ג'פרי סי. הול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'פרי סי. הול
Jeffrey C. Hall
Jeffrey C. Hall EM1B8737 (38162359274).jpg
לידה 3 במאי 1945 (בן 72)
ברוקלין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גנטיקה, כרונוביולוגיה
ארצות מגורים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת וושינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת ברנדייס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והנצחה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2017)
תרומות עיקריות
מחקריו בתחום השעון הביולוגי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'פרי סי. הולאנגלית: Jeffrey C. Hall; נולד ב-3 במאי 1945) הוא גנטיקאי וכרונוביולוג אמריקאי. זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על מחקריו בתחום השעון הביולוגי, יחד עם מייקל רוסבאש ומייקל יאנג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי סי. הול נולד בברוקלין שבניו יורק, וגדל בפרברים של וושינגטון די. סי.. אביו עבד ככתב פוליטי בסוכנות הידיעות AP, שם סיקר את ענייני הסנאט של ארצות הברית. הול הושפע מאוד מאביו, שעודד אותו להיות מעודכן על האירועים האחרונים בעיתון היומי. הול החל את לימודיו לתואר ראשון בביולוגיה בשנת 1963, באוניברסיטת אמהרסט, מסצ'וסטס. באותה תקופה החל לעבוד במעבדתו של פילפ אייבס, כעוזר מחקר ביולוגי. בתקופה זו החלה התשוקה הגדולה של הול למחקר וגמלה בליבו ההחלטה להמשיך בתחום זה. הוא המשיך ללימודי תואר שני בביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, שם התמקד במחקרים בגנטיקה.[1][2][3]

לאחר מכן, המשיך ללימודי הדוקטורט, אותו קיבל בשנת 1971. בשנים 1971-1973 עשה פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בשנת 1974 הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת ברנדייס, בה הוא נמצא עד היום. בשנת 2002, הוא הצטרף גם לסגל אוניברסיטת מיין.[3]

בראשית שנות השמונים, בעיצומה של קריירה מחקרית בביולוגיה, החל הול להתמחות כתחביב בהיסטוריה של מלחמת האזרחים. בראשית שנות התשעים כתב ספר על קרב גטיסברג[4] והפך למרצה באוניברסיטת ברנדייס גם בתחום מלחמת האזרחים.

הזכייה בפרס נובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'פרי סי. הול, מייקל רוסבאש ומייקל יאנג זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017, על גילוי המנגנונים המולקולריים שבבסיס המקצב הצירקדי, מקצב שפועל במחזוריות של כ-24 שעות ונועד להתאים את פעילותו של היצור החי להשפעות משתנות לאורך היממה. מקצב זה קובע את השעון הביולוגי המרכזי של האורגניזם.[5] [3]

גילוי הגן האחראי על פעילות השעון הביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984, שני החוקרים ג'פרי סי. הול ומייקל רוסבאש, שעבדו בשיתוף פעולה הדוק באוניברסיטת בוסטון, יחד עם מייקל יאנג, באוניברסיטת ניו יורק, הצליחו לבודד ולזהות את הגן השולט במקצב הביולוגי. החוקרים עשו שימוש בזבובי פירות בתור מודל, והצליחו להראות כי גן זה מקודד חלבון המצטבר בתאים במהלך שעות הלילה, ומתפרק במהלך שעות היום, במחזור של 24 שעות, ובסנכרון מלא עם המקצב הצירקדי. בעקבות כך, הם גילו רכיבי חלבונים נוספים המרכיבים את המערכת הזו, תוך חשיפת המנגנון השולט בשעון הביולוגי בתוך התאים עצמם.[5][3]

חשיבותה של התגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השעון הביולוגי ביצורים החיים משפיע על ויסות תפקודים חיוניים בגוף, ביניהם: טמפרטורת הגוף, הפרשת הורמונים, חילוף חומרים ומצבי ערנות ושינה.

בריאותם של האורגניזמים קשורה ביכולת להשיג איזון בין הסביבה החיצונית לשעון הביולוגי הפנימי. יש רמזים לכך שחוסר איזון כרוני בין אורח החיים לבין המקצב המוכתב על ידי השעון הפנימי קשור לסיכון מוגבר להפרעות בתפקוד הקוגניטיבי, הפרעות ביפולריות, בעיות זיכרון, הפרעות שינה, דיכאון, ואף להתפרצותם של זיהומים, ומגוון מחלות שונות לרבות סרטן ומחלות ניוון.

מכאן סבורה ועדת הפרס, כי התגליות אודות השעון הביולוגי, עשויות להוביל למציאת דרכי אבחון ומניעה, ולסייע בפיתוח תרופות (ראו: תרופה ביולוגית) שבכוחן יהיה למנוע מחלות, ולסייע בהצלת חיי אדם.[5][3]

פרסים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'פרי סי. הול בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]