אבו דאבי

**אבו דאבי**
**أبو ظبي**
חותם אבו דאבי חותם אבו דאבי	דגל אבו דאבי דגל אבו דאבי
	קו הרקיע של אבו דאבי
מדינה	איחוד האמירויות הערביות
אמירות	אבו דאבי
ראש העיר	ח'ליפה בן זאיד אאל נהיאן
שפה רשמית	ערבית
שטח	972 קמ"ר
גובה	14 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	1,483,000 (2020)
‑ צפיפות	1500 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות	24°28′N 54°22′E / 24.467°N 54.367°E
אזור זמן	UTC+04:00
	https://www.dmt.gov.ae/adm
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איחוד האמירויות הערביות רגילה) דובאי שארג'ה אל-עין עג'מאן ראס אל-ח'ימה פוג'יירה ק; ט; ר; ערב הסעודית עומאן ע. המפרץ הפרסי אבו דאבי

ערך זה עוסק בבירת איחוד האמירויות הערביות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אבו דאבי (פירושונים).

אַבּוּ דַאבִּי (בערבית: أبو ظبي – אבי צבי; תעתיק מדויק: אַבּוּ טַ'בִּי) היא עיר הבירה של איחוד האמירויות הערביות ושל האמירות הגדולה ביותר באיחוד, אמירות אבו דאבי. העיר שוכנת בקצהו של אי במפרץ הפרסי המרוחק כ-250 מטרים מהיבשת ומחובר ליבשת על ידי גשר מוספח (אנ'). זוהי העיר השנייה בגודל אוכלוסייתה במדינה, אחרי דובאי, עם כ-1.5 מיליון תושבים (2018), מתוכם מעל 80% עובדים זרים. באמירות כולה מתגוררים 2.9 מיליון בני אדם. העיר התפתחה לאחר שבשנת 1958 נמצא במקום נפט.

בעיר נמצאות כמה אטרקציות תיירותיות ידועות - ביניהן מלון הפאר ארמון אמיראטס, הנחשב לאחד המלונות היקרים שנבנו מעולם, מסגד שייח' זאיד הידוע כאחד המסגדים הגדולים והמפוארים בעולם, ארמון הנשיאות של איחוד האמירויות וכן מוזיאון לובר אבו דאבי, המוזיאון הגדול ביותר בחצי האי ערב. נמל התעופה של העיר הוא בין הגדולים במזרח התיכון, ומהווה צומת תעופה חשוב בין אירופה והמזרח הרחוק.

העיר ממוקמת במקום ה-67 ברשימת הערים היקרות בעולם, והשנייה באזור אחרי דובאי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ארכאולוגיות מעידות על התיישבויות באזור אבו דאבי עוד מהאלף השלישי לפני הספירה. עדויות ארכאולוגיות נוספות נמצאו באזור שבין אבו דאבי לעיר אל-עין.

מקורו של השם "אבו דאבי" אינו ברור לגמרי. המשמעות המילולית היא "האבא של האיילה".

ב-1793 היגר שבט בדואי לאזור אבו דאבי, בשל המים המתוקים במקום. אחת המשפחות בשבט נהפכה עם השנים לבית נהיאן, השושלת ששולטת במדינה כולה.

עם השנים, אבו דאבי נהפכה לדומיננטית מאוד בסחר הפנינים.

במהלך המאה ה-19 הממלכה המאוחדת הפכה לדומיננטית באמירויות שהפכו לשטח חסות הנקרא חוף שביתת הנשק. האינטרס הבריטי באמירויות היה הגנת נתיב הסחר להודו מפני פיראטים.

בשנות ה-60 התגלה נפט במקום, דבר שפיתח מאוד את אבו דאבי, בעיקר מבחינה כלכלית ותעשייתית.

בעיר פועלים מספר מוסדות להשכלה גבוהה. החל משנת 2019 פועלת אוניברסיטת בן זאייד, הראשונה בעולם שמתמחה בתחום בינה מלאכותית.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקלים באבו דאבי
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	33.7	38.1	43.0	44.7	46.9	48.8	52.7	49.2	47.7	43.0	38.0	33.4	52.7
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	24.1	26.0	29.5	34.5	39.3	40.8	42.1	42.9	40.4	36.5	31.1	26.3	34.5
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	13.2	14.6	17.5	20.8	23.8	26.1	28.8	29.5	26.6	23.2	18.7	15.8	21.5
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	5.0	5.0	8.4	11.2	16.0	19.8	16.5	17.0	19.0	12.0	10.5	7.1	5.0
משקעים ממוצעים (מ"מ)	7.0	21.2	14.5	6.1	1.3	0	0	1.5	0	0	0.3	5.2	57.1
מקור: [1]

דמוגרפיה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסלאם היא הדת הרשמית במדינה, כך על פי הסעיף השביעי לחוקה של איחוד האמירויות הערביות. הממשלה מסבסדת כ-95% מהמסגדים ומעסיקה את האימאמים שלהם, כש-5% המסגדים הנותרים הם פרטיים לגמרי. רבים מהמסגדים באבו דאבי הם מהאסכולה המאלכית או המוואחידון.

באבו דאבי יש גם בני מיעוטים של דתות אחרות, כשרבים מהם הם העובדים הזרים המתגוררים בה.