הר ברכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר ברכה
לוגו של הר ברכה.png
סמל היישוב
הר ברכה .jpg
היישוב מהאוויר, תשע"ט–2018
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית שומרון
גובה ממוצע[1] ‎844 מטר
תאריך ייסוד 1983
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 2,757 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 5.2% בשנה עד סוף 2019
https://yhb.co.il/
הישוב הר ברכה במבט מהאוויר. תשע"ז, 2017.

בְּרָכָה או הַר בְּרָכָה, הוא יישוב קהילתי דתי בשומרון, בשטח המועצה האזורית שומרון, מדרום לשכם.

שמו של היישוב נגזר מהפסוק: "וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל".[2]

תיאור גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקומו של היישוב הוא בגב ההר, בעל השלוחה הדרומית של רכס הר גריזים, בסמוך לקריית לוזה שמדרום לשכם, בגובה מקסימלי של כ-870 מ' מעל פני הים. מצפון ליישוב, על הר גריזים המקראי, שוכנת שכונת השומרונים שהיא חלק מתחומה המוניציפלי של שכם, אך מוגנת על ידי צה"ל. צפונית יותר נמצא מצפה יוסף הצופה על קבר יוסף. הגישה אל היישוב היא מצומת תפוח (כביש 60) דרך צומת מחנה חורון (כביש 57), או מקדומים דרך "ציר גלעד".

תנאי השטח הם במת הר מישורית עם מדרונות מזרחיים תלולים מאד. האקלים קריר ויבש. למרגלות היישוב נמצא מעיין עין מח'נה ("מעיין עמשא"). סמוך לגבעת סנה יעקב ולמעיין נמצאת שמורת האלות האטלנטיות בה מטע של עשרות עצי אלה אטלנטית ועשבייה הכוללת את שעורת התבור ועיריוני צהוב. סמוך להן מצויים שרידי חורבה עתיקה.

התפתחות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הר ברכה החל את דרכו בי"ט בתשרי ה'תשמ"ב (6 באוקטובר 1982) כמאחז צבאי שאויש על ידי חיילי נח"ל. הוא אוזרח בטקס חגיגי ביום העצמאות, בשנת 1983[3]. בשנת 1985 מנה היישוב 85 נפשות, יותר ממחציתן פעוטות.

בדצמבר 1988, סמוך ליישוב, רצח מחבל ערבי את תושב היישוב יעקב פרג, אשר שמר על האדמות סביב ליישוב. המחבל נטל את נשקו של פרג ותקף עמו חיילי מילואים שהיו במקום. במהלך הקרב נהרג רב"ט ארתור הרסטיג.[4] כשנה לאחר מכן, הוטמן מטען נפץ סמוך למקום הרצח, על ציר העלייה ליישוב, והוסווה כדגל ישראל שעליו צויר צלב קרס. המטען התפוצץ כאשר ניסה תושב היישוב לתלוש את הדגל. התושב נפצע באורח בינוני.[5]

היישוב פותח על ידי ארגון אמנה. לאחר שנים שבהן התפתח בקצב איטי, החלה במחצית העשור הראשון של שנות ה-2000, האצה בקצב הפיתוח והגדילה. בשנים אלו הצטרפו ליישוב כעשרים וחמש משפחות חדשות בשנה. בשנת 2007 מנה היישוב כ־200 משפחות. נכון ל-2015 מונה היישוב 370 משפחות.

התפתחותו של היישוב נובעת בעיקר בזכות הישיבה הממוקמת בו. רוב התלמידים שנישאו מתגוררים ביישוב, דבר התורם רבות להתפתחות המקום. היישוב מאופיין בהתיישבות צעירה; 70% ממשפחות היישוב הן למטה מגיל 30. במעון בהר ברכה, הגדול בשומרון, ישנם מעל 200 תינוקות.

באלול תשע"ד (ספטמבר 2014) נחנכה ביישוב שכונת "מצפה שלם", הצופה אל שכם (אחד משמותיה של שכם הקדומה הוא: 'שלם'),וכוללת 48 יחידות דיור בבנייה רוויה[6]. בסוף שנת תשע"ז (2017) הסתיימה בניית בתי ספר יסודיים ביישוב. בחג סוכות התשע"ח נחנכה שכונת "צורים" במעמד השר ישראל כ"ץ וסגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן. בשנת תש"ף (2019) נחנכה שכונת צורים ד' במעמד בהם השר חיים כץ, חברת הכנסת איילת שקד וראש המועצה יוסי דגן. לקראת שנת הלימודים תשפ"א מתוכננת הקמת ישיבה תיכונית ביישוב.

רב היישוב הוא הרב אליעזר מלמד.

בשנת 2011 הגיעה קבוצה גדולה של נוצרים אוונגליסטים לסייע בבציר הכרמים הסמוכים ליישוב, ביוזמתו ובאישורו של הרב מלמד, והתגוררו בגבעה המערבית של היישוב.

בית עלמין הוקם ביישוב בראש השנה ה'תשמ"ח, בהנחיית הרב יצחק מאיר האיתן, רב השומרון, שהתגורר בקדומים אולם בפועל שימש גם רבם של יישובים קטנים בשומרון.[7]

מוסדות ועסקים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מוסדות חינוך: עשרה גני ילדים, בית ספר ממ"ד בנים, בית ספר ממ"ד בנות, חטיבת ביניים לבנים, אולפנה לבנות, ישיבה תיכונית לבנים (בהקמה), ישיבת הסדר הר ברכה, כפרי סטודנטים וסטודנטיות. עוד ביישוב: סניפי תנועת הנוער אריאל, לבנים ובנות.
  • עסקים: בית הארחה "פנינת השומרון", יקב הר ברכה.
  • מרפאות: מרפאות קופות חולים לאומית ומכבי, ומרפאת שיניים.
  • הוצאת ספרים "מכון הר ברכה" דרכה יוצאת סדרת פניני הלכה

סנה יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחז גבעת סנה יעקב (נקרא גם "גבעת רונן") הוקם בטבת תשנ"ט כקילומטר וחצי מדרום ליישוב על ידי רונן ערוסי. המקום נקרא על שם יעקב פרג, תושב הר ברכה שנרצח במקום עשר שנים קודם לכן (תשמ"ט). הגבעה דוגלת בעבודה עברית ורבים מתושבי הגבעה מתפרנסים מעבודות בנייה או חקלאות. בעבר היו תקופות בהן שררה מתיחות בין היישוב למאחז. בשנת 2012 סגרה מזכירות הר ברכה את אספקת המים למאחז, לאחר שלטענתה יידו תושבים מן המאחז אבנים לעבר פועלים פלסטינים שעבדו ביישוב[8]. ביוני 2015 הוגש כתב אישום נגד שני תושבי המקום, בגין תקיפת שוטרים שבאו לממש צו הריסה במאחז[9]. במקום בית כנסת, מקווה נשים ומועדון.

אוסף תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר ברכה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ ספר דברים, פרק י"א, פסוק כ"ט.
  3. ^ מרדכי בר-און, שלום עכשיו: לדיוקנה של תנועה, הקיבוץ המאוחד תשמ"ה, עמ' 52.
  4. ^ עמנואל רוזן ואהוד רבינוביץ, רועה ערבי רצח מתנחל ונהג מילואים ליד הר ברכה - ואחר כך נהרג מאש חיילים, מעריב, 14 בדצמבר 1988, עמ' 2.
  5. ^ איתן לוין, תושב הר ברכה משך את הדגל שהושחת ופיצוץ ריסק את ידו, מעריב, 29 במאי 1989, עמ' 3.
  6. ^ http://www.inn.co.il/News/News.aspx/283368
  7. ^ עמיחי ונעה כנרתי, לשם שמים - על הרב יצחק מאיר האיתן, תשס"ח, עמ' 77.
  8. ^ נטעאל בנדל, ‏ענישה קולקטיבית: בהר ברכה סגרו את המים לשכונת "סנה יעקב", באתר כיפה, 2 בספטמבר 2012
  9. ^ רענן בן צור, אישום: שני תושבי הר ברכה תקפו שוטרים שהגיעו להרוס מבנים במאחז בשומרון, באתר ynet, 9 ביוני 2015