תומאס בייארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומאס פרנסיס בייארד
(29 באוקטובר 1828; וילמינגטון, דלאוור - 29 בספטמבר 1898) (בגיל 69)
Thomas F. Bayard, Brady-Handy photo portrait, circa 1870-1880.jpg

תומאס פרנסיס בייארד
שם בשפת המקור Thomas Francis Bayard
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
מזכיר המדינה של ארצות הברית ה-30
תקופת כהונה 7 במרץ 1885 - 6 במרץ 1889 (4 שנים)
הקודם בתפקיד פרדריק פרלינגהויסן
הבא בתפקיד ג'יימס בליין
תחת נשיא ארצות הברית גרובר קליבלנד

תומאס פרנסיס בייארדאנגלית: Thomas Francis Bayard; ‏29 באוקטובר 1828 - 29 בספטמבר 1898), עורך דין אמריקני שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית. שימש גם סנאטור מטעם דלאוור ושגריר ארצות הברית בבריטניה. היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בשנת 1876.

בייארד נולד בווילמינגטון שבדלאוור, בנו של הסנאטור ג'יימס בייארד הבן ודור רביעי מצד אביו לכהן בסנאט של ארצות הברית. למד משפטים ובשנת 1851 הוסמך לעריכת דין. תחילה עבד כעוזר במשרדו של אביו ובשנים 1853 - 1854 שימש תובע מחוזי בדלאוור. בשנים 1854 - 1858 התגורר בייארד בפילדלפיה ועסק בעריכת דין. לאחר מכן שב לדלאוור ולמשרד עורכי הדין של אביו.

בייארד, כמו אביו לפניו, התנגדו נחרצות למדיניות של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן כנגד מניעת פרישתן של מדינות הדרום מהאיחוד. הוא שירת במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית כקצין זוטר ביחידת "משמר דלאוור" ונעצר בגין התנגדותו להתקפה, אך שוחרר.

בשנת 1868 נערכו בחירות לסנאט ובייארד נבחר למלא את מקומו של אביו הפורש. כהונתו כסנאטור נמשכה בשנים 1869 - 1885, במהלכן הוא שימש הנשיא הזמני של הסנאט ובשנים 1879 - 1881 יו"ר ועדת הכספים. בשנת 1876 הוא היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית ובשנים 1880 ו-1884 הפסיד בהתמודדות המוקדמת במפלגה לבחירת המועמד. לאחר היבחרו של גרובר קליבלנד לנשיא, מונה על ידו בייארד למזכיר המדינה.

כמזכיר המדינה כיהן בשנים 1885 - 1889. בין פעולותיו בתפקיד נמנו פתרון הסכסוך בין ארצות הברית לקנדה בנושא זכויות הדיג בצפון האוקיינוס האטלנטי, פתרון המחלוקת עם גרמניה ובריטניה בנושא יישוב סמואה, חתימת הסכם עם ספרד על הקטנת גביית המכס, וכן ניהול המשא ומתן בראשית הסכסוך עם האימפריה הרוסית בנושא ים ברינג.

לאחר סיום כהונתו חזר בייארד לעסוק בעריכת דין. בחירתו המחודשת של קליבלנד לנשיא הביאה בשנת 1893 למינויו לשגריר ארצות הברית בבריטניה, הראשון בתפקיד לשאת בתואר "שגריר". בשנות כהונתו, עד 1897, מתח בייארד ביקורת על מדיניות הסחר של ארצות הברית והעדפתה כלפי בעלי סחורות מסוימים. בגין התנהלותו זו נמתחה עליו ביקורת רשמית מטעם בית הנבחרים של ארצות הברית.

בייארד נישא פעמיים והיה אב לשניים. בנו, תומאס בייארד הבן, כיהן כסנאטור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מזכירי המדינה של ארצות הברית
תומאס ג'פרסוןאדמונד רנדולףטימות'י פיקרינגג'ון מרשלג'יימס מדיסוןרוברט סמית'ג'יימס מונרוג'ון קווינסי אדמסהנרי קליימרטין ואן ביורןאדוארד ליווינגסטוןלואיס מקלייןג'ון פורסית'דניאל ובסטראבל אפשורג'ון קלהוןג'יימס ביוקנןג'ון קלייטוןדניאל ובסטראדוארד אברטויליאם מרסילואיס קאסג'רמיה בלאקויליאם סיוארדאליהוא וושבורןהמילטון פישויליאם אברטסג'יימס בלייןפרדריק פרלינגהויסןתומאס בייארדג'יימס בלייןג'ון פוסטרוולטר גרשםריצ'רד אולניג'ון שרמןויליאם דייג'ון הייאליהוא רוטרוברט בייקוןפילאנדר נוקסויליאם ג'נינגס ברייאןרוברט לאנסינגביינברידג' קולביצ'ארלס אוונס יוזפרנק קלוגהנרי סטימסוןקורדל הולאדוארד סטטיניוסג'יימס פ. ברנסג'ורג' מרשלדין אצ'יסוןג'ון פוסטר דאלסכריסטיאן הרטרדין ראסקויליאם פירס רוג'רסהנרי קיסינג'רסיירוס ואנסאדמונד מאסקיאלכסנדר הייגג'ורג' שולץג'יימס בייקרלורנס איגלברגרוורן כריסטופרמדליין אולברייטקולין פאוולקונדוליזה רייסהילרי רודהם קלינטוןג'ון קרי החותם של משרד החוץ האמריקאי