שיחה:שלמה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לפי האגדה[עריכת קוד מקור]

על כל הפרטים נכתב "לפי המסופר בתנ"ך" ועל ועל קשרי החוץ של שלמה "לפי האגדה". יש פה חוסר עקביות אנחנו לא באמת יודעים בודאות מה פה אגדה ומה מבוסס על מציאות היסטורית. תיקנתי --ברנש דטור - שיחה 01:24, 14 באוגוסט 2013 (IDT)[תגובה]

ממלכה דמיונית?[עריכת קוד מקור]

יש לתקן את הערך שלמה. הוא הרוס! מישהו יכול להסביר לי מאיפה המידע שממלכת שבא היא דמיונית? עד כמה שלי ידוע יש ויכוח היכן היא הייתה אולם לא זכור לי שטענו שהיא דמיונית ובוודאי לא הוכח כדבר הזה. טרול רפאים 02:02, 9 ינו' 2005 (UTC)

היא לא מוזכרת בשום מקום פרט לתנ"ך

עד כמה שידוע לי, לכן היא דמיונית בדיוק כמו שגן העדן הוא מקום דמיוני. גילגמש 08:34, 9 ינו' 2005 (UTC)

אופיר ושבא אינן ממלכות דמיוניות. שתיהן נמצאות באפריקה המזרחית. ע"פ המחקר שבא היא באיזור אתיופיה של היום ויש רגלים לדבר. אבל כל זה הוא נושא ארוך מדי בשביל להכניסו בקצרה בחצי עמוד.

ודרך אגב - גם גן עדן מזוהה על פי המקרא באיזור המזרחי של חצי האי ערב. פיני

אני מציע פשוט למחוק את המילה דמיונית ולהציג את ההשקפות הללו בכל אחד משלושת הערכים הללו (ברגע שהם יווצרו, לי אין מספיק מידע). בכל מקרה, אני דווקא שמעתי ששבא בתימן, אבל כל היסטוריון והתיאוריה שלו. טרול רפאים 16:12, 9 ינו' 2005 (UTC)
היסטוריה היא מדע ולכן לא ניתן לצרף השארות מופרכות. זה שמישהו מזהה את תימן עם גן העדן, יבושם לו. יש את המחקר והדעה המקובלת. ויקיפדיה איננה במה מתאימה לפיתוח מיני תיאוריות איזוטריות. אם אתה טוען שממלכת שבא איננה דמיונית, אלא שרירה וקיימת, אנא הבא מקור רציני לכך. מקור רציני הוא אנציקלופדיה מכובדת, חוקר מפורסם או פרסום של הוצאה מכובדת (למשל פרסום של אונ' אוקספורד). בכל מקרה, שמעתי מיני סיפורים שמיקמו את ממלכת שבא בתימן, חצי האי סיני, ארתריאה ועוד. גילגמש 16:26, 9 ינו' 2005 (UTC)
גן עדן לפי התנ"ך היה ממוקם באזור מספוטמיה (בין 2 הנהרות) הפרת והחידקל. ממלכת שבא היא באזור תימן של היום. למרות זאת אני לא מאמין בקיומה של ממלכה מאוחדת... WCOG 13:46, 5 במרץ 2007 (IST)[תגובה]

מלכת שבא בכלל, וממלכת שבא בפרט היווה חומר רב לסיפורים וכו', העובדות הללו התקבלו בכל העולם כעובדות קיימות, (עיין בויקיפדיה באנגלית) הוויכוח הוא לגבי איפה היתה מיקומה של ממלכת שבא, ומי היתה מלכת שבא

ממלכת שבא היתה בדרום חצי האי ערב או באיזור אתיופיה(או על שניהם) הממלכה מופיע בתור סְבָ‏א. אפשר לבדוק ב"דעת מקרא" על קיומם של הוכחות חיצוניות או בערך בויקיפדיה סבא

אוסטרקון מתל קסילה[עריכת קוד מקור]

נמצא סלע שעליו היה חרוט: "זהב אופיר לבית ח'רן..שקלים שלושים" מדובר על משלוח זהב מיוחד ומשובח שנקרא על שם ארץ מוצאו אופיר. לידיעתכם.

איפה נמצא, מי מצא ואיפה זה פורסם. גילגמש שיחה 16:41, 20 פבר' 2005 (UTC)

זהב אופיר: בתל קסילה נמצא חרס שעליו כתוב: "זהב אופיר לבית חורון". (אנציקלופדיה מקראית, כרך א, עמ' 159-160, ערך אוסטרקון). פוגמישו - שיחה 19:14, 21 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

גילגמש יקירי[עריכת קוד מקור]

המידע על האוסטרקון מופיע תחת הערך "אופיר" באנצ' העברית. על שבא אנא עיין בכרך ל"א ועל תרשיש כרך ל"ב.--עמית אבידן 11:12, 1 מרץ 2005 (UTC)

אין באפשרותי לעיין בספרים אלו היות ואינם בהישג ידי. אתה יכול לצטט את מה שכתוב שם, שנת הוצאה ומחבר? כעקרון לא ראיתי באף מקור לא ישראלי ונייטרלי אזכור לשבא ולא ראיתי שהתייחסו אליה כאל ממלכה אמיתית. כל מקור ישראלי שלפני שנות ה-80 חשוד בעיני בהטעיה, במיוחד האנציקלופדיה העברית כי זהו מקור ממוסד. גם מקורות משנות ה-80 חשודים, אם כי פחות. על רב המקורות משנות ה-50 וה-60 אסור להסתמך, כי אלו הם שנות בניית המיתוס הציוני-ארץ ישראלי ואינני מאמין לאף מילה הכתובה במקורות אלו. אם יש לך מקור אחר, אזי אקבל את טענתך, כאמור אנציקלופדיה העברית או כל מקור ממוסד אחר אינם נחשבים למהימנים בעיני בגלל ההטעיה המכוונת הקיימת בהם.
בברכה,
גילגמש שיחה 12:48, 1 מרץ 2005 (UTC)
גילגמש, אתה מתנהג יותר גרוע מפיל בחנות חרסינה.
כרך ל"א (1979), עמ' 376-379, חיבר שמואל שביב. "ממלכה שנתקיימה בחלק הדרומי מערבי של חצי האי ערב וגו'...". הערך כולל תעתיק של השפה השבאית, היסטוריה, ארכיאולוגיה, תמונות. המקורות עליהם הוא מסתמך התפרסמו בין השנים 1893-1974.
מאיפה בדיוק אתה הבאת את הטיעון שלך בדבר ממלכות דמיוניות??? ולמה הפסילה הגורפת של מקורות שלמים??? ביקורתיות - כן, אבל פסילה מוחלטת? מי שמך?

אני קורא אותך לסדר! נא החזר את העריכה שביצעתי. דע לך: עד היום לא הכנסתי פריט מידע אחד לויקי שאני לא יכול להביא לו סימוכין. זה עיקרון אצלי.--עמית אבידן 13:44, 1 מרץ 2005 (UTC)

אולי הגזמתי מעט עם ביטול גורף. אולי אפשר להסכים על הנוסח הבא "ממלכת שבא, שהתקיימה ככל הנראה בתימן"
לגבי אופיר - קודם שימצאו, אחר כך נראה שבר חרס אחד איננו הוכחה. גילגמש שיחה 13:49, 1 מרץ 2005 (UTC)

ספריו של שלמה המלך[עריכת קוד מקור]

מיזהו יכול להסביר לי איפה זה הספריו של שלמה המלך אני לא מוצאת אני משתגעת..!!

אל תשתגעי, ספריו של שלמה המלך הם שיר השירים, משלי וקהלת. דוד שי 03:41, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

היה או לא היה[עריכת קוד מקור]

אני לא בטוח אם יש הוכחה לקיומו של שלמה, אך יש הוכחה לקיומו של דוד - ממלכת אשור קראה ליהודה "בית דוד". מכאן אפשר להסיק בבטחון גמור שדוד המלך היה מלך בשר ודם ולא דמות ספרותית. היות ושושלתו נמשכה, אין סיבה להניח שלממשיך דרכו לא קראו שלמה. גילגמש שיחה 21:04, 7 ינואר 2006 (UTC)

אמונתי היא ששלמה היה קיים, אבל הטיעון שלך בעייתי... באותה שיטה אפשר להניח שהתאומים רמוס ורומולוס היו קיימים כי רומא קרויה על שמם. או שזאוס קיים כי אתונה קרויה על שמה של אתנה שיצאה מראשו ולכן אין סיבה להאמין שאביה לא קיים. --איש המרק 13:12, 9 ינואר 2006 (UTC)
ראו את כתובת תל דן. היא הרבה יותר קדומה (לדעתי) מהמקורות האשוריים. אחיה פ. 10:14, 5 יוני 2006 (IDT)
כתובת תל-דן מזכירה אומנם את בית דוד, אך אין לדעת אם אכן היה קיים דוד עצמו, כי הכתובת באה בתקופה מאוחרת בהרבה. למעשה, חוקרי התנ"ך שטוענים שדוד הומצא עשוים לטעון (ואני לא יודע אם הם אכן טוענים כך) שהוא הומצא לפני תקופה זו, כמאין אב קדמון שסיפק לגיטימציה אלוהית לשושלת ששלטה ביהודה, שושלת שהחליטה לקרוא לעצמה "בית דוד", ונקרא כך בפני הסובבים אותה. כמו כן ייתכן שדוד היה מנהיג שבטי מקומי קטן (כפי שסוברים חוקרים רבים) ואז אולי צאציו השתלטו על כל מה שהפך לממלכת יהודה, אבל עדיין השושלת נקראה על שמו. אה, אגב, בכתובת תל-דן בית דוד מופיע כמילה אחת ("ביתדוד") מה שגם העלה השערות שונות. טל :) 22:30, 8 יולי 2006 (IDT)

דמות מקראית[עריכת קוד מקור]

האם שלמה המלך הוא לא דמות מקראית? למה פרט זה שהופיע בעריכה הקודמת הושמט? נראה לי תמוה... Freddie Mercury 14:25, 8 יולי 2006 (IDT)

ככל הנראה גילגמש משחזר את עריכותיי מבלי להפעיל שיקול דעת. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 17:14, 8 יולי 2006 (IDT)
בוודא שלא. זה אדם חיי וקיים. גילגמש שיחה 17:36, 8 יולי 2006 (IDT)
ראה פיסקה מעליך... אם ההוכחה היחידה היא כתובת עם המילים "בית דוד" הרי שאין זו הוכחה. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 17:42, 8 יולי 2006 (IDT)

בכל מקרה, כתבתי פשרה ע"פ הערך של דוד המלך. בברכה, אסף 17:38, 8 יולי 2006 (IDT).

זהו שאין ספק שאלו אנשים שהיו קיימים בעבר. יש מחלוקת על מה בדיוק הם שלטו, אך אין ספק בקיומם. גילגמש שיחה 17:40, 8 יולי 2006 (IDT)
ההערה הזאת היא כללית, לגבי היותו בנו של דוד או כלל המידע - מדובר על "ע"פ המסורת המקובלת" שזהו נוסח פשרה לטעמי שמצד אחד לא מפקפק יותר מדי בכל המידע בערך, ומצד שני מסביר שיש עדיין ספקות לגבי חלקים בו. אסף 17:42, 8 יולי 2006 (IDT).
זהו שאין ספק. יש לך מספר מקורות: התנ"ך ותעודות אשוריות. אני לא זוכר מה כתוב אצל המצרים לגבי מסעו של שישק אחרי מותו של שלמה. יחסית לתיעוד הצר שיש לנו על התקופה זה מספיק בהחלט על מנת לבסס את קיומו. בניגוד לנניח, אברהם או נח. בערכים האלה באמת צריך לציין שמדובר ב"דמויות תנ"כיות". גילגמש שיחה 17:45, 8 יולי 2006 (IDT)
ע"פ זה גם כל מה שכתוב בצופן דה ווינצ'י הוא האמת לאמיתה כי זה הופיע במספר תיעודים (שכל הנראה מזוייפים כמובן). לקבוע באופן פסקני כי הוא היה קיים (לאנצקילופדיה) זה לא ראוי ולא מתפקידנו לקבוע זאת. אסף 17:46, 8 יולי 2006 (IDT).
הקורא פחות מטומטם ממה שאסף חושב, ואין צורך להאכיל אותו בכפית ולציין "שלמה המלך היה לפי המסורת המקובלת בנו של דוד המלך", די בכך שבמשפט הבא מצוין "קורותיו של שלמה המלך מסופרות בספר מלכים", ואת מידת אמונו בספר מלכים יחליט כל קורא בעצמו. מובן שאם אתם קפדנים במיוחד, ומודעים למגבלות היכולת האנושית לדעת את האמת, עליכם לכתוב בערך אהוד אולמרט: "אהוד אולמרט, לפי המסורת המקובלת, היה ראש ממשלת ישראל לאחר אריאל שרון. קורותיו של אהוד אולמרט מסופרות על דפי ידיעות אחרונות". דוד שי 17:49, 8 יולי 2006 (IDT)
הוסף עכשיו לערך דוד המלך - "אין ספק לגבי קיומו" ואני לא חושב שאנחנו צריכים לקבוע עובדות כאלה. אסף 17:50, 8 יולי 2006 (IDT).
מקובל להתייחס בכובד ראש למידע שמופיע בתעודות רשמיות. אתה צריך קצת יותר מהשוואה עם ספר עלילתי על מנת לשלול גישה מחקרית שלמה. איזו הוכחה אתה רוצה לקיומו של נפוליון? גם שמו מופיע באי אלו ספרים ומיני "עדויות" (אולי שקריות). אולי לא היה קיים אף פעם אדם בשם הזה ואם היה קיים, ספק אם שלט על צרפת ואם שלט על צרפת ספק אם כבש לעצמו אימפריה. בדרך זו אתה יכול לשלול כל דבר. מה גם, יש סייגים לגבי הממלכה המאוחדת בערך עליה. גילגמש שיחה 17:51, 8 יולי 2006 (IDT)
בכל זאת, הציון "אין ספק בקיומו" הוא דעה, ואין מקומה באנציקלופדיה. תן בערך את כל העובדות (תנ"ך, תעודות אשוריות, פינקלשטיין), והקורא יחליט אם יש ספק או אין ספק. כידוע, לי יש ספק האם פינקלשטיין קיים, וכל זמן שלא לחצתי את ידו, הספק ימשיך לנקר בי. דוד שי 17:54, 8 יולי 2006 (IDT)
יותר קל לקבוע כי אין ספק לגבי קיומו של נפוליון מאשר של דוד המלך ששלט לפי המסורת היהודית לפני יותר מ-2,000 שנה ולקבוע שהוא וכל המסופר עליו קיים ונכון. בכל מקרה, כפי שכתב דוד, משפט כמו "אין ספק לגבי קיומו" הינו מיותר ולא אנציקלופדי ולא צריך להוסיף אותו (במיוחד כאשר רבים לא מקבלים זאת) והניסוח הקודם היה מוצלח. אסף 17:57, 8 יולי 2006 (IDT).
הצהוב הוריד את זה. אולי עדיף בלי זה, אבל ללא קשר קשה להטיל ספק בקיומם של אנשים שמוזכרים לא רק בתנ"ך בהקשר הגיוני, אלא גם במקורות חיצוניים. גילגמש שיחה 17:56, 8 יולי 2006 (IDT)
סיפורי בריאת העולם אשר דומים ברובם בתרבויות שונות, ניתן למצוא כמעט בכל רחבי העולם במקורות רבים ובדמיון רב - האם זה אומר כי זו האמת? מסופקני. ככל שעובר זמן רב יותר, כך סיפורים מתפשטים יותר וסביר שתמצא אותם ביותר מקורות ולכן יהיה קשה להפריך אותם - אך יש מרחק רב בין זה לבין להגיד "אין ספק לגבי קיומו". אסף 17:59, 8 יולי 2006 (IDT).
אני עומד על כתפי ענקים כשאני אומר את זה. אתה נאחז ברוח. זה ההבדל העיקרי בין שנינו בדיון זה. איזו הוכחה אתה רוצה? צילום? סרט וידאו? זה מה שיש וזה מספיק בהחלט. גילגמש שיחה 18:00, 8 יולי 2006 (IDT)
כפי שדוד שי הסביר, אין זה ממקומנו לכתוב "אין ספק לקיומו", אלא להציג את העובדות בלבד. אסף 18:04, 8 יולי 2006 (IDT).
בסדר, זה לא כתוב בערך. גילגמש שיחה 18:45, 8 יולי 2006 (IDT)

הערת אגב[עריכת קוד מקור]

אכן, אין הוכחה חד משמעית לקיומו של אדם בשם שלמה המלך. אבל כמו שנאמר בתיאורית הקוספירציה לגבי שייקספיר: לא שייקספיר כתב את מחזותיו, אלא אדם אחר, שחי באותה תקופה ונקרא גם הוא שייקספיר. והנמשל: אולי באמת לא קראו לו שלמה, אבל הממצאים הארכיאולוגיים מצביעים על סבירות גבוהה מאוד שאי שם במאה התשיעית לפנה"ס חי אדם כלשהו, שהיה: ישראלי, חזק, עשיר ושולט בכל הארץ. אז תרצו לקרוא לו דווקא יוסי ולא שלמה? עמית 00:19, 9 יולי 2006 (IDT)

אלו ממצאים בדיוק? מצאת ממצאים שמוכיחים את קיום הממלכה המאוחדת?!?! מטוב שתזדרז לפרסם את זה בעיתונות, זה גילוי שכמותו לא היה פה מאז המגילות הגנוזות.... אני בכל אופן לא שמעתי על ממצאים כאלה עד היום, ועד שלא יימצאו ממצאים חד משמעיים כאלה אין לנו סיבה להניח שכל סיפור ההמלכה המאוחדת לא יכול להיות רק מיתוס, וכנ"ל לגבי מלכות שלמה. טל :) 11:37, 9 יולי 2006 (IDT)
שלושת השערים הזהים שנמצאו בתל גזר, תל מגידו ותל חצור, ואשר מתוארכים לאותה תקופה שבה אמור היה שלמה לחיות, ואשר מאוד קולעים לכתוב בספר מלכים על כך ששלמה ביצר את 3 הערים הללו, מעידים כאלף עדים על שלטון מרכזי וחזק בכל הארץ בתקופה זו. אז נכון, לא מצאו משקוף עליו כתוב "שלמה", אבל אם בנה את זה שליט שקראו לו אפרים או קונילמל, עדיין היה זה שליט חזק ששלט על כל השטח. ותקרא קצת את יגאל ידין. עמית 12:09, 11 באוגוסט 2006 (IDT)[תגובה]

שלום ירון, אני רואה שלא נחה דעתך.

הערך "שלמה : ספרים חיצוניים" הוא הלצה, שנעשתה על ... ידי ! היא הייתה אמורה להמחק מידית, אך לצערי, שכחתי מכן, ובמקרה עכשיו נזכרתי בכך ורציתי לעשות חסד עם הרבים. הכל הומצא ממחשבתי, וממחשבתי לבד. זיק האמת היחידי שנכתב שם, הוא אודות "ספר הרפואות" שמיוחס לשלמה המלך, אך חזקיהו המלך גנזו, אך גם שם הפרטים אינם מדוייקים בעליל. אם אתם חפצים בכך, אני יכול לערוך את הערך "ספר הרפואות" אשר מיוחס לשלמה המלך, אך כל השאר יכול להמחק.

צר לי שמשתמשים נאלצו לסבול מכך שחמדתי לצון, אני מתנצל.

וגם בשבילך ירון סליחה בפי, על העגמת נפש שגרמתי לך.

אכן, שום נזק לא נגרם, וגם לא יגרם :-)

בשורות טובות ...

שאלה, מידע חסר[עריכת קוד מקור]

בין כמה היה שלמה ביום המלכתו ע"י דוד?

יש מחלוקת, חלק אומרים בגיל 12 וחלק בגיל 13

אתם לא חושבים שמגיע לו? בכל זאת שלמה המלך, ערך כ"כ קצר ופסקאות כ"כ לא שלמות. אני בעד להציב את התבנית. אלירן d שיחה 05:41, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אם כבר {{קצרמר}}. השלמה נועד למקרים בהם בערך הרבה פסקאות ריקות או שהערך מוטה רק לכיוון אחד ואין בו מידע על צדדים שונים של נושא הערך. דניאל ב. 05:46, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
חסר המון אבל המון מידע בערך. ראה למשל את הפסקה נשות שלמה. יש 3 שורות בנושא, מה עם ספר התהילים שכתב. לדעתי קצרמר הוא לא, כי בכל זאת יש את הבסיס אבל באמת שלא יותר מזה. הוא דורש השלמה. אלירן d שיחה 06:10, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
על פי ויקיפדיה:קצרמר: "קצרמר הוא כינוי לערך קצרצר בוויקיפדיה שאינו מכיל די מידע בקשר לנושא בו הוא עוסק ודרושה בו הרחבה רבה", הערך עונה להגדרה. כך גם נעשה בזמנו בנצרות קתולית. דניאל ב. 06:19, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
בוצע. אלירן d שיחה 06:27, 3 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

יש טעות בטבלה המסכמת: רשום שאביו של שלמה זה ישי כשלמעשה זה דוד. !

אני לא מאמין שזה מה שהיה רשום... אתה צודק. תודה לך, תוקן. אלירן d שיחה 12:19, 20 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

המלכים עומרי ואחאב[עריכת קוד מקור]

גם המלכים עמרי ואחאב היו דמויות דמיוניות ו"דמויות מקראיות" עד שנמצאו אצל השכנים ,בסוף המאה ה19, ראיות ארכיולוגיות על קיומם

הארכיאולוגיה היא מדע אך ככל מדע יש לה מגבלות, במקרה שלה המגבלות גדולות ביותר. לכן נדרשת יותר צניעות גם מהארכיאולוגים המביעים דעה על קיומם או על אי קיומם של אישים או ישויות מבעבר והמוזכרים במסורות כתובות של עמים. החפירות הארכיאולוגיות מוגבלות מאוד באפשרויות לישומן. בודאי באתרים הקשורים לתקופה של שלמה ודוד. המדענים בתחום יודעים זאת טוב מאיתנו, עמי הארצות.

אין שום הצדקה לא לציין בערך את הכרונולוגיה המשוערת שהיתה מקובלת לגבי התקופה שבה מלכו שלמה ודוד ( במקרה של שלמה 970 - 930 לפני הספירה ). אפשר בשקט להגידר את שלמה המלך כמלך ישראל ולא רק כ"דמות מקראית". אפילו הנביא מוחמד שחי אלף חמש מאות שנים אחר כך מצויין כנביא וכמייסד האיסלם ומציינים את השנים בהן חי. למרות שאין ראיות כתובות או ארכיואולוגיות המאשרות את קיומו מלבד בקוראן ובמסורת המוסלמית הוא אינו מוגדר כ"דמות קוראנית".

מלכות שלמה היתה "אימפריה" כמו שישראל היא כיום "אימפריה". זה מגוחך להגדיר שטח של 20000 - 40000 קמ"ר כ"אימפריה". אמנמ זה קרה שאמיפריה כמו זו הביזנטית הצטמצמה גם לשטח הרבה יותר קטן, אבל שם השם קיסרותקשור לתואר של הקיסרים הביזנטים, ללא קשר לשטח. שלמה המלך היה מלך כמו ש מישע מלך מואב - עוד דמות מקראית ודמיונית במשך מאות שנים - היה מלך.Ewan2 - שיחה 04:56, 8 בספטמבר 2008 (IDT) בודאי שיש הגזמות וטעויות בסיפור התנ"כי כמו זאת לגבי שנות חיי מתושלח וההריון של שרה בגיל מופלג. בשפות זרות יש שתרגמו את ספרי המלכים א וב כ"ספרי הקיסרים". ברומנית למשל Cartile Imparatilor- זה לא אומר ששלמה ודוד היו באמת "קיסרים".והשאר כתוב בדברי ימי הארכיאולוגים. Ewan2 - שיחה 05:03, 8 בספטמבר 2008 (IDT)[תגובה]

המושג "דמות מקראית" אומר בדיוק את מה שיש בו - זו דמות שעיקר המידע עליה (ולעתים כל המידע עליה) מקורו במקרא. המושג אינו אומר את מה שאין בו - דמות מקראית איננה בהכרח דמות בדיונית. דוד שי - שיחה 07:24, 8 בספטמבר 2008 (IDT)[תגובה]

השלמה, פרק ב'[עריכת קוד מקור]

הערך עדיין רחוק מלהכיל את המידע המינימלי הראוי שיהיה בו. מי שקורא את הערך אפילו לא יודע מי הייתה אימו (כן, אני יודע, זה מופיע בתבנית. אבל התבנית אינה תחליף לערך), שלא לדבר על נושאים "משניים" כמו פרשת עלייתו לשלטון ורצח אחיו, המהפך הפוליטי שהתרחש עקב עלייתו זו, הרפורמה שערך במבנה המדיני של הממלכה, אופיו (ויש די והותר מקורות כדי לכתוב פרק יפה על כך) - וכולי וכולי. ורשימת ספרים לקריאה נוספת: זהו? פינקלשטיין הוא היחיד שכתב על שלמה? זה כל מה שהצלחנו למצוא?
הערך הזה מביש. אני אשתדל לתרום כשיהיה לי זמן להשלמתו (זה לא קורה הרבה בזמן האחרון) ואשמח מאוד עם עוד ויקיפדים יצטרפו למשימת הרחבתו. עמית - שיחה - האלבומים 22:53, 8 בספטמבר 2008 (IDT)[תגובה]

קראתי בתפוז (או האיל, עכשיו אינני מצליח למצוא את הדיון) שפינקלשטיין ענה למוסאיוף ש"...ומאידך אינו סבור שהמלך שלמה היה דמיוני. האמנם?
-- (משתמש:פשוט [משה]שיחה) • ל' בתשרי ה'תשע"א • 15:26, 8 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

כותרת הערך.[עריכת קוד מקור]

הצעה:כעת כותר הערך"שלמה",ויש הפניה מ"שלמה המלך".לא יתר הגיוני לעשות הפוך?

איפה מסופר על שלמה?[עריכת קוד מקור]

בתנ"ך מסופר על שלמה. זהו המקור היחידי לידיעותינו על שלמה המלך. כותבי הקוראן העתיקו מהתנ"ך. אם לוקחים בחשבון איפה מוזכרים פרטים על שלמה אזי יש אינספור מקומות כאלה.המהנדס - שיחה

טעות בערך[עריכת קוד מקור]

שלמה חי ע"פ המסורת 52 שנה ולא 45 שנה

נשותיו של שלמה המלך[עריכת קוד מקור]

לפי הפרוש החרדי כל הנשים שהיו לשלמה המלך היו בנות של ראשי מדינות ושל מלכים . כלומר הוא היתחתן עם בנות של מנהיגי העולם כי הוא רצה להחזיר את כל העולם בתשובה. היו לו כמה אלפי ילדים מכל הנשים. SHAHAR - שיחה 23:10, 5 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

הורדתי את המשפט "על פי המסופר בשיר השירים, היו לשלמה שישים נשים, שמונים פילגשים ומספר רב של נערות שלא יכלו להיספר." בשה"ש ו 8-9 ברור שהמחבר משווה את יופייה של אהובתו לכל הנשים שבעולם. הכוונה איננה שלמחבר הספר יש ששים מלכות (נשים) שמונים פילגשים ואין ספור נערות. הכוונה היא שאהובתו יפה וטובה יותר מששים מלכות, שמונים פילגשים ואין ספור נערות. Idoengel - שיחה 13:38, 30 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]

הוא היה המלך השלישי של ישראל המאוחדת ולא כפי שכתוב. איש בושת מלך על ישראל בשעה שבמקביל התקיימה ממלכת יהודה תחת דוד.79.179.41.126 14:09, 14 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

מידע שגוי ולא נכון![עריכת קוד מקור]

שלמה בנה את בהמ"ק במשך 7 שנים ואת ארמונו במשך 13 שנים ככתוב"...ויבנהו שבע שנים ואת ביתו בנה שלמה שלוש עשרה שנים". על אף שהם ניבנו במקביל הוא סיים קודם את המקדש, ומדוע? מפני שהוא השקיע בו יותר מבארמונו ועל כך הוא ראוי לשבח.

נא הפנה לפסוק המפרט את עלויות הבנייה. דרור - שיחה 10:07, 28 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

בין החכמים שבתנ"ך???[עריכת קוד מקור]

שלמה היה החכם באדם ולפי התנ"ך ה' אומר לו שהוא יהיה החכם באדם ואיש לא היה לפניו או אחריו

(פרק ג' פ"ס י-י"ד)

תתכן

וקיימה מסחר?[עריכת קוד מקור]

חסר סיום המשפט בביקורת המקרא, אחרי המלים "וקיימה מסחר". 213.8.90.74 19:19, 25 בפברואר 2010 (IST)[תגובה]

אין התייחסות למקורות חז"ליים. לדוגמא, דעתם של חז"ל בדבר הקמת הבמות ל"שיקוצים" היא שהנשים הקימו אותן ושלמה לא מחה בהן. אשרי - שיחה 15:39, 25 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

גילו של שלמה[עריכת קוד מקור]

לפי המתואר בתנ"ך שלמה חי רק 52 שנה, בשונה ממה שמתואר כאן שלכאורה חי 69 שנה. נכתב שמלך בשנת ה12 לחייו, ומלך 40 שנה שבסופם מת. ס"ה 52 שנה.

          לא נכון, לא נכתב בתנך שמלך בגיל 12, ייתכן בהחלט שהיה מבוגר יותר. הדעה שהיה מבוגר יותר מגיל 12 מתחזקת כאשר רואים שרחבעם מלך בגיל 41 (לא הגיוני ששלמה ילד את בנו בגיל 11)212.179.121.72 16:23, 11 בינואר 2023 (IST)[תגובה]

כתוב ששלמה היה מלכה הרביעי של ממלכת ישראל המאוחדת, בעוד שהיה השלישי: שאול, דוד ולאחר מכן שלמה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אתה טועה. שכחת לספור את איש בושת. דרור - שיחה 10:58, 15 בפברואר 2011 (IST)[תגובה]

משוב מ-22 באוקטובר 2011[עריכת קוד מקור]

שלמה היה המלך הרביעי ולא השלישי! היה שאול אח"כ אשי בשת (בנו) אח"כ דוד ורק אח"כ שלמה. 93.172.1.162 19:11, 22 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

עדותו של יוסף בן מתתיהו להוכחות חוץ מקראיות על שלמה![עריכת קוד מקור]

ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, מעיד בספרו 'נגד אפיון', על אודות קיומם של כתובות בארכיונים הממלכתיים בצור, בהם חילופי מכתבים בין שלמה המלך לחירם מלך צור, וכך הוא כותב: "כי הנה לצוריים נמצאו משנים רבות מאד ספרים כתובים במצוות הצבור ומונחים למשמרת על כל המעשים אשר נעשו בקרבם ובקרב עמים זרים וזכו לזכר עולם. ובספרים האלה כתוב, כי ההיכל אשר בירושלים נבנה בידי שלמה המלך מאה וארבעים ושלש שנה ושמנה חדשים טרם יסדו הצורים את קרת חדשת, וגם נכתבה שם כל עבודת בית המקדש וכליו ... והנה בקרב הצורים נשמרו עד היום הזה רבות מן האגרות ששלחו המלכים איש אל רעהו (=שלמה המלך וחירם מלך צור)". (יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון א, י"ז, בתרגומו של י' שמחוני). פוגמישו - שיחה 19:17, 21 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

זה לא בדיוק הוכחה חוץ מקראית. זה תיעוד שהוא באיחור של 1,000 שנה ואף הוא עדות מפי השמועה (ולא משהו שיוספוס ראה בעיניו - דברים שלגביהם לרוב הוא מדוייק ואמין ביותר). דרור - שיחה 14:36, 24 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

משוב מ-8 באוגוסט 2012[עריכת קוד מקור]

בן כמה היה שלמה במלכו? 95.35.62.22 15:45, 8 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

12, אוסיף זאת לערך. אהרן - שיחה 16:00, 8 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

אני צריכה עזרה[עריכת קוד מקור]

מישהו יכול להגיד לי מאיזה שבט שלמה? זה חשוב זה לעבודת הגשה

אין הרבה מידע מובן 84.109.71.56 18:09, 18 בדצמבר 2012 (IST)[תגובה]

טקסט מודגשהאתר מאוד מרתק ומעניין 84.94.41.190 10:54, 30 באפריל 2013 (IDT)[תגובה]

משוב מ-3 באוקטובר 2013[עריכת קוד מקור]

שלמה היה המלך השלישי ולא הרביעי !!! 109.67.4.68 14:18, 3 באוקטובר 2013 (IDT)[תגובה]

השם שלמה בארכאולוגיה[עריכת קוד מקור]

השם שלמה נזכר בעמודים שנמצאו בנואיבה ובחוף הנגדי בסעודיה. בעמוד בנואיבה לא ניתן היה לקרא כלום בסעודיה נזכרו המילים מצרים,מתו,שלמה,אדום,משה ,מים. 95.86.125.164 09:43, 20 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]

השם "שלמה" נאה בעיני, והוא דומה לשמות הערכים שאול, דוד, רחבעם ועוד. השם "המלך שלמה" אינו תקין, משום שהצירוף המקובל בעברית הוא "שלמה המלך" - ראו למשל הרחובות שאול המלך, דוד המלך ושלמה המלך בתל אביב. "המלך שלמה" הוא שם שמתאים לבית מלון, שבהם מתקיים, בעקבות "מלון המלך דוד", שבשתא כיוון דעל על. דוד שי - שיחה 12:19, 27 בנובמבר 2015 (IST)[תגובה]

חוסר במידע[עריכת קוד מקור]

הנושא אינו מכסה את הנושאים המרכזים כמו הספרים שהוא כתב. אני מצפה שבימים הקרובים יתווסף לערך זה הערה על הספרים ששלמה כתב. 77.125.3.205 20:59, 13 בינואר 2016 (IST)[תגובה]

לא צריך "שלמה הראשון, מלך ישראל"?Ewan2 - שיחה 01:37, 12 ביוני 2017 (IDT)[תגובה]

ויקיפדיה:אל תגרמו למהומה כדי להדגיש עמדה. ראובן מ. - שיחה 01:49, 12 ביוני 2017 (IDT)[תגובה]

משוב מ-26 באוקטובר 2017[עריכת קוד מקור]

עיסוק פוליטי? זה לא רציני הוא היה מלך ישראל וכתב ספרים שעליהם מבוססת היהדות 2A01:6500:A052:7F31:7372:65F5:15DC:770E 01:23, 27 באוקטובר 2017 (IDT)[תגובה]

שלמה דן בלא עדות והתראה[עריכת קוד מקור]

מקובל היה בזמנם להסתמך בפסק דין רק על ידי עדים והתראה. שלמה המלך היה יוצא דופן בדבר הזה. כמו שהיום נאמר שיש מישהו בבגץ שדן מבלי לשמוע עדויות והוא מעל החוק, זה בודאי היה עושה רעש תקשורתי. אז כתבתי את הדבר הזה בערך, וgilgamesh החליט שאותו זה לא מעניין. נו, שלא יעניין אותו, מאחר וויקיפדיה זה לא של מישהו כזה או אחר, אז אני חושב שמן הראוי להוסיף את הפרט החשוב הזה שמגובה במקור. Michael Revach - שיחה 09:47, 5 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

מיכאל, אם אני לא טועה, אני לא חושב שזה היה מיוחד לשלמה המלך, זה היה בסמכותו של כל מלך ישראלי. בקרה וייעוץשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 11:55, 5 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]
בקרה וייעוץ אני שומע מה שאתה אומר, אך אם כנים דבריך, המדרש לא היה צריך לציין זאת, ובטח לא היו מייחדים לזה פסוק "וישב שלמה על כסא ה'". כנראה שזה היה חריג. Michael Revach - שיחה 13:05, 5 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]
לאחר מחשבה שניה אני מסכים איתך. בקרה וייעוץשיחה • י"ז בכסלו ה'תשע"ח • 13:08, 5 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]
אני מקבל את דין התנועה. גילגמש שיחה 14:08, 5 בדצמבר 2017 (IST)[תגובה]

בעיה כללית במלכי יהודה[עריכת קוד מקור]

בס"ד

לתשומת לבכם:

משום מה בטבלאות הנתונים שלרוב מלכי יהודה, בנתוני מקום הלידה ו/או הפטירה, ירושלים מצוינת בהם משום מה כנמצאת באימפריה הביזנטית... שיניתי זאת בערך יהויכין, אבל אין לי ידע, זמן או כוח לעשות את זה כעריכה גורפת... יום טוב 141.226.83.39 16:11, 22 בינואר 2019 (IST)[תגובה]

מדוע הוסרה ההשוואה לספרים חיצוניים?[עריכת קוד מקור]

משתמש השווה לספר בן סירא, ספר משמעותי בהבנת הסיפורת המקראית, וכן לספר המתאר מסורת חז"לית. התחקות אחר מסורות שונות קריטית להצגה אובייקטיבית של ערכים מקראיים, ועל כן הנימוק "מיותר" תמוה. האם יש בעיה באמינות? אם כן אני יכול לבדוק.--Amir Segev Sarusi - שיחה 16:05, 24 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

מדובר על ספר אלפא ביתא דבן סירא. לא ספר חיצוני אלא מדרש אגדה מאוחר ודי מפוקפק. דבירותם - שיחה 16:34, 24 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]
תודה--Amir Segev Sarusi - שיחה 10:21, 25 ביולי 2019 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

תאריך הלידה והפטירה של שלמה המלך הפוך. כי זה לא הגיוני ששלמה נולד בשנת 982 לפנהס ונפטר בשנת 930 לפנהס. תודה דווח על ידי: 79.179.29.47 18:13, 7 בספטמבר 2019 (IDT)[תגובה]

שלום לאנונימי, כמדובר בשנים לפני הספירה המספרים הולכים וקטנים מהמספר הגדול למספר הקטן... התאריכים לא הפוכים. אמא של גולן - שיחה 13:21, 7 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]


דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

שלמה המלך היה המלך השלישי של ישראל הממלכה המאוחדת אחרי שאול ודוד. ולא הרביעי כפי שכתבתם בטעות.

מקור: תפתחו תנ"ך

דווח על ידי: לימור 147.234.51.169 08:57, 6 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]

שכחת שגם איש בושת היה מלך? בורה בורה - שיחה 09:18, 6 בפברואר 2020 (IST)[תגובה]
איש בושת לא מלך על יהודה ולכן שלמה הוא השלישי שמלך על ישראל ויהודה


גיל שלמה במותו[עריכת קוד מקור]

לפי מה יודעים את גילו בעת מותו? זה השערה? פרשנות? 79.180.1.231 22:36, 20 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

מותו מתואר בנביא. דרדקשיחה • ח' בניסן ה'תשפ"א • 22:57, 20 במרץ 2021 (IST)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

לפי טענת העורך, הוא נפטר בגיל 52 אבל לפי שנת לידתו ושנת מותו הוא נפטר בגיל מינוס 8 דווח על ידי: אלון 84.228.110.23214:11, 13 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

לא טעות. אלון יקר, כשמדובר בשנים לפני הספירה זה הולך הפוך, שנת מינוס שתיים קודמת לשנת מינוס אחת. עמירם פאל - שיחה 14:37, 13 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]
בלי קשר לדיווח, לא ברור מה הבסיס לתאריכים האלה. פוליתיאורי - שיחה 20:06, 13 בנובמבר 2023 (IST)[תגובה]

תוספות מהמחקר[עריכת קוד מקור]

אמיר, אני לא חושב שכדאי להילחם כאן. התוספות שלך לגיטימיות, אבל לכל דבר יש את מקומו המתאים. אני מבין שאתה מאמין שהמחקר צודק, ושחשוב שאנשים ידעו את עמדתו, אבל חשוב לא לערבב את הערך. אפשר לפתוח חטיבה בפני עצמה, ששם יוכנסו כל עמדותיו של המחקר לגבי שלמה. הרי המטרה היא לבנות תמונה קוהרנטית של הדמות - והרי דברי חז"ל ודברי המחקר נובעים משני עולמות שונים של תפיסה היסטורית לגבי הדמות. הרי אפילו על הדברים העקרוניים לא מסכימים, אז בשביל מה לערבב כל פיסקה? כדאי שכל אחד מהם יוצג בפני עצמו בערך זה בצורה עקבית, בנפרד מהשני. בברכה, דוגדוגוש - שיחה 20:27, 23 בינואר 2024 (IST)[תגובה]

לא הבנתי למה לחזור על עריכותיך, אם הן בוטלו, במקום לענות כשאני פונה אליך בדרכי שלום בדף זה. זה נגד הכללים וממילא זה נחשב מלחמת עריכה. תבין - אני לא נגדך אישית, פשוט יש לי דעה משלי. כמובן שאין לי בעיה לדון איתך פה, אדרבא. בברכה, דוגדוגוש - שיחה 23:18, 23 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם דוגדוגוש שהפורמט של להוסיף את דעת המחקר בסוגריים לאחר כל ספר שמיוחס לשלמה אינו אנציקלופדי ואינו תורם לקורא, ונראה כמו התפלמסות. עם זאת, אני מסכים עם אמיר שחשוב מאד שדעת המחקר תוצג בסמיכות לרשימת הספרים, כדי לא להטעות את הקורא. לפיכך אני מציע שבפתיחת הפרק "יצירתו", או בסיומו, תתווסף הבהרה כי במחקר מקובל שספרים אלה נכתבו על ידי כותבים שונים בתקופות שונות, ויוחסו לשלמה רק בדיעבד - וכאן אפשר להרחיב על דעתו של זקוביץ כמו גם על משלי אמנ-אמ-אפה וכו'. אמיר שגב סרוסי, נראה לי שאתה בהחלט מוסמך לנסח פסקה כזאת ולהוסיף את הסימוכין המתאימים, ונראה שדוגדוגוש לא ימנע זאת ממך כל עוד נשמרת מידה מינימלית של הפרדה בין דעת המחקר לדעת המסורת. אנא הפסק את מלחמת העריכה ונסה לערוך (ולהתנהל) בסגנון הויקיפדי המקובל. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 05:23, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אגב, לקטע העוסק בדעה המסורתית לגבי ספריו יש להוסיף גם את הפרשנות בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א' כי ספרים אלה נכתבו ע"י סיעתו של המלך חזקיהו, כפי שנכתב במפורש גם בספר משלי, פרק כ"ה, פסוק א'. יש כאן מקרה מעניין של קרבה בין דעת חז"ל לדעת המחקר, וחבל שהדבר ייעלם מעיני הקורא. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 05:34, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
תיארתי לעצמי שמישהו יטעה בכוונת הגמרא הזו. חשוב לציין שהפסוק במשלי שהזכרת אומר הפוך לגמרי מדברי המחקר: ”גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה”. זו כמובן גם כוונת הגמרא. כלומר, לא מדובר בייחוס לשלמה בדיעבד, כפי שה"מחקר" שהזכרת טוען (אולי מהרהורי לבו, הכל נראה לו כשקרים). הניסיון לקשר בין הדברים מוטעה ומטעה.
כמובן שמסורת חז"ל הברורה היא שספרים אלה הם ברוח קדשו של שלמה, כפי שמופיע למשל בשיר השירים רבה א', פרשה א', באות ח':

אמר רבי יודן: ללמדך, שכל מי שאומר דברי תורה ברבים, זוכה שתשרה עליו רוח הקֹדש של שכינה. וממי אתה למד? משלמה, שעל ידי שאמר דברי תורה ברבים, זכה ששרה עליו רוח הקֹדש, ואמר שלושה ספרים: משלי, קהלת ושיר־השירים.

וכן בתנחומא בשלח אות י', ובמקורות נוספים רבים מספור.
(אגב, משהו אליך בתור מאמין־אדוק בדת המדע: זכור לי שלפני כשנה, מישהו טען באוזניי שמדעים לא מדוייקים אינם זכאים באמת להיקרא מדע. אם כך הוא לגבי פסיכולוגיה, לדברי אותו עורך; ק"ו בן בנו של ק"ו לגבי גבב הפסולת האקדמית האנטישמית הקרויה ביקורת המקרא, שהתגבשה כידוע לפני כמאתיים שנה באקדמיה הגרמנית, במקביל להתפתחות האנטישמיות בגרמניה - שהובילה לבסוף לעליית הנאציזם; ומשם חדרה אלינו פנימה, לבושתנו.)
אני לא חושב שצריכה להיות כאן מידה מינימלית של הפרדה בין דעת ה"מחקר" לדעת המסורת, אלא מידה מקסימלית. כפי שהציע עמד בדף שיחה:רחב: ”הפתרון הוא לחלק את הערך לשתי כותרות ראשיות, אחת למחקר ואחת למסורת.”. וזאת כדי לקבל תמונה שלמה של הדמות בלי לערבב את שתי נקודות המוצא הדיכוטומיות האלה על הדמות, וכך לאבד את היכולת להתרשם ממנה באופן שלם. פה זה לא פח זבל, אלא אנציקלופדיה מכובדת, וככזו יש להציג בה את הדברים בצורה שתביע באופן מיטבי את הידע הקיים. לעומת זאת, הצגה משולבת, כאילו שני המבטים משלימים זה את זה, מטעה ומבלבלת.
כך לא יהיה מיסיון לשום צד: המסרבים להאמין בתורה שבעל פה יתהדרו בפרק המחקר, והמאמינים בתורה שבעל פה יתרכזו בפרק המסורת. כמובן שמי שירצה יוכל לקרוא הכל. דוגדוגוש - שיחה 12:02, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
דוגדוגוש היקר, ראשית אני נרגש לגלות שדבריי זכורים על ידך ומהדהדים אצלך גם שנה לאחר שנכתבו! וודאי שהחקר הביקורתי של המקרא הוא מדע באותה מידה שפסיכולוגיה היא מדע - כלומר במידה מועטה מאד אולי שמת לב שלא כתבתי "לפי המדע" אלא "לפי המחקר" - עשיתי זאת מסיבה זו בדיוק. עם זאת, אני חייב לתקן אותך: המדע אינו דת, אלא שיטה סדורה להכרת המציאות, ולכן תחומים שמיישמים את השיטות המדעיות על תחומי הרוח מכונים "מדעי הרוח". אני מסכים שיש אנשים שמתייחסים למדע כאל דת, ומדקלמים באדיקות כל שטות שקיבלה את הכותרת "זה מדעי", או מעריצים אנשי מדע כמו שחלק מהדתיים מעריצים רבנים. אנא האמן לי שזו אינה דרכי, ואינה דרך המדע, וכי לרוב תמצא התנהגות כזאת אצל אנשים שאינם בקיאים במדעים - לרוב מפני שהיכרות עם עקרונות השיטה המדעית נשללה מהם בילדותם.
אני חייב גם לתקן את טענת ה"מיסיון" שלך: אינני מסיונר של מדע ואינני מפחד שמידע הלכתי הוא מיסיונריות דתית. שילוב סוגי המידע האלה באותו פרק (גם אם בפסקאות שונות) לא נועד לעמת אותם זה מול זה או לשכנע מישהו במשהו, אלא אך ורק להרחיב את דעתו של הקורא ולמנוע היווצרות של תיבות תהודה, שהן אחת מהרעות החולות של זמננו. אדרבה! ילמד האתאיסט על דעת חז"ל וילמד המאמין על דעת המחקר, וכך יכירו הם זה את זה ויגלו שבשני הצדדים נמצאים אנשים חכמים שיודעים להגיד דברי טעם ולהציג נימוקים לדעתם! רק טוב יכול לצאת מזה. הייתי שמח להתייחס גם לטענותיך על הקשר בין קריאה ביקורתית של התנ"ך לאנטישמיות, אך רוצה אני להתקדם לעיקר, וממילא נראה לי מגוחך להאשים את שפינוזה באנטישמיות או את טורקוומדה בגישה ביקורתית למקרא - אז אולי בהזדמנות אחרת.
לגבי העיקר: בגוף הערך ניסיתי לנסח את הדברים באופן שיובן כי לפי ספר משלי אנשי חזקיהו רק העתיקו את משלי שלמה ולא הגו אותם בעצמם, ואם נכשלתי בכך אנא תקן אותי עם ניסוח ברור יותר. אינני בטוח שזוהי גם כוונת הגמרא, שאומרת במפורש "חזקיה וסיעתו כתבו...משלי, שיר השירים וקהלת", ובכך מייחסת את כתיבת כל הספרים האלה בשלמותם לאנשי חזקיה - לא את העתקתם ולא את חלקם (והרי כשמדובר על חלק מספר הגמרא יודעת לציין זאת, וראה דעתה על דברי הימים ודברים). עם זאת, אם תביא סימוכין לכך שזוהי דעת הגמרא וודאי שלא אתנגד. כאמור לעיל, ההתנגדות שלי היא אך ורק לסגירת המידע בתוך "גטאות" שנועדו לציבורים מסויימים: המציאות היא רבת פנים, טובי המוחות לאורך הדורות ניסו לתאר אותה, והצגת רק חלק מהדעות היא עוול לקורא הסקרן. הבה נכבד את קוראינו ונסמוך עליהם שהם מסוגלים להתמודד עם דעות שונות מבלי להתבלבל. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 12:41, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
אין תפקידנו לחנך אנשים. אלא להציג מידע בצורה בהירה וקוהרנטית. דוגדוגוש - שיחה 12:56, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]
דברי הגמרא: ”חזקיה וסיעתו כתבו ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת” - מבוססים כמובן על הפסוק במשלי, כדברי רש"י על אתר. והרי הפסוק המלא הוא, כאמור, ”גַּם אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה.” לא הבנתי מה הסיבוך.
גם אם יש כאלה שהתרופפה אצלם האמונה באמיתת התנ"ך, אצל חז"ל היא לא התרופפה - הם לא ראו צורך פנימי לקעקע את:
  • אמיתת פסוק זה.
  • אמיתת הפסוק הראשון במשלי, כותרת הספר: ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל”.
  • אמיתת הפסוק הראשון בשיר השירים: ”שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה”.
  • אמיתת הפסוק הראשון בקהלת: ”דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלָ͏ִם”.
(כמובן, אלה שכתבו פסוקי הקדמה וייחוס אלה, הם חזקיה וסיעתו, כדברי התלמוד.)
אין הכרח להמציא מחלוקת בחז"ל, רק כדי להעמיד על כנה דעה "מחקרית" רעועה, שמהולה מיסודה בבערות, כפירה ושנאת ישראל, כנ"ל.
דבריך לגבי חלק מספר, הינם איש קש, ולפיכך לא אתייחס אליהם, במחילה. דוגדוגוש - שיחה 13:24, 24 בינואר 2024 (IST)[תגובה]