וים קיפט
.jpg) | ||||
| קיפט, 1981 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
12 בנובמבר 1962 (בן 61) אמסטרדם שבהולנד | |||
| שם מלא | וילם קורנליס ניקולאס קיפט | |||
| גובה | 1.90 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
וילם קורנליס ניקולאס "וים" קיפט (בהולנדית: Willem Cornelis Nicolaas "Wim" Kieft; נולד ב-12 בנובמבר 1962 באמסטרדם) הוא כדורגלן עבר הולנדי ששיחק בעמדת החלוץ.
קיפט רשם קריירה מוצלחת, אישית וקבוצתית, בשתיים מהקבוצות המובילות בכדורגל ההולנדי, אייאקס אמסטרדם ופ.ס.וו. איינדהובן. הוא היה כובש שערים מצטיין, וניחן במשחק ראש מצוין, גם בזכות גובהו. בנוסף, שיחק במהלך הקריירה גם בליגות הבכירות בצרפת ובאיטליה. הוא ייצג את נבחרת הולנד במשך יותר מעשור, ובין היתר היה שותף לזכייה ביורו 1988. לזכותו 43 הופעות בינלאומיות, בהן כבש 11 שערים.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיפט החל את קריירת המשחק בקבוצת הנוער של אייאקס אמסטרדם מעיר הולדתו, לצד כוכבי כדורגל כגון מרקו ואן באסטן ופרנק רייקארד. הוא הצטרף לקבוצה הבוגרת בעונת 1979/1980, עוד בטרם מלאו לו 18, ורשם הופעת ליגה אחת באותה עונה, הופעת הבכורה שלו אותה ערך ב-4 במאי 1980, ובכך היה שותף לזכייתה של אייאקס באליפות הולנד באותה עונה.
החל מעונת 1980/1981 כבר היה לשחקן הרכב חשוב בהתקפת הקבוצה, והפגין יכולת כיבוש מרשימה כשכבר בעונה זו כבש 17 שערי ליגה ב-33 הופעות. עונה אחר כך הוביל את אייאקס לזכייה באליפות, כשכבש כמות מרשימה של 32 שערים ב-32 משחקים. במקביל לזכייה בתואר מלך השערים של הליגה המקומית, זכה קיפט בזכות ממוצע השערים שלו גם בנעל הזהב האירופית. בעונת 1982/1983 שוב היה חלק משמעותי מהתקפת הקבוצה, וכבש 19 שערי ליגה בדרך לזכייה בדאבל המקומי.
עם שלוש אליפויות בארבע עונות, ו-69 שערים ב-94 הופעות ליגה בסך הכול במדי אייאקס, נמכר קיפט בן ה-20 לפיזה מהסרייה א'. החלוץ התקשה להתאקלם בקבוצה מתחתית הליגה הראשונה, וכבר לאחר עונה אחת נשר עם קבוצתו לסרייה ב' כשהוא תורם שלושה שערים בלבד ב-23 הופעות. בליגת המשנה מצא החלוץ את הרשת 15 פעמים, והיה שלישי בטבלת מלך השערים לעונת 1984/1985. בכך, סייע לקבוצתו להעפיל מהמקום הראשון לליגה הבכירה לאחר עונת היעדרות אחת בלבד. החזרה לליגה הבכירה ומאבקי התחתית אליהם נקלעה הקבוצה שוב הקשו על קיפט להפגין את יכולותיו, והוא רשם עם הקבוצה עונת ירידה נוספת, בה כבש שבעה שערי ליגה בלבד.
בתום שלוש עונות במדי פיזה חתם קיפט בטורינו. הוא היה למלך השערים של הקבוצה בליגה, על אף שכבש שמונה שערי ליגה בלבד, וכן היה למלך שערי הקבוצה בכל המסגרות עם 16 כיבושים. באותה עונה הגיעה הקבוצה עד לרבע גמר גביע אופ"א, וקיפט שכבש חמישה שערים במפעל היה למלך שערי הטורניר (במשותף עם שלושה שחקנים נוספים).
בתום עונה אחת בטורינו, וארבע עונות בסך הכול באיטליה, חזר קיפט להולנד וחתם במדי פ.ס.וו. איינדהובן. המעבר הוכיח את עצמו כבר בעונה הראשונה, בה היה קיפט לחלק משמעותי מזכייתה של הקבוצה בטרבל. קיפט היה למלך שערי הליגה בפעם השנייה בקריירה, לאחר שכבש 29 שערים. בגמר גביע אירופה מול בנפיקה ליסבון פתח קיפט בהרכב ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה שהסתיימה בשוויון 0-0. בדו-קרב בעיטות עונשין בו הוכרע המשחק, כבש קיפט את הפנדל השני לזכות קבוצתו בדרך לניצחון 6-5 ולזכייה בתואר.
לקראת עונת 1990/1991, בתום שתי עונות נוספות במדי איינדהובן בהן זכה עמה בדאבל ובגביע נוסף, ניסה קיפט פעם נוספת את מזלו מחוץ להולנד, כשחתם בז'ירונדן דה בורדו הצרפתית. פעם נוספת התקשה קיפט להתאקלם בליגה זרה, וכבש רק שלושה שערי ליגה ב-26 הופעות. בתום עונה אחת חזר לקדנציה שנייה באיינדהובן, ושוב זכה עמה באליפות כבר בעונת 1991/1992, עונת החזרה שלו. הייתה זו אליפות שישית ואחרונה של קיפט בקריירה. הוא שיחק בקבוצה במשך שתי עונות נוספות, עד שחתם את הקריירה המרשימה ופרש ממשחק פעיל בתום עונת 1993/1994, בגיל 32.
נבחרת הולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיפט ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת הולנד ב-1 בספטמבר 1981, עוד בטרם מלאו לו 19, במסגרת משחק ידידות מול שווייץ, בו נוצחה הולנד 2-1. את השער הראשון שלו בנבחרת כבש כבר בהופעתו השנייה, בהפסדה של הולנד 2-1 משחק ידידות מול סקוטלנד ב-23 במרץ 1982.
קיפט זומן על ידי המאמן רינוס מיכלס לסגל הולנד לקראת יורו 1988 בגרמניה המערבית. הוא שותף לראשונה בטורניר כמחליף במשחק השני של שלב הבתים בין הולנד לאנגליה, כשעלה בדקה ה-60. במשחק השלישי של שלב הבתים, בין הולנד לאירלנד, החליף קיפט את ארווין קומן במהלך המחצית השנייה, ובדקה ה-82 כבש בנגיחה את השער היחיד במשחק, שער הניצחון שהעלה את הולנד לחצי הגמר. הוא עלה מהספסל פעם נוספת בשלב חצי הגמר בניצחון הדרמטי של ההולנדים, 2-1 על גרמניה המערבית המארחת, ולא שותף בניצחונה של הולנד 2-0 בגמר על ברית המועצות. על אף מספר הדקות המועט לו זכה, היה לקיפט חלק משמעותי בזכייה עם שער הניצחון בסיום שלב הבתים.
שנתיים לאחר ההצלחה בטורניר היורו, זומן קיפט על ידי לאו ביינהאקר לסגל הולנד לקראת מונדיאל 1990. במשחק הפתיחה של הולנד בטורניר מול מצרים, שוב עלה קיפט מהספסל, וכבש בדקה ה-58 בבעיטה בנגיעה אחת עם החלק החיצוני של הנעל, והעלה את נבחרתו ליתרון 1-0 בדרך לשוויון 1-1 בסיום. במשחקה הבא של הולנד, שוויון 0-0 מול אנגליה, עלה קיפט מהספסל בדקה ה-74, ובמשחקה השלישי והאחרון של הולנד בשלב הבתים, שוויון 1-1 מול אירלנד, עלה קיפט בהרכב הפותח לראשונה בטורניר משמעותי, אך הוחלף כבר במחצית. הולנד העפילה לשמינית הגמר, אך גם כניסתו של קיפט במהלך המחצית השנייה לא מנעה את הפסדה של הולנד 2-1 לגרמניה המערבית.
עם חזרתו של מיכלס לאימון הנבחרת חזר קיפט לסגל לקראת טורניר יורו 1992 בשוודיה. קיפט לא שותף כלל במהלך שלב הבתים, ועלה כמחליף במחצית משחק חצי הגמר בו הודחה הולנד לאחר דו-קרב פנדלים על ידי דנמרק.
משחקו האחרון של קיפט במדי הולנד היה ב-22 בספטמבר 1993, בניצחונה של הולנד 7-0 על סן מרינו במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. בסך הכול רשם קיפט 43 הופעות בינלאומיות, בהן כבש 11 שערים.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו היה קיפט לפרשן ספורט בטלוויזיה ההולנדית. ב-2009 כ-15 שנים לאחר פרישתו, חזר קיפט למגרשים כשקיבל תפקיד מקצועי במחלקת הנוער של פ.ס.וו. איינדהובן.
בביוגרפיה של קיפט שפורסמה ב-2014, הודה כי סבל מהתמכרות ארוכת שנים לקוקאין, שהחלה לאחר פרישתו ממשחק והסתיימה לאחר שעבר תהליך גמילה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות הולנד (3): 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983
- הגביע ההולנדי: 1982/1983
- גביע אירופה לאלופות: 1987/1988
- אליפות הולנד (3): 1987/1988, 1988/1989, 1991/1992
- הגביע ההולנדי (3): 1987/1988, 1988/1989, 1989/1990
- מגן יוהאן קרויף: 1992
- תארים אישיים
סטטיסטיקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | |
|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | |||
| 1979/1980 | אייאקס אמסטרדם |  ארדיוויזיה |
1 | 0 |
| 1980/1981 | 33 | 17 | ||
| 1981/1982 | 32 | 32 | ||
| 1982/1983 | 28 | 19 | ||
| 1983/1984 | פיזה |  סרייה א' |
23 | 3 |
| 1984/1985 | סרייה ב' |
38 | 15 | |
| 1985/1986 | סרייה א' |
30 | 7 | |
| 1986/1987 | טורינו | סרייה א' |
19 | 8 |
| 1987/1988 | פ.ס.וו. איינדהובן | ארדיוויזיה |
32 | 29 |
| 1988/1989 | 20 | 6 | ||
| 1989/1990 | 30 | 21 | ||
| 1990/1991 | בורדו |  ליגת העל הצרפתית |
26 | 3 |
| 1991/1992 | אייאקס אמסטרדם | ארדיוויזיה |
33 | 19 |
| 1992/1993 | 25 | 11 | ||
| 1993/1994 | 30 | 4 | ||
| סך הכול בקריירה | 400 | 194 | ||
נבחרת לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]| נבחרת הולנד | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1981 | 1 | 0 |
| 1982 | 5 | 1 |
| 1983 | 2 | 2 |
| 1984 | 5 | 3 |
| 1985 | 1 | 0 |
| 1986 | 1 | 0 |
| 1987 | 0 | 0 |
| 1988 | 5 | 2 |
| 1989 | 4 | 1 |
| 1990 | 8 | 1 |
| 1991 | 5 | 0 |
| 1992 | 6 | 1 |
| 1993 | 1 | 0 |
| סך הכול | 43 | 11 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וים קיפט, באתר Transfermarkt
- וים קיפט, באתר WorldFootball.net
- וים קיפט, באתר National Football Teams
- וים קיפט, באתר FootballDatabase.eu
- הופעות בינלאומיות באתר rsssf
| זוכי נעל הזהב האירופית | |
|---|---|
|
| מלך השערים של ליגת העל ההולנדית | |
|---|---|
|
| נבחרת הולנד – יורו 1988 (מקום ראשון) | ||
|---|---|---|
|
1 ואן ברויקלן • 2 ואן טיחלן • 3 טרוסט • 4 ר. קומאן • 5 וינטר • 6 ואן ארלה • 7 וננבורג • 8 מוהרן • 9 בוסמן • 10 חוליט • 11 ואן טסחיפ • 12 ואן באסטן • 13 א. קומאן • 14 קיפט • 15 קוברמנס • 16 היילה • 17 רייקארד • 18 סורבין • 19 קרוזן • 20 ואוטרס • מאמן: מיכלס |
| |
| נבחרת הולנד – מונדיאל 1990 | ||
|---|---|---|
|
1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 רייקארד • 4 ר. קומאן • 5 ואן טיחלן • 6 ואוטרס • 7 א. קומאן • 8 וננבורג • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ויטסחה • 12 קיפט • 13 רוטחס • 14 טסחיפ • 15 רוי • 16 היילה • 17 גילהאוס • 18 פראסר • 19 ואן לואן • 20 וינטר • 21 בלינד • 22 מנזו • מאמן: ביינהאקר |
| |
| נבחרת הולנד – יורו 1992 | ||
|---|---|---|
|
1 ואן ברויקלן • 2 ואן ארלה • 3 ואן טיחלן • 4 קומאן • 5 בלינד • 6 ואוטרס • 7 ברגקאמפ • 8 רייקארד • 9 ואן באסטן • 10 חוליט • 11 ואן טשחיפ • 12 קיפט • 13 מנזו • 14 ויטסחה • 15 וינטר • 16 בוס • 17 דה בור • 18 יונק • 19 ויסקאל • 20 רוי • מאמן: מיכלס |
| |
בקרת זהויות  |
|
|---|