לדלג לתוכן

דולמן ויירה

דולמן ויירה
Dolmen de Viera
הכניסה לדולמן ממזרח
הכניסה לדולמן ממזרח
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2016, לפי קריטריונים 1, 3 ו-4
חלק מתוך אתר הדולמנים של אנטקרה
היסטוריה
תקופות התקופה הנאוליתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°01′24″N 4°32′57″W / 37.02341767°N 4.549080042°W / 37.02341767; -4.549080042
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הפרוזדור המכוסה, בקצה הפתח אל תא הקבורה
תא הקבורה

דולמן ויירהספרדית: Dolmen de Viera) הוא רוגם מטיפוס קבר גלריה (אנ') השוכן בסמוך לעיר אנטקרה (אנ') במחוז מאלגה (ספ') שבקהילה האוטונומית אנדלוסיה בדרום ספרד, שהוא בין המבנים המגליתיים החשובים ביותר באירופה. יחד עם דולמן מנגה הצמוד אליו ותולוס אל רומרל, במרחק 1.7 קילומטרים משם, הם מהווים מכלול חשוב של האדריכלות הנאוליתית המכונה "אתר הדולמנים של אנטקרה". ב-2016 נוסף אתר הדולמנים לרשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו.[1]

הרוגם של דולמן ויירה שוכן בעמק רחב בפאתי צפון-מזרח אנטקרה. דולמן מנגה נמצא במרחק של כ-90 מטרים בלבד ממנו.

תיארוך המבנה שנוי במחלוקת - מחקרים ישנים דגלו בגיל של כ-4,000 עד 4,500 שנים, בעוד שמחקר מאוחר יותר העריך שתאריך הבנייה מוקדם משמעותית ובכך הגדיל את גיל המבנה משמעותית לסביבות 5,000 עד 5,500 שנים, בתקופה הנאוליתית.[2] בכל מקרה, המבנים של דולמן ויירה ודולמן מנגה ככל הנראה קרובים זה לזה לא רק מרחבית אלא גם בזמן. את הדולמן בנו חקלאים שישבו בעמק הפורה הסמוך במהלך התקופה הנאוליתית והכלקוליתית מבערך שנת 5,000 לפנה"ס עד 2,200 לפנה"ס. שרידי היישוב הנאוליתי הקרוב ביותר "סרו דה מרימאצ'ו (Cerro de Marimacho) נמצאים על גבעה קטנה כ-200 מטר מזרחית לדולמן וממנה כנראה הובאו גושי האבן.[2]

היסטוריה מודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדולמן התגלה בפברואר 1903 על ידי האחים חוסה ויירה פואנטס (Jose Viera Fuentes) ואנטוניו ויירה פואנטס (Antonio Viera Fuentes), שעבדו בעיריית אנטקרה. הם כינו בתחילה את הדולמן "מערת הנערה" (Cueva Chica), כניגוד לדולמן מנגה (המכונה גם "מערת מנגה"), הגדול יותר. אחר כך קרא הארכאולוג מנואל גומס-מורנו מרטינס (Manuel Gómez-Moreno Martínez) לאתר בשם "דולמן ויירה" לכבוד אחים אלה.

השיקום המתועד הראשון של האתר התבצע בשנת 1941 על ידי האדריכל פרנסיסקו פרייטו-מורנו אי פרדו (Francisco Prieto-Moreno y Pardo) - האדריכל השמרן של האלהמברה ואדריכל אזור האמנויות היפות של משרד החינוך. במסגרת השיקום בוצע ניקוי המסדרון, יצירת שלוש מדרגות יורדות כדי להקל על הגישה, שחזור המדרונות באבנים וסידור השער לסגירתו.

השיקום האחרון בוצע על ידי האדריכל סירו דה לה טורה פרגוסו (Ciro de la Torre Fragoso) בשנת 2004 כאשר על מנת לפתור את בעיות השימור בגלל הנזילות דרך התל המבנים אוחדו, הניקוז השתפר ונוצר המבנה הנוכחי.

דולמן ויירה הוא בפועל רוגם, דולמן גדול המכוסה בעפר ואבנים קטנות תוך יצירת תל קטן, שמשערים ששימש אתר קבורה. קוטרו של התל (טומולוס) של דולמן ויירה הוא כ-50 מטרים. מעבר שתמיד פתוח ומכוון למזרח - דרום-מזרח (אזימוט 96°) מוביל אל פנים הגבעה,[2] בערך לרמה הגבוהה ביותר של השמש בחודש יוני, שקרניה עדיין מאירות את המסדרון עם שחר. חלק מהתל נשחק עם הזמן - ככל הנראה על ידי גשם ורוח - כך שהמגליתים באזור המסדרון הקדמי נחשפו למזג האוויר, מה שהביא להרס ניכר. השיקום של אזור הכניסה מקביל לממדים המקוריים ומציג גם את האורתוסטטים (אבנים עומדות) ההרוסים למחצה וגושי הסלע המהוקצעים ששימשו כגג.

אורכו המקורי של המסדרון שמוביל לתא הקבורה היה כ-22 מטר, כשאורכו כיום מעט יותר מ-21 מטר, בגלל היעדר האבנים בכניסה. הוא נבנה מגושי אבן גדולים (מגליתים) שנחצבו במדויק ומחוברים זה לזה, כנראה שש עשרה מכל צד, מתוכם שרדו ארבעה עשר על הקיר השמאלי וחמישה עשר מימין. חמש מאבני התקרה עדיין שלמות ושתיים אינן שלמות, שלוש או ארבע חסרות. רוחב המסדרון כ-1.30 מטר מלפנים ו-1.60 מטר בקצה. הגובה הממוצע הוא קצת יותר משני מטרים. המסדרון מסתיים באבן מגליתית רוחבית, שבאמצעה יש פתח מלבני של כ-60‏ × 80 סנטימטר, הקיים גם בדולמנים במקומות אחרים (אם כי בצורות ובממדים אחרים) המכונה לפעמים "חור הנשמה" (בצרפתית "dalle hublot"). מאחוריו תא קבורה מרובע, גדול מעט יותר מהמסדרון (רוחב ועומק כ-1.80 מטר; גובה 2.05 מטר).

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Juan Fernández Ruiz / José Enrique Márquez Romero: Dólmenes de Antequera: Guía oficial del conjunto arqueológico, Sevilla 2009. ISBN 978-84-8266-865-9
  • Reynaldo González: Arte prehistórico (Las claves del arte; Bd. 6). Editorial Planeta, Barcelona 1995. ISBN 84-08-01416-1
  • Reynaldo González: Las claves del arte prehistórico (Las claves del arte/Estilos; 1). Editorial Ariel, Barcelona 1989. ISBN 84-344-0464-8

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דולמן ויירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]