ויקיפדיה:הידעת?/המערכת
חברי המערכת:
עורך המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה). מייסד המיזם ועורכו בדימוס: חגי אדלר.
נשמח לשמוע רעיונות לשיפורים. כל תגובה בדף השיחה תבדק.
המערכת[עריכת קוד מקור]
חברי המערכת הם אלו אשר מתפעלים את המיזם. חשוב: לא צריך להיות חבר מערכת בשביל לתרום למיזם, אבל חברי מערכת מתעסקים בכל הצדדים הטכנים - ניהול הדיונים וארכובם, העלאת הגרסאות המוכנות לתבניות עצמן וכן הלאה.
מטלות שוטפות שעל חברי המערכת לבצע:
- להגיב ולהחיות דיונים
- ארכובים לארכיונים.
- לסגור דיונים שהגיע הזמן לסגור אותם ולהעתיק את הדיונים לדפי השיחה של התבניות.
- לשפר תבניות לפי דיונים שהגיעו לסיומם, תוך מתן קרדיט מלא.
- לענות למכתבים למערכת
- לנדנד, לנג'ס, להיות קרציה, להיות נודניק ולא לשכוח לתת גם מילה טובה פה ושם.
קטעים שאושרו - לקראת העלאה לתבנית[עריכת קוד מקור]
כאן יופיעו קטעים שאושרו בדף הדיונים וישהו כאן עד העלאתם לתבנית המתאימה. אם יש לכם הערות או שיפורים אחרונים - זה הזמן והמקום! תודה.
"שער יד האלוהים" שהעשיר את מבצעי הטעויות שהובילו אליו[עריכת קוד מקור]
משחק רבע הגמר של מונדיאל 1986 בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה, שהניב את "שער יד האלוהים" שהבקיע הכדורגלן הארגנטינאי דייגו ארמנדו מראדונה בעזרת ידו, הותיר אחריו פריטי אספנות שהעשירו דווקא את מבצעי הטעויות שהובילו לאותו השער. מראדונה העניק בסיום המשחק את חולצתו לקשר נבחרת אנגליה סטיב הודג', שנכשל בהרחקת הכדור במהלך שהוביל לשער; הודג' מכר את החולצה במכירה פומבית ב-2022 במחיר של 7,142,500 לירות סטרלינג, ששבר את השיא למחיר הגבוה ביותר בו נמכרה חולצת משחק בהיסטוריה. כדור המשחק, שגם שוויו הוערך בסכום של שבע ספרות, נותר בידי שופט המשחק שאישר בטעות את השער, עלי בן נאסר מטוניסיה; בן נאסר ניסה גם הוא למכור את הפריט שנותר בידיו במכירה פומבית, אך למרות הצעות שהגיעו עד 2 מיליון לירות סטרלינג סירב לבסוף למכור את הכדור.
שובץ בתבנית:הידעת? 235
דראפטומניה[עריכת קוד מקור]
באמצע המאה ה-19 הייתה העבדות בארצות הברית בשיאה, ועמה הויכוח הציבורי והפוליטי סביבה. מתנגדי העבדות הציגו את היחס הלא אנושי לעבדים ואת העוול שבנטילת חירותו של אדם אחר. תומכי העבדות טענו לעומתם, שמצבו של האדם השחור טוב יותר כאשר הוא עבד, וכי מצב העבדות הוא המצב הטבעי עבורו. אחד משיאיה של תפיסה זו התבטא בתפיסה פסאודו-מדעית, כביכול פסיכיאטרית, שנקראה דראפטומניה. על פי תיאוריה זו, שאותה הגה הרופא ד"ר סמואל א. קארטרייט, רצונו של עבד לברוח מעבדותו ולהיות בן חורין היא למעשה סוג של מחלת נפש, וכי עבד בורח נוהג בניגוד למוסר ומאבד את שפיותו. הוא טען כי ביחס לאדם הלבן יש לאדם השחור מוח וריאות קטנים; דבר זה מביא, לפי התיאוריה, לשוני פסיכולוגי הגורם לאדם השחור "לאהוב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. "דראפטומניה" הפכה מבחינה היסטורית לאחת הדוגמאות המקובלות של "פסאודו-מדע" ו"מדע גזעני".
שובץ בתבנית:הידעת? 236
הצמח שהגיע בארגזי תחמושת לארץ ישראל[עריכת קוד מקור]
אחד מהשיחים הנפוצים בחלק הדרומי של ישראל הוא הקוכיה ההודית. בחודשי הסתיו והחורף ניתן לצפות בכדורים היבשים הגדולים של השיח כשהם צמודים לתעלות בצידי הכבישים לאחר שניתקו מהקרקע והתגלגלו ברוח, ובאופן זה הפיצו את זרעיהם. השיח הוא צמח פולש והדרך בה הגיע השיח לארץ ישראל איננה ברורה בוודאות. הסברה השלטת היא שזרעי הקוכיה ההודית הגיעו מהודו לאוסטרליה ומשם למצרים התחתונה במטרה לשמש כצמח מרעה. גבעוליה המסועפים והרכים שימשו לריפוד ארגזי התחמושת של חיל המשלוח המצרי לארץ ישראל ב-1948. כשפורקו הארגזים במהלך הקרבות בנגב במלחמת העצמאות, ועם השלל שנותר בתום המלחמה, נפוצו זרעי השיח בנגב הצפוני והתפשטו משם לאזורים נוספים בישראל.
מלחמת שמות[עריכת קוד מקור]
בשנת 1967 קם על גבול לבנון מושב חדש בשם זרעית. הוא היה אחד מקבוצת יישובים בעלי שמות שקשורים לאדמה ולעבודת האדמה: אדמית, נטועה, שתולה - וזרעית. אבל בתום שנתיים מהקמתו, נזכרו בקרן הקיימת שאת הכסף להקמת המושב תרם אמריקני, ויליאם (ישראל) רוזנוולד שמו, ודרשו לקרוא ליישוב על שמו - כפר רוזנוולד. חברי המושב החדש, כולם בני מושבים ותיקים בגליל, התקוממו. הם סרבו לקבל דואר תחת השם החדש, עקרו את השלט החדש, ואפילו ויתרו על כל כספי התרומה, והסכימו להחזיר לקרן הקיימת 30 אלף דולר, סכום עצום במונחי הימים ההם, בתמורה לשמם הישן. כאן התערבה ועדת השמות הממשלתית, השיבה לחברי המושב את השם זרעית, וגם בישרה לראשי הקרן הקיימת שההבטחה לתורם קוימה. בשם זרעית, הסביר יושב ראש הוועדה, הגיאוגרף יהודה זיו, מסתתרות ראשי התיבות: זכר רוזנוולד עימנו יהיה תמיד
חד וחלק - הגיליוטינה שרדה את המהפכה הצרפתית[עריכת קוד מקור]
בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה - אחד האחרונים בהם היה רובספייר עצמו. על כן נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור היה קלות שליחת האנשים להוצאה להורג והמסיבות בהוצאות להורג - לא שיטת ההריגה. מה גם, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליטינות 183 שנים אחרי סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 - ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.
קטעים שהוחלט להסיר[עריכת קוד מקור]
- לא לשכוח להסיר מדף השיחה של הערך המרכזי את תבנית {{קיים הידעת}}.