לאטמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאטמה
Latma-logo.jpg
סוג אתר סאטירה וחדשות
תאריך ההקמה דצמבר 2008
תאריך הסגירה יולי 2013
מייסדים קרולין גליק
שירותים עיקריים מעקב אחר התקשורת
הרשמה ללא
www.latma.co.il[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מימין לשמאל: רונית אברהמוף-שפירא, אלחנן אבן חן ונעם יעקובסון (בתפקיד "אמיתי נפוח")

לאטמה (תרגום מערבית: סטירה) היה אתר אינטרנט ישראלי, שעסק בסאטירה ובביקורת תקשורת, חלק מצוות האתר השתתף בתוכנית הטלוויזיה "הכל שפיט" בשנת 2015.

ב-19 במרץ 2020 חזרה תוכנית הסאטירה במסגרת ערוץ 20.[2] ב-3 במרץ 2021 חזרה התוכנית לעונה שנייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר עלה לאוויר בדצמבר 2008 בידי קבוצה של עיתונאים וכותבים. לדבריהם, "הדרך היחידה לשפר את השיח הציבורי בישראל ולהעלות אותו לרמה הראויה לציבור הישראלי היא לחשוף את פרצופה האמיתי של מערכת החדשות והעיתונות בכלל". על פי הנטען באתר, רוב כלי התקשורת הישראליים, ובפרט הסאטירה המוצגת בהם, מוטים לטובת השמאל הפוליטי.

צוות האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורכת הראשית של האתר היא העיתונאית והפובליציסטית קרולין גליק. האתר הוא פרויקט של המרכז למדיניות ביטחון בוושינגטון,[3] המזוהה עם אידאולוגיה נאו-קונסרבטיבית, ובו גליק היא עמיתה בכירה. פרויקט לאטמה ממומן על ידי תרומות שגייסה גליק, שמועברות דרך המרכז.[4]

האתר נוהל עד 2012 בידי חברת רוגטקה ומנכ"לה שלמה בלס. עם חברי מערכת האתר נמנו העיתונאים יהודה ספרא ואבישי עברי, והתסריטאי טל גלעד. לפרק זמן מה היה גם העיתונאי אראל סג"ל בין אנשי האתר. תוכניות הסאטירה של "מהדורת השבט" נכתבו בקביעות על ידי טל גלעד, אבישי עברי, יהודה ספרא, שלמה בלס, שוקי בלס ונעם יעקובסון. את התוכניות ביימו אביב קרסוצקי ויניב קרסוצקי. השחקנים הקבועים היו: אלחנן אבן חן, נעם יעקובסון, רונית אברהמוף-שפירא ואליעזר שמעון.

תוכן האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר מופיעות ביקורות כתובות על אמצעי תקשורת, כתבים, עורכים ועיתונאים בישראל וכן קטעי וידאו סאטיריים בנושאי אקטואליה. הביקורת נוגעת בסוגיות אמינות הדיווח החדשותי, הטיית עובדות מגמתית וניסוח מוטה והבאת עמדה פוליטית. הביקורת באתר מופנית הן כלפי כלי התקשורת הישראליים והן כלפי נציגי התקשורת הזרה בישראל ואמצעי תקשורת בינלאומיים אחרים.

בין הקטגוריות באתר:

  • ויקימדיה – סקירה על מספר דמויות בולטות בתקשורת הישראלית.
  • הטוקבקיסטים – אוסף קצר של תגוביות ("טוקבקים"), המובאות כלשונן, מתוך אתרי האינטרנט של התקשורת הישראלית. לרוב, תגוביות המביעות מורת רוח מפרסום מוטה, ניסוח מוטעה או פרסום לא מקצועי המוצג בכתבה.
  • צ'אפחה – ציון לשבח לעיתונאים שפעלו לדעת הכותבים במקצועיות ובהגינות או "טפיחה ידידותית על השכם לאנשי תקשורת שעמדו נגד הזרם העכור ועשו את העבודה" כפי שמכנה זאת האתר.
  • היום שלא היה - מטרת המדור היא לפרסם כתבות שלדעת עורכי האתר הן חשובות ובעלות ערך תקשורתי לציבור, אבל לא התפרסמו בתקשורת הממוסדת או לא קיבלו חשיפה גבוהה.

תוכנית הסאטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת השבט
כותבים טל גלעד
אבישי עברי
מנחים רונית אברהמוף-שפירא
אלחנן אבן חן
שחקנים רונית אברהמוף-שפירא
אלחנן אבן חן
נעם יעקובסון
יניב קרסוצקי
אליעזר שמעון
ערן קראוס
מספר עונות 2
מספר פרקים 206
הפקה
עורכים קרולין גליק
אורך פרק 12 דק'
שידור
רשת שידור בישראל אתר אינטרנט פרטי
תקופת שידור בישראל 5 ביוני 2009 – 2 באוגוסט 2013
קישורים חיצוניים
www.latma.co.il[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מהדורת השבט (עונה ראשונה ושנייה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר מתמקד במהדורת חדשות סאטירית המכונה "מהדורת השבט".[5] המהדורה מוגשת על ידי השחקנים רונית אברהמוף-שפירא ואלחנן אבן חן. אברהמוף-שפירא מופיעה בדמותה של מגישה שמאלנית ואילו אבן חן מציג את דמותו של מגיש ימני. בכל פרק ישנם "מבזקי חדשות" שבהם מביאים מבזק אמיתי ובסופו מוסיפים סאטירה ומראיינים מספר דמויות שאותן משחק בדרך כלל נעם יעקובסון. לעיתים קרובות מוסיפים פרודיה על שיר מפורסם. עד סוף 2012 פורסמו 67 שירים ובאוקטובר 2011 נערך מצעד לשירים הפופולריים.

החל מהמהדורה ה-117 (מספר רשמי: #111) המהדורה קיבלה עיצוב חדש, כביכול "עונה שנייה". בשנת 2012 התפטר המפיק הראשי שלמה בלס מתפקידו ואת מקומו תפס משה אלפי, בעל חברת ״אלפים הפקות״, שהרחיב את צוות התסריטאים והשחקנים. ב-2011 הכין צוות לאטמה פיילוט באורך מלא שהועבר לרשות השידור[6]). באמצע 2012 פורסם על המעבר הצפוי של המהדורה לערוץ הראשון. בעקבות זאת התוכנית הורחבה, ההוצאות גדלו, אך עקב הבעיות ברשות השידור החוזה התעכב משמעותית. בשנת 2013 הודיע אלחנן אבן חן על התפטרותו מהגשת המהדורה. ביולי אותה שנה הודיעה קרולין גליק על סיום הפקת המהדורה בסוף אותו החודש, בשל חוסר היכולת לממן את עלות הפרויקט, כ-220,000 ש"ח לחודש. טל גלעד קרא לציבור לתרום כדי לאפשר את המשך ההפקה.[7] ב-2 באוגוסט 2013, אחרי 204 מהדורות, הסתיימה מהדורת השבט.[8] לבסוף, לאחר כניסת הרשות למצב פירוק, הוחלט על עליית תוכנית המשך בשם הכל שפיט, ששודרה בחודשים פברואר עד אפריל 2015.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחים וכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רונית (רונית אברהמוף-שפירא) ואלחנן (אלחנן אבן חן): מנחי "מהדורת השבט". בעוד שרונית היא סטריאוטיפ של קריינית שמאלנית קיצונית וקונפורמיסטית, המסכימה עם דעותיהם השמאלניות של המרואיינים תהיינה אשר תהיינה, מגלם אלחנן את הכתב הרציונלי (יחסית), המביע לרוב חוסר הסכמה וזעזוע מדעותיהם הקיצוניות או הלא הגיוניות. כשרונית נעדרת, מחליפה אותה מירי (מירי עוזיאל).
  • עמנואל דרקו (נעם יעקובסון): כתב לאטמה לענייני הפחדה. נראה כערפד אנושי בעל ניבים בולטים וגלימה. מדווח על כל מה שעלול או עשוי להפחיד (קריסה כלכלית, מגפה, אסון טבע), ובעיקר מפחיד מיוזמתו.
  • בונה עדר (נעם יעקובסון): עיתונאי, כתב "לענייני המונים", בלוגר, פובליציסט ובאופן כללי תנועת המונים של איש אחד. בונה הוא מומחה בהצגת דעתו כדעת הכלל, תוך שהוא מסתמך על מגמות ציבוריות, סקרים, הסכמה לאומית וכל דבר אחר שהוא מצליח לפברק באמצעות העיתונות הכתובה.
  • אמיתי נפוח (נעם יעקובסון): הפרשן הכלכלי. מצטיין בקצב של מאות מונחים כלכליים לדקה, מבלי שלאף אחד (כולל הוא עצמו) יהיה סיכוי כלשהו להבין למה הוא מתכוון.
  • חופר שמח (נעם יעקובסון): כתב שטח טרחן המספק דיווחים בהולים על מאורעות בדויים או נטולי חשיבות.
  • אילנה דיין (רונית אברהמוף-שפירא): בת דמותה של העיתונאית אילנה דיין. מגישה את התוכנית "עוותה" (על משקל "עובדה") ומציגה תחקירים המוטים כלפי שמאל.
מרואיינים ואורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טאוויל פאדיחה (נועם יעקובסון): השר הפלסטיני לענייני זעם בלתי נשלט. כל דבר שישראל עושה או לא עושה גורם לו להתפרצויות זעם קשות, במהלכן הוא נוהג לקחת כדורי הרגעה. מאיים בהתלקחות הרחוב הפלסטיני או מצדיק אותה בדיעבד. אוהד של בני סכנין והזמרת ג'ולייטה.
  • חליל מג'נון (נעם יעקובסון): השר המצרי לענייני קונספירציות. נוהג להאשים את ישראל בריגול נגד מצרים.
  • ג'ון זלוקורלי (שמו מבוטא "זה-לא-קורה-לי", באנגלית הוא מכונה John Indenial = "ג'ון בהכחשה"; מגולם על ידי נעם יעקובסון): יועץ הנשיא אובמה לענייני הבנת המציאות. היפי מזדקן, מסומם תמידית שאינו מבין מה מתרחש סביבו. באחד השירים שימש גם כנציג ארצות הברית באו"ם.
  • עזיז עבדול מסית (נעם יעקובסון): חבר כנסת ערבי ממפלגת "נח"ש" (פארודיה על חד"ש), מאשים את הממסד בגזענות כאשר הוא נעצר על עבירות שביצע.
  • ג'מיל חרטאווי (אלחנן אבן חן) ועוואד (נעם יעקובסון): שני טרוריסטים המופיעים בפינה "ג'מיל ועוואד יוצאים לג'יהאד". בכל פעם מצלם עוואד את ג'מיל לפני פיגוע התאבדות, ובכל פעם מחדש ג'מיל קוטע את הצילום עקב בעיה אידאולוגית או מבצעית כלשהי.
  • יוהאן פלגמאט (נעם יעקובסון): נציג האו"ם, שנכשל בכל פעם מחדש בניסיונו לשכנע שהאו"ם אינו אנטישמי.
  • אדם בכיר (נעם יעקובסון): דמות שהופיעה פעמיים כיועץ ראש הממשלה לענייני התנצלויות. לא מבין כלום בענייני ביטחון ורק חושב על דיפלומטיה מתרפסת.
  • מקור בכיר (נעם יעקובסון): דמות של תת-אלוף בצה"ל המנסה להסביר את פעולות הצבא.
  • יריב גוגלהיימר (נעם יעקובסון): יו"ר "תנועת השלום", בן דמותו של מזכ"ל שלום עכשיו יריב אופנהיימר.
  • מספר הסיפורים (נעם יעקובסון): דמות אשר מופיעה בפינה "שעת סיפור" ובה היא מספרת סיפור ילדים בחרוזים, אשר מכיל ביקורת סמוייה או גלויה על אירועים אקטואליים.

חיקויים

סרטונים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-17 באוגוסט 2009 פרסם העיתון השוודי "אפטונבלדט" מאמר של העיתונאי דונלד בוסטרום, לפיו צה"ל קצר איברים מפלסטינים שמתו בעודם במשמורת ישראלית.[9] בספטמבר 2009 החליטה קרן הפנסיה הממשלתית בנורווגיה למכור את מניות אלביט מערכות שהחזיקה מאחר שזו מייצרת ציוד אלקטרוני לגדר ההפרדה.[10] בתגובה לאירועים אלו הפיק האתר סרטון סאטירי שזכה לעשרות אלפי צפיות ביוטיוב, חלקן הגדול ממדינות סקנדינביה.[11] בסרטון, פרודיה על השיר "(Gimme! Gimme! Gimme! (A Man After Midnight" של להקת אבבא, מציג "שר החוץ השוודי", יורגן יורגנסון (דמות פיקטיבית), את נקודת המבט הסקנדינבית.[12]
  • בעקבות הסכם להעברת אורניום מועשר שנחתם בין איראן לבין טורקיה וברזיל, פרסם האתר סרטון סאטירי שמלגלג על נשיא ברזיל לואיס דה סילבה המכונה "לולה". הסרטון זכה למאות אלפי צפיות ביוטיוב, חלקן הגדול ממדינות אמריקה הלטינית.[13]
  • ביוני 2010 הפיק האתר סרטון סאטירי בשם "We Con The World" (אנ') ("עובדים על העולם"), שעסק במשט לעזה.[14] הסרטון, פרודיה על שירם של מייקל ג'קסון וליונל ריצ'י מ-1985, "We Are the World" ("אנחנו העולם"), זכה ליותר משלושה מיליון צפיות ולכ-60,000 תגובות ב-YouTube במהלך שבוע ימים והוביל את רשימת הסרטונים הנצפים ביותר באתר.[15] בשל הסרטון זכה האתר בפרס של 10,000 שקלים מחברת מיה מחשבים "עבור ההישג הבולט ביותר והתרומה למדינת ישראל בתחום המדיה החברתית". הסרטון גם זכה בפרס של 10,000 שקלים מ"קרן נדב".[16] הסרטון הופץ על ידי משרד ההסברה הישראלי לכל רחבי העולם.[17] מספר שעות לאחר מכן התנצלה ישראל.[18] הסרטון הוסר מיוטיוב בטענה שהוא מפר את זכויות היוצרים של הסרטון המקורי[19] אך מספר שבועות לאחר מכן הוחזר הסרטון.
  • באותו חודש העלתה לאטמה סרטון נוסף הנקרא "The Three Terrors", המהווה פרודיה על שלושת הטנורים לצלילי השיר "פוניקולי פוניקולה". בשיר מוצגים מחמוד אחמדינז'אד (דן סודרי), רג'פ טאיפ ארדואן (נועם) ובשאר אל-אסד (אלחנן) כשלושת הטנורים (בשמות אחמדידו דומינגו, ארדואנו פברוטי ואסד קאררס) השרים בשבח הטרור והג'יהאד. השיר הוא סאטירה המכוונת כנגד שלושת המנהיגים הבוחרים בדרך הטרור כדי להביס את העולם המערבי שמגיב ברפיון כנגד איומיהם.[20] השיר זכה ליותר מ-900,000 צפיות.
  • בשבוע חג המולד בדצמבר 2010 נכלל במהדורה הקליפ "jingle bells from betlechem 2010" - שבו מככב טוויל פאדיחה בדמות "סנטה קלאוס" המזמר בעליזות אודות הישגי המלחמה המוסלמית בנוצרים בעולם הערבי (קהיר, בית לחם) ובזה המערבי. הקליפ זכה למאות אלפי צפיות ביו-טיוב.[21]
  • בנובמבר 2011, לקראת יום הזיכרון לרצח רבין, נכלל במהדורה השבועית הקליפ "הילדים של אוסלו 93", בהתאם למנגינת השיר "הילדים של חורף 73". בקליפ, בדומה לקליפ "שיר לחלום" שפורסם בשנה הקודמת, מחה על ההתייחסות להסכם אוסלו כאל פתרון אידילי ועל ההתעלמות מאירועים קשים שהתרחשו בעקבותיו. השיר זכה לכ־70,000 צפיות תוך שבוע, ובהמשך הגיע למעל 200 אלף צפיות.[22]
  • במאי 2012, בעקבות הכרזת ממשלת דרום אפריקה על סימון מוצרים מההתנחלויות, התפרסם ב"מהדורת השבט" שיר פארודי על "כולנו יהודים" ובו יהודים מכל רחבי העולם, כולל "יריב גוגלהיימר", אחראים לחרמות וגינויים נגד ישראל.
  • בתחילת אוגוסט 2013, כאמור, בעקבות בעיות מימון הופסקה מהדורת השבט. הדבר צוין בשתי מהדורות של לקטים מכל השנים ושיר מיוחד.

הכל שפיט (עונה שלישית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הכל שפיט

התוכנית הייתה המשך ל"מהדורת השבט" של אתר "לאטמה". ב-2011, בעקבות מגעים בין צוות לאטמה לרשות השידור להעברת המהדורה לפורמט טלוויזיוני, הוכן עבור הערוץ הראשון פיילוט באורך מלא. באמצע 2012 הבטיחה רשות השידור לכלול את התוכנית בלוח השידורים שלה החל מאוקטובר אותה שנה, כתוכנית שבועית בת חצי שעה בערוץ הראשון, למשך עונה של 13 תוכניות. בעקבות ההבטחה הורחבה המהדורה לשם התאמתה למתכונת הטלוויזיונית והוצאותיה גדלו. חתימת החוזה ומועד תחילת השידורים נדחו שוב ושוב על ידי הנהלת רשות השידור, אך בספטמבר 2014, בעקבות כניסת רשות השידור לפירוק שהוביל להחלפת ההנהלה, אושרה התוכנית לשידור. בנובמבר נחתם חוזה רשמי עם יוצרי "לאטמה".

בניגוד למצופה, התוכנית לא נקראה "מהדורת השבט", אלא היוותה מעין "הדור הבא". היא עלתה לשידור ב-5 בפברואר 2015 ושודרה מדי יום חמישי בשעה 21:55 כתוכנית בת חצי שעה במשך 11 שבועות.

"הכל שפיט" בהגשת אפרת בוימולד ואושרי כהן הייתה מהדורת חדשות הומוריסטית המסכמת את השבוע, וכוללת מערכונים ושירים, בהשתתפות השחקנים רונית אברהמוף-שפירא ונעם יעקובסון (שכבר שייך למחלקת הדת של הערוץ הראשון) מהקאסט המקורי, וגם הילה סעדה, משה אשכנזי, רוי מילר ואיילת רובינסון. אלחנן אבן חן, שהגיש את "מהדורת השבט", לא השתתף. העורכת הראשית הייתה קרולין גליק שערכה גם את מהדורת השבט, וגם הכותבים אבישי עברי וטל גלעד שהשתתפו בכתיבת מהדורת השבט חזרו לכתוב לצד שלושה כותבים חדשים.

לאטמה 2020 (עונה רביעית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאטמה 2020
כותבים טל גלעד
נעם יעקובסון
בימוי יניב קרסוצקי
מנחים רונית אברהמוף-שפירא
אלחנן אבן חן
שחקנים רונית אברהמוף-שפירא
נעם יעקובסון
אלחנן אבן חן
אליעזר שמעון
ערן קראוס
אריאל קרן
מספר עונות 1
מספר פרקים 12
הפקה
מפיק אופיר שטיינבאום
חברת הפקה אומן הפקות תוכן
עורכים קרולין גליק
צלמים אופיר דרעי
אורך פרק 12 דק'
שידור
רשת שידור בישראל ערוץ 20
תקופת שידור בישראל 30 במרץ 2020 – 18 ביוני 2020
קישורים חיצוניים
אתר התוכנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-2020 המהדורה עלתה לערוץ 20 בשם "לאטמה", כשאלחנן חוזר להנחות לצד רונית, ואליעזר שמעון חוזר בדמויות משנה. לתוכנית היו 11 תוכניות מלאות ותוכנית שהייתה רק שיר לפסח.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחים וכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רונית (רונית אברהמוף-שפירא) ואלחנן (אלחנן אבן חן): מנחי "לאטמה". בעוד שרונית היא סטריאוטיפ של קריינית שמאלנית קיצונית וקונפורמיסטית, המסכימה עם דעותיהם השמאלניות של המרואיינים תהיינה אשר תהיינה, מגלם אלחנן את הכתב הרציונלי (יחסית), המביע לרוב חוסר הסכמה וזעזוע מדעותיהם הקיצוניות או הלא הגיוניות.

חיקויים

מרואיינים ואורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טאוויל פאדיחה (נעם יעקובסון): השר הפלסטיני לענייני זעם בלתי נשלט. כל דבר שישראל עושה או לא עושה גורם לו להתפרצויות זעם קשות, במהלכן הוא נוהג לקחת כדורי הרגעה. מאיים בהתלקחות הרחוב הפלסטיני או מצדיק אותה בדיעבד.
  • עזיז עבדול מסית (נעם יעקובסון): חבר כנסת ערבי מהרשימה המשותפת.
  • יוהאן פלגמאט (נעם יעקובסון): נציג האיחוד האירופי, שנכשל בכל פעם מחדש בניסיונו לשכנע שהאיחוד האירופי אינו אנטישמי.
  • מספר הסיפורים (נעם יעקובסון): דמות אשר מופיעה בפינה "שעת סיפור" ובה היא מספרת סיפור ילדים בחרוזים, אשר מכיל ביקורת סמוייה או גלויה על אירועים אקטואליים.
  • פקד לוי (נעם יעקובסון) ודנינו (אריאל קרן): צמד חוקרי משטרה, כשבעוד פקד לוי מייצג את השוטר הטוב, דנינו מייצג את השוטר הרע.

חיקויים

לאטמה 2021 (עונה חמישית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאטמה 2021
כותבים טל גלעד
מני אסייג
בימוי יניב קרסוצקי
מנחים רונית אברהמוף-שפירא
מני אסייג
שחקנים רונית אברהמוף-שפירא
נעם יעקובסון
אליעזר שמעון
אריאל קרן
יוסי וידר
ערן קראוס
עופר מימרן
הילה פרידמן
איתן בוכריס
פסקול אופיר אלכסנדר
מספר פרקים 9 (נכון למאי 2021)
הפקה
מפיק אופיר שטיינבאום
חברת הפקה אומן הפקות תוכן
עורכים קרולין גליק
צלמים אופיר דרעי, משה חורי, הלל מאיר
אורך פרק 26 דק'
שידור
רשת שידור בישראל ערוץ 20
תקופת שידור בישראל 3 במרץ 2021 – רץ
קישורים חיצוניים
אתר התוכנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

באוקטובר של שנת 2020 פורסם כי מני אסייג יצטרף לצוות התסריט של העונה החמישית ולהגשתה, שתוכננה לדצמבר 2020 אך נדחתה למרץ 2021. הפורמט של התוכנית השתנה מעט ובמקום לפתוח בכמה ידיעות המגישים מדברים אחד עם השני על השבוע שחלף. אלחנן אבן חן עזב והגיעו שחקנים חדשים כמו איתן בוכריס, יוסי וידר ואחרים. בנוסף למהדורת החדשות, התוכנית כוללת גם סדרת בת בשם "מרכז הבמה".

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת החדשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגישים וכתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רונית (רונית אברהמוף-שפירא) ומני אסייג: מגישי "לאטמה". בעוד שרונית היא מגישה מהמרכז המזדהה גם עם הימין וגם עם השמאל, מגלם מני את המגיש הימני ה"קיצוני", המביע חוסר הסכמה וזעזוע מדעותיהם הקיצוניות ולא הגיוניות של חבריו מהשמאל.
  • בונה עדר (נעם יעקובסון): עיתונאי, פרשן הבית, מתייחס לכל דבר כהקשר לבנימין נתניהו, מזוהה כסמן השמאלני במהדורת החדשות.
מרואיינים ואורחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מספר הסיפורים (נעם יעקובסון): דמות אשר מופיעה בפינה "שעת סיפור" ובה היא מספרת סיפור ילדים בחרוזים, אשר מכיל ביקורת סמוייה או גלויה על אירועים אקטואליים.
  • פקד לוי (נעם יעקובסון) ודנינו (אריאל קרן): צמד חוקרי משטרה, כשבעוד פקד לוי מייצג את השוטר הטוב, דנינו מייצג את השוטר הרע.
  • טאוויל פאדיחה (נעם יעקובסון): השר הפלסטיני לענייני זעם בלתי נשלט. כל דבר שישראל עושה או לא עושה גורם לו להתפרצויות זעם קשות, במהלכן הוא נוהג לקחת כדורי הרגעה. מאיים בהתלקחות הרחוב הפלסטיני או מצדיק אותה בדיעבד.

חיקויים

מרכז הבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנחה: נעם יעקובסון

מייסדי מפלגת "המרכז המרכזי"[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רותם רקלאביבישטיין (ערן קראוס): חבר לשעבר בליכוד.
  • דליה אנרכוביץ' (הילה פרידמן): פעילת שמאל קיצוני.
  • יחיאל "לך" דמארי (עופר מימרן): פעיל במחאה נגד נתניהו.
מתמודדים לתפקיד יו"ר המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חגי גליק (אלי שמעון): הרמטכ"ל, בעל עיטורי מופת. מגמגם כשהוא על אזרחי (פארודיה על בני גנץ).
  • משה הס (אריאל קרן): פנטומימאי.
  • יחזקאל דין: נכדו של דני-דין, רואה ואינו נראה.
  • סלים חיג'אזי (לירן יקוטי): ערבי תומך בביבי ובימין.
  • זירוקס 55566 (שרוליק פניאל): חייזר מכוכב אחר.

חיקויים

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירון לונדון כינה את "מהדורת השבט" "ארץ נהדרת" של הימין.[23]

כותבי האתר רואיינו באמצעי התקשורת האלקטרוניים במספר רב של הזדמנויות[24] ובמיוחד לאחר הפקת סרטון הפרודיה על המשט לעזה (2010).

לאטמה זכה בפרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת בשנת 2011. בהודעת הזכייה נאמר "אתר לאטמה עוסק בסאטירה וביקורת תקשורת בגוון ימני. האתר מפרסם ביקורות כתובות על כל אמצעי ואנשי התקשורת בישראל, קטעי וידאו סאטיריים בנושא וכן ידיעות מעניינות שהתקשורת לא דיווחה עליהם. לאטמה נחשב לפורץ דרך בתחום ואף זכה לתודעה עולמית בעקבות קליפ של שיר סאטירי שהופק כתגובה לנושא המשט לעזה וזכה למיליוני צפיות באינטרנט, בכל רחבי העולם."

במאי 2012 מחה יריב אופנהיימר כנגד דמותו הסאטירית ב"מהדורת השבט", וכתב בדף הפייסבוק שלו שזהו רצח אופי, בין היתר משום שבניגוד לדמות זו הוא מתנגד לחרם על ישראל.[25]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר זכה ב"פרס נדב" מטעם קרן נדב לשנת 2010 ובפרס לביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת לשנת תשע"א.[26]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 כתובת זו שימשה את האתר בעת שהיה פעיל. כעת הכתובת משמשת לצרכים אחרים.
  2. ^ "אחרי הפסקה של 4 שנים: תוכנית הסאטירה לאטמה חוזרת"
  3. ^ עדי דקל, עורכת אתר "לאטמה": "אנחנו לא מבלבלים את המוח. אנחנו נמצאים במיינסטרים הישראלי", באתר של "רשת 13", 29 ביוני 2010 (במקור, מאתר "nana10")
  4. ^ בלוג של קרולין גליק באתר
  5. ^ לאטמה TV
  6. ^ נתנאל לייפר, ‏פיילוט לאטמה לערוץ 1: כך הכל שפיט אמור היה להיראות, באתר כיפה, 11 בפברואר 2015
  7. ^ גיל רונן, לאטמה: הגיע הסוף, באתר ערוץ 7
  8. ^ עקיבא ביגמן, כשהמדינה נותנת לך לאטמה, מתוך אתר מידה, 17/09/2013
  9. ^ למידע נוסף בנושא ראו את הפסקה "שערוריית קצירת האיברים" בערך "אפטונבלדט".
  10. ^ דויטשה בנק מכר את מניותיו באלביט מערכות, באתר ynet, 30 במאי 2010
  11. ^ "Swedish anti-Semitism satire clip a hit", אתר Jerusalem Post, 18 בספטמבר 2009
  12. ^ הסרטון עם כתוביות באנגלית
  13. ^ הסרטון עם כתוביות בפורטוגזית ב-YouTube
  14. ^ הסרטון באתר יוטיוב
  15. ^ אחת מגרסאות הסרטון, אתר YouTube
  16. ^ פרס של 10,000 שקל ל"לאטמה" על סרטון התגובה למשט, באתר גלובס, 16/06/2010
  17. ^ מבוכה: סרטון הפרודיה על המשט הוצג כרשמי, באתר ynet
  18. ^ ישראל שיגרה בטעות סרטון סאטירי לעיתונאים- והתנצלה - TheMarker
  19. ^ קליפ ההסברה העצמאי למשט הוסר מיוטיוב, באתר ynet
  20. ^ הסרטון בערוץ של לאטמה ב-YouTube
  21. ^ קובץ וידאו jingle bells from betlechem 2010 (אחת מגרסאות הקליפ), סרטון באתר יוטיוב
  22. ^ קובץ וידאו הילדים של אוסלו 93, סרטון באתר יוטיוב
  23. ^ בריאיון של קרולין גליק לתוכניתם של לונדון וקירשנבאום, 7 באוקטובר 2009
  24. ^ למשל: טל גלעד התראיין בתוכנית "שש עם סיון רהב מאיר", ערוץ 2, 12 בינואר 2010. קרולין גליק וטל גלעדי התארחו בתוכנית "דיבור חדיש", ערוץ 8, 22 במרץ 2010. אבישי עברי התראיין בתוכניתו של גואל פינטו, ערוץ 2, 13 באפריל 2010.
  25. ^ עמיחי אתאלי, אופנהיימר נגד לאטמה: "עושים לי רצח אופי", באתר nrg‏, 30 במאי 2012
  26. ^ הזוכים בפרס לביקורת התקשורת שנת תשע"א