פיטר מנספילד
לידה |
9 באוקטובר 1933 למבת', הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
8 בפברואר 2017 (בגיל 83) נוטינגהאם, הממלכה המאוחדת |
ענף מדעי | פיזיקה, דימות תהודה מגנטית, פיזיולוגיה |
מקום קבורה | ביסטון, שבנוטינגהמשייר |
מקום לימודים | אוניברסיטת קווין מרי בלונדון |
מוסדות | אוניברסיטת נוטינגהאם |
תלמידי דוקטורט | Martin Andrew Whitaker |
פרסים והוקרה |
|
סר פיטר מנספילד (באנגלית: Peter Mansfield; 9 באוקטובר 1933 - 8 בפברואר 2017) היה פיזיקאי אנגלי, פרופסור באוניברסיטת נוטינגהאם שבאנגליה, עמית החברה המלכותית (FRS) וחתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2003 על גילויו ופיתוחיו בנוגע למכונת ה-MRI (דימות תהודה מגנטית).[2]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנספילד נולד בלונדון שבאנגליה. הוא גדל בקאמברוול והיה הצעיר מבין שלושה בנים. אמו, רוז ליליאן, הייתה עקרת בית שטיפלה בילדים. אביו, סידני ג'ורג' מנספילד, עבד כממלא גז. בתחילת מלחמת העולם השנייה היה בן 6, ובמהלכה פונה שלוש פעמים מלונדון לאזורים בטוחים.[1]
מנספילד עזב את לימודיו בגיל 15 לאחר שמורה טען בפניו שאין לו עתיד במדעים, והחל לעבוד כעוזר דפס. בגיל 18 הוא החל להתעניין בטילים וחיפש עבודה בתחום. מנספילד התקבל במשרד לאספקה (Ministry of Supply) של ממשלת בריטניה במחלקה לאספקת ציוד טילים. הוא עבד שם במשך שנה וחצי ולאחר מכן גויס לצבא למשך שנתיים, שם עסק באותו התחום. ב-1956 החל ללמוד פיזיקה בקולג' קווין מרי של אוניברסיטת לונדון. בשנת הלימודים השלישית ערך פרויקט בו בנה ספרקטרומטר NMR (תהודה מגנטית גרעינית) נייד, למדידת השדה המגנטי של כדור הארץ. הוא המשיך בלימודי הפיזיקה ובמהלך עבודת הדוקטורט שלו קיבל הצעה לעבודת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין שבארצות הברית. הוא קיבל את ההצעה. לאחר קבלת התואר דוקטור בפיזיקה מאוניברסיטה בלונדון בשנת 1962 מנספילד עבר לאילינוי יחד עם אשתו, ג'ין מרגרט קיבל, איתה התחתן בספטמבר של אותה השנה. ב-1964 חזר לאנגליה והצטרף לסגל של אוניברסיטת נוטינגהאם, שם התמנה לפרופסור בשנת 1979.[1]
פיתוח ה-MRI
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מחקרו על מכונת ה-NMR הרצה לקבוצת אנשים, ואחד מהם שאל אותו האם הוא מודע לעובדה שאדם נוסף, פול לוטרבור, חוקר את אותו התחום בדיוק. מנספילד לא ידע וכשחזר לאנגליה נפגש עם לוטרבור. השניים החליטו לשתף פעולה ולעבוד יחדיו.[1]
מכונת NMR היא מכונה המהווה כלי מרכזי בניתוח כימי של מבנים מולקולרים ואטומיים שונים. לעומתה, MRI היא מכונה בה משתמשים בעיקר לסריקה של גוף האדם, לצרכים רפואיים.[4]
לוטרבור הבין שאפשר לתכנן את השדה המגנטי ב-NMR כך שיהיה ניתן ליצור תמונות דו-ממדיות של מבנים פנימיים של גופים. מנספילד, בעזרת שיטות וחישובים מתמטיים, שיפר את רעיונותיו של לוטרבור והפך את ה-NMR לטכנולוגיה מעשית ברפואה - MRI. הוא גם קיצר את הזמן של ההליך והצליח לגרום שפיתוח התמונות ייארך דקות במקום שעות, ובנוסף הפך את התמונה לברורה יותר.[6]
מכונת ה-MRI כיום מתבססת על כך שחלק גדול מהמולקולות בגופינו מכילות מימן. למימן יש מגנט פנימי חזק. המכונה עצמה היא בעצם מגנט ענקי היוצר שדה מגנטי מסביב למטופל. ה-MRI מפענח היכן נמצאים המימנים בגוף, כך שהוא יכול למפות את האיברים הפנימיים, במרחקים מדויקים למדי, ולתת הדמיות ברורות ותלת-ממדיות של האיברים כך שיהיה ניתן לטפל בחולים ביעילות המרבית.[3]
מכונת ה-MRI מהווה כלי חשוב ברפואה מפני שהיא לא פולשנית והיא לא משתמשת בקרינה מזיקה, כמו קרני רנטגן או מכונת ה-CT (טומוגרפיה ממוחשבת). בעזרתה ניתן לראות את המבנים הפנימיים בגוף האדם ולאבחן בעיות פתולוגיות.[5] כ-60 מיליון בדיקות MRI מתבצעות ברחבי העולם מדי שנה.[3]
הכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנספילד זכה בפרסים ותארים רבים, ביניהם מדליית זהב של האגודה של תהודה מגנטית ברפואה (1983), עמית החברה המלכותית (1987), מדליית סילבנוס תומפסון מהמכון הבריטי לרדיולוגיה (1988), תואר אבירות (1993), ופרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2003), יחד עם פול לוטרבור, על פיתוח ה-MRI.[7]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיטר מנספילד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- פיטר מנספילד, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- Tributes to Professor Sir Peter Mansfield, באתר אוניברסיטת נוטינגהאם, 9 בפברואר 2017 (באנגלית)
- פיטר מנספילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיטר מנספילד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 האוטוביוגרפיה של סר פיטר מנספילד, באתר פרסי נובל
- ^ [1]
- ^ 1 2 3 ההודעה לתקשורת על זוכי פרס נובל לרפואה או פיזיולוגיה לשנת 2003 והסבר מפורט על התגלית, באתר פרסי נובל
- ^ [3]
- ^ 1 2 הערך "סר פיטר מנספילד", באתר אנציקלופדיית בריטניקה המקוונת
- ^ [5]
- ^ רשימת השגיו של סר פיטר מנספילד, באתר פרסי נובל
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוס, רובקון (2024) |