של"ח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "של"ח" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'של"ח (1577–1578), ראו ה'של"ח.
שני מורים לשל"ח בסיור לימודי

של"ח (ראשי תיבות שדה לאום חברה, השם המלא: של"ח וידיעת הארץ), הוא אגף במינהל חברה ונוער במשרד החינוך המפעיל באמצעות כ-700 מורים תוכנית לימודים חינוכית ערכית, הנלמדת בחלק מחטיבות הביניים ובתיכונים. כמו כן אחראי האגף על תחום הטיולים במשרד החינוך, על חידון התנ"ך ועוד.

של"ח מופעל בחטיבות הביניים ובתיכונים. קהל היעד העיקרי הוא תלמידי כיתות ח'-ט, אך בבתי ספר רבים נלמד המקצוע גם בכיתות ז' ובתיכונים אחדים גם בכיתות י'-י"א.

נכון לשנת הלימודים תשע"ה, מפקח השל"ח הארצי הוא אלי שיש. שיש משמש בתפקידו מאז שנת תשס"ה, והחל את דרכו כמורה לשל"ח.

תוכנית הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הלימודים של של"ח מתפרסמת בחוברת "דרך ארץ בדרכי הארץ" בהוצאת משרד החינוך משנת 2006, אשר חיבר ד"ר טימי בן יוסף ראש גף תכנים בשל"ח ומייסד שיטת מכלול נופאדם כמו כן ניתן לראות את התוכנית במלואה באתר מנהל חברה ונוער תחת הכותר של"ח וידיעת הארץ. תוכנית הלימודים משלבת לימודים בכיתה עם סיורים בשטח. תוכנית הלימודים מבוססת על חזון האגף אשר מציב את ההתנסות החווייתית במוקד התהליך המתרחש במוסד החינוכי, בכיתה ובשדה, לטיפוח אחריות אזרחית-מוסרית ודמוקרטית, מימוש עצמי, מעורבות חברתית ומחויבות לארץ ולמדינת ישראל. התוכנית סוקרת בשנת הלימודים הראשונה את חבלי ארץ ישראל ועוסקת בהיבט הערכי של כל חבל ארץ: בסדנת המהפך הציוני במישור החוף הדגש הוא על המהפך ההתיישבותי, בסדנת ההר כערש האומה מודגשת התגבשות התרבות היהודית עם היאחזותם של בני ישראל בהר והמעבר מנוודות לחקלאות. בסדנת הבקע כגבול שלום, מודגש ההיבט של השלום עם ממלכת ירדן. בשנת הלימודים השנייה ההתבוננות היא על הארץ כיחידה כוללת המזמנת מפגש תרבויות מפגש טבע ייחודי, פרק מיוחד עוסק בירושלים ופרק נוסף עוסק באחריות שיש לכל אזרח על הארץ, החברה והמדינה.

תחומי אחריות נוספים של תחום של"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המקצוע בבית הספר, מוכשרים תלמידים להיות מש"צים - מדריכי של"ח צעירים. בנוסף לתוכנית דרך ארץ בדרכי הארץ, מופקד תחום של"ח במשרד החינוך גם על מנהלת הטיולים ועל הפעלת תוכנית הליבה להסדרת הטיולים במוסדות החינוך בכל שכבות הגיל, מגן ועד י"ב. כמו כן, תחום של"ח אחראי גם על מסעות הנוער לפולין וכן על מסע ישראלי.

הפעילות של השל"ח בבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל כיתה לומדת לפחות שעה שבועית אחת בבית הספר ויוצאת מידי כמה שבועות לימי שדה משימתיים (יש"מ) בהם מסיירים באתרים ומסלולי סיור שונים ברחבי ישראל.

ימי שדה משימתיים (יש"מ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום שדה משימתי - יום סיור אותו מובילים המש"צים ומורה השל"ח. הסיור מתבצע על פי המפורט בתוכנית הלימודים, אחת לכמה שבועות. מטרת הסיור היא למידה אחרת של החומר, דרך מפגש בשטח עם הנושאים שנלמדו בכיתה.

מסע של"ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דרישות המקצוע, מסע של"ח נמשך לפחות 3 ימים.

חלק מבתי הספר יוצאים למסעות המכונים "כוכב של"ח" זהו מסע בן 3 ימים. בכיתות י"א יוצאים חלק מבתי הספר ל"מסע ישראלי מבראשית": מסע בן 6 ימים שמסתיים בשבת בירושלים.

הגיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציאה בת יומיים למחנה בשדה בו כל כיתה מתכננת את הפעילות, האוכל והמחנה שלה. את הגיחה מנחים ומובילים המש"צים והיא מתקיימת במתקנים של של"ח שחלקם צמודים לאתרי הנצחה כמו אנדרטת הנח"ל בפרדס חנה, יד לשריון בלטרון ומצודת יואב, או גנים לאומיים כמו פארק מקורות הירקון ליד פ"ת, ממשית פארק תמנע ופארק אשכול שבדרום.

המורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורי המקצוע נדרשים להציג תואר ראשון בתחום קרוב למקצוע כמו: לימודי ארץ ישראל או גאוגרפיה וכן תעודת הוראה. בנוסף, על המורה החדש לעבור הכשרה מיוחדת בת 4 שבועות. צוות השל"ח כולל בדרך כלל 2 מורים בבית ספר, אך בחלק מבתי הספר הגדולים, יש צוותים בני 5 מורים ואף יותר.

מש"צ[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מדריך של"ח צעיר
סיכת המש"צ הישנה

מש"צ הם ראשי תיבות של מדריך של"ח צעיר. זוהי אחת ממסגרות מנהיגות נוער שמפעיל משרד החינוך, באמצעות תחום של"ח וידיעת הארץ במינהל חברה ונוער. בני נוער בתפקיד זה לוקחים חלק בפעילות השל"ח בבית הספר ובמסגרת המחוז, עוברים קורס הכשרה שבסיומו, מתפקדים התלמידים בבית ספרם כמדריכי של"ח צעירים. במסגרת לימודי השל"ח בבית הספר, מצטרף המש"צ לכיתות משכבות נמוכות יותר בימי שדה (יש"מ), במסעות ובגיחה. חלק מהמש"צים משתתפים בתהליך הכשרת המש"צ בהדרכת הפש"צים (פרחי מש"צ, תלמידים שהם בהכשרה להיות מש"צים) ובהדרכה בקורסי ההכשרה השונים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]