שיחה:ישיבת ירושלים לצעירים

הרב אשחר

האם יש לציין בצוות החינוכי את הרב אשחר בתור אחראי הקבלה? כי בקבלת התלמידים וקליטתם הוא דיי בולט, אבל בצוות החינוכי הוא לא. משתמש:דאץ

הרב אשחר שונא שמדברים עליו. אסור לומר את הפלאפון שלו. טוב עשית. משתמש:רחפן

הרב אשחר כבר לא אחראי על הקבלה לישיבה

אתר ישל"צ

אתר ישל"צ ירד מהרשת ממזמן. אז הורדתי את הלינק לו.
אם למישהו יש כתובת עדכנית, שיגיד לי בדף שיחה. משתמש: דאץ

שינויים

ערכתי כמה שינויים נועזים בערך. אני מתכוון להוסיף לו פרטים ותמונות בעז"ה. משתמש:דאץ

הצוות החינוכי בישיבה

האם יש צורך ברשימת ר"מים?? עם כל הכבוד אליהם, הם רק מורים בבית ספר תיכון.. האם הם שונים מכל מורה להסטוריה/ספרות/תנ"ך בכל בית ספר אחר? דרדס 09:03, 24 ביוני 2007 (IDT)

מסכים, ‏עדיאל‏ 09:17, 24 ביוני 2007 (IDT)

אני חושב שכן. כל ר,ם בישל"צ הוא אישיות ות"ח עצום. משתמש:דאץ

בוגרים

עם כל הכבוד לתלמידי הישיבה המתמודדים בארועים שונים (ובניהם חידון התנ"ך) הם אינם בוגרים, וזה גם לא תפקיד ציבורי שראוי למקום באנציקלופדיה. בעז"ה יום אחד הם יזכו למקום בזכות פועלם. הצב הירוק 12:43, 5 באוקטובר 2007 (IST)

ישי גיספאן ראוי מאוד להיכלל ברשימת מפורסמים מהישיבה! זכיה בחידון התנ"ך הוא ארוע מאוד חשוב! לא קל להיות חתן תנ"ך העולמי!!!

ולמה אין פרופסורים ברשימה? ומה עושה כבוד בעיתונאים?

אתה צודק ב100 אחוז צריך להוסיף את ישי גיספאן ואת ספיר מלכא (יש מישהו שיודע להוסיף זה קצת מסובך!) אז מישהו יודע להוסיף אז שיוסיף בבקשה

מה מיוחד בישל"צ

ישל"צ זהו אור האמת הטוב שבטוב הקדושה הטהרה הסגולה הכל אצלה. ישיבה זאת היא לא כשאר הישיבות יש לה אופי מיוחד אווירה והרגשה שונה משאר הישיבות אי אפשר לגדיר את השוני אבל אפשר לדעת ולהרגיש בלב אחרת. ישל"צ היא ישיבה אשר רעיונותיה מחשבותיה הקדושים הטהורים והנעלים הם ללמוד תורה עם דרך ארץ תרתי משמע גם מלאכה ובמיוחד מידות אדם ממוצע שיוצא מישל"צ הוא לא אדם ממוצע לשאר האנשים מידותיו שונות יש לו כוחות נפש אדירים וחזקים הוא אדם שרוצה את הטוב המוחלט אמנם לא תמיד יש לו את הכוח לעשות זאת אך זהו רצונו.

מעמד חשוב בציבור הדתי לאומי

טענה חסרת שחר - צריך למחוק את המשפט הזה, וגם ישלצ היא לא בין הישיבות הטובות בציבור בדתי לאומי.. בינתיים רוב הקצינים והפרופסורים (וגם הרבנים) יוצאים ממקומות כמו מכון לב,נתיב מאיר וחורב.

יחסית לכמות הבוגרים מספר המשפיעים מקרב בוגרי הישל"ץ גדול במיוחד. אמנם לא בתחום האקדמיה (פרופ' וכאן גם המקום לשאול עם כל הכבוד לפרופסרים בני הצה"ד, מה היא מידת השפעתם הציבורית ועד כמה באה לידי ביטוי היותם בני הצה"ד. זה שאדם הצליח באופן אישי בחייו בעסקים או באקדמיה לא נראה לי עובדה חשובה וראויה לציון ביחס לישיבה התיכונית בה למד) אלא בתחומי רבנות, הנהגה פוליטית וכד'. למשל אפשר לציין את העובדה הפיקנטית כי בבחירות האחרונות שתי מפלגות הצה"ד הציבו בעשירייה הפותחת בוגר ישל"ץ.

מצטער אך ישל"צ היא אחד ה-ישיבות. משתמש:דאץ

תגיד דאץ, אתה במקרה ישל"צניק? אני מסכים עם מה שאתה אומר, ישל"צ, וזו עובדה, עם אוירה הרבה יותר טובה, ולא זולה כמו ב"מכינה" בכ"ס, או ישיבות בנ"ע למיניהן, למרות שיש שם גם הרבה ערסים. nermer

הדקל

העץ שהרב צב"י צולם נוטע ליד הישיבה כנראה לא היה דקל. אם מישהו יכול לברר מה מקור הדקל, יבורך מן השמים, וישנה את המשפט המטעה בגוף הערך.

פרט שולי ואיזוטרי למדי, אבל אני ראיתי בעצמי תמונה של הרב צביהודה נוטע את הדקל. נת- ה- - שיחה 22:36, 29 במרץ 2009 (IDT)

טעית, זוהי תמונה של הרב צביהודה נוטע אורן. לא דקל... משתמש:רחפן

הרב קופמן כתב מאמר בישל"צניק 199 ובו כתב בין השאר שהדקל ניטע ע"י קבלן הגינון אלפי. ככה גם אומר הרב ברמסון.. למה לכתוב סתם אגדות?

לא שזה כזה חשוב, אבל יש תמונה שמראה את הרב צביהודה נוטע דקל במפורש, לא אורן ולא ברוש אלא דקל. אני מכיר דווקא גירסה שהרב ברמסון בעצמו אמר שהרב צביהודה נטע דקל... בכלל ייתכן שזו בדיחת פורים שהשתרשה משום מה בתודעה, כאילו הרב צביהודה נטע ברוש ויצא מזה דקל, ולא היא. אם זה כל כך חשוב, אני מציע שמישהו יגש לשאול את הרב ברמסון במפורש בנושא. נת- ה- - שיחה 23:14, 4 במאי 2009 (IDT)

ניגוד לכל מי שמדבר על תמונות מבלי לציין איפה ראה ומה ראה הריני מפנה כל אחד החפץ בבירור האמת לעיין בתמונה המופיעה בספר "במערכה הציבורית" של הרב ברמסון אשר בה רואים אורן ולא דקל. ייתכן שבנוסף ניטע גם דקל אך לא נתקלתי במקור מצולם שמתעד זאת גבר, למדתי ליד הדקל הזה 4 שנים... איתי פ. • שיחה 03:52, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

הגם אתה ישל"צניק? ואנוכי לא ידעתי... לא דיברתי על התמונה במערכה הציבורית, שם לא ברור המיקום, זכורה לי תמונה אחרת בדיוק במקום של הדקל (רואים את פינת הבניין), אני חושב שראיתי אותה אצל צבי שרף. בכל אופן מדובר בנושא איזוטרי לגמרי, מי שבטוח במה שכותב - שיכתוב מה שרוצה. נת- ה- - שיחה 12:04, 6 בספטמבר 2010 (IDT)

סיפר לי מכר שהוא בוגר מחזור ג' של הישיבה שהוא (מ.ר.) יחד עם שני חברים (א.ר, ובנוסף י.מ. ז"ל) הם אלו שנטעו את הדקל בחצר הישיבה. מאחר ואדם מעיד על עצמו, ואף ניתן לשאול את השני שחי עמנו, נראה שזו ראיה חזקה דיה לפתרון השאלה 'מי נטע את עץ הדקל'. נת- ה- - שיחה 15:28, 23 בספטמבר 2014 (IDT)

הרב אחיטוב (רמ הלכה) אמר שבאירוע ההוקרה למרן רה"י היוצא (הרב ויס שליט"א) הרב פילבר סיפר לו שהרב צבי יהודה זצ"ל (המכונה "רבנו") נטע את הדקל...מרכזניק - שיחה 17:15, 28 בנובמבר 2017 (IST)

מחיקת חלקים שהוספתי

אני חושב שזאת חוצפה למחוק את מה שכתבתי בדף לפני כ- 30 דקות השקעתי הרבה מאמצים בכתיבת שורות אלו ומכיוון שאני תלמיד הישיבה אני יודע שאלו שורות נכונות. מסכים איתו

גם החלק של הדקל הוא לא רלוונטי בדיוק באותה מידה

באיזו זכות אתה מוחק את זה? כתוב בדף שהישיבה היא אחת הישיבות המובילות יש לזה מקור?? אתה יכול להתקשר לצוות הישיבה ולשאול אותם אם המידע שהבאתי הוא נכון או לא ולידעתך המידע מאוד רלוונטי אולי לא לך.

אתה יורה לכל הכיוונים, תבחר נושא ונתייחס אליו. לגבי התוספת שלך: לעת עתה בערך הינו בגרסה יציבה, ואתה בא להוסיף עליו. כמקובל כאן, חובת ההוכחה לנוכנות דבריך - מוטלת עליך ('המוציא מחברו עליו הראיה'). מלבד זאת, סיפורי חנוך דאום על פי תיאוריו הם מעשים שנעשו בהסכמה בין קטינים, ולא רלוונטים לישיבה. אין שום עדות למעשים פסולים של הרב מוטי אלון בתקופת לימודיו בישיבה, ועל כן גם זה אינו רלוונטי. גם בהזדהות של מדריך כהומוסקסואל (או בחזרה בשאלה) אין כל פסול ודופי שמוטלת על הישיבה, מלבד שאינך מביא כל מקור לטענותיך. נת- ה- - שיחה 00:13, 16 באפריל 2012 (IDT)

לא נחמד מצידך!

השקעתי הרבה עבודה בחשיפת העובדות האמיתיות של הישיבה. אולי הגיע הזמן שנהיה כנים ונסביר, בלי חירטוטים, למה זו הישיבה הכי טובה?

אגב, זה דוכי? אני מכיר אותך... ―164.138.117.74 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה לעשות, מנסים לכתוב פה אינציקלופדיה ומה שכתבת הוא לא. ותפסיק להחזיר בוגרים שמחקתי זה עלול להביא לחסימה שלך.

(אכן דוכי, אם תלחץ על שם המשתמש שלי תראה את זה כתוב מפורשות.) דוידוד • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ד • 16:49, 30 בספטמבר 2013 (IDT)

פירוט ר"מים מיותר

מרכז הרב1, אני רואה שהדברים מתחילים להיגרר למלחמת עריכה, אז בוא נדבר.

כדאי להתחיל מהעובדה הפשוטה שלא כל רב שמלמד בישיבה הוא ר"מ. אולי ככה נהוג לכנות את הרבנים במרכז, אבל במקומות אחרים (ובהם גם ישל"צ) יש הגדרה ברורה מאוד לר"מ והיא אדם שמחנך כיתה. בערך חצי מהרשימה ששמת אינם מחנכים אלא "מורים מקצועיים". שנית, אני רואה מקום לציין רבנים בולטים שמלמדים (או לימדו בעבר) בישיבה, בהחלט יש ערך ציבורי במידע הזה. אך למרות זאת, לא כל ר"מ בישיבה (שרובם המוחלט אנונימיים מחוצה לה) צריך להיכתב בערך. ואם את כל הר"מים כן, מה עם המדריכים, המורים למתמטיקה ועם אמהות הבית? להם לא מגיע אזכור בערך? דוידוד • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 00:13, 5 בפברואר 2017 (IST)

ר"מים חשובים יותר מאם בית, נראה לי שגם אתה מבין את זה. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 00:21, 5 בפברואר 2017 (IST)

כמובן שזו הייתה הפרזה לצורך הדגמה. אבל זה שר"מים חשובים יותר עדיין לא מתחיל להגיד שכולם צריכים להיות מוזכרים בערך. דוידוד • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 01:43, 5 בפברואר 2017 (IST)

לא יודע אם הייתי מזכיר מי שלימד שנה או שנתיים, אבל מי שלימד שנים והנוכחיים כן נראה לי שיש מקום להזכיר. נרו יאיר • שיחה • ט' בשבט ה'תשע"ז • 09:06, 5 בפברואר 2017 (IST)

בתור ישלצניק אתה יודע שרובם ככולם של המדוברים הם הרבה מאוד שנים רמים בישלצ ויש להם מקום נכבד באזכור .כל שאר טענות נרו יאיר מצטרף אליהםמרכז הרב1 - שיחה 11:58, 5 בפברואר 2017 (IST)

בתור ישלצניק אני יודע שחלק מהמוזכרים ברשימה שלך אינם רמ"ים בישיבה, חבל שאתה ממשיך לא לענות לגוף הטענות שהעליתי בתחילת הדיון כאן. דוידוד • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 13:55, 6 בפברואר 2017 (IST)

תן בבקשה את השמות. נרו יאיר • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 14:07, 6 בפברואר 2017 (IST)

דיברתי עכשיו עם תלמיד בישיבה ועדכנתי בגוף הערך. דוידוד • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 14:26, 6 בפברואר 2017 (IST)

בוגרים בולטים

― הועבר מהדף ישיבת ירושלים לצעירים
. כך סוכם בעבר על רשימות כאלה. בורה בורה - שיחה 21:25, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

רבנים

• הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא - בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, בוגר המחזור הראשון של ישל"צ וראש ישיבת מרכז הרב כיום
• הרב שמואל אליהו - רבה הראשי של צפת
• הרב משה בלייכר - ראש ישיבת שבי חברון
• הרב פרופ' נריה גוטל - ראש מכללת אורות
• הרב בנימין זאב כהנא - בנו וממשיך דרכו של הרב מאיר כהנא
• הרב אליעזר מלמד - ראש ישיבת הר ברכה ורב היישוב הר ברכה ומחבר פניני הלכה
• הרב זאב סולטנוביץ' - מלמד בישיבת הר ברכה, בבית מורשת אצ"ג ובמכללה למדינאות ומחבר ספרים (בהם ספרי היסטוריוסופיה וביאורים לכתבי הרב קוק)
• הרב יהושע שפירא - ראש ישיבת רמת גן ומקים חברת אינטרנט רימון
• הרב יוני לביא - ראש פרויקט חברים מקשיבים
• הרב אייל יעקובוביץ' - ראש ישיבת ההסדר צפת
• הרב יצחק שפירא - ראש ישיבת עוד יוסף חי
• הרב מרדכי אלון - לשעבר ראש ישיבת הכותל ותנועת מבראשית

עיתונאים

• עמנואל שילה - עורך העיתון "בשבע"
• אלישיב רייכנר - עיתונאי בעיתון מקור ראשון, פובליציסט וסופר
• אלחנן ניר - עורך מוסף הספרות של "מקור ראשון"
• חנוך דאום - עיתונאי בבמות שונות וסופר
• קווה שפרן - עיתונאי
• אלחנן אבן חן - שחקן ומנחה, מגיש "מהדורת השבט" של אתר "לאטמה"

נוספים

• אלוף משנה דרור וינברג - מח"ט יהודה שנהרג במהלך קרב "הסימטה" בציר המתפללים בעיר חברון
• תת אלוף מרדכי כהנא - קצין איסוף קרבי ראשי
• בצלאל סמוטריץ' - יו"ר תנועת "רגבים", חבר האיחוד הלאומי וחבר הכנסת העשרים מטעם הבית היהודי
• שמואל מאיר - סגן ראש עיריית ירושלים, נהרג בתאונת דרכים
• יאיר שחל - מזכ"ל תנועת בני עקיבא
• הראל חצרוני - מקים "הזולה של חצרוני" ופעיל לשחרור בנות יהודיות מכפרים ערבים
• ישראל אריאל (ליבוביץ) - עורך ספרי הרב יצחק גינזבורג
• רס"ן דגן משה ורטמן - נהרג במהלך מבצע עופרת יצוקה
• ישראל גנץ - ראש מועצה אזורית מטה בנימין
• אלוף משנה דוד שפירא - סגן מפקד אוגדת עזה

― סוף העברה
בורה בורה - שיחה 21:25, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

מספר תלמידים

מי שערכו לאחרונה את מספר תלמידי הישל"צ לא יודעים את הנתונים. המספר הצטמצם לפני כמה שנים בגלל שקומת פנימיות נמסרה למרכז הרב, ובשנה שעברה ראיתי רישום מסודר במזכירות של בערך 260 תלמידים. אם כוללים את חטיבת הביניים, שנמצאת במתחם אחר לגמרי, צריך לפרט.

לא מספיק מה שאתה אומר שראית במזכירות. יש צורך בסימוכין. נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 10:16, 8 בדצמבר 2017 (IST)

אני תוהה על כל המדיניות הזאת. הרי גם לנתונים הקיימים אין מקור. למה אנחנו מעדיפים אותם על פני שינויי אנונימיים? לדעתי בכוחם של העריכות האנונימיות לפחות להטיל ספק בנתונים הקיימים בערכים. יזהר ברק • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 13:50, 8 בדצמבר 2017 (IST)

זה נידון כמה פעמים במזנון. היו שאמרו שצריך להוריד בכלל את המספרים. ודאי לא שייך שכל אנונימי ישנה לפי מה שנראה לו. נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 13:55, 8 בדצמבר 2017 (IST)

עד כמה מאופיינת הישיבה כפתוחה?

הערך אומר: "למרות שרבניה ותלמידיה נמנים עם הציבור הדתי לאומי מזרם ישיבת מרכז הרב, מאופיינת הישיבה כפתוחה לדעות מזרמים נוספים בציבור הדתי לאומי". צור החלמיש הביא כראיה את עניין ישיבת בין הזמנים, לא הבנתי את הקשר. מידת הפתיחות של ישיבה הוא עניין סובייקטיבי מאוד. אפשר לומר שישיבה פתוחה כאשר זהו סמן קיצוני. אני יכול להבין אם יאמרו שישיבות הקיבוץ הדתי או שיח פתוחות יחסית לישיבות ציוניות. אבל הישיבה לצעירים? נרו יאיר • שיחה • י"ח בסיוון ה'תשע"ט • 18:04, 21 ביוני 2019 (IDT)

באופן כללי לא ברור לי למה נצרך המשפט הזה. באופן ספציפי, אמנם יש ישיבות שיותר סגורות ממנה, אבל זה לא הופך את ישל"צ לישיבה פתוחה. (אני לא מדבר כרגע על אופי התלמידים, אלא על אופי השיעורים והדעות הלגיטימיים במרחב הציבורי בישיבה).david7031 • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 23:36, 22 ביוני 2019 (IDT)

שבוע טוב נרו. נראה שיש להסביר אופי ישיבת בין הזמנים בישיבה לצעירים. כבר שנים רבות לאורך כשלושה שבועות מעבירים שיעורים בישיבה רבנים מכל הגוונים של הציבור הדתי לאומי, מהרבנים חיים נבון ודוד סתיו, ועד הרבנים ישראל אריאל ודודקביץ מיצהר, ומהרבנים יצחק יוסף עבור אביגדור נבנצל, המשך ברבנים דב ביגון, אורי שרקי, וכלה ברבנים יהושע שפירא, רא"ם הכהן, אוריאל עיטם, וכן על זו הדרך. בעבר היו גם הרבנים מנחם פרומן ואהרן ליכנשטיין ז"ל. המגוון הזה מתקבל בברכה ובטבעיות בישיבה לצעירים במשך שנים רבות. מעבר לזה, האופי של הר"מים בישיבה הוא בהחלט פתוח; יש להכיר את המרחב המחשבתי שלהם כדי להבהיר את העניין. וכן הדברים האמורים על האופי החברתי של הישיבה, וגם אותו יש להבהיר בנושא. אני סבור שהמשפט המדובר מבהיר את אחד החוזקים המשמעותיים של הישיבה לצעירים, אחד מסיבות ההצלחה היחסית שלה לאורך שנים רבות, ומעניק לקורא שאינו מכיר מבפנים הכרה טובה יותר על העולם הפנימי של המוסד. עם זאת, אני מקבל שיש במשפט הזה ניחוח קל סובייקטיבי (זה באמת נושא שעלינו לדון בו יחד ברצינות). בברכה, צור החלמיש - שיחה 00:13, 23 ביוני 2019 (IDT)

כל מה שכתבת נכון, אבל אני לא חושב שהוא חריג. רוב הישיבות בארץ יסכימו להביא אליהם את הרבנים האלו להעברת שיעור. (אני לא יודע אם הרבנים יסכימו לבוא, ובזה באה לידי ביטוי המיוחדות של ישל"צ, שרבנים מהשורה הראשונה באים כל שנה להעביר שיעור).david7031 • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 00:32, 23 ביוני 2019 (IDT)

מסכים לגמרי עם דוד. אחזור שוב על עיקר טענתי: אפשר לציין שישיבה מסוימת היא פתוחה במיוחד, כאשר אין ויכוח שהיא הסמן הקיצוני בעניין הזה. הכי פתוחה מכל הישיבות, או מקסימום אחת מהשלוש הכי פתוחות. כמדומני שגם אתה לא טוען את זה. במקום זה אפשר לכתוב שבישיבת בין הזמנים באים רבנים מגוונים, מהרב סתיו ועד הרב נבנצל. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 01:07, 23 ביוני 2019 (IDT)

ראשית, חשוב לי להדגיש במה אנחנו דנים. המשפט הזה הוכנס בידי אריה א באוגוסט 2005 (!), בימיו הראשונים של הערך. מאז עבר הערך ככלל מאות עריכות בידי מאות עורכים, והמשפט עצמו הורחב, הוקטן ותוקן בידי עשרות עורכים. כולם כנראה ראו בו משפט בעל ערך המבהיר את אופיה של הישיבה. אין לך גרסה יציבה מזו. שנית, ביחס לגוף הטיעון של דוד - קודם כול, לא דיברתי רק על הישבה"ז. כתבתי שזו "הדוגמה המרכזית ביותר" בעזרתה ניתן להבין את הרעיון הכללי שמתבטא ברוח הכללית של המוסד, רוח שמתבטאת באווירה החברתית והלימודית. הדגש במשפט, נרו, אינו שהיא פתוחה לכל הגוונים, או הכי פתוחה, אלא שלמרות שהיא מחוגי מרכז הרב, יש בה פתיחות מחשבתית למכלול הציבור הדתי לאומי ואף החרדי. זה אחד מהחוזקים המשמעותיים שלה, וכאמור, בעיני, מאפשר לקורא להבין את אחת מסיבות הצלחתה היחסית. דוד, העובדה שיש ישיבות שיסכימו להתכבד ברבנים חשובים, לא הופכת את האווירה הרעיונית בהן לפתוחה: המציאות היא שבישיבה לצעירים יש אווירה שכזו עשרות שנים, ובאחרות אין. אגב, דוד, משום מה היה לי הרושם שהייתה דווקא מודה לי על השחזור הראשון שלי את המחיקה הראשונה של המשפט. צור החלמיש - שיחה 10:58, 23 ביוני 2019 (IDT)

לגבי הגרסא אתה צודק. זה לא אומר שאסור לשנות.

לגבי התוכן, לשיטתך, צריך להסביר למה זה שונה מהמצופה. אני לא מכיר הרבה ישיבות בסגנון מרכז, אז אני לא יודע למה בדיוק להשוות. ואגב, אני ממש לא בטוח שזה סוד ההצלחה. הסוד הוא מקום שמאפשר לימודים רציניים לאנשים שיכולים ליצור לעצמם משמעת אישית. david7031 • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 11:22, 23 ביוני 2019 (IDT)

אני חושב שאתה דווקא מכיר, אבל אינטואיטיבית לא מייחס מוסדות רבים ככאלה המשוייכים לרוחה של מרכז הרב. אזכיר בקצרה מה שעולה לי בראש עכשיו: הישיבות הגבוהות והתיכוניות הקשורות עמן (אם ישנן), בית אל, אלון מורה, הר ברכה, קדומים, אור עציון, קרית שמונה, מעלות, ניר, ועוד, וכן - ובעיקר - ישיבות תיכוניות רבות מאוד הקשורות עם רוחה של מרכז הרב (רשת נעם-צביה לדוגמה). ביחס לכל אלה ראויה לציון הפתיחות הלימודית והחברתית של הישיבה לצעירים, כמרכיב קבוע ומרכזי במוסד. ביחס להערתך, לא כתבתי שזה סוד הצלחה, רק "אחת מסיבות הצלחתה היחסית". צור החלמיש - שיחה 11:42, 23 ביוני 2019 (IDT)

אין טעם להשוות לישיבות גבוהות. זה עולם נפרד. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ט • 12:08, 23 ביוני 2019 (IDT)

[[משתמש:ידידיה בראלי תודה רבה לך אני עורך מתחיל]ידידיה בראלי - שיחה 11:47, 30 ביוני 2019 (IDT)