חוגי סיירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוגי הסיירות הם ארגוני נוער ישראלי המקנים מיומנויות סיור ומיומנויות אישיות אחרות. חלק מרכזי בפעילות הארגונים מוקדש להיכרות עם נופי ישראל באמצעות טיולים רגליים.

סמל חוגי הסיירות של הקק"ל על שם אורי מימון

חוגי הסיירות הוקמו בשנת 1974 על ידי האגודה ע"ש אורי מימון, אך זמן קצר לאחר מכן חברו לחברה להגנת הטבע. בשנת 1997, פוצל הארגון בעקבות מחלוקות אידאולוגיות שונות ובעיות כלכליות, וכיום ישנם חוגי סיירות של "החברה להגנת הטבע", וחוגי סיירות של "הקרן הקיימת לישראל" ע"ש "אורי מימון". חוגי הסיירות מיועדים לחניכים מכיתה ה' עד י"ב, אך פועלים גם "חוגי טבע" המיועדים לילדים צעירים יותר. כיום למעשה, חוגי הסיירות של קק"ל הם החוגים המקוריים ע"ש אורי מיימון והחוגים בחברה הם תוצאה של הסכם הפיצול.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוגי הסיירות הוקמו כמפעל הנצחה לזכר אורי מימון, שנפל במלחמת יום הכיפורים. מימון, יליד חיפה, היה בוגר בית הספר הריאלי וחניך תנועת הצופים. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל המוצנח, היה חבר גרעין בקיבוץ חצרים ובתום שירותו התנדב בעיירת הפיתוח ירוחם כמדריך נוער. בהמשך, ובמקביל ללימודיו באוניברסיטה, עבד במשרד החינוך כרכז פעילות תרבותית בעיירות הפיתוח ומאוחר יותר שימש כעוזרו האישי של מנכ"ל משרד החינוך אלעד פלד.

בניגוד לתנועות נוער, בחוגי הסיירות ניתנת עצמאות כמעט מלאה לחניכים מגיל צעיר יחסית וחופש הפעולה שלהם בטיולים גדול מאוד. החניכים רוכשים מיומנות בהדלקת אש ובבישול מזון בשטח באופן עצמאי, בניווט ובשלל כישורי שדה אחרים. הדברים נלמדים באופן פעיל ובלתי אמצעי תוך כדי התנסות אישית וקבוצתית.

הפילוג בין האגודה ע"ש אורי מיימון ובין החברה להגנת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 1997 החליטו ראשי חוגי הסיירות וראשי האגודה ע"ש אורי מימון לפרוש מן החברה להגנת הטבע.

אנשי חוגי הסיירות הביעו חוסר שביעות רצון מסדר העדיפויות של "החברה להגנת הטבע" שהעדיפה מאבקים ירוקים על פני חינוך נוער וטענו שהחברה להגנת הטבע השתמשה בתקציבים של "חוגי הסיירות" (בין אם נאספו מהורי החניכים ובין אם התקבלו על ידי משרד החינוך או המועצות המקומיות בהן פעלו החוגים) לטובת מאבקיה הירוקים.

לעומת זאת, נטען שהפרישה מהחברה להגנת הטבע הייתה במסגרת מאבק בחברה כדי להחליש את ההתנגדות להפשרת שטחים ירוקים לבנייה. נטען גם שלצוות המדריכים והרכזים הובטחו תנאים טובים יותר ושכר גבוה יותר עם הפרישה, אך בפועל לא ניתן שכר גבוה יותר אלא אף נמוך במעט מן השכר ששילמה החברה להגנת הטבע.

בתחילה הפעילה האגודה את חוגיה באופן עצמאי אך לאחר כשנה עקב קשיים תקציבים נכנסה האגודה לשותפות עם הקק"ל, אשר היה מעוניין בארגון נוער משלו (באותה תקופה התקיים ארגון בשם "נוער קק"ל", אך תפוצתו הייתה קטנה למדי). שותפות זו עוררה תרעומת בקרב חלק מאנשי חוגי הסיירות, שכן הקק"ל לא נתפס כ"ארגון ירוק".

הפיצול פגע קשות בחוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע. החברה להגנת הטבע לא הצליחה לשקם את מערכת החוגים שלה באותה רמה שהייתה קיימת טרום קיץ 1997. לעומתם, חוגי הסיירות של האגודה (בקק"ל) גדלים מאוד בימים אלו.

מטרות חוגי הסיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנחלת אהבת הארץ והכרתה דרך טיולים.
  • חינוך לשמירת טבע ואיכות הסביבה והכרה בצורך ההולך וגובר לשמור עליהם.
  • הענקת כלים שיאפשרו לחניכים להפוך למטיילים עצמאיים.
  • חינוך לציונות ולמעורבות בחברה הישראלית.
  • הקניית כישורי חיים ויכולות בין-אישיות.
  • סיוע בקליטת עולים.
  • גיבוש חברתי בין חברי הקבוצה וקבלת השונה.

כמו תנועות נוער רבות מאז המאה ה־19, גם חוגי הסיירות נועדו לאמן את החניכים בהישרדות בתנאי שדה. דרך התמודדות עם אתגרים כמו יכולת התמצאות, התגברות על מכשולים, עבודת צוות והכרה במגבלות, יכולים החניכים לפתח מיומנויות מנהיגות, הובלה, אחריות, אכפתיות, יוזמה ועצמאות.

חוגי הסיירות מצהירים שהם פועלים למען שמירה על ערכי הטבע והנוף והדאגה לאיכות הסביבה. בין השאר מקיימים החוגים פעילויות מיחזור וניקיון חופים ונחלים, וגם משתפים פעולה עם ארגונים סביבתיים בשימור הטבע.

מבנה החוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות בחוגים מיועדת לחניכים בכיתות ד' עד י"ב. החניכים נפגשים אחת לשבוע בקבוצות גילאיות, ופעם בחודש מטיילים. בטיולים ובמחנות מועברים תכנים שמטרתם הכרות עם אזור הטיול על המיוחד בו, כמו הגאולוגיה, הבוטניקה, הזואולוגיה, האקולוגיה וההיסטוריה של האזור. כמו כן לומדים החניכים תכנים הקשורים למיומנויות סיירות כגון ניווט, מעבר מכשולים, שדאות, והישרדות.

מלבד פעולות עצמאיות של קבוצות חוגי סיירות לשמירה על הטבע כגון בניקיון חופים, חניכי חוגי הסיירות ובמיוחד הבוגרים יותר באים במגע עם הציבור הרחב בפעילות החוגים. בחלק גדול מההפנינגים לשמירה על הטבע שמארגנת החברה להגנת הטבע החניכים לוקחים חלק פעיל בארגון המקום, הפעלת פינות יצירה, הסברה ואף בישולי שדה.

מרבית המדריכים בחוגים, ובייחוד אלה המדריכים קבוצות בוגרות יותר, הינם מדריכים בוגרים (סטודנטים ברובם). דבר זה תורם להעלאת הרמה המקצועית בחוגים (כך לדוגמה, לחלק ניכר מן המדריכים יש רקע בבוטניקה, זואולוגיה, גאולוגיה, הוראת דרך וכו', ורבים הם בוגרי יחידות-שדה בצה"ל). מסיבה זו אין החוגים מוכרים בתור תנועת נוער, הם אינם מקבלים כספים ממשלתיים אשר תנועות הנוער האחרות מקבלות, והעלות לפעולות ולטיולים יותר גבוהה.

חניכים מכיתה י' יכולים לעבור מיונים וקורס הכשרה, הכוללים קורסים בבוטניקה, זואולוגיה, מתודיקה, גאולוגיה, היסטוריה, ובנוסף הם עוברים גם סדנת שטח, סדנת הישרדות בתנאים קשים, ולהיעשות מדריכים של חניכים צעירים יותר. חניכים בוגרים שסיימו את לימודיהם בתיכון יכולים לדחות בשנה את גיוסם לצבא ולהצטרף למסלולי המשך: שנת שירות או גרעינים המוצבים ביישובים שונים ברחבי הארץ ותורמים לקהילה בדרכים שונות: שיעורי טבע והעשרה בבתי ספר, עבודה עם אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ועוד, זאת בנוסף להדרכת קבוצות ילדים באופן הרגיל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]