה לא חכמה. דברים שערכם הוא הבעת הגות מתומצתת של אישיות גדולה חובה להקפיד בהבאת הגישות היותר בעלות משקל מבחינת הסמכות שלהם כמי שעסקו וכתבו על הגותו מתוך התמחות בכתביו (וגם אז יהיו לנו לא מעט). אם כל אחד יביא דעה של כל אחד שכתב משהו אז גם יצטרכו לבקר את עמדותיהם (מאד יצטרכו) ואנו לא נצא מזה.

בנוסף לכך כאשר הנך מציע מראש לציין דבר כה קל משקל בלי לכתוב מעבר לכך דבר אחר זה עצמו אינו הולם פתיחת פרק להשלמה. אני גם חושש שיטילו דופי בכתיבתך לאור מה שכתבת בדף שיחתך וקטונתי מלהבין אם יש כאן תחום אפור או שהכל סבבה.

אם הנך סבור שיש למר שורק דבר כה חשוב לומר בנושא ייתכן ותוכל להביא אותו בערכו של מר שורק.

תודה שאתה מאפשר לי לכתוב לך את עניות דעתי. חג שמח. מי-נהר - שיחה 12:09, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

מאחר והדברים כבר נכתבו בערך אעביר שיחתינו זו לדף שיחה שם כדי שלא יהיה כפל דיון. בברכה, מי-נהר - שיחה 13:08, 20 באוקטובר 2019 (ID

התודה מגיעה לך מי-נהר, על הערותיך המחכימות.
בהתאם למה שכתבת, אמשיך את הדיון בדף השיחה שם. בן נחום - שיחה 13:07, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

באופן עקרוני אני מסכים עם התובנות שהעלית.
עם זאת, ביחס לנפח אין כאן חריגה מהמקובל. למשל הפסקאות "יחסו לציונות ולמודרנה" או "מציאת החיוב והכוח המאחד" גדולות הרבה יותר (וכך צריך להיות, כמובן).
ביחס לטענה (בעיני, העיקרית בדבריך) ש"לא סביר להביא כל דבר שמישהו מתיימר לכתוב על הרב קוק" - אתה כמובן צודק, אבל בענייננו יואב שורק הוא לא סתם "מישהו". האיש מוגדר אצלנו (בפתיח הערך העליו) "הוגה דעות", וחלק ניכר מהגותו וכתיבתו עוסק ברב קוק אותו הוא אף מגדיר כרבו (אני חושב ששורק בדיוק מתאים להגדרה שכתבת בעצמך: "מי שעסק וכתב על הגותו מתוך התמחות בכתביו" בן נחום - שיחה 13:17, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

ובכן יש לנו כמה מחלוקות בדבר ונצטרך להמתין לדעות נוספות. לכן אני מציע שבינתיים תתן הפניה לגרסה שבה מופיע התוכן שכעת כתבת בערך או כפי שהוא יהיה רצוי בעיניך בתום עבודתך, זאת מפני שבמהלך הדיון ייתכן והוא לא יישאר כך או בכלל. ועיסוק בשאלה זו כעת או בהמשך תצריך הנגשה לבחינת תוכן זה. בברכה , מי-נהר - שיחה 13:29, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

בן נחום, כבר המלצתי לך לא להיכנס בכלל לוויכוחים בעניין השילוח. זה מספק גרוע שמשחזרים אותך שוב ושוב בנסיבות האלה, ויכוחים רק יסבכו עוד יותר את המצב. תפסיק עם ההסכמות "באופן עקרוני" שלצדן המשך ויכוח. שחזרו אותך לגבי השילוח? תשכח מהעניין לנצח. גם במקרה הזה. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתשרי ה'תש"ף • 14:47, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

הצעה חדשה

לאור דברי מי-נהר ונרו-יאיר, אני מעלה הצעה חדשה בתקווה שתהיה מקובלת עליהם.
במקום להקדיש פיסקה שלמה לתפיסה של שורק לגבי משנתו של הרב קוק, נביא את הדברים כתוספת לפיסקה הקיימת "היחס לטבע ולעולם" אשר כבר עכשיו מכילה 6 הערות שוליים. בן נחום - שיחה 16:01, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

בוא נוותר על זה, לא נראה שזו עמדה חדשנית או בולטת בחקר הרב קוק. בנושאים כאלה אנציקלופדיה צריכה להיכתב על פי ספרות המחקר הקנונית, לא על פי סדר המאמרים בהשילוח. נרו יאיר • שיחה • כ"א בתשרי ה'תש"ף • 16:04, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

משתמש:מי-נהר, תוכל בבקשה לכתוב את עמדתך לגבי הצעתי? בן נחום - שיחה 16:14, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

תודה על התיוג, אני מסכים עם חברינו נרו יאיר. הניסיון מלמד שיש המון המון התיחסויות המתיימרות לתאר את משנתו של הרב קוק כל אחד כפי שמשרת אותו אופן תפיסתו את הרב קוק. אם מר שורק היה כותב ספר מקיף בנושא והיה עוסק בנושא זה כעיקר במסגרת התמחותו הספרותית-לימודית על בסיס קבוע ולא כעוד אחד מהדברים הרבים עליו פרוסה מצודתו המחשבתית מחקרית הרבה, אז אולי, וגם אז היה צריך לבחון זאת באם היה מקום מה להציג בשנים שלושה משפטים. והייתי אומר זאת גם על כמה כותבי ספרים שכתבו ספר שלם שכולו מדבר כביכול על משנת הרב קוק. אני חוזר על הצעתי הקודמת במידה ומדובר במסה משמעותית בהיקפה שכתב בנושא יואב שורק , להנגיש או להפנות אליה מערכו. מי-נהר - שיחה 16:33, 20 באוקטובר 2019 (IDT)

מאמר עיוני שמתמקד בתורתו של הרב קוק - לכאורה ראוי להוסיף ל"קישורים חיצוניים"

שבוע טוב חברים,
המאמר העיוני הזה עוסק בהרחבה במשנתו של הראי"ה קוק, ולכן לכאורה הוא מתאים מאוד ל"קישורים חיצוניים" בפרט שיש שם תת-פיסקה לקישורים "עליו ועל הגותו".
למרות זאת הקישור הוסר (ללא נימוק ברור) ואין לי סבלנות להתעסק בהחזרתו, אז אני שם את זה כאן, למקרה שמישהו אחר ירצה בעתיד לאפשר לקוראנו להיחשף למאמר הנ"ל. בן נחום - שיחה 23:07, 2 בנובמבר 2019 (IST)

התנגדותו למתן זכות הצבעה לנשים

קצת תמוה בעיניי שבפרק על משנתו, שהוא רחב וגדוש, לא מופיעה פסיקה חשובה שלו: שאין לתת לנשים זכות הצבעה. אמנם לשמחתנו פסיקה זו לא השפיעה על החוק במדינת ישראל, אך היא מייצגת היטב את יחסו לנשים והדיה חיים וקיימים עד היום בהתנגדותם של תלמידיו ותלמידי-תלמידיו, שהם היום רבנים חשובים ומשפיעים, לשילוב נשים במסגרות צבאית, פוליטיות או כאלה שנתפסות בעיניהם כ"גבריות". כמובן שיש צורך שפסיקה של רב כה חשוב ומשפיע בנושא מהותי שנוגע ל-51% מהאוכלוסיה תופיע בערך בהרחבה, ובעיקר חשוב לצטט לפחות חלק מהנימוקים שהביא לפסיקה (כדי שלא יווצר חלילה הרושם שמדובר בשנאת נשים או זלזול בנשים). הוספתי פסקה קצרה ואינפורמטיבית בנושא, אולם נראה שיש התנגדות לכך בקרב חלק מהעורכים, שכן העריכה בוטלה. להלן הפסקה שהוספתי בעניין ונמחקה בנימוקים משונים: בשנת 1920,לקראת הבחירות לאסיפה המכוננת השלישית של הישוב היהודי בישראל, פנו אליו נציגי תנועת "המזרחי" בבקשה שיפסוק האם יש לתת זכות הצבעה לנשים. הרב קוק פסק במהירה ובאופן נחרץ נגד זכות הצבעה לנשים. בנימוקיו לפסיקה כתב

"בתורה בנביאים ובכתובים, בהלכה ובאגדה, הננו שומעים קול אחד, שחובת עבודת הצבור הקבועה מוטלת היא על הגברים, "'שהאיש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש', ושתפקידים של משרה, של משפט ושל עדות, אינם שייכים לה, וכל כבודה היא פנימה... בראשית הצעד לאיזה צביון מדיני חברתי שלנו יהיה ניכר כראוי חותם התום והטוהר התנכ"י... וזה יובלט דוקא במה שנמנע מהחדוש האירופי הזר לרוח התנ"ך... שהוא הסתבכותה של האשה בבחירות ובחיים הצבוריים ההומים ורועשים בהמון."

— מאמרי הראי"ה, על בחירת נשים א, מתוך ויקיציטוט

אשמח לשמוע את דעתם של עורכים נוספים בעניין: האם יש ערך אנציקלופדי בהתנגדותו של הרב קוק למתן זכות הצבעה לנשים?

בברכה, איתמראשפר - שיחה 03:19, 12 באפריל 2020 (IDT)

איתמר אינו מעוניין בכתיבת אנציקלופדיה או בתיאור דמותו של הרב קוק. הוא מעוניין להציג רבנים באופן שלילי, וכל הדרכים כשרות בעיניו. הוא לא למד לעומקו את יחסו של הרב קוק לנשים. הוא מצא את מה שנראה בעיניו לא טוב ומנסה לשים אותו באור הזרקורים ("מייצגת היטב את יחסו לנשים") במנותק מן ההקשר, בעולם הרבני ובעולם בכלל. באותה תקופה מדינות רבות בעולם לא נתנו זכות בחירה לנשים וגם רוב הרבנים פסקו בהתאם. מי שרוצה להבין טוב יותר מוזמן לקרוא את מאמרו של ארי שבט בעניין, איך באמת הורה הרב קוק בפועל בעניין "בחירת נשים"? תעודות חדשות וחדשניות. הוא מראה שהרב קוק אמנם סבר שמלכתחילה ראוי שנשים לא יבחרו במדינה יהודית, אבל לא אסר בחירת נשים (גם בציטוט שהביא איתמר פשוט אין איסור), ובהמשך השלים עם בחירת נשים, בניגוד לעמדת רוב הרבנים, ואמר ש"אין הדבר כדאי לעשות ממנו עיקר גדול". נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 11:39, 12 באפריל 2020 (IDT)

נרו היכולת שלך לקרוא מחשבות מרשימה מאד, אתה מעביר שיעורים או שזה כישרון טבעי?

לא אתייחס להאשמות המגוחכות שלך, שהן על סף הוצאת דיבה. הערך מלא וגדוש בציטוטים שמפארים את הרב, בעוד דעות לא פופולריות שלו מצומצמות עד כדי היעלמות - זה לא מאוזן. אם דעתו של הרב שונה מהבון-טון בשיח הציבורי בישראל זו לא סיבה להסיר אותה מהערך - להיפך!

לגבי "דעתו על נשים" - מובן שאפשר להרחיב את הפסקה ולהציג עוד דעות שלו על נשים, כגון זה שמהות האישה היא "טוהר ועדינות" ושהן פסולות לעדות. איתמראשפר - שיחה 11:54, 12 באפריל 2020 (IDT)

קריאת מחשבות?! קל מאוד לראות על מה אתה נאבק כאן ללא הפסקה. בערך שקר אתה נלחם להראות שרבנים תומכים בשקרים. בערך ימין רדיקלי אתה נלחם להראות שרבנים הם ימין רדיקלי. בערכים רבים (הרב מאזוז, הרב קוסטינר, הרב קלנר) אתה נלחם להכניס התבטאויות שלהם שנראות לא טוב לקורא חילוני. כמעט כל זה רק מהשבוע האחרון (וזה רק מה שנתקלתי). אנא הראה לי היכן הוצאתי כאן דיבה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 12:02, 12 באפריל 2020 (IDT)

אינני מבין את הדפוס הקבוע של נרו יאיר לתקוף עורכים באופן אישי. אם אינך מסוגל להגיב לעניין אל תגיב בכלל. האמת היא שבתוספת של איתמר אין שום דבר "שלילי" לגבי הרב קוק יותר ממה שכבר כתוב. העובדה שהתנגד להצבעת נשים כבר מוצגת ודווקא הנימוק שהוסיף איתמר נותן אור חיובי. בכל מקרה, מאחר שמדובר בציטוט מדויק בו הוא מסביר את דעתו, השאלה באיזה אור הם מציגים אותו כלל אינה רלוונטית. בר 👻 שיחה 12:19, 12 באפריל 2020 (IDT)

מכל העורכים דווקא אתה מתלונן על תקיפות אישיות? גם אתה מוזמן לתקן אותי אם לא דייקתי בתיאור למעלה ביחס לפעילות איתמר. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 12:21, 12 באפריל 2020 (IDT)

נרו יאיר בבקשה: "איתמר אינו מעוניין בכתיבת אנציקלופדיה או בתיאור דמותו של הרב קוק. הוא מעוניין להציג רבנים באופן שלילי, וכל הדרכים כשרות בעיניו. הוא לא למד לעומקו את יחסו של הרב קוק לנשים. הוא מצא את מה שנראה בעיניו לא טוב ומנסה לשים אותו באור הזרקורים" - הכל פרשנות שלך על סמך כלום. אין לך מושג במה אני מעוניין ומהם השיקולים שלי בעריכות. אם היית כותב דברים כאלה בערך על מישהו, זה היה נמחק תוך דקה בגלל מחסור בסימוכין.

אני שואף שויקיפדיה תציג תמונה מלאה ומאוזנת, ולכן כאשר חסר מידע או שהערך חד-צדדי אני מוסיף אותו. בפרק היהדות בערך שקר היה חסר המידע שיש רבנים שהתירו לשקר מסיבות שונות, כמו למשל כדי להחזיר בתשובה או לאסוף תרומות. בערך על מאזוז היה חסר מידע על טענותיו לגבי הקורונה. בערך על קוסטינר היה חסר מידע על פעילותו נגד צה"ל. בימין רדיקלי היו חסרים רבנים מהימין הרדיקלי (ממש לא טענתי שכל הרבנים הם ימין רדיקלי, גם כאן יש האשמת שוא מחוצפת והוצאת דבריי מהקשרם). מה שחסר - אני מוסיף. לא הייתי נלחם אם לא הייתי נתקל בהתנגדות לא עניינית ולא מנומקת, ואם תחקור קצת יותר לעומק תגלה שכאשר מביאים נימוקים טובים אני מוותר באופן מיידי. איתמראשפר - שיחה 12:23, 12 באפריל 2020 (IDT)

גיביתי את טענתי בדוגמאות. אם תמשיך לטעון שאין לך שום דבר נגד רבנים אפשר יהיה לחפש בעריכותיך מקרים נוספים, אני מניח שיש כאלה שעדיין לא שמתי לב אליהם או שכחתי, וכמובן יש מקרים לא מהשבועות האחרונים. כמובן, תמיד תטען שזה היה חסר, איכשהו רוב החוסרים שמפריעים לך הם דברים שליליים (או שנראים שליליים) הקשורים לרבנים וליהדות. כמובן שתהיה לזה התנגדות. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 12:28, 12 באפריל 2020 (IDT)

איכשהו רוב הערכים שקשורים לרבנים וליהדות מכילים אך ורק דברי שבח והלל, ועניינים שחלק מהקוראים עלולים לתפוס כלא חיוביים מצונזרים מהם תוך דקות. זה לא מאוזן. תן לי ערך כזה שיש בו הטיה לשלילה ותראה איך אני מוסיף לו איזון חיובי בשמחה (אחרי הכל, בלאנס זה המקצוע שלי ). מעבר לזאת, ניתוחי האופי ההזויים שאתה עורך לי בפומבי כאן ובדפי שיחה אחרים ממש לא לעניין, ואני מבקש שתפסיק עם זה לפני שאבקש לחסום אותך. איתמראשפר - שיחה 12:38, 12 באפריל 2020 (IDT)

מוזר, רוב הערכים האלה שאני מכיר מאוזנים, לא פחות מערכי אישים בכלל. אני בהחלט מתכוון להמשיך ולהפנות את תשומת לב הקהילה לכך שחלק נכבד מפעילותך מוקדש לתיאורם של היהדות ושל הרבנים באופן שלילי. אני מניח שאם תרצה לחסום אותי על כך זה יגרום גם ליותר תשומת לב לדפוס הפעילות הזה שלך. ייתכן תאורטית שלפחות חלק מהקהילה יסכים שיש אמת בטענותיי. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 12:43, 12 באפריל 2020 (IDT)

• עמדתו של הרב קוק בעניין בחירת נשים אינה שונה מעמדת רוב רבני היישוב (ואף רוב נציגי היישוב במוסדות דאז), היא לא התקבלה, והוא עצמו לא התעקש עליה מעבר למתן תשובה לשאלה שנשאל. מסיבות אלו האזכור שבערך מספיק לדעתי. בנוסף הציטוט של איתמר אינו מייצג את התשובה אלא רק חלק אחד שלה. בברכה, גנדלף - 12:48, 12/04/20

נרו יאיר גם אם בעיניך התנגדות לזכות בחירה לנשים, אישור לשקר או חבלה בניסוי צה"לי הם דברים שליליים, זה לא אומר שהם לא צריכים להופיע בערך. ויקיפדיה נועדה להציג את העובדות בלי קשר להיותן או אי היותן נעימות לאזנו של עורך זה או אחר. זכויות נשים הן נושא חשוב ורלוונטי. הרב הביע את דעתו המנומקת, ואין סיבה להתבייש בה. איתמראשפר - שיחה 13:47, 12 באפריל 2020 (IDT)

אני מדבר על הצגה שלילית של הדברים, ופעמים רבות מעוותת, כפי שנעשה כאן. חוץ מזה יש צורך בפרופורציות. בחירה בפינצטה של מה שעשוי להיראות רע, גם כשאינו חשוב במיוחד, ודווקא אצל רבנים, מאפיינת אקטיביסטים, לא כתיבה אנציקלופדית מאוזנת. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 13:49, 12 באפריל 2020 (IDT)

שוב אתה מטיח האשמות שוא בלי שום ביסוס או סימוכין, זה ממש מעליב. אם אתה יכול להצביע על ביטוי שמציג את הדברים באופן שלילי או מעוות בפסקה שהצעתי כאן בתחילת השיחה, אני אשמח לתקן אותו. לגבי השגותיך על בחירת העריכות שלי, מציע לך לבדוק מהי הטיית אישור איתמראשפר - שיחה 15:29, 12 באפריל 2020 (IDT)

ביססתי הכול למעלה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 15:32, 12 באפריל 2020 (IDT)

לא ביססת כלום, רק ערכת לי ניתוח אופי משפיל בפומבי על סמך דעותיך האישיות בלבד. זה עלוב ונלעג. לראיה, אתה עדיין לא מסוגל להראות איפה ההטייה השלילית האיומה שלטענתך ניסיתי להכניס לערך הנוכחי. איתמראשפר - שיחה 15:35, 12 באפריל 2020 (IDT)

ביססתי, ואחזור שוב לנוחיותך: הטייתך ביחס לנושא בולטת במילים "לשמחתנו פסיקה זו לא השפיעה על החוק במדינת ישראל, אך היא מייצגת היטב את יחסו לנשים". מלבד זה רצית לעוות את עמדתו בעזרת המילים "פסק במהירה ובאופן נחרץ נגד זכות הצבעה לנשים". לא פסק ולא באופן נחרץ. גם הבאתי מקור מפורט שמסביר את עמדתו, מסופקני אם קראת. מלבד זה אני מציע שתגיב בזריזות למה שכתבתי בדף שיחתך, כי אין בכוונתי להמתין עם זה עוד הרבה. נרו יאיר • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ף • 15:56, 12 באפריל 2020 (IDT)

חובה לציין בערך את התנגדות הרב להצבעת נשים. להביט לאופק - שיחה 00:12, 15 באפריל 2020 (IDT)

בהחלט ראןי להזכיר. ראיתי רק את הודעתך זו ולא את יתר התגובות. אנחש שטיעוני הנגד הם שכל הרבנים חשבו כך. מקווה שלא נטען שאתה רודף רבנים Nirvadel - שיחה 00:15, 15 באפריל 2020 (IDT)

כמו Nirvadel. אני בעד להזכיר - אך רק בתנאי שקיימים מקורות איכותיים באמצעותם ניתן לאמת זאת, ורק בתנאי שהדברים יוצגו בצורה אובייקטיבית/ניטראלית (ולא סובייקטיבית/שיפוטית). יוניון ג'ק - שיחה 14:59, 15 באפריל 2020 (IDT)

אני בעד להזכיר את התנגדות הרב קוק להצבעות נשים ובאותם סייגים שכתב יוניון ג'ק. ―להביט לאופק (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כבר מוזכר בערך. Ronam20 - שיחה 20:24, 15 באפריל 2020 (IDT)

חסר ציטוט של דברי הרב בנושא. להביט לאופק - שיחה 20:29, 15 באפריל 2020 (IDT)

אין צורך בציטוט. בערכים אנציקלופדיים, לרוב עדיפה כתיבה מתארת על פני ציטוטים. אפילו על "היתר מכירה" שהוא מהפסיקות הבולטות ביותר של הרב קוק ושעוררו פולמוס רחב מאוד, ושנכתב עליו המון אין ציטוט. Ronam20 - שיחה 20:34, 15 באפריל 2020 (IDT)

נהפוך הוא. הציטוט מעשיר את הערך. כדאי להוסיף ציטוט. להביט לאופק - שיחה 20:35, 15 באפריל 2020 (IDT)

ציטוטים לרוב לא מעשירים ערכים אלא הופכים אותם לקריאים פחות, ומאבדים את המשקל הנכון ואת המיקוד. רצוי למעט בהם בכתיבה אנציקלופדית אלא אם כן יש לכך סיבה מיוחדת (למשל כשהציטוט מפורסם במיוחד, או כמשדובר בציטוט שהפך לפתגם או כשהדברים המצוטטים רב-משמעיים וכיוצא באלה). Ronam20 - שיחה 20:53, 15 באפריל 2020 (IDT)

הרב קוק הוא אישיות חשובה ביותר אפילו במובן מסוים נערצת. ציטוט (אפשר קצר) בערך יתן לדעתי ערך מוסף. להביט לאופק - שיחה 20:55, 15 באפריל 2020 (IDT)

ציטוטים מייצגים ממשנתו

לדעתי מוטב להעביר את הפרק לוויקיציטוט. לא זכור לי שנתקלתי בערך אחר עם פרק שכולו ציטוטים. אני מבין את הכוונה הטובה, אך האוסף הזה אינו זאת דרך יעילה להעברת התוכן ולא נוחה מבחינה ויזואלית. הציטוטים מקומם בוויקיציטוט ואם יהיה מי שירצה לתמצת מהם עוד פסקה על הגותו, או להרחיב פסקאות קיימות, אז אפילו יותר טוב. בר 👻 שיחה 11:41, 12 באפריל 2020 (IDT)

אשתו השניה של הראיה

היא בת דודה של אשתו הראשונה, ולא כפי שכתוב בערך.

אכן בת דוד ולא בת דודה, תיקנתי. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בתשרי ה'תשפ"א • 16:09, 16 באוקטובר 2020 (IDT)

הלשם היה מרבותיו?

משתמש:נרו יאיר משתמש:צור החלמיש משתמש:בן עדריאל יש מקור לעובדה זו? היא מאוד תמוהה יושב אוהל - שיחה 23:25, 10 בינואר 2021 (IST)

מוגדר בערך כתלמיד חבר, כי למדו יחד, והלשם היה מבוגר ממנו בכ-25 שנה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשפ"א • 23:27, 10 בינואר 2021 (IST)

בתבנית מופיע מרבותיו, אולי כדאי להסיר או לכה"פ להוסיף בסוגריים שהרב היה "תלמיד חבר" שלו (לא יודע אם כדאי סוגריים כאלו בתבנית) יושב אוהל - שיחה 23:30, 10 בינואר 2021 (IST)

יש מצב. מעניין מה אומרים האחרים. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשפ"א • 23:41, 10 בינואר 2021 (IST)

תלמיד שהפך לתלמיד-חבר. הם למדו יחד גם בשנות העשרים של הראי"ה וגם בירושלים. יש חומר רב על הנושא, שנאסף לאחרונה בהקדמת הראל כהן למהדורת מציאות קטן. צור החלמיש - שיחה 11:50, 12 בינואר 2021 (IST)

הרב משה פיינשטיין והרב קוק

בשאלות ותשובות מאת הרב אבינר (שו"ת SMSׂׂ )נאמר שהרב פיינשטיין התבטא על הרב קוק: "הוא היה גאון הגאונים" וגם אחד מתלמידיו המובהקים אמר שהרב משה פיינשטיין היה "חסיד" של הרב קוק (אף שלא הסכים עם השקפותיו).

את הדברים הללו (בערך) כתבתי בערך של הרב אברהם קוק (בפסקה תומכיו). הייתי שמח לדעת למה צריך למחוק דבר זה?

בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.

כמדומני כבר נימקתי בתקציר, וארחיב עוד כאן. א. בערך אנציקלופדי מאוזן לא מובאים כל דברי השבח (וגם לא כל דברי הגנאי) של גדולי ישראל על מישהו. בכלל, בערך אנציקלופדי השאלה היא תמיד למה כן להכניס, גם אם זה נכון ויש מקור והכול בסדר, לא למה לא. ב. ביחס לביטויים שכן נכנסים, מן הראוי להביא דברי שבח בולטים. לא שמועות שתלמיד של הרב פיינשטיין סיפר לתלמיד של הרב קוק. ייתכן שאם הרב פיינשטיין היה מכריז בעצמו בקביעות לפני תלמידיו שהוא חסיד של הרב קוק וכדומה הדברים היו מקבלים מעמד חשוב יותר. כשאדם הוא חסיד של רב מסוים קל לזהות את זה. כמה פעמים הזכיר החסיד הזה את רבו המובהק בספריו? מאות? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשפ"א • 18:26, 9 בפברואר 2021 (IST)

חוסר אובייקטיביות

לא כתוב על המחלוקת על הרבנות עם הרב זוננפלד. מלבד זאת, כתוב מנקודת מבט אוהדת יותר מידי, תוך התעלמות מעובדות לא נוחות - לדוגמה השוו את הפסקה על החזון איש בערך כאן, למול הפסקה בערך אברהם ישעיהו קרליץ#יחסו לרב קוק. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 

אז כתבתי לפני מספר חודשים את ההערה הזו בתקווה שמישהו ייקח יוזמה, ונחשו מה קרה? בערך (המומלץ! עלק) כאן לא השתנה כלום, ואילו בערך של החזון איש נוספה כל הברברת (עמד לכבודו, קרא לו "מרן" וחילק טופי לנכדים שלו ובלה-בלה). אין מחקר, אין שני צדדים, אין כבוד לאמת, אין כלום. רק שיווק. ואחר כך אומרים שהחרדים כותבים הגיוגרפיות.

מישהו מפריע לך לכתוב? אל תחלק הוראות לעורכים אחרים היכן להשקיע את זמנם ואל תצפה שמישהו אחר יעשה משהו שאין לך הכוח או היכולת לבצע. דגש - שיחה 23:29, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

דגש, לא חילקתי הוראות לאף אחד, בסה"כ הערתי כאן על חד צדדיות בערך שאמור להיות מומלץ. אינני מתקן זאת בעצמי מכיוון ששומרי הסף של כבוד הרב קוק מייד ישחזרו את עריכתי, וכמובן שהויקיפדים מגבים את המשתמש מול האנונימי. אבל לא לתקן פה, וכן לבוא לערך שם, שכתוב בצורה מאוזנת ע"פ מסקנותיו של בראון, ולהוסיף את בליל השמועות של הרב נריה שכמובן בראון דן בהם ומסקנתו שונה (ובצורה גרועה-ראה שם), זה בהחלט לא חתירה לאמת.

אני מסכים עם האנונימי. הערך כתוב כמו אתר הבית של מעריצי הרב ולא כמו אנציקלופדיה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - 12:22, 5 באוגוסט 2021 (IDT)

כבוד האנונימי, אין כלל טעם להתייחס לטענותיך בשעה שאתה לא מוכן לנקוף אצבע ולעשות משהו חיובי. גם: מה הטעם להסתתר במעטה אנונימי. קח לך שם משתמש, והתחל להשקיע מעט מזמנך בוויקיפדיה, כמו כל אחד מאיתנו. אם תישאר עריכתך, אות הוא שזה עומד בקריטריונים. לעצם טענתך: יש כללים ברורים איזה חומר שלילי צריך להופיע בערכים ואיזה לא. לא התרשמתי שהערך שונה מערכים אחרים מסוגו. • ידך-הגדושה - שיחה 16:45, 5 באוגוסט 2021 (IDT)

שתי עובדות

שני פרטים שהוספתי בערך נמחקו על ידי נרו יאיר: א. הנהגתו לשהות רבות על גג בית האדר"ת בצפיה אל מקום המקדש. ב. דברי בצלאל נאור על שלושת המקובלים הגדולים בדור ההוא והכללתו בהם. לדעתי אלו פרטים ראויים לכאן. מה דעתכם? מתייג את מיכאל משיכון בבלי ואת צור החלמיש. יושב אוהל • שיחה • כ"ג בניסן ה'תשפ"א 03:25, 5 באפריל 2021 (IDT)

א. לא חשוב. חייו מלאי פרטים מעוררי עניין. ב. אין ספק שהראי"ה היה בטופ 5 של מקובלי דורו. אבל בצלאל נאור, חרף היותו תלמיד חכם וחוקר יקר, אינו מקור מספק לציון עובדה זו. נדרש מקור איכותי יותר, של חוקר קבלה. אולי אצל ר"י אביב"י. צור החלמיש - שיחה 21:21, 5 באפריל 2021 (IDT)

לגבי א' - אני כן רואה בזה מאפיין, אבל אם אתה גם טוען שזה מיותר אני פחות נחרץ, אמתין לשמוע את מיכאל. לגבי ב' - איני מבין, אם יש פקפוק על אמינות הדבר - ניתן לומר שנאור אינו מספיק לקביעה כזו, אך אם היא לדעתך אמיתית, גם אם החוקר שטען אותה אינו מגה-חוקר, זה שווה איזכור, לא? יושב אוהל • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"א 02:42, 6 באפריל 2021 (IDT)

אם עובדה היא שחוקר קבלה נחשב הגדיר את הראי"ה כאחד משלושת גדולי מקובלי דורו, אז ויקיפדיה תשקף זאת. היא לא יכולה לשקף דברים שלא נאמרו בידי חוקר קבלה. צור החלמיש - שיחה 11:37, 6 באפריל 2021 (IDT)

יושב אוהל, אין צורך שתחזור על כך שאתה ממשיך לחשוב כמו שכבר כתבת, או שתשאל בכל פעם את מי שחושב אחרת אם הוא לא חושב, משום מה, בכל זאת כמוך. באופן כללי, איננו צריכים לעסוק בדירוגים כאלה. אם מגה-חוקר כבר דירג - מילא, נזכיר שכך דירג. נרו יאיר • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשפ"א • 19:53, 6 באפריל 2021 (IDT)

מה שכתבתי הוא שעל אף שאינו "מגה חוקר" ראוי להזכירו. צור - שאלת בור: בצלאל נאור לא עוסק כלל בקבלה עד כדי שדעתו זו לא נחשבת כלל? יושב אוהל • שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"א 02:40, 7 באפריל 2021 (IDT)

הציונות דבר אין לה עם הדת

צור החלמיש, שלום. מחקת את מה שכתבתי, וכתבת: "מה הקשר [הרב קוק] להרצל מייסד הציונות? זה היה משפט מוכר, של נורדאו מהקונגרס השלישי. לנסח מחדש". 1. הרב קוק תקף את השמועה ש"הציונות דבר אין לה עם הדת" וייחס אותה על התנועה הציונית ובאחריותו של הרצל. כנ"ל גם במקומות אחרים התייחסו לכך, ראה מה כתב אתר הכנסת: "אבל צריך גם לומר ביושר לב: מנקודת המוצא של דרכו ומשנתו – הרצל טעה. בירחון "הפלס", שהופיע באוקראינה בשנים תר"ס-תרס"ד, נאמרו דברים קשים מפיו של הרב קוק, זיכרונו לברכה, שהיה כידוע אוהד התנועה הציונית. הרב קוק הגיב על החלטת הקונגרס הציוני, שהדת אין לה דבר עם הציונות. ומה כתב על כך הרב קוק? - "זוהי גזירה קשה יותר מגזירותיהם של פרעה ושל המן". כך כתב אוהד התנועה הציונית, הרב קוק... יש הטוענים כי אילו הרצל לא היה נפטר בגיל כה צעיר – בן 44 הלך לעולמו, כידוע - הוא היה אולי מתקרב יותר אל היהדות, ומי יודע, אולי אף היה נסוג מהעמדה המוזרה של ראשית התנועה, ש"הדת אין לה דבר עם הציונות". https://main.knesset.gov.il/About/Occasion/pages/herzlspeechabout1.aspx חייבים להציג את התמונה האמתית והנכונה שהרב קוק התייחס בהכללה מדי, ולא כך היא דעת הרצל וזה הקשר אליו. 2. כתבת: "...זה היה משפט מוכר, של נורדאו מהקונגרס השלישי". אשמח שתפנה אותי למקור לכך, כי יש מקורות שמשייכים אמירה זו לקונגרס הציוני הראשון. במקור שהבאתי, הוא טוען שאין מסמך של ההסתדרות הציונית שמופיע משפט זה. הרצל כפי שהרב קוק לא הכיר מרדכי גרינברג, בתוך מוסף לשבת של מקור ראשון. בברכה, תמיר רצון - שיחה 14:30, 2 באוגוסט 2021 (IDT)

1. איני חושב שהעיקר כאן הוא הרצל, וגם לא של המשפט גופו כפי שהיה במקורו, אלא קבלת המסר העיקרי של הרעיון של המשפט בידי התנועה הציונית. היא אכן קיבלה זאת, במובנים מסויימים, ואת זה תקף הראי"ה. הדקדקנות ההיסטורית לטעמי נכונה, אבל מפספסת את לב העניין. 2. מקור האמרה הוא דברי נורדאו בקונגרס הציוני השלישי שנערך בבזל בקיץ תרנ"ט: "אין אנו נוגעים בדת, כי בחוק הציונות ניתנה לכל אדם חירות גמורה לנהוג בהתאם להשקפותיו הדתיות" (ראו אצל שלמון, דת וציונות: עימותים ראשונים, תש"ן, עמ' 280). הרצל עצמו התבטא באותו קונגרס: "אם פירושה של שאלת התרבות הוא יחסה של הציונות אליה, או יחסו של הקונגרס אל שאלות האמונה, יכול אני רק לחזור על ההצהרה... והיא ההצהרה כי התנועה הציונית מונעת עצמה לחלוטין מהתערבות בענייני אמונה, בצורות השונות של האמונה הנהוגה בקרב היהודים, כי אין אנו רואים כתפקידינו לנהל כאן ויכוחים דתיים... דעתי שלי, ואני סבור כי גם דעתם של כל חברי הועד הפועל בשאלה זו, היא איפוא שנוציא מן הקונגרס את כל מכלול השאלות האלה מעתה ועד לתקופה שאפשר לחזות מראש". דבריו נענו במחיאות כפיים. כאמור, על עניין זה - המהותי - הגיב הראי"ה בחריפות. לדעתו, הציונות בוודאי שדבר יש לה עם הדת. בברכה, צור החלמיש - שיחה 00:49, 3 באוגוסט 2021 (IDT)

צור החלמיש, שלום.

ראשית, תודה על תשובתך.

שנית, הרב קוק תקף את התנועה הציונית בצורה גורפת וחבל, כי זו היתה רק דעת נורדאו ולא דעת היו"ר האחראי והמחליט - הרצל. נעשה כאן עוול לתנועה הציונית ולהרצל, וצריך להיות גלויים על כך, ושתיקה כהודאה.

כפי שהראיתי לך, פרסום המשפט של נורדאו מופץ בטעות כדעת התנועה הציונית ודעת הרצל.

אי לכך, צריך להיות גלויים ולהביא את כל התמונה כולה.

בברכה.

תמיר רצון - שיחה 11:15, 3 באוגוסט 2021 (IDT)

מציע שתקרא בשנית את נקודה 1, כמו גם את דבריי בתקציר העריכה (כמו כן, לא נהוג בדפי שיחה לרדת שורה בכל משפט. זה מעמיס מאוד על הטקסט). צור החלמיש - שיחה 23:59, 4 באוגוסט 2021 (IDT)

צור החלמיש, שלום. כתבת: "מקור האמרה הוא דברי נורדאו בקונגרס הציוני השלישי שנערך בבזל בקיץ תרנ"ט: "אין אנו נוגעים בדת, כי בחוק הציונות ניתנה לכל אדם חירות גמורה לנהוג בהתאם להשקפותיו הדתיות" (ראו אצל שלמון, דת וציונות: עימותים ראשונים, תש"ן, עמ' 280)". אם כך, המשמעות היא הפוכה ממה שמפורסם ברבים שנורדאו אמר: "הציונות דבר אין לה עם הדת" וכן כפי שהבין זאת הרב קוק. אתה מסכים איתי ?... תמיר רצון - שיחה 07:34, 13 באוגוסט 2021 (IDT)

לא, גם לדעתי המשמעות דומה. נרו יאיר • שיחה • ט' באלול ה'תשפ"א • 18:50, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

תמונת הרב קוק עם מפורסמים נוספים שהתגוררו בשכונת "נווה צדק"

ראשית, אציין כי לעניות דעתי, היה צריך דיון זה להתקיים רק לאחר החזרת הגירסה היציבה למקומה. בסך הכול החזרתי את הגירסה היציבה שמישהו אחר שינה. אבל מפני כבודו של זה ששיחזר את עריכתי, לא החזרתי שוב את הגירסה היציבה עד לתום הדיון כאן.

אין הרבה מה לכתוב לטובת השארת התמונה. היא מופיעה בוויקימדיה ללא הגבלות כלשהן. ובצידה מופיע נוסח ההיתר החוקי המלא כדלהלן: "רפרודוקציה של יצירה זו, שהיא יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, עולה בקנה אחד עם נוסח חוק זכויות יוצרים הישראלי (התשס"ח-2007) הקובע כדלקמן: "שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אמנות שימושית, מותרים אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי." -- חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, סעיף 23". • ידך-הגדושה - שיחה 01:23, 9 באוגוסט 2021 (IDT)

בחלוף יותר משבוע ימים, מאז התחלתי כאן את הדיון על החזרת התמונה למקומה, והיות ואיני רואה שיש מתנגדים לכך, בכוונתי להחזירהּ מחר למקומה. אני מתייג את בעלי הידע ביהדות בכדי להגיע להחלטה סופית מוסכמת. • ידך-הגדושה - שיחה 10:08, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

לא לגמרי הבנתי את נימוקיך, אבל בכל מקרה אתה יכול להחזיר לגרסה יציבה, ודאי אם אף אחד לא טורח להגיב כאן. נרו יאיר • שיחה • ט' באלול ה'תשפ"א • 18:51, 17 באוגוסט 2021 (IDT)

מר Deror avi היקר, האם מוסכם גם עליך, כי לאור האמור, ניתן לשחזר לגרסה יציבה? • ידך-הגדושה - שיחה 00:37, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

לא. כי לא הבנתם בכלל מה הבעיה בתמונה זו (זו לא בעיה של זכויות יוצרים, אלא בעיה של משפטית של בעלות בתמונה, ושימוש הוגן בה - צריך למחוק אותה מוויקישיתוף, כי מקומה לא שם). דרור - שיחה 15:26, 20 באוגוסט 2021 (IDT)

מר דרור היקר, נודה לך אם תואיל להבהיר את כוונתך במילים: "בעיה של משפטית של בעלות בתמונה" (התכוונת בוודאי לכתוב: "בעיה משפטית של בעלות בתמונה"). כאמור, החוק מתיר "העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט.. אם היצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי". זו בדיוק ההגדרה המשפטית של הציור הנוכחי אשר ממוקם דרך קבע במקום ציבורי, ומשכך, מצא את דרכו לוויקימדיה. אם אתה אכן סבור שיש כאן בעיה משפטית כלשהי, נא הבהר דעתך. ומאידך, אכן נדרשת עקביות: ככל שיש כאן בעיה משפטית, יימחק ציור זה גם מוויקימדיה. חשוב לציין כי ככל שיהיה אפשר להשאיר ציור זה הן בוויקימדיה והן בערך כאן, תהיה בכך תרומה חשובה למשתמשי ויקיפדיה. אני מתייג כאן את בעלי ידע/זכויות יוצרים ואת בעלי ידע/תמונות וזכויות יוצרים לצד בעלי ידע/משפטים בכדי שתתקבל כאן הכרעה סופית. נא הביעו דעתכם! • ידך-הגדושה - שיחה 23:47, 21 באוגוסט 2021 (IDT)

מזה כחמשה ימים שאין כאן מי שמתנגד להחזרת התמונה למקומה, וזאת לאחר שתייגתי כאן את כל בעלי הידע הרלוונטיים. יש להדגיש כי הגירסה היציבה היא של הערך כולל התמונה, ורק לפנים משורת הדין הסכמתי להשאיר בינתיים את הגירסה הלא-יציבה. אבל היות ואין כל התנגדות להחזרת הגירסה היציבה וגם מר דרור אינו מגיב כאן כבר כחמשה ימים ואינו מבהיר איזו בעיית בעלות יש בתמונה, אני מתכוון להחזיר את הגירסה היציבה למקומה בעוד יומיים במלאת שבוע ימים לפנייה אל בעלי הידע. • ידך-הגדושה - שיחה 00:47, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

תלמיד ע"פ ציטוט

בערך מובאים דברי הגרש"ז אויירבך: ”ר' יעקב, אם אני אומר לך 'דער רב', 'הרב', תדע לך שזה הרב קוק, זה הרב שלנו, זה הרב שלי” וכן: ”יש את ר' צבי פסח פרנק, כל אחד עם גדלותו הוא, אבל כשאני אומר הרב, הרב אני לא אומר לאף אחד, הרב שלי זה הרב קוק”. האם זה לא מספיק בכדי להוכיח שהוא ראוי להימנות בין התלמידים? יושב אוהל • שיחה • ח' בתשרי ה'תשפ"ב 14:45, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

ראשית, היות שאני זה שהסרתי, וחלף מאז מעל שבוע, היה מן הראוי שתתיג אותי. לגוף העניין, אלו דברי הערכה, זה עדיין לא הופך אדם לתלמיד. הרב אוירבך מעולם לא למד אצל הרב קוק, לא הושפע מדרכו בצורה זו או אחרת, לא הזכיר אותו בספריו (חיפוש ב-13 כרכי מנחת שלמה לא מעלה ולו תוצאה אחת, כך גם בשו"ת), כך לא נראה תלמיד.--שמש מרפא - שיחה 17:46, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

ראו לעיל: שיחה:אברהם_יצחק_הכהן_קוק#הרב_שלמה_זלמן_אוירבך_היה_תלמידו?. צור החלמיש - שיחה 17:58, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

צור החלמיש, תודה על ההפניה, אך אינני רואה שנידון בה הציטוט האמור. שמש מרפא - אם היה כתוב "הרב היה צדיק וענק ואני ממש אוהב אותו" אלו היו דברי הערכה. אבל זה לא מה שכתוב, מה שמצוטט זה הגדרה מאוד מאוד ברורה שמכריזה שלוש פעמים "הוא הרב שלי". לא ברור לי מנין לנו להגיד "טוב, אמנם הוא אמר שהוא הרב שלו, אבל כיוון שבמנח"ש הראי"ה לא מוזכר אז נרשה לעצמינו להתעלם מהודאת בעל דין". יושב אוהל • שיחה • ט' בתשרי ה'תשפ"ב 19:33, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

יש דרכים רבות לפרש את האמירה הזו. מה שהרש"ז אומר שם שתואר "הרב" אצלו שמור לרב קוק. האם זה אומר שהרב קוק הוא רבו? לא בכרח. אם העובדה הזאת נעלמה מכל תורתו של הרב אוירבך, אם הרב אוירבך מעולם לא למד אצלו באופן ישיר או עקיף, אז ניתן להסיק מכך שהוא לא רבו (או בקיצור). אני מציע לך לנסות לשאול את אחד מתלמידיו, אני בטוח שתקבל תשובה נחרצת מאד. --שמש מרפא - שיחה 22:13, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

אני באמת מתפלא עליך. אתה אומר בכזה עוז "הוא אומר שתואר הרב שמור לו אליו, האם זה אומר שהרב קוק הוא רבו?" ופשוט מתעלם מזה ששני המוטיבים נמצאים במשפט שלו: הוא גם אומר שתואר "הרב" שמור לרב קוק, וגם מדגיש "הרב שלי זה הרב קוק", איך זה מסתדר עם התמיהה הכביכול תמימה "האם זה אומר שהוא רבו?" יושב אוהל • שיחה • ט' בתשרי ה'תשפ"ב 23:56, 14 בספטמבר 2021 (IDT)

שאפו רציני

אני חייב להגיד שערך זה ערוך בצורה מושלמת, מלא תוכן ולא מבולגן ומבולבל כמו ערכים רבים אחרים. מה גם שנראה שהעורך אינו קשור לנשוא הערך משום כיוון ובלי דעות פוליטיות עליו. לדעתי אף אפשר להגדיר ערך זה כערך מומלץ.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.61.8 15:10, 4 בנובמבר 2021 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

יש שגיאות ניקוד גסות בציטוט שבסעיף "היחס לטבע ולעולם". בוודאי לא נוקד כך במקור. דווח על ידי: ראובן מ. - שיחה 01:16, 19 בדצמבר 2016 (IST)

תוקן. לא מבין למה הציטוט הזה מנוקד. Motyshif - שיחה 01:33, 19 בדצמבר 2016 (IST)