ג'ון קלהון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ון קלהון
18 במרץ 1782; אבוויל, קרוליינה הדרומית - 31 במרץ 1850; וושינגטון די. סי. (בגיל 68)
John C. Calhoun.jpeg
שם בשפת המקור John Calhoun
מדינה ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
סגן נשיא ארצות הברית ה-7
תקופת כהונה 4 במרץ 182528 בדצמבר 1832 (7 שנים ו-42 שבועות)
הקודם בתפקיד דניאל תומפקינס
הבא בתפקיד מרטין ואן ביורן
תחת נשיא ארצות הברית ג'ון קווינסי אדמס
אנדרו ג'קסון

ג'ון קולדוול קַלהוּןאנגלית: John Caldwell Calhoun; ‏18 במרץ 1782 - 31 במרץ 1850) היה סגן נשיא ארצות הברית, מזכיר המדינה ה-16, ומזכיר המלחמה ה-10, הוגה דעות פוליטי והנציג הבולט של מדינות הדרום בבתי המחוקקים ובממשל האמריקאי במחצית הראשונה של המאה ה-19.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלהון נולד בחווה ליד עיר הנמל צ'ארלסטון במדינת דרום קרוליינה וסיים את אוניברסיטת ייל. החל משנת 1808 וכמעט ברציפות עד מותו נבחר קלהון להיות חבר בבתי המחוקקים או כיהן בתפקידים בכירים בממשל האמריקאי. היה חבר בית הנבחרים של דרום קרוליינה (1809-1808) ובית הנבחרים הפדרלי (18111817). קלהון כיהן בממשל של הנשיא מונרו בתפקיד שר המלחמה (הצבא) בשנים 1825-1817. הוא נבחר להיות סגנו של הנשיא ג'ון קווינסי אדמס (1829-1825) ושל הנשיא אנדרו ג'קסון (1832-1829). מתפקידו האחרון התפטר קלהון על רקע חילוקי דעות אידאולוגיים וקרע אישי עם הנשיא ג'קסון. בשנים 1844-1832 וכן בשנים 1850-1846 (עד מותו) כיהן קלהון כסנאטור ונחשב היום לאחד מגדולי הסנאטורים בתולדות ארצות הברית. קלהון כיהן בתפקיד שר החוץ בממשל של הנשיא ג'ון טיילר (1845-1844). בתפקידו זה עשה מאמץ מיוחד לצרף את טקסס העצמאית כמדינת עבדות לארצות הברית, כדי לשמור על האיזון בין מספר מדינות החופש למדינות העבדות.

בשנת 1830, בהיותו סגנו של הנשיא ג'קסון, פרסם קלהון מאמר ובו ניסח את העיקרון של "זכות הביטול" (Nullification). בהתאם לעיקרון זה רשאית כל מדינה בארצות הברית לבטל בתחומה חוק פדרלי הנוגד את האינטרסים שלה. הנשיא ג'קסון התנגד לכך וטען כי הזכות לביטול חוק פדרלי כמוה כזכות לפרוש מהאיחוד הפדרלי (מארצות הברית) וכי הנשיא מחויב לקיים ולשמור על שלמות האיחוד הפדרלי. בשנת 1832 איימה מדינת דרום קרוליינה לבטל חוק מכס פדרלי ואף לפרוש מארצות הברית. הסיבה לכך הייתה העובדה, שבתגובה למכס האמריקאי על מוצרי התעשייה הבריטיים, בריטניה צמצמה את ייבוא הכותנה מארצות הברית, מה שפגע באינטרסים הכלכליים של מדינות הדרום החקלאיות.

בכל שנותיו נאבק קלהון בתוקף כנגד מתנגדי העבדות ונגד המגבלות על הרחבת תחום העבדות אל הטריטוריות החדשות שנכבשו ממקסיקו וסופחו לארצות הברית בשנת 1848. הוא פעל נמרצות לקבלת החוק המחייב את הממשל הפדרלי לפעול להחזרת עבדים שנמלטו מבעליהם למדינות הצפון בהם העבדות הייתה אסורה. חוק זה התעלם מזכותם למשפט הוגן של שחורים החשודים כעבדים נמלטים.

קלהון התנגד לפרישת מדינות מארצות הברית (למרות דעתו שזכותן לפרוש). הוא השתתף בגיבוש פשרות כדי למנוע פרישה וסכסוך: הפשרה בשנת 1833 בנושא חוק המכס וכן פשרת 1850 בה התקבלה לברית קליפורניה כמדינה חופשית ואושר החוק להחזרת עבדים שנמלטו מבעליהם.

עמדותיו של קלהון הקצינו את חילוקי הדעות בין מדינות הדרום ומדינות הצפון בנושא העבדות. עיקרון "זכות הביטול" היה בסיס אידאולוגי לפרישת מדינות הדרום מהאיחוד הפדרלי (כאחת עשרה שנה לאחר מותו של קלהון) שגרמה למלחמת האזרחים.

קלהון נפטר בשנת 1850 ממחלת השחפת[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון קלהון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]