המאה ה-10
(הופנה מהדף המאה ה־10)
| מאות: ► המאה ה-9 • המאה ה-10 • המאה ה-11 ◄ |
| עשורים: |
| שנים: ► • 899 • 900 • 901 • 902 • 903 • ◄ |
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000). היא המאה העשירית של האלף הראשון.
בתקופה זו שיאו של תור הזהב של אסלאם, וקורדובה הופכת לאחד המרכזים התרבותיים החשובים בעולם[1]. בתקופה זו מוקד הכוח במזרח התיכון עבר מהשושלת העבאסית שמרכזה בבגדאד לשושלת הפאטמית שקבעה מרכזה בקהיר[2][3].
אירועים בולטים בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחילת עידן החום של ימי הביניים.
- קבוצות ויקינגים מתיישבות בצפון צרפת. שבטי הנורס הופכים לנורמנים.
- הקמת קלוני, המסדר המונסטי המשותף הראשון.
- שימוש ראשון של אבק שרפה בקרב בסין.
- בשנת 909 השושלת הפאטמית עלתה במזרח אלג'יר[2][3].
- בשנת 928 השושלת הפאטמית השתלטה על שטחה של השושלת האידריסית בצפון מערב אפריקה[3].
- בשנת 946 נפלה השושלת העבאסית משליטתה במוקדי הכוח של ארצות האסלאם, ובמקומה עלתה השושלת הבויהית[3].
- בשנת 969 החלה השתלטות של אנשי השושלת הפאטמית מזרחה על מוקדי הכוח של ארצות האסלאם, והקמת קהיר בתור בירה מקומית סימלה זאת[2]. בשנת 973 השתלטו הפאטמים גם על אזורים נוספים, עד דמשק בצפון ומכה בדרום, הניסו את הבויהים לאזור פרס, והפכו למרכז הכוח של המזרח התיכון[3].
- ממלכת הכוזרים מותקפת על ידי הורגיאנים – ויקינגים של קייב בשנת 965.
- פולין מקבלת את הנצרות בשנת 966.
- רוס של קייב מקבלת את הנצרות בשנת 988.
- במהלך המאה מתפשטת הנצרות למרכז אירופה, ומתחזקת גם באזור הונגריה ובוהמיה[4].
- התמוטטות תרבות המאיה בשפלה המרכזית בדרום מקסיקו. קץ התקופה הקלאסית של המאיה ותחילת התקופה הפוסט-קלאסית.
- התמוטטות מורביה הגדולה.
- ההשפעה השוודית מגיעה עד לים השחור.
- ערבים מתימן מגיעים לסין בשנת 993.
- כתיבת הביאוולף, אוסף סיפורי עם ושירה אפית אנגלו-סקסונים[5].
- תחילת השימוש בכתב לתיאור הכרוניקות ההיסטוריות של בני ההאוסה[6].
- התפתחותן של כתות שיוויסטיות בדרום אסיה[7].
ערים חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אישים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקופורוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית
- עבד א-רחמן השלישי, שליט קורדובה.
- סימון הגדול, קיסר בולגריה.
- אוטו הראשון קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- אדמונד הראשון
- יוחנן הראשון צימיסקס, קיסר האימפריה הביזנטית
- אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- אוטו השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- איג קאפה, מלך צרפת
- גזה, שליט הונגריה
- ולדימיר הראשון, נסיך רוס של קייב
- בסיליוס השני קיסר האימפריה הביזנטית
- אוטו השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
- אבו נצר מוחמד אבן מוחמד אל-פאראבי, מתמטיקאי, מדען, רופא ופילוסוף מוסלמי.
- פירדוסי משורר פרסי
- אריק האדום – ויקינג, מגלה גרינלנד.
אישים בולטים ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רב סעדיה גאון, מגאוני בבל. ראש ישיבת סורא בבגדאד ומחברם של ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים.
- רב שרירא גאון, מגאוני בבל, פוסק וראש ישיבת פומבדיתא, מחבר אגרת רב שרירא גאון.
- רב האי גאון, אחרון גאוני בבל, פוסק וראש ישיבת פומבדיתא.
- חסדאי אבן שפרוט, מדינאי ורופא בספרד, יועצו של עבד א-רחמן השלישי.
- רבי משולם בן קלונימוס, מחכמי אשכנז, פוסק ופייטן.
- אהרן בן אשר – מבעלי המסורה, בן למשפחת בן אשר שפעלה בטבריה.
תגליות והמצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבו אל-קאסם א-זהראווי מקורדובה כתב את הספר הכירורגי המאויר הראשון, שהשפיע רבות באירופה במשך מאות שנים[8].
תרבות ואמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בחמש השושלות ועשר הממלכות (אנ') בסין, חיו בתקופה זו מספר ציירים חשובים. בתקופה זו כל מוסד אומנותי היה בעל מאפיינים שונים ודגשים אחרים, ולכן אין מאפיינים אחידים לציירי התקופה. באופן כללי הציורים בתקופה זו היו בדרך כלל מרומזים ולא ישירים, ולעיתים כוללים מאפיינים מיתולוגיים והיסטוריים[9].
- תור הזהב של האסלאם. בתקופה זו פרחה בארצות המוסלמיות, בין היתר, אמנויות של שירה ופרוזה, לצד התפתחות בתחומים כמו פילוסופיה, תאולוגיה ורפואה. בתקופה זו התחזקה ההשפעה הפרסית על תרבות האסלאם וכן התחיל לשגשג "הסגנון החדש" בכתיבה האסלאמית, שאיתגר את התפיסות המסוריות ויוצר אסכולות ספרותיות שונות. סגנון זה התאפיין בשימוש נרחב ביותר בכלים ספרותיים דוגמת מטפורות, משחקי מילים, כפל משמעות וסוגים נוספים של דימויים. השפעות תרבותיות נוספות הגיעו מהגדלת החשיבות התרבותית של האסלאם השיעי ורעיונות מיסטיים-סופיים[2]. באמצע המאה הופכת קורדובה למרכז תרבות עולמי, כאשר עוד קודם לכן, מעצם היותה מקום מפגש גאוגרפי בין תרבות האסלאם לתרבות האירופית, כבר הייתה מרכז מוזיקלי חשוב[1][10]. בסוף המאה השתנו הנורמות המוסלמיות לגבי מבני הנצחה, והחלו להיבנות בארצות האסלאם מאוזוליאומים, במיוחד באזור איראן ועיראק המודרניות. במקביל קמה תנועה שלמה בתוך האסלאם שיצרה אסלאמיזציה של מקומות וגיבורים אזוריים וקשרה אותם במסורות אסלאמיות כקדושים[2].
ערים חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| לוח אירועים בהיסטוריה |
|---|
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 4 5 אמנות אסלאמית - אדריכלות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ 1 2 3 4 5 Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
- ^ Christianity, britannica
- ^ Beowulf, British Library
- ^ Niger - History, Nations Encyclopedia
- ^ הינדואיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Chan-painting, אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ אמנות אסלאמית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
| שנים במאה ה-10 | |||||||||
| ___ | 901 | 902 | 903 | 904 | 905 | 906 | 907 | 908 | 909 |
| 910 | 911 | 912 | 913 | 914 | 915 | 916 | 917 | 918 | 919 |
| 920 | 921 | 922 | 923 | 924 | 925 | 926 | 927 | 928 | 929 |
| 930 | 931 | 932 | 933 | 934 | 935 | 936 | 937 | 938 | 939 |
| 940 | 941 | 942 | 943 | 944 | 945 | 946 | 947 | 948 | 949 |
| 950 | 951 | 952 | 953 | 954 | 955 | 956 | 957 | 958 | 959 |
| 960 | 961 | 962 | 963 | 964 | 965 | 966 | 967 | 968 | 969 |
| 970 | 971 | 972 | 973 | 974 | 975 | 976 | 977 | 978 | 979 |
| 980 | 981 | 982 | 983 | 984 | 985 | 986 | 987 | 988 | 989 |
| 990 | 991 | 992 | 993 | 994 | 995 | 996 | 997 | 998 | 999 |
| 1000 | |||||||||
