ויקיפדיה:הידעת?/מאפריל 2023

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023

תבנית:הידעת? 17 באפריל - סדרה 2[עריכת קוד מקור]

תקופת מלכותה של אליזבת השנייה התארכה אפילו יותר משל ראמה התשיעי, והפכה את הקטע הזה ללא רלוונטי או לכל הפחות דרוש שכתוב מקיף. לדעתי מחיקה, משום שהיום (ובשנים הקרובות) לא יהיה מי שלא מכיר את העניין. חמויישֶה - שיחה 10:13, 13 באפריל 2023 (IDT)

לדעתי, העתקת שורות מספר השיאים של גינס כמעט אף פעם לא יכולה ליצור קטע "הידעת" מעניין מספיק עבור הדף הראשי של וקיפדיה. (וגם לא עבור מדורי "הידעת" של רוב הפורטלים. זה אולי טוב לפורטל במצוקה, עם מספר חד ספרתי של קטעי "הידעת".) בעולם היו הרבה מאוד מלכים. ברור שאחד מהם שלט יותר שנים מהאחרים. אז במקרה זו אליזבת או ראמה התשיעי. אז מה? אז מה? ואם זה לא היה אף אחד מהם, אז זה היה מישהו שלישי. אז מה?

מה שאולי יעשה מזה קטע קצת יותר חזק זה לציין שאליזבת הייתה מלכה במשך 70 שנה, ולהשוות את הנתון הזה לתוחלת החיים לנשים בבריטניה. אבל גם זה עוד לא יהיה מספיק מעניין, לדעתי, עבור העמוד הראשי. גם לא עבור פורטל הממלכה המאוחדת. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 13:40, 13 באפריל 2023 (IDT)

אם כך אנחנו מסכימים. חמויישֶה - שיחה 14:25, 13 באפריל 2023 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:15, 18 באפריל 2023 (IDT)

סיפורו של עבד[עריכת קוד מקור]

סר מוחמד "מו" פארח הוא אתלט בריטי, אלוף אולימפי, שזכה במדליות רבות ותארי ניצחון רבים מאוד. פארח נולד בשנת 1983, בשם חוסיין עבדי קאהין, בסומלילנד. אביו נהרג במלחמת אזרחים, כשהיה בן ארבע, ואמו שלחה אותו לג'יבוטי, שם נחטף לבריטניה, בזהות הבדויה "מוחמד פארח". באנגליה הוא אולץ לעבוד כעובד משק בית, ולא למד בבית ספר עד גיל 12, עד שרשויות הרווחה התערבו, והעבירו אותו למשפחת אומנה. גרסה זו של ילדותו חשף פארח לראשונה בסרט תיעודי, בשנת 2022. לפני פרסום זה, הוא נהג לספר את סיפור הכיסוי, שהכתיבו לו חוטפיו, מחשש שתישלל ממנו האזרחות הבריטית.

לפי הערך בויקיפדיה האנגלית, אפשר להציג כבר את טענותיו של האיש על עברו, כעובדה. אומרים ישנה - שיחה 15:48, 18 במרץ 2023 (IST)

אני בעד, אבל אני חושב שצריך להוסיף גם תקציר של "גרסת הכיסוי":

סר מוחמד "מו" פארח הוא אתלט בריטי, אלוף אולימפי, שזכה במדליות רבות ותארי ניצחון רבים מאוד. פארח נולד בשנת 1983, בשם חוסיין עבדי קאהין, בסומלילנד. אביו נהרג במלחמת אזרחים, כשהיה בן ארבע, ואמו שלחה אותו לג'יבוטי, שם נחטף לבריטניה, בזהות הבדויה "מוחמד פארח". באנגליה הוא אולץ לעבוד כעובד משק בית, ולא למד בבית ספר עד גיל 12, עד שרשויות הרווחה התערבו, והעבירו אותו למשפחת אומנה. גרסה זו של ילדותו חשף פארח לראשונה בסרט תיעודי, בשנת 2022. לפני פרסום זה, מחשש שתישלל ממנו האזרחות הבריטית, הוא נהג לספר את סיפור הכיסוי שהכתיבו לו חוטפיו, ולפיו הוא נולד במוגדישו לאב בריטי ואם סומלית, ובגיל שמונה עבר להתגורר בבריטניה, שם עבד אביו כיועץ מערכות מידע.

חמויישֶה - שיחה 14:20, 19 במרץ 2023 (IST)

סבבה. משתמש אומים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:20A:59CF:A066:315B:AEBF:49E8 19:22, 19 במרץ 2023 (IST)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:42, 20 במרץ 2023 (IST)

בעד הגרסה המעודכנת ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 15:43, 21 במרץ 2023 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 15:46, 21 במרץ 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 12:00, 19 באפריל 2023 (IDT)

קנדומים עתיקים[עריכת קוד מקור]

מקור: סיכום פיסקה מהערך "קונדום".

הקונדומים הראשונים היו עשויים צמר ובדים אחרים, ולא היו יעילים כלל. הם תוארו במחקר, שפרסם הרופא האיטלקי, גבריאל פלופיו, בשנת 1564. הם נטבלו בתמיסה כימית ויובשו טרם השימוש בהם. הם כיסו רק של עטרת הפין, וכדי לסייע בשימוש בהם, פיסות בד אלה הוחזקו על ידי סוג של רצועה, שהייתה מחוברת אליהן. במחקרו, עוסק פלופיו בעגבת, והוא מציין כי שימוש בקונדומים יכול למנוע הידבקות בה. עם זאת, נהוג להניח כי הקונדומים היעילים הראשונים היו עשויים ממעי כבש.

אומרים ישנה - שיחה 16:49, 7 במרץ 2023 (IST)

נגד מעניין, אך עלול להרתיע משתמשים הצופים בעמוד הראשי. ארז האורז • שיחה 15:47, 21 במרץ 2023 (IST)

נגד, לא אמור להיות בדף הראשי. דגן דיגן - שיחה 20:58, 29 במרץ 2023 (IDT)

טוב. לאור התגובות פה, אני נסוג מהצעת הקטע עבור העמוד הראשי. הוא יוצג במדור "הידעת?" של פורטל רפואה, ואולי עוד פורטל או שניים. מבחינתי אפשר לארכב. תודה על התגובות הענייניות והמהירות. אומרים ישנה - שיחה 17:06, 5 באפריל 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:50, 20 באפריל 2023 (IDT)

מי עדן במפרץ עדן[עריכת קוד מקור]

הנוסח העדכני מופיע מטה
בסרט בלאק הוק דאון, נראים החיילים האמריקאים במוגדישו שותים מבקבוקי מותגי המים הישראליים "מי עדן". לכאורה, לא אמור להימצא מוצר ישראלי בסומליה, החברה בליגה הערבית ונחשבת מדינת אויב לישראל. ההסבר לכך הוא שיוצרי הסרט, המתעד את קרב מוגדישו משנת 1993, רצו שיהיה נאמן למציאות. ואכן, אספקת המים של הלוחמים בסומליה הייתה בין היתר על ידי חברות ישראליות כמו "מי עדן" ו"נביעות". בתמונה שצולמה במוגדישו בשנת 1993, מופיעה בפינה הימנית אריזת שישית בקבוקי מי עדן (לחצו להגדלה).

בר 👻 שיחה 12:15, 20 בפברואר 2023 (IST)

שכחת לחתום.
בנוסח הנוכחי של הקטע, לדעתי הוא לא מספיק מפתיע עבור העמוד הראשון, ואפשר לצרפו למדור הידעת של פורטל קולנוע.
אולי אפשר להוסיף לפתיחה, שבסומליה לא משוווקים לרוב מוצרים ישראליים או משהו כזה, אבל גם זה רק יצמצם במעט את חוסר ההפתעה.

אומרים ישנה - שיחה 17:53, 17 בפברואר 2023 (IST)

נגד. א. אין דבר מיוחד בזה שיוצרי סרט רוצים שיהיה נאמן למציאות. ב. מדובר במאורע שנראה לשברירי שניות בסרט, כך שהתייחסות אליו תהיה מאד פרובנציאלית. "הי, יש שם נביעות. זה שלנו נביעות..." חמויישֶה - שיחה 10:55, 19 בפברואר 2023 (IST)

אגב, התמונה המצורפת מדגישה עוד יותר את הפרובנציאליות. אני אמור להתלהב מלוגו קטנטן בעברית שמופיע בפינת הפרֶיים, ואם אמצא זכוכית מגדלת של שען עיוור אוכל לראות אותו... חמויישֶה - שיחה 16:51, 19 בפברואר 2023 (IST)

קיבלתי את הערותיכם ואשכתב את הקטע. כנראה זה לא היה ברור, אך הידיעה מפתיעה בעיניי בגלל העוינות בין המדינות. לא בגלל נאמנות למקור/"זה שלנו". אני חושב שזה משלב הן עובדה מפתיעה היסטורית (על האספקה הישראלית לצבא ארה"ב) הן תרבותית (מחווה בסרט בלאק הוק דאון)

בשל הסכסוך הישראלי-ערבי, לסומליה יחסי עוינות עם ישראל מיום הקמתה. המדינות מעולם לא קיימו יחסים דיפלומטיים ולמעשה, סומליה אפילו לא הכירה בישראל. בנוסף, היא משתתפת בחרם הערבי, ואינה מקיימת עם ישראל קשרי מסחר כלל. לכן, מוצרים ישראליים לא אמורים להימצא בסומליה. למרות זאת, בסרט זוכה האוסקר "בלאק הוק דאון", נראים החיילים האמריקאים במוגדישו שותים מבקבוקים של מותגי המים הישראליים "מי עדן" ו"נביעות". ההסבר לכך הוא שיוצרי הסרט, המשחזר את קרב מוגדישו משנת 1993, רצו שיהיה נאמן למציאות. ואכן הצבא האמריקאי, אשר חשש ממצב התברואה באפריקה, רכש אספקת מים ומזון ללוחמיו שבסומליה, מספקים ישראליים של משרד הביטחון. בתמונה שצולמה במוגדישו בשנת 1993, מופיעה בפינה הימנית אריזת שישית בקבוקי "מי עדן" (לחצו להגדלה).

בעד בר 👻 שיחה 12:15, 20 בפברואר 2023 (IST)

הנוסח החדש בהחלט טוב יותר. אבל לדעתי, עדיין, העניין פחות מדי מפתיע עבור הדף הראשי של ויקיפדיה. מקומו של הקטע, לדעתי, במדור "הידעת" של פורטל קולנוע. צר לי.

נגד אומרים ישנה - שיחה 14:27, 20 בפברואר 2023 (IST)

אני חושב שזה מפתיע פעמיים: גם מבחינה היסטורית, על האספקה הישראלית לצבא ארה"ב בסומליה, וגם מבחינה תרבותית, במחווה בסרט זוכה האוסקר "בלאק הוק דאון". בר 👻 שיחה 14:44, 20 בפברואר 2023 (IST)

גם אני, עדיין, מסכים עם "אומרים ישנה". העניין בסרט הוא זניח שבזניחים. נשארים עם קטע שאומר "צבא ארצות הברית קנה לחייליו בסומליה מים מספקים ישראלים". נו. חמויישֶה - שיחה 15:13, 20 בפברואר 2023 (IST)

בעד חזק שלמה - שיחה 14:36, 22 בפברואר 2023 (IST)

בעלי הידע בצבא בעלי הידע בציונות. בר 👻 שיחה 13:18, 23 בפברואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:51, 20 באפריל 2023 (IDT)

כף רגלו השמאלית של הגנרל סנטה אנה - מועתק מפורטל היסטוריה[עריכת קוד מקור]

אנטוניו לופס דה סנטה אנה (בתמונה) היה, רשמית, נשיא מקסיקו במשך 11 קדנציות לא רצופות. אך בפועל הוא היה הדיקטטור שלה במשך יותר מארבעים שנה. כמפקד הצבא, הוא הפסיד במלחמת העצמאות של רפובליקת טקסס, ובשנת 1838, כשפלשו הצרפתים למקסיקו, וסנטה אנה ניסה להשיב את כבודו האבוד, הוא נכשל גם בהדיפת הפולשים. יתרה מזאת, סנטה אנה עצמו נפגע מפגז, וכף רגלו נקטעה. לאחר המלחמה הוא הורה לבצע הלוויה צבאית וטקס קבורה ממלכתי לכף רגלו הכרותה. מאז הוא לא החמיץ הזדמנות לספר למקסיקנים, שהוא הקריב מגופו להגנת המולדת. בשנת 1842, לאחר שרוקן את האוצר המקסיקני, ברח סנטה אנה לקובה, והמורדים נאלצו לכלות את זעמם ברגל. הם הוציאו אותה מקברה, קצצו אותה, ופיזרו את השיירים לרוח. סנטה אנה חזר לזירה עם פרוץ מלחמת ארצות הברית–מקסיקו, בשנת 1846, ונכשל שוב בניהול המערכה, כשהוא משתמש ברגל חדשה משעם. אולם הוא נאלץ להפרד מהר גם מרגל זו, שנפלה שלל בידי האמריקאים, ולמרות ניסיונות להחזירה לבעליה, היא הפכה למוצג במוזיאון הצבאי של אילינוי.

אומרים ישנה - שיחה 16:45, 4 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד, קטע מעניין. Matankic - שיחה 02:19, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

נגד, לא מספיק מעניין. חמויישֶה - שיחה 10:50, 19 בינואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 19:57, 5 בפברואר 2023 (IST)

בעד. SigTif

חמויישֶה - שיחה 14:53, 20 באפריל 2023 (IDT)

אמריקה – האיחוד הגדול[עריכת קוד מקור]

בעבר, מצר פנמה – מצר היבשה המחבר בין האמריקות – לא היה קיים. בין האמריקות הפריד גוף מים גדול, שבו התערבו מי האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. אלא, שמתחת לפני השטח, תהליך של טקטוניקת לוחות גרם להתקרבות היבשות זו לזו, ואף יצר איים ביניהן. סחף של משקעים הרחיב את האיים, עד שלפני כשלושה מיליון שנה נוצר רצף יבשתי בין האמריקות, ומינים יבשתיים החלו לנדוד בכל רחבי אמריקה. מינים רבים שהיו אנדמיים לאחת האמריקות נכחדו, משום שלא הצליחו להתחרות במינים פולשים מהיבשת השנייה. מינים רבים אחרים דווקא שיפרו את תנאיהם בעקבות הנדידה, ושגשגו. הפרדת האוקיינוסים השקט והאטלנטי גרמה גם היא לשינויים היסטוריים מרחיקי לכת: זרם הגולף שנוצר בשל ההפרדה, אפשר טמפרטורות חמימות יחסית במקומות שבהם עבר. גם הפרשי מליחות וטמפרטורה שנוצרו משני עברי מצר פנמה, גרמו לשגשוגם או להכחדתם של מינים ימיים רבים.

מקורות בערכים הרלוונטיים וכן בהרצאה של טד-אד, What happens when continents collide. קצת ארוך מדי. אנסה לקצר. בברכה, אביתר ג' • שיחה • 17:36, 29 במרץ 2022 (IDT)

הרעיון יפה. אך יש עודף פירוט בקטע הגיאולוגי. בהצלחה בתמצות. 87.69.6.4 18:17, 29 במרץ 2022 (IDT)

קיצרתי מעט. אביתר ג' • שיחה • 11:17, 3 באפריל 2022 (IDT)

בעד חמויישֶה - שיחה 14:05, 25 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד. SigTif

חמויישֶה - שיחה 14:48, 14 במאי 2023 (IDT)

האם מותר לאמץ קטע "תמונה מומלצת" בתור קטע "הידעת?"?[עריכת קוד מקור]

כי אם כן, אז תבנית:תמונה מומלצת 2 בפברואר 2023:

הבונקרים באלבניה. במשך כ-40 שנה נבנו בהוראתו של הדיקטטור אנוור הוג'ה למעלה מ-700,000 בונקרים באלבניה. בונקר אחד לכארבעה תושבים ובממוצע 24 בונקרים לקמ"ר. במרכז טירנה הוצב ב-2013 מיצב (בתמונה), המתאר את הבידוד שכפה הקומוניזם על בני האדם. המיצב מורכב מבונקר שהובא למקום, מרובע המגורים של הוג'ה, ומקטע מחומת ברלין.

אומרים ישנה - שיחה 20:26, 2 בפברואר 2023 (IST)

ואם לא, אז:

אנוור הוג'ה, שהיה הדיקטטור של אלבניה הקטנה ודלת אוצרות הטבע, עמד בראש הפרטיזנים, ששחררו את ארצו משלטון איטליה. הוא הנהיג משטר קומוניסטי נוקשה, בנוסח סטלין, וניתק את הקשרים עם כל מדינה, שלא נהגה בדיוק כמוהו. כך ניתק עם ברית המועצות, לאחר שניקיטה חרושצ'וב יצא נגד משטרו של סטלין והנהיג את מדיניות ההפשרה, ובהדרגה ניתק את הקשרים עם כל מדינות העולם. בכדי להתמודד עם איומי עולם שלם של אויבים, נבנו בהוראתו, במשך כ־40 שנה בין 170,000 ל־750,000 הבונקרים באלבניה. דהיינו בממוצע בין 5.7 ל־24 בונקרים לקמ"ר או בונקר אחד לכל ארבעה עד 17 תושבים. כמו כן, כל משפחה כפרית הייתה אחראית על ניקיון הבונקר שלה, וכל תושב עבר מגיל 12 אימון בירי בקלצ'ניקוב.

אומרים ישנה - שיחה 11:14, 3 בפברואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 19:56, 5 בפברואר 2023 (IST)

אני

בעד. אגב, הערך באנגלית לא נותן את כל קשת ההערכות של מספר הבנוקרים, אלא נותן מספר (בדומה לתמונה המומלצת) של 750 אלף. חמויישֶה - שיחה 17:39, 6 בפברואר 2023 (IST)

לדעתי, במקרים כאלו, אנחנו צריכים או להצמד לנוסח העברי, או לתקן את הנוסח העברי. אבל כל זמן שהמידע בערך העברי לא הובהר כשגוי, אנחנו צריכים ללכת לפי הערך העברי. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 9 בפברואר 2023 (IST)

בעד. ארז האורז • שיחה 12:04, 27 באפריל 2023 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 13:29, 23 במאי 2023 (IDT)

דישון שדות בחומר נפץ[עריכת קוד מקור]

נוסח פורטל ביולוגיה וכימיה

מולקולות, המכילות רק שני אטומי חנקן (N₂), ומולקולות, המכילות רק שני אטומי חמצן (O₂), נפוצות מאוד באוויר. הרבה מאטומי החמצן, הנחוצים לנו לתהליכי החיים, אנו משיגים מפירוק מולקולות O₂ אלו. אבל את אטומי החנקן הנחוצים לנו, אנו משיגים רק ממזוננו. הקשר הכימי במולקולת N₂ חזק עד כדי כך, שגוף האדם אינו יכול לפרקו. למעשה, גם בעלי החיים והצמחים, שאנו אוכלים, אינם יכולים לפרק קשר זה, ואינם משיגים אטומי חנקן מהאוויר. שורשי הצמחים סופגים תרכובות חנקן, עם קשרים כימיים חלשים יותר, למשל מחומרי דשן מלאכותיים. פירוק הקשר בין אטומי החנקן, שבמולקולה N₂, דורש השקעת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. בדומה לכך, יצירת קשר כזה משחררת אנרגיה רבה מאוד בזמן קצר מאוד. לכן, חומרי דשן מלאכותי רבים יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. עובדה זו יוצרת אתגר בטיחותי בתעשיית הדשן, ואתגר למודיעין הצבאי והמשטרתי. לדוגמה, בשביל לקנות באופן חוקי שישה טון חומר נפץ, עבור מכונית תופת, המחבל אנדרס ברינג ברייוויק (בתמונה) הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 12:56, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח פורטל חוק ומשפט

המחבל הנורווגי, אנדרס ברינג בריוויק (בתמונה), ביצע את מתקפות הדמים בנורווגיה בשנת 2011, שכללו פיצוץ מכונית תופת בקריית הממשלה באוסלו, וטבח באמצעות ירי, במחנה נוער של מפלגת העבודה הנורווגית. הוא רצח 77 איש ופצע מאות נוספים. את הרובה האוטומטי, ששימש אותו לביצוע הטבח, הוא קנה באופן חוקי, כשהצהיר, שהרובה נועד לצייד, כפעילות פנאי. בשביל להשיג רישיון לאקדח, הוא החל להתאמן בקביעות במועדון ירי ספורטיבי. גם את חומר הנפץ הרב, עבור מכונית התופת, בריוויק קנה באופן חוקי לחלוטין. הרבה חומרי דשן לחקלאות יכולים לשמש גם כחומרי נפץ. לכן בריוויק הקים חווה חקלאית.

אומרים ישנה - שיחה 14:13, 30 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה השנייה הרבה יותר מעניינת מהראשונה (ללא מושגים בכימיה וביולוגיה). הבעיה היא שנשארנו עם קטע שבעצם סוקר את ההכנות לפיגוע בנורווגיה. אני

מתלבט. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה השנייה מעניינת מאוד והרבה יותר מוצלחת. האמת היא שקראתי את הערך האנגלי על המחבל והוא מרתק. הוא חווה ילדות קשה במיוחד שבעקבותיה פיתח הפרעות נפשיות שגרמו לו להתדרדרות הזו. ההכנות לפיגוע היו יצירתיות במיוחד והוא השקיע בהן זמן רב. אני בעד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 13:59, 2 בנובמבר 2021 (IST)

אני לא חושב שהקטע השני דן, נטו, בנורווגיה. בעוד מדינות חקלאים יכולים להשיג טונות של דשן ברישיון. וגם בישראל, ספורטאי ירי מעשי, מקבלים לצד רישיון אקדח הספורט, רישיון אקדח קרבי. אם כי אני לא יודע מה הנוהל בישראל לגבי נשק לצייד. אומרים ישנה - שיחה 17:42, 2 בנובמבר 2021 (IST)

אני ממש

בעד ההצעה השנייה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:40, 29 בינואר 2023 (IST)

נגד. ההצעה הראשונה מעייפת מדי, והשנייה חסרת פואנטה. התו המתחרה - שיחה 09:38, 31 בינואר 2023 (IST)

נגד. על אף חיבתי לנושא, אני נאלץ להסכים עם התו השמיני. ארז האורז • שיחה 12:07, 27 באפריל 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:55, 23 במאי 2023 (IDT)

הציפורים רואות עולם יפה משלנו[עריכת קוד מקור]

הקטע הבא הוא שליש מתוך קטע בו דנו בעבר. את הקטע הארוך והישן דחינו, בזמנו, כי הוא היה כבד מדי. בדיעבד, צריך היה למחוק ממנו את שני השלישים האחרונים, ואת זאת עשיתי כעת.

למיני בעלי חיים שונים יש ראיית צבעים שונה. אחד הגורמים לשוני זה הוא מספר סוגי המדוכים (תאי קליטת אור היום) המצויים ברשתית העין. למרבית הקופים, וגם לאדם, יש שלושה סוגי מדוכים. לכל סוג יש רגישות יחודית לאור באורכי גל שונים. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". לעומת זאת, למרביתם של שאר היונקים יש רק שני סוגי מדוכים, והם רואים את העולם פחות צבעוני מאיתנו. מבחינה זו, ראייתו של כלב הבית, למשל, דומה לראייתו של אדם עם דלתוניזם (סוג נפוץ של עיוורון צבעים חלקי). באותו אופן, למרבית העופות יש ארבעה סוגי מדוכים, והן רואות את העולם צבעוני יותר מאתנו. בז מצוי, לדוגמה, מבדיל בין צבעי כתמי השתן של מכרסמים שונים.

84.94.43.230 20:11, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

זה רעיון נחמד אבל הניסוח רחוק מלהיות מושלם. הקטע לא מפרט מה הוא המדוך הרביעי וכתוב בצורה מעט שטחית. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:23, 18 באוגוסט 2021 (IDT)

אני מקבל את הערתך. לפי שעה, שיפרתי את הניסוח. אני רוצה להוסיף גם משפט נוסף, שמסביר, שמרבית היונקים רואים צבע כמו אנשים שנשרפו להם המדוכים הכחולים בכוויות אור אולטרא סגול, אבל אני מחפש לזה לפחות סימוכין בויקיפדיה עצמה. אוסיף גם משפט או שניים שמסביר איך העופות מחלקות את הספקטום הנראה גם לנו, ליותר צבעים, מיד כשאמצא את המידע. זאת אומרת, אם וכאשר אמצא את המידע. תודה על הביקורת הבונה. 84.94.43.230 07:30, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

לגבי המדוך הרביעי, ממש לא בטוח שיש לו אותו תפקוד אצל כל עוף ועוף. נראה שחלק מהעופות רואה אותו אור שאנו רואים, רק מפריד אותו ליותר צבעים, וחלק אחר של העופות רואה חלק ממה שעבורנו הוא אולטרא סגול - עבורנו לא נראה בכלל. הוספתי משפט דוגמה על מה שבז מצוי רואה, ואנו לא רואים. 84.94.43.230 11:53, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

רגיש בעיקר לאדום ורגיש בעיקר לירוק? הערך מדוך לא סבור כך. כמעט שני שליש מהמדוכים הם מדוכים "אדומים". רוב השאר הם מדוכים "ירוקים" ורק חלק קטן הם מדוכים "כחולים". האדומים והירוקים רגישים בפועל לספקטרום די דומה (הערך אף משתדל להמנע מהשמות הללו). Tzafrir - שיחה 07:54, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

טופל. תודה. 84.94.43.230 08:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

הקטע הזה טוב אבל לא בטוח שמתאים לעמוד הראשי. זה מקצועי מדי. אולי לפורטל ביולוגיה או רפואה? גילגמש • שיחה 08:40, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

1. הוספתי משפט, שכולי תקווה שהוא מסביר את העניין להדיוטות. כמו כן, שיניתי מספר משפטים נוספים מאותה הסיבה.

2. בפורטלים ישנן גרסאות של הקטע הזה, ואם נשפר את הקטע, אך עדיין נחשוב שהוא מקצועי מדי לעמוד הראשי, נוכל לעדכן גרסה בפורטלים.

תודה. 84.94.43.230 11:29, 19 באוגוסט 2021 (IDT)

גרסה מעניינת מאוד לקטע הזה מפורטל פמיניזם[עריכת קוד מקור]

ראו הגירסה הפשוטה יותר, למטה.

דיאגרמת רגישות למדוכים השונים במערכת הראייה

בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושת "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. ומכיוון שלגברים יש רק עותק אחד של כרומוזום X, מוטציה שתשבית את הגן לאחד האופסינים, תהפוך את הגבר לעיוור צבעים חלקי. (אם כי הסיבה הנפוצה לעיוורון צבעים חלקי באדם היא מוטציה שמקלקלת גן אחר, שקשור בראיית צבעים, ומצוי גם הוא על כרומוזום X). לעומת זאת, מוטציה, שתשבית עותק אחד של אחד מסוגי האופסינים, לא תשנה את ראיית הצבעים של האישה. זאת משום, שלנשים יש שני כרומוזומי X, כך שיש להן עותק גיבוי לכל גן של כל סוג אופסין. אלא שלא כל המוטציות משביתות את הגנים. יש מוטציות בגן לאופסין, שמשנות את אורכי הגל להן הוא מגיב. גבר, שהעותק היחיד לגן של אחד האופסינים שלו עבר כזו מוטציה, יראה צבעים באופן די דומה לנורמה. עבורו, עדיין יהיו שלושה "צבעי יסוד", גם אם אחד מהם יהיה מעט שונה מהנורמה. אולם אצל אישה, שאחד מעותקי אחד הגנים שלה לאחד האופסינים עבר כזו מוטציה, יהיו ארבעה סוגים שונים של אופסין. עבורה יהיו ארבעה "צבעי יסוד", והיא תבדיל בין הרבה יותר גוונים מכפי שמבדילים מרבית בני האדם.

אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מצאתי חלק מהמידע בויקיפדיה. מיד אתקן את הקטע לפיו. אומרים ישנה - שיחה 10:08, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

לא הבנתי למה חשוב שהגנים הרלוונטיים נמצאים על כרומוזום X. גם לגברים יש כרומוזום X. גילגמש • שיחה 10:29, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מיד אתקן את הקטע בהתאם להערתך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 10:39, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

לפי מכון דווידזון, האדם מבדיל בין עשרה מיליני גוונים. https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D אומרים ישנה - שיחה 10:38, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

אני לא בטוח שהקטע הזה נכון מבחינה עובדתית. למה מוטציה צריכה לגרום ל4 סוגי אופסין ולא נניח לעשרה סוגים? ומה הקשר בין זה שיש עותק אחד לשני עותקים? גם בעותק אחד יכולה להיות מוטציה. גילגמש • שיחה 12:11, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

זה די פשוט. לגבר יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם עותק אחד. לאישה רגילה יש שלושה גנים לאופסין, שלכל אחד מהם שני עותקים. אם עותק אחד משתנה, אצל גבר נשארים שלושה גנים. פשוט אחד מהם השתנה טיפה. אצל אישה משתנה אחד העותקים במוטציה, אך בן זוגו לא משתנה. כך יש לה שני זוגות של עותקים זהים וזוג נוסף של עותקים שונים. סך הכול ארבעה שונים. תיאורתית יכולים להיות לה שישה סוגים שונים של אופסין, אם יש לה שלוש מוטציות. אומרים ישנה - שיחה 12:47, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מקור:

Published: June 2001 Richer color experience in observers with multiple photopigment opsin genes Kimberly A. Jameson, Susan M. Highnote & Linda M. Wasserman Psychonomic Bulletin & Review volume 8, pages244–261 (2001)Cite this article

7268 Accesses

88 Citations

29 Altmetric

Metricsdetails

Abstract Traditional color vision theory posits that three types of retinal photopigments transduce light into a trivariate neural color code, thereby explaining color-matching behaviors. Thisprinciple of trichromacy is in need of reexamination in view of molecular genetics results suggesting that a substantial percentage of women possess more than three classes of retinal photopigments. At issue is the question of whether four-photopigment retinas necessarily yield trichromatic color perception. In the present paper, we review results and theory underlying the accepted photoreceptor-based model of trichromacy. A review of the psychological literature shows that gender-linked differences in color perception warrant further investigation of retinal photopigment classes and color perception relations. We use genetic analyses to examine an important position in the gene sequence, and we empirically assess and compare the color perception of individuals possessing more than three retinal photopigment genes with those possessing fewer retinal photopigment genes. Women with four-photopigment genotypes are found to perceive significantly more chromatic appearances in comparison with either male or female trichromat controls. We provide a rationale for this previously undetected finding and discuss implications for theories of color perception and gender differences in color behavior. אומרים ישנה - שיחה 13:02, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

אני חולק בתוקף על הטענה כי "זה די פשוט". זה ממש לא פשוט, לא מתמצה בדפוס הביטוי של אופסינים במדוכי הרשתית ואפילו לא מתמצה בעיבוד המתקדם יותר של מידע חזותי ע"י תאי עצב רבים אחרים ברשתית. גרעין הברך הצדי וקליפת המוח הראייתית מוסיפים רבדים של ציפיות מוקדמות המשפיעים על תפיסת הצבע בפועל, המשתנה בין אנשים בצורה מגוונת בהרבה מכפי שנטען בקטע הנוכחי. עיין למשל בהרצאה עדכנית זו. צפייה נעימה ושבת שלום, ליאור पॣ • י"ט באלול ה'תשפ"א • 13:35, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

דרסתי את הגסת המקור עם גרסה מעודכנת, שמפרטת את העיקר, ומכילה פחות טפל. העניין כן פשוט. אם משהו לא פשוט, זה ההסבר שלי. לא החומר עצמו. החומר, עצמו, מאוד פשוט. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

ברור שלראיית צבע יש הרבה רובדים. אבל ההתעסקות ברובד הספציפי הזה בלבד, כן אמורה להיות פשוטה. אומרים ישנה - שיחה 14:20, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מערכת הראייה האנושית מורכבת ביותר ובכלל זאת גם תפיסת הצבע שלה. אם ברצונך לטעון אחרת, אבקש שתמציא מאמר סקירה עדכני התומך בטענתך, ולא מחקר בודד מלפני עשרים שנה שלא טוען זאת כלל. הרי לפניך דוגמא לסרטן המצויד בתריסר סוגים שונים של תאים רגישים לצבע, הפורסים ספקטרום רחב יותר מזה הנראה לעין האנושית. האם הסרטן הזה רואה טוב יותר ממך? ראשית, המדד "טוב יותר" לא מוגדר היטב ושנית, המחקר הנדון מעלה כי הסרטן המסכן מסוגל להפריד פחות גוונים ממך. פרופסור נועם סובל טען בשעתו כי גם חוש הריח האנושי לא נופל בביצועיו מזה של כלבים, למרות שהאף שלהם מפותח משלנו, אבל אני פחות מתמצא בנוירוביולוגיה של חוש הריח (ותתרן באופן אישי). קריאה נעימה, ליאור पॣ • כ' באלול ה'תשפ"א • 16:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

גרסה פשוטה יותר

תופעת עיוורון הצבעים החלקי מוכרת לציבור. אך רק מעטים מודעים לקיומה של התופעה ההפוכה. כשם שעיוור צבעים חלקי מבדיל בין פחות צבעים וגוונים, משמבדילים רוב האנשים, ישנן נשים, שמבדילות בין יותר צבעים ויותר גוונים, משמבדילים רוב האנשים. בעין האדם יש שלושה סוגים של מדוכים - תאים הקולטים אור יום. בכל סוג של מדוך יש סוג ייחודי לו של חלבון, בשם "אופסין". כל סוג אופסין בעל רגישות ייחודית לאור באורכי הגלים שונים, שהאדם יכול לראות. לכן, עבור מרבית בני האדם, אפשר לצבוע על נייר לבן ייצוג לכל הצבעים והגוונים שהם רואים, בערבוב של דיו שחור ודיו משלושה "צבעי היסוד". הגנים המקודדים לשלושת סוגי האופסין מצויים על כרומוזום ה-X. רק לנשים יש שני כרומוזומי X. לכן, רק לנשים שני עותקים מכל גן לכל סוג אופסין. אם אחד העותקים של אחד מהגנים לאחד מסוגי האופסין ישתנה במוטציה מאוד מסוימת, שתשנה את רגישותו לאורכי גלי אור שונים, לאישה זו יהיו ארבעה סוגי אופסין. ניסויים מורים כי חלק קטן מהנשים, שהן בעלות ארבעה סוגי אופסין מבדילות בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים.

אומרים ישנה - שיחה 17:57, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

יותר טוב אבל יש בעיה עם הקביעה שרק לנשים יש 2 כרומוזומי X. מה לגבי תסמונת קליינפלטר? גילגמש • שיחה 20:27, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

גם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להיות בעל התופעה ההפוכה לעיוורון צבעים חלקי, כשם שגם גבר עם תסמונת קליינפלטר יכול להוולד חי עם תסמונת רט. אלא שלא הזכרתי זאת כי זה בטל בשישים אלף. אומרים ישנה - שיחה 20:41, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

כן, אבל כעת הניסוח לא מדויק. בכל אופן, אין לי דעה חד משמעית לגבי הקטע הזה. אני צריך לחשוב עליו עוד. גילגמש • שיחה 21:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

מחקתי את המילה "רק". כעט זה יותר מדויק, ואני מקווה שזה מספיק מובן. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

בסך הכל בסדר. הוספתי פסיק. אני מקווה שיהיו תגובות נוספות. אולי משתמש:ליאור, שהגיב כבר, ירצה לומר משהו. גילגמש • שיחה 12:07, 28 באוגוסט 2021 (IDT)

המשפט האחרון בקטע ("אישה כזו תבדיל בין יותר צבעים וגוונים מכפי שמרבית בני האדם מבדילים") שגוי, כמוסבר כאן. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 23:03, 31 באוגוסט 2021 (IDT)

לא לגמרי שגוי. רק שגוי ב23/24 מהמקרים, במדגם של 24. (אני לא יודע אם מדגם של 24 גדול מספיק להסיק מסקנות, כי זה תלוי גם בשונות הסטטיסטית הפנימית בתוך אוכלוסיית הניסוי. יכול להיות שזה כן מדגם גדול. לא יודע.) בכל מקרה אפשר, פשוט, להוסיף לקטע את המילים "חלק קטן" או "חלק". מיד אוסיף אותן. הנה החלק הרלוונטי של האבסטרקט, ותודה על ההשקעה בלמידת הנושא לצורך הקטע.

However, 1 of 24 obligate carriers of deuteranomaly exhibited tetrachromatic behavior on all our tests; this participant has three well-separated cone photopigments in the long-wave spectral region in addition to her short-wave cone. We assess the likelihood that behavioral tetrachromacy exists in the human population. 84.94.43.230 09:22, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

צר לי לקלקל את המסיבה, אולם פרשנותך לממצאי המאמר אינה נכונה והקטע עודנו שגוי. ויקיפדיה אינה הבמה המתאימה למחקר מקורי, לרבות פרשנות מקורית (ושגויה ככזו) של מאמרים. ליאור पॣ • כ"ד באלול ה'תשפ"א • 10:53, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

לעניות דעתי, זה מהשכתוב במאמר. (ובכל מקרה, לא תהייה לי מסיבה על הקטע הזה. לא אם הוא יתקבל ולא אם הוא ידחה. אני לא מנסה לנצח אף אחד.). אומרים ישנה - שיחה 13:38, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

אם המאמר ההוא לא מספיק ברור, הנה סקירה עדכנית יותר המאשרת את ממצאיו. הנוסח הקיים של הקטע שגוי ואיני יודע איך אפשר לשקם אותו. ליאור पॣ • כ"ה באלול ה'תשפ"א • 16:33, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

דווקא תקציר המאמר הקודם היה ברור מאוד. לעומת זאת בתקציר המאמר הזה לא כתוב שם שום דבר חד משמעי. גם לא דו משמעי. כתוב שהם ידברו על התופעה בהמשך המאמר. אבל אי אפשר להגיע משם להמשך המאמר. אומרים ישנה - שיחה 22:39, 1 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי כך זה מובן יותר / מקובל יותר?[עריכת קוד מקור]

אנומליות גנטיות מגוונות גורמות לאנומליה תפקודית בראיית הצבע. אחת האנומליות האלו מכונה, שלא בצדק, "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל". אדם עם כזו תופעה, אמנם מתקשה להבדיל בין חלק מהצבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מבדילה ביניהם, אך מצד שני, הוא מבדיל בקלות בין צבעים, שמרבית האוכלוסייה האנושית מתקשה להבדיל ביניהם. זאת ועוד. יש מדענים שטוענים, כי בחלק קטן מהמקרים, בנותיו של אדם כזה מבדילות בין הרבה יותר צבעים מכפי שמבדיל האדם הנורמטיבי.

ברשתית העין יש חלבונים קולטי אור, הקשורים לראיית צבעים, ונקראים פוטופסינים. בעין האדם הנורמטיבי יש שלושה סוגים של פוטופסינים, ולכן צבעי העולם נראים לו, כאילו הם מורכבים משלושה צבעי יסוד. גם אצל בעל "עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל" יש שלושה סוגים של פוטופסינים. אלא שהגן המקודד לאחד הסוגים, מקודד לסוג נדיר באדם, במקום לסוג שכיח באדם. הגנים לפוטופסינים נמצאים על כרומוזום X. לכן בתו של אדם כזה, ירשה ממנו גנים ל"עיוורון צבעים חלקי דיכרומטי קל", ומההורה שני, מרבית הסיכויים הם, שהיא ירשה גנים נורמטיביים. כך לבת יש ארבעה סוגים של פוטופסינים. לכן לבת יש קלט חושי ראשוני, שמבדיל בין הרבה יותר צבעים, מאשר זה של האדם הנורמטיבי. אולם לרוב, אחרי שמערכת העצבים מעבדת המידע הראייתי, עושר הצבעים העל-אנושי, שנקלט בפוטופסינים, לא מגיע לתודעת הבת.

אומרים ישנה - שיחה 17:28, 7 בספטמבר 2021 (IDT)

אולי כך?[עריכת קוד מקור]

האופסין הוא חלבון שמגיב לאור. מדענים מכירים מעל אלף סוגי אופסינים. אחדים מהם מצויים ברשתית עין האדם. שלושה מתוכם מעורבים בראיית צבעים: פוטופסין לגלי אור ארוכים, ששיא רגישותו לאור אדום, פוטופסין לגלי אור בינוניים, ששיא רגישותו לאור ירוק ופוטופסין לגלי אור קצרים, ששיא רגישותו לאור כחול. לעכברים נורמליים יש רק שני פוטופסינים, והם מבדילים בין פחות צבעים מכפי שמבדיל האדם. אולם ניסויים הוכיחו, כי עכברים שהושתל להם גן לפוטופסין מסוג שלישי, כפי שיש לאדם, זיהו הרבה יותר צבעים מעכברים נורמליים. זאת למרות שדבר לא השתנה במערכת עיבוד מידע הצבע, באותם עכברים. האם אדם, שיש לו ארבעה סוגי פוטופסינים, במקום שלושה, יבדיל בין יותר צבעים מכפי שמבדיל אדם נורמלי? לאמהות ולבנות של בעלי עיוורון צבעים מסוג דוטרנומליה יש ארבעה פוטופסינים שונים ופעילים. ממדגם של 24 נשים כאלה, אחת הוכיחה יכולת זיהוי צבעים טובה בהרבה מהנורמה, באופן מובהק.

2.53.30.96 10:23, 9 בספטמבר 2021 (IDT)

נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים

אפשר גם לפשט וגם לדייק:

בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים. שתי ההפרעות הנפוצות בראיית הצבעים באדם הן עיוורון צבעים חלקי מסוג דלטוניזם אדום-ירוק והפרעת דוטרנומליה. במרבית האוכלוסיות האנושיות, שיעור הלוקים תופעות אלו הוא בערך 13 אחוז מהגברים ו-1.7 אחוז מהנשים. הבדל תפוצת התופעות בין המגדרים נובע מכך, שהתופעות מורשות בפגמים בגנים, המצויים על כרומוזום X. לגברים יש רק כרומוזום X אחד. לכן באוכלוסייה בה, לדוגמה, עשרה אחוז מכרומוזומי ה-X הפגומים, שיעור הגברים שאין להם עותק תקין של הגנים יהיה גם הוא 10%, ושיעור הנשים שאין להן עותק תקין של הגנים יהיה אחוז אחד. אנשים עם דלטוניזם מזהים פחות צבעים מאשר אנשים עם ראייה נורמטיבית. לעומת זאת, לאנשים עם דוטרנומליה יש רק רגישות שונה לצבעים מהנורמה. הם, אומנם, מזהים פחות גוונים ממרכז הקשת, אבל הם מזהים יותר גוונים מהקצה האדום-כתום שלה. השאלה המעניינת היא האם אישה, שלאחד מהוריה יש ראיית צבעים נורמטיבית ולשני יש דוטרנומליה מזהה יותר גוונים משמזהה אדם נורמלי. שהרי לאישה כזו יש עותק אחד נורמטיבי של מערכת גנטית לראיית צבעים ועותק שני, שמאפשר יותר רגישות לגוונים אדומים וכתומים. הקלט הראשוני ברשתית שלה אכן יכיל הבדלים בין יותר גוונים מכפי שקולטת רשתית של אדם נורמלי. השאלה היא אם עושר זיהוי הצבעים הזה מגיע, אחרי עיבוד המידע לתודעה. מדענים שבדקו 24 נשים כאלו גילו אצל אחת מהן יכולת מובהקת כזו.

אומרים ישנה - שיחה 09:31, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

התוכל בבקשה להביא מקור לטענה כי "בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים"? אם הטענה הזו נסמכת על השכיחות העודפת של עיוורון צבעים בקרב גברים, הרי היא שקולה לטענה כי "בממוצע בישראל, חיילים משרתים בסביבות גבוהות ורטובות יותר מאשר חיילות" בהסתמך על העובדה שבצה"ל משרתים יותר טייסים וחובלים מאשר טייסות וחובלות. העובדה הזו לא מלמדת דבר על החייל השכיח, שאינו טייס או חובל. באופן דומה, תפיסת הצבע שלי ושלך אינן מושפעות כלל מכך שיש גברים הסובלים מסוגים כאלה ואחרים של עיוורון צבעים. כמו כן, הבאתי בפניך מספר מאמרים עדכניים המלמדים כי מגוון האופסינים ברשתית אינו תנאי מספיק לתפיסת צבע תפקודית, אך במקום לקבל את הממצא הזה אתה מעוניין לספר לקוראינו דווקא על המקרה האנקדוטלי הבודד של אישה אחת בודדת המוכרת למדע עם תפיסת צבע חריגה לטובה. לכן אני חושש שהנוסחים הקיימים של הקטע הזה עדיין מטעים את קוראינו. חג שמח, ליאור पॣ • כ"א בתשרי ה'תשפ"ב • 19:54, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

עיוורון צבעים שכיח בהרבה בגברים מאשר בנשים. זו עובדה שנלמדת בכל קורס מבוא לגנטיקה, לביולוגים שנה א' באוניברסיטה. זו עובדה שהוכחתי כאן, ומוכחת בכל מקום. ולגבי אותה אישה, כל המידע עליה ממאמר, שאתה הבאת. האם אתה בטוח שקראת את המאמרים שהבאת?

כל הסוגים של עיוורון הצבעים הרשתי התורשתי המולד באדם מורשים בכרומוזום X. לכן שכיחותם בגברים גבוהה בהרבה משכיחותם בנשים. מי שלא מבין את העובדה הביולוגית הבסיסית הזו, לא יודע ביולוגיה בסיסית. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 20:49, 26 בספטמבר 2021 (IDT)

הבהרה: אין בי שום כעס. ראשית, חלק מהביקורת של ליאור מאוד בונה, ובזכותה הקטע כן השתפר. שנית, גם אם שום קטע על עיוורון צבעים לא יגיע לעולם לדף הראשי של ויקיפדיה, בזכות ליאור קראתי מאמרים על התופעה, והעמקתי את ידיעותי. תודה לכולם. אומרים ישנה - שיחה 06:30, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

ראשית, אני מעריך מאד את תרומתך למיזם ומודה לך על שבזכותך למדתי שיש סרטנים הנעזרים בקיטוב מעגלי כדי להימנע מחילופי מהלומות. אני נטפל לקטע המוצע רק מאחר והוא מטעה את קוראינו. לשמחתי, היו לי מורים מצוינים למערכת הראייה האנושית ולביוסטטיסטיקה (פרופ' דניאל לוי ופרופ' אלי גפן, בהתאמה). הראשון חשף אותי למורכבות מעוררת ההשתאות של מערכת הראייה האנושית, לרבות תפיסת הצבע האנושית. אני שב ומציע לך להקשיב להרצאה המצוינת הזו ולאמירות החד-משמעיות הנאמרות בה: תפיסת הצבע שלנו הרבה יותר מורכבת מכפי שתיארת (6:35). גם אם תעקור למישהו את העין ותמדוד את תגובת הרשתית שלו לאורכי גל שונים, לא תוכל לחזות מהי תפיסת הצבע של האדם לו שייכת העין (31:20). מערכת הראייה סתגלנית דיו כדי לפצות על הבדלים עצומים ברגישות הספקטרלית במרחב ובזמן, ומאפשרת לי ולך להבין זה את זה למרות שהצבעים שאני רואה שונים מהצבעים שאתה רואה (44:00, 51:30, 1:02:15, וכל המצגת עד לאותן נקודות). אם תקשיב עד הסוף הוא מתייחס ספציפית גם לנשים טטרכרומטיות בתשובה לאחת משאלות הקהל.

לא צריך לקחת קורס בביוסטטיסטיקה כדי להבין שההיסק "בממוצע, נשים רואות עולם צבעוני יותר מגברים" מתוך הנתון "עיוורון צבעים שכיח בהרבה בגברים מאשר בנשים" הוא שגוי לחלוטין. אם יש לך כדור שחור אחד בכד עם מאה כדורים לבנים ועשרה כדורים שחורים בכד אחר עם תשעים כדורים לבנים, לא ניתן להסיק מכך שהכדורים בכד השני אפורים יותר בממוצע. השכיחות הגבוהה יותר של כדורים שחורים בכד ב' לא משפיעה על צבעם של הכדורים הלבנים באותו כד, כשם שהשכיחות הגבוהה יותר של עיוורון צבעים בגברים לא משפיעה על תפיסת הצבע של שאר הגברים. בדיוק בשביל זה יש לוחות שכיחות. חג שמח! ליאור पॣ • כ"ב בתשרי ה'תשפ"ב • 17:17, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

תודה. ועדיין, ראיית הצבעים היא נושא מרתק ומפתיע. גם התורשה שלו מעניינת. לכן זה מוזר מאוד, שאוסף "הידעת?" הכללי לא מכיל שום קטע על הנושא. מה דעתך לנסח בעצמך כזה קטע. לא בהכרח לתקן את הקטע שלי. פשוט להציע קטע חליפי על הנושא.

ובלי קשר, אתה יכול להתיחס לעוד קטעים פה, לטוב ולרע. אומרים ישנה - שיחה 21:47, 27 בספטמבר 2021 (IDT)

טוב ונחמד, אנסה את מזלי. האם תעדיף קטע על אפקט סטרופ, על קיטוב מעגלי בסרטנים ממין Gonodactylaceus falcatus [1], על ראייה עיוורת או על נושא אחר? הייתי שמח לתאר את האשליה המוצגת באיור 7 כאן, אך איני מכיר גירסה חופשית של האיור. תודה, ליאור पॣ • כ"ג בתשרי ה'תשפ"ב • 14:13, 29 בספטמבר 2021 (IDT)

כתבתי קטע על קיטוב מעגילי בסרטנים, אבל שמתי אותו רק בפורטל פיזיקה ובפורטל בעלי חיים. אפילו לא חשבתי להעלות אותו לפה, כי זה קטע ארוך. הוא צריך להסביר בפשטות מה זה בכלל קיטוב, לפני שהוא מתחיל לדבר על הסרטנים. קבל אותו:

אם תקשור קצה חבל לעץ, תמתח את החבל, ותחזיק את קצהו השני בידך, תוכל ליצור גל בחבל. אם תזיז את ידך מהר, בעת יצירת הגל, תיצור גל שאורכו קצר, ואם תזיז את ידך לאט, אורך הגל יהיה ארוך. אם תזיז את ידך מעלה ומטה בעת יצירת הגל, תיצור גל שקיטובו אנך לרצפה, ואם תזיז את ידך ימינה ושמאלה, קיטוב הגל יקביל לרצפה.

תכונות הגלים בחבל קיימות גם בגלי האור. אורך גל האור הנקלט בעינינו מבוטא בתודעתנו כצבע. אורך הגל הכי ארוך שהאדם רואה הוא 700 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע אדום. אורך הגל הכי קצר שהאדם רואה הוא 300 ננומטר, והוא בקבוצת אורכי הגל, הנראים לנו בצבע סגול. אולם לעין האנושית רגישות נמוכה ביותר לקיטוב האור. איננו מבדילים בין עצמים לפי קיטוב האור, המגיע אלינו מהם. בניגוד אלינו, טרפיָדִים כן מבדילים בין עצמים כאלו. הדבר מאפשר להם לראות יצורים שעבורנו הם שקופים. ישנו אפילו מין של טרפידים שמבדיל בין עצמים, שקיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון או נגדו (קיטוב מעגלי). אומרים ישנה - שיחה 19:36, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

לעניות דעתי, הקטע לא צריך להסביר מהו גל, אורך גל או קיטוב. בשביל זה יש ערכים בוויקיפדיה. הוא גם לא צריך לציין את טווח אורכי הגל אליהם רגישה העין האנושית, ודאי לא בדיוק שווא של ננומטר אחד שממילא אינו כה מדויק במציאות. מה גם שהתחום 0.3-0.4 מיקרון משתייך לפי ההגדרה המקובלת לקרינה על סגולית ולא לאור סגול נראה. כמו כן, דיונונים נעזרים בקיטוב כדי לצוד טרף שקוף [2] אך לא מצאתי סימוכין לכך שכך נוהגים גם סרטנים סטומטופודיים. בנוסף, הניסוח "קיטוב האור מהם משתנה עם הזמן בכיוון השעון" עלול לגרום לקוראינו לחשוב שהקיטוב משתנה עם הזמן, בעוד שבפועל הוא בסך הכל חג בניצב לכיוון התקדמות האור, ממש כשם שקיטוב קווי לא משתנה עם הזמן. אין הבדל מבחינה זו בין קיטוב מעגלי על גופן של חיפושיות לקיטוב המעגלי על גופם של סרטני Gonodactylaceus falcatus [3]. לבסוף, יש כמה מינים נוספים של סטומטופודים המבחינים בקיטוב מעגלי [4],[5],[6],[7]. המין המסוים הזה נבדל מהם בכך שהוכח לגביו שהוא מסוגל לאפיין לחלוטין את קיטוב האור בכל אופניו ולהיזהר מזכרים אחרים בעזרת הקיטוב המעגלי שלהם. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 00:12, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

דיון ארוך, מדעי ומסובך. אפשר לחשוב להציע ניסוח פשוט שוב.

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:59, 23 במאי 2023 (IDT)

המקרה של פונט-סנט-אספרי (ניסיון שני)[עריכת קוד מקור]

פטריות ארגוט הן זן של פטריות הזיה המופיע לעיתים בגידולים חקלאיים שלא עברו סינון, ובעיקר בחיטה. פטריות ארגוט אחריות לכמה אירועים של הזיות נרחבות בהיסטוריה, אולם הידוע ביותר בהן הוא המקרה של פונט-סנט-אספרי. ה-16 באוגוסט 1951 התחיל כעוד יום רגיל בעיירה הצרפתית פונט-סנט-אספרי, אולם כבר בבוקר ניכר משהו יוצא דופן. ככל שעברו השעות, החלו אנשי העיירה להגיע אל הרופא המקומי כאשר הם הוזים לחלוטין. בתוך כחצי יום כבר התמלאו בתי החולים לחולי נפש באזור עד אפס מקום בתושבים שנטרפו על דעתם; בין ההוזים נמנו אישה שראתה את בניה נטחנים לנקנקיות, דוור שחשב שהוא מתכווץ, ילד קטן ניסה לחנוק את אמו ועוד עשרות אנשים שהתרוצצו סביב הוזים לחלוטין. במשך זמן רב לא היה ידוע מה בדיוק גרם לתופעה הלא-ברורה, אך חקירה שנעשתה במקום העלתה את הסברה הרווחת עד היום: החיטה ממנה נאפה הלחם במאפיית העיירה לא עברה סינון והייתה נגועה בפטריה. כל התושבים אשר קנו לחם באותו היום נתקפו בהזיות אשר חלפו תוך זמן קצר.

אכחיל את פונט-סנט-אספרי והמקרה של פונט-סנט-אספרי בקרוב. ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 12:01, 24 באפריל 2021 (IDT)

א. חבל להפריד את הדיון בקטע מהדיון בגרסאותיו הקודמות.

ב. לא הבנתי מה הייתרון של הגרסה הזו על הקודמות.

תודה. 46.120.154.6 11:45, 25 באפריל 2021 (IDT)

אז ככה:

א. הדיון הקודם נמצא אי שם בתוך הערפל הבלתי-מאורכב ולכן גם אם אשנה שם משהו זה לא יבלוט וייתכן שאף אחד לא ישים לב. בפתיחת דיון חדש ניסיתי לעורר את השיח סביב הקטע מחדש, כדי שאולי יעלו תגובות חדשות ותהיה התקדמות (הדיון הקודם נקלע לסוג של מבוי סתום שבו הייתה מעין חצי הסכמה ולא קרה עם זה כלום).

ב. זוהי גרסה משופצת ומוקטנת יותר של הקטע, מתומצתת ולדעתי כתובה טוב יותר. כשהצעתי את הגרסה הראשונה לא הייתי בקיא בנושא "הידעת?" ולכן כתבתי טקסט ארוך ומגושם. מאז קראתי קצת, צברתי ניסיון, ושכתבתי את הקטע, בתקווה שאולי הוא יגרור יותר תגובות (רעות או טובות לא משנה אך העיקר שתהיה התייחסות). ג'ון בונהם המלך! (yiftaa | דברו!) 13:36, 25 באפריל 2021 (IDT)

היו שם שלוש גרסאות. אתה מציע עכשיו גירסה רביעית. אני בעד גרסה מספר שתיים. זו שאני הצעתי. 46.120.154.6 15:55, 25 באפריל 2021 (IDT)

אני

נגד הקטע בכל הגרסאות שהוצעו עד כה. בגדול, מה שהקטע אומר זה "יש פטריות שגורמות להזיות (כאילו דה), ודוגמא אחת היא המקרה הזה שבו אנשים אכלו מאכל נגוע בפטריות ואכן הזו". אם כן, לא נוסף פה מידע אמיתי שהקוראים לא ידעו. חמויישֶה - שיחה 13:23, 29 בינואר 2023 (IST)

הקטע פורסם מזמן. אפשר לארכב. 2A0D:6FC7:337:AFC0:94D1:44A:B2C7:B58D 10:23, 18 במרץ 2023 (IST)

תבנית:החלפתהידעת חמויישֶה - שיחה 16:01, 23 במאי 2023 (IDT)

בעלי חיים באנרגיה סולארית[עריכת קוד מקור]

צמחים נוהגים להמיר את אור השמש לאנרגיה בעזרת תהליך הפוטוסינטזה שמייצר סוכר. בעלי חיים מורכבים מעולם לא הצליחו לפתח יכולת כזו לכן הם נאלצים לאכול את הצמחים כדי לזכות בקצת סוכר. העלעליות, קבוצה של חשופיות ים, הצליחו לפתח שיטה יחודית ומתוחכמת יותר. הן מוצצות את הכלורופלסטים מתוך נוזלי האצות ומאחסנות אותו בגופן. מאחר ועורן שקוף הכלורופלסטים נחשפים לשמש וממשיכים לייצר עבורם את הסוכר נושא האנרגיה. לכן אפשר לומר שהעלעליות הן בעלי החיים המורכבים היחידים שנעים בעזרת אנרגיה סולארית.

Assafn • שיחה 16:45, 31 במרץ 2021 (IDT)

הנושא מתאים לקטע "הידעת". אבל צריך להיזהר עם הכללות, כשמגיעים לביולוגיה. נדמה לי שגם האלמוגים מוגדרים כחיות, בעלות סימביונטים, שעושים פוטוסינטזה. יש גם יצורים, שנכללים בפרוטוזואה, שהם ספק חיה וספק צמח, כי הם גם נעים ואוכלים יצורים אחרים, וגם מכילים כלורופלסטים. אם כי אלו חד תאיים. 77.126.69.80 18:40, 31 במרץ 2021 (IDT)

מקבל, קישרתי לבעלי חיים רב תאיים. Assafn • שיחה 19:31, 31 במרץ 2021 (IDT)

אלמוגים הם בעלי חיים (כל בעלי החיים הם רב תאיים) ואכן יש להם סימביוזה דומה ואף מפותחת יותר (?). בערך על אלמוגים יש טענה שהאלמוגים הם ספק צמחים כי רוב החלבון שלהם מגיע מהאצות, אבל האצות החד תאיות הללו אינן צמחים. Tzafrir - שיחה 20:16, 31 במרץ 2021 (IDT)

הקבוצה אליה קישרתי Eumetazoa איננה כוללת אלמוגים או חד תאיים. Assafn • שיחה 21:57, 31 במרץ 2021 (IDT)

צריך לגשת לעניין אחרת לגמרי. צריך לכתוב, שאנשים פשוטים נוטים להפריד הפרדה מוחלטת בין חיות לבין צמחים. האדם הפשוט נוטה לחשוב על צמח כיצור, שאינו זז ממקומו ועושה פוטוסינתזה, ועל בעל חיים, כיצור נייד, שאוכל יצורים אחרים. אולם בפרוטוזואה יש יצורים חד תאיים, שעושים את שני הדברים בו זמנית. ואם מביטים ביצורים רב תאיים, יש יצורים רב תאיים ישיבים, כמו מיתרני פה, שהטרף שלהם נסחף בזרם אליהם. יש גם אלמוגים, שלא רק שהטרף שהם ישיבים, ושהטרף שלהם נסחף בזרם אליהם, יש להם גם סימביוזה עם צמחים, והם, למעשה, גם חיה וגם צמח בו זמנית. ולבסוף, יש גם עלעליות - שהן גם רב תאיים, גם זזים ממקומם בעזרת תנועה מונעת עצמית, גם אוכלים יצורים אחרים, וגם עושים פוטוסינתזה. 77.126.52.89 06:52, 1 באפריל 2021 (IDT)

לקחת את זה למקום אחר, אתה מוזמן לכתוב על זה הידעת אך ההסבר המעמיק הזה לא מתאים לקטע הנ"ל שמדבר על היכולת של העלעליות לעשות פוטוסינטזה. Assafn • שיחה 09:59, 1 באפריל 2021 (IDT)

זה לא מקום אחר. אתה טוען שזה מוזר ומעניין, שיצור גדול גם אוכל יצורים אחרים וגם עושה פוטוסנתזה. אחרת למה התלהבת מהעלעלית?

נ.ב. יש גם צמחים מובהקים, כמו האורכידאה, שצדים זבובים. 77.126.63.26 12:44, 1 באפריל 2021 (IDT)

אני דיברתי על בעל חיים שעושה פוטוסינטזה כמו צמחים לא דיברתי על אלמוגים לא על חד תאיים אלא על יצור עילאי מורכב עם ראש, לב, עיניים... כזה ששיך לקבוצת רב-תאיים אמיתיים Assafn • שיחה 14:38, 1 באפריל 2021 (IDT)

האלמוגים נמצאים שם. ולא רק שם, אלא גם בין בעלי החיים (הם שייכים למערכת הצורבים). אם אני מבין נכון, כל האלמוגים שניזונים בעזרת אצות הם נייחים. אבל עדיין יש להם זרועות צייד. לכן הם עדיין במידה מסוימת בעלי חיים שנעים בכח אנרגיה סולרית. הקטע באופן כללי טוב, אבל צריך איכשהו להגיע לניסוח מדויק יותר. Tzafrir - שיחה 15:00, 1 באפריל 2021 (IDT)

שיניתי לבילטריה זה מספק את כולם? Assafn • שיחה 15:54, 1 באפריל 2021 (IDT)

זה בהחלט פריט מידע מעניין ומועיל. הנושא עניין נושא מתאים מאוד למדור שלנו. רק צריך לחשוב על הניסוח. זה הכול. 77.126.20.64 16:50, 1 באפריל 2021 (IDT)

אתה כותב על הפוטוסינתזה "בעלי חיים מורכבים מעולם לא הצליחו לפתח יכולת כזו". משתמע מזה כאילו הם ניסו לפתח או כאילו בעלי חיים, שאינם מורכבים, כמו תולעים נימיות, כן עושים פוטוסינתזה. העניין הזה לא מובן.

מי שעושים פוטוסינתזה בצמחים הם הכלורופלסטים. אלו אברונים שבעבר האבולוציוני היו סימביונטים של הצמחים. הם כיום יצורים חצי עצמאיים. חלק מהDNA שלהם עדיין בתוכם וטרם עבר לגרעין התא. שום יצור איוקריוטי לא עושה פוטוסינתזה ממש בעצמו. אם הוא עושה, זה רק בעזרתם. 46.120.154.6 16:04, 25 באפריל 2021 (IDT)

המשחק "חי, צומח, דומם" עשוי להקנות תפישה שגויה, לפיה, כל העצמים ביקום הם או חיות, או צמחים, או שאינם יצורים חיים כלל. אולם המציאות מסובכת יותר. חיידקים, פטריות או פרוטיסטים הם יצורים חיים, שאינם צמחים ואינם אנימלים. הפרוטיסטים הם חד תאיים בעלי גרעין תא ואברוני תא. חלק מהפרוטיסטים, כמו האיגלנה, גם מייצרים מזון בעזרת אור כמו צמחים וגם צדים טרף כמו חיות. אחרים, כמו הסנדלית דומים מאוד לחיות. לסנדלית יש אזור מוגדר להכנסת טרף לתא ואזור מוגדר להוצאת שאריות, שלא התעכלו. ובכול זאת, המדע אינו מסווג אותה כיצור אנימלי. גם בין היצורים הרב-תאיים הגדולים, ההבחנה בין יצור אנימלי לצמח אינה תמיד ברורה. צמחים טורפים הם צמחים ירוקים, אוטוטרופיים, המסוגלים ללכוד ולעכל יצורים חיים אחרים, כאילו הם יצורים אנימליים. העלעליות, הן חשופיות ים, שמוצצות את הכלורופלסטים מתוך נוזלי האצות, ומאחסנות אותו בגופן. מאחר ועורן שקוף, הכלורופלסטים נחשפים לאור השמש ומיצרים עבורן סוכר, כאילו הן צמחים.

176.228.13.84 16:49, 19 באפריל 2021 (IDT)

אני עדיין מעדיף את הקטע המקורי. Assafn • שיחה 14:12, 25 באפריל 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. נראה שהדיון תקוע, ואין הסכמה. חמויישֶה - שיחה 13:10, 29 במאי 2023 (IDT)

חתן פרס נובל גרם למותם של מיליונים[עריכת קוד מקור]

פיתוחו של החומר ציקלון בה, על ידי הגרמני-יהודי חתן פרס נובל לכימיה פריץ הבר. בתחילה החומר שומש כחומר להשמדת מזיקים, אך בספטמבר 1941, לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, החלו ניסויים במחנה ההשמדה אושוויץ, בשימוש בחומר לרצח בני אדם. לבסוף הנאצים עשו בו שימוש נרחב לרצח המוני, בעזרת תאי הגזים. Byc63 • שיחה 19:25, 25 ביולי 2022 (IDT)

תודה! אבל כבר יש את תבנית:הידעת? 4 באוקטובר - סדרה 1. ‏עמיחי • שיחה 23:50, 25 ביולי 2022 (IDT)

אפשר להסיר? Tzafrir - שיחה 19:52, 13 בדצמבר 2022 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 09:31, 30 במאי 2023 (IDT)

הסרת תבנית:הידעת? 191, על המיתוס שגזר משפר ראיה[עריכת קוד מקור]

דורון פישלר, הפריך את הקטע הזה בפרק "מה אוכלות החיות" של התשובה. https://www.osimhistoria.com/theanswer/ep135-animals--
האזינו ל-4 דק' אחרונות של הפרק. אני חושב שצריך להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 16:30, 2 במאי 2023 (IDT)

הקישורית שבורה 91.199.94.96 08:37, 4 במאי 2023 (IDT)

טוב. מצאתי. הקטע המוקלט רק משנה את מקור השמועה. לא טוען, שזו לא שמועה. אפשר לעשות שינוי קל בקטע ״הידעת״ זה. יש לכתוב, שיש דעה, לפיה זו שמועה, שהופצה במלחמת העולם השנייה. יש לכתוב גם, שנמצא, שמאמרים מדעיים, שקושרים בין ויטמין איי שבירקות לבריאות הראייה, פורסמו כבר ב1935, ויתכן, שקריאה מרופרפת בהם יצרה רושם מוגזם על יכולתו של ויטמין זה, וממנה החלו השמועות. 91.199.94.96 08:55, 4 במאי 2023 (IDT)

כל העניין בקטע, זה שהוא אומר שמקור המיתוס שגזר משפר את הראייה מקורו בפייק שהפיצו האנגלים במלחמה על מנת לבלבל את הגרמנים ולמנוע מהם מידע על המכ"מ. לא נשאר כלום מהקטע אם זה לא המקור, אם לגרמנים בעצמם היה מכ"מ, כי כולם פחות או יותר יודעים שגזר לא באמת משפר את הראייה. חמויישֶה - שיחה 10:03, 4 במאי 2023 (IDT)

טוב. אז אם לא יהיו מספיק תגובות אוהדות בזמן סביר, נאמר לקטע "שלום ותודה". בכל מקרה, עידנתי את הגירסה של הקטע, שמופיעה בפורטל צבא, ואמורה להופיע בפורטל רפואה. אבל יכול להיות שהעידון עוד לא מוצג אוטומטית. אומרים ישנה - שיחה 19:57, 4 במאי 2023 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:19, 7 ביוני 2023 (IDT)

מגנט הטרור הירושלמי[עריכת קוד מקור]

ישיבת "עטרת ירושלים", שאחדים מאברכה נרצחו ונפצעו באירועי טרור שונים, פועלת משנת 1983 ברובע המוסלמי, באותו מבנה, בו עד 1947 פעלה ישיבת "תורת חיים", שהשתקמה שוב ושוב מפוגרומים. יתכן, שמלבד זמינות המבנה למפגעים, הייתה עוינות ספציפית כלפי "תורת חיים", כי היא גייסה תרומות בעזרת תצלום מסגד כיפת הסלע, שעליו ציור מגן דוד. תצלום זה שימש ככלי התעמולה האנטי ציוני העיקרי של המועצה המוסלמית העליונה. אולם לא כל הערבים השתכנעו מתעמולה זו. לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, השָכן הערבי של בניין הישיבה מסר לצה"ל את המפתח לחדר הסודי, בו החביא את כל כלי הישיבה, שנחשבו לבזוזים: ארון הקודש, הבימה, לוחות הזיכרון, שולחנות הלימוד, ואלפי עותקים של כתבי קודש וספרות תורנית.

אומרים ישנה - שיחה 22:27, 19 במאי 2023 (IDT)

נגד חמויישֶה - שיחה 10:21, 21 במאי 2023 (IDT)
נגד ‏עמיחי • שיחה 10:24, 21 במאי 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:00, 7 ביוני 2023 (IDT)

הקשר שבין הזואולוגיה וההלכה[עריכת קוד מקור]

סדרת מכפילי הפרסה היא סדרה גדולה של יונקים. מאפיין עיקרי של סדרה זו, שממנו נגזר שמה, הוא מספר זוגי של אצבעות המכוסות בפרסות. מתוך חמש אצבעות הגפה, לכל מיני הסדרה, חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות, מה שמותיר שתיים או ארבע אצבעות. תת-סדרה בסדרת מכפילי הפרסה הם מעלי הגירה. כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה, ודרישה זו יוצרת חפיפה כמעט מושלמת עם תת-הסדרה הטקסונומית של מעלי הגירה בתוך סדרת מכפילי הפרסה. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים אינם כשרים, משום שאינם שייכים לסדרת מכפילי הפרסה, ותת-סדרת דמויי החזיר אינם כשרים, אף שהם מכפילי פרסה, משום שאינם שייכים לתת-סדרת מעלי הגירה. יוצאת מן הכלל היא משפחת הגמליים, השייכת טקסונומית למעלי הגירה ולמכפילי הפרסה, אך אינה כשרה לאכילה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה, ופרשנים רבים עמלו בהסבר הדבר.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 20:04, 7 בנובמבר 2022 (IST)

הביטוי "חסרה האצבע הראשונה, והשנייה והחמישית קטנות או לא קיימות" מבלבל מאוד. אני מציע לכתוב משהו כמו "חסרה האצבע המורה, כמו כן, הזרת והאמה קטנות או חסרות". תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 8 בנובמבר 2022 (IST)

האצבע הראשונה היא האגודל, השנייה היא האצבע (המורה), והחמישית היא הזרת, אבל כל זה נכון רק לבני אדם. בבעלי חיים אחרים לא נראה לי שמקובל להעניק שמות לכל אצבע. בכל מקרה, נראה לי שאנסח את הקטע מחדש, כדי שיהיה יותר קצר ויותר מעניין. אביתר ג' • שיחה • 14:28, 8 בנובמבר 2022 (IST)

הבעיה פה שכל הקטע מדבר ליד הנושא במקום עליו. אפילו התמונה היא של פרה במקום של גמל. אומרים ישנה - שיחה 14:37, 8 בנובמבר 2022 (IST)

אתה החלטת שהנושא הוא סימני הכשרות בהלכה, ואז הקטע באמת מדבר רק "ליד הנושא במקום עליו". לי הנושא הזה נראה פחות מעניין, ולכן אני כתבתי קטע "הידעת?" שהנושא שלו הוא התאמה מפתיעה בין מיון טקסונומי לבין סיווג הלכתי. לפי הנושא שלי, הקטע מדבר על הנושא וממש לא לידו. אביתר ג' • שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)

הסיבה הרשמית לזה שהסוס אינו כשר היא שהוא לא מעלה גרה, אם איני טועה... אומרים ישנה - שיחה 14:30, 8 בנובמבר 2022 (IST)

יש לך חוסר הבנה של כל החלוקה הטקסונומית. אתן דוגמה, ואז אני מקווה שיהיה ברור למה חשוב יותר לציין את זה שהסוס אינו ממכפילי הפרסה (כלומר, בלשון התורה, הוא אולי מפריס פרסה אבל לא שוסע שסע). ישנם כלי רכב יבשתיים וכלי רכב אוויריים. בתוך כלי הרכב האוויריים, ישנם כלי הרכב בעלי הכנפיים (מטוסים) וכלי הרכב בעלי המדחף (מסוקים). רק לשם הדוגמה (ולא באמת), דלק מטוסים מיועד רק לכלי הרכב האוויריים בעלי הכנפיים. כעת, אני רוצה להסביר למה דלק מטוסים לא מיועד לאמבולנסים. אני לא אגיד שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם לא בעלי כנפיים. אני אומר שהוא לא מיועד לאמבולנסים כי הם בכלל לא כלי רכב אוויריים (וברור שאינם בעלי כנפיים). כנ"ל פה, מעלי הגירה הם תת-סדרה בתוך סדרת מכפילי פרסה. לכן, הסוס שאינו משתייך לכל הסדרה כולה, ודאי שאינו משתייך לתת-הסדרה שבתוכה. אביתר ג' • שיחה • 15:27, 8 בנובמבר 2022 (IST)

אינך אמור למחוק את דברי, כמו שאני לא אמור למחוק את דבריך. מעבר לזאת, אני לא רואה איך תוציא קטע "הידעת?" מהמידע הזה, עם הגישה הזו. הרצאה בטקסונומיה, שבסופה קישור רופף ולקוני להלכה, אינה קטע "הידעת?". צר לי.

נגד. אומרים ישנה - שיחה 18:48, 8 בנובמבר 2022 (IST)

גם אינך יכול לנהל חלק מהדיון בהערות נסתרות, שרק מי שלוחץ על כפתור העריכה הכללי רואה. זה לא עובד כך. אומרים ישנה - שיחה 18:54, 8 בנובמבר 2022 (IST)

לא ניהלתי דיון. ניסיתי לנסח לעצמי משהו אחר, יותר טוב, כבסיס לקטע "הידעת?" שאכתוב בהמשך. כשראיתי שהזמן כלה והקטע לא נגמר, השארתי את הקטע הלא-גמור כהערה מוסתרת, כדי שמצד אחד יהיה לי נוסח שאוכל להמשיך, ומצד שני, לא יהיו פה גיבובים של קטעי "הידעת?" בלתי גמורים.

לגבי המחיקה, אתה צודק. הסרתי את סימון המחיקה. מצד שני, הסברתי למעלה מדוע הדברים שנאמרו שם בלתי מדויקים. אביתר ג' • שיחה • 18:13, 9 בנובמבר 2022 (IST)

כאן צריך תמונה של גמל.

לפי היהדות, כדי שבהמה תהיה כשרה לאכילה היא צריכה להיות מפריסת פרסה ומעלת גירה. חזירים, קופים וארנבים, למשל, אינם כשרים כי אינם מעלים גירה ואינם בעלי פרסות. הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, למשל, אינם כשרים, רק משום שאינם מעלים גירה. אולם הגמל אינו נחשב לכשר, למרות שהוא כן מעלה גירה וכן מפריס פרסה... כאן צריך לבוא ההסבר על מה היא פרסה וגם המחשה טקסונומית למיון המדעי לזה. התורה מחשיבה את הגמליים כבהמה שאינה מפריסה פרסה כאן צריך לבוא נימוק התורה או נימוקי הפרשנים או משהו כזה.

אומרים ישנה - שיחה 14:45, 8 בנובמבר 2022 (IST)

ניסיון נוסף, מקווה שהפעם זה "יעבוד". לקחתי כמה מן ההערות שלמעלה ושילבתי בקטע. את עניין הגמל השמטתי, כי גם ככה הקטע ארוך ועמוס. המעיין בערכים הרלוונטיים יוכל לראות שיטות שונות מדוע אינם כשרים.

לפי ההלכה, כדי שבהמה תהיה כשרה, היא צריכה להיות מפריסת פרסה, שוסעת שסע, ומעלת גירה. הסדר שבו מצוינים סימנים אלו, מתכתב באופן מדויק עם המיון המדעי של עולם הטבע. בעלי חיים רבים מקיימים את הסימן הראשון: כל בעלי החיים מסדרת מפריטי פרסה הכוללת את הסוסיים, הקרנפיים והטפיריים, הם בעלי פרסות. לכן נדרש הסימן השני – שוסעת שסע. לא מספיק שלבעל החיים יהיו פרסות. נדרש גם שפרסות אלו יהיו שסועות, וזה מתקיים רק בסדרת מכפילי פרסה. אצל מפריטי הפרסה, פרסה אחת מחברת את כל אצבעות הרגל, ואילו למכפילי הפרסה ישנן שתי אצבעות מופרדות, כך שהפרסה המכסה אותן שסועה. הסימן השלישי – העלאת גירה, מצמצם עוד את קבוצת הכשרות. ישנם שלושה תתי-סדרה בתוך סדרת מכפילי הפרסה – מעלי גירה, בעלי כרית ודמויי חזיר, ורק מעלי הגירה כשרים. כך, בתחילה נתקבלו שתי סדרות – מכפילי ומפריטי פרסה, אחר כך נשארה רק סדרת מכפילי פרסה, ובסוף נבחרה מכל הסדרה רק תת-סדרת מעלי הגירה.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 19:33, 9 בנובמבר 2022 (IST)

נראה שכותבי התנך פירשו את המונח מעלי גירה בצורה יותר מרחיבה ממה שאנחנו מחשיבים היום. בספר דברים, פרק י"ד, פסוק ז' כתוב „לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם״. Tzafrir - שיחה 19:26, 13 בדצמבר 2022 (IST)

נגד. לא מעניין. SigTif

גם אני לא מתלהב. חמויישֶה - שיחה 11:50, 30 במאי 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 19:19, 4 ביולי 2023 (IDT)

שום מילה על הנחש[עריכת קוד מקור]

ספק אם עוד כוכב פורנו הצליח בשיווק עצמי, כמו צ'יצ'ולינה. לבד מסרטים כחולים, היא השתתפה בתכנית רדיו ארוטית, ופזמון-פורנו ששרה, ונאסר לשידור באיטליה, הפך ללהיט בתחנות הרדיו הממוסדות בצרפת. כחברת פרלמנט, בשנות ה-80, היא ערכה סיבובי הופעות פורנוגרפיים עולמיים, שנקראו "מסיבות עיתונאים". במסגרת זו היא הופיעה בסינרמה בתל אביב. בשנת 2000 נקנסו שידורי קשת על בוטות ההופעתה אצל דודו טופז. יתרה מזאת, האמן המוערך, ג'ף קונס, הציג יצירות בהן הוא נראה מקיים עמה יחסי מין, למשל, במוזיאון גוגנהיים בילבאו.

אומרים ישנה - שיחה 15:10, 26 במאי 2023 (IDT)

נגד. ממש ממש לא. חמויישֶה - שיחה 11:14, 30 במאי 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:10, 18 ביולי 2023 (IDT)

איפכא מסתברא ברכבת בבאר שבע[עריכת קוד מקור]

אחת מפנינות התיירות של באר שבע היא תחנת הרכבת הטורקית המושבתת, בה נמצא הקטר 70414 – קטר קיטור גדול, כמו זה שבפזמון המפורסם שיר הקטר. הפזמון מספר על קטר חזק ויעיל, מתחנת הרכבת של באר שבע, שהזדקן, נחלש וננטש. הקטר המוצג לקהל אינו ממש אותו קטר מהשיר. כל קטרי הקיטור הגדולים שהיו בישראל נגרטו לאחר שיצאו משימוש. עיריית באר שבע יבאה את הקטר מאספני רכב בבריטניה. גם המספר המקורי של הקטר המוצג שונה ל-70414, כדי להתאימו לפזמון. למעשה, גם תחנת הרכבת מהשיר היא בכלל לא התחנה הטורקית המושבתת, שליד העיר העתיקה של באר שבע. בוידאו קליפ המקורי של שיר הקטר, משנת 1958, מופיעה תחנת תחנת הרכבת באר שבע – צפון / אוניברסיטה (לפני שהוקמה לידה אוניברסיטת בן-גוריון). תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הושבתה עוד בשנת 1927. בשנות ה-50, כשחיים חפר כתב את שיר הקטר, תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע הייתה מקום כה דל פעילות ושקט, עד שצה"ל הציב שם בסיס של יחידת ההאזנות של חיל המודיעין, שהקשיבה למתרחש בכל חצי האי סיני, במהלך מבצע קדש.

אומרים ישנה - שיחה 19:54, 25 באוגוסט 2021 (IDT)

יפה. שיניתי ניסוחים קלים והשמטתי משפט שלא מוסיף מידע חשוב. בנוגע לסוף הקטע - מי אמר שיחידת האזנות אפשר להקים רק במקום שקט ודל פעילות? הם הרי לא מקשיבים לרוח, הם מאזינים באמצעות מכשירי האזנה. מישהו יודע אם באמת יש קשר בין הדברים? חמויישֶה - שיחה 09:25, 26 באוגוסט 2021 (IDT)

אני ממש לא מבין בהתנהלות יחידת ההאזנה. פשוט העתקתי מה שהיה כתוב בערך על אותה תחנת רכבת. הניחוש שלי הוא, שהיחידה האזינה לגלי רדיו, שתורגמו לגלי קול רק בחדר העבודה. אבל גם חדר העבודה של המאזינים אמור להיות שקט - כמו אולפן הקלטות. אולי גם הרבה מכשור חשמלי מקומי מפריע לגלי רדיו רחוקים וחלשים להיקלט? אומרים ישנה - שיחה 20:36, 27 באוגוסט 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. שנתיים אף אחד לא הגיב מלבדי. חמויישֶה - שיחה 13:22, 18 ביולי 2023 (IDT)

התאהבות בעלי חיים בבני אדם[עריכת קוד מקור]

קורדוויינר סמית היה שם העט של ד"ר פול מיירון אנתוני לינברגר, שהיה סוכן ביון בארצות הברית בשנות החמישים במאה העשרים, התמחה בלוחמה פסיכולוגית וטבע את המונח. סמית כתב סיפורי מדע בדיוני, שתחילה לא פורסמו, עקב סירוב המוציאים לאור לסגנון כתיבתו, אבל אחר כך היו מועמדים לפרסים. סמית כתב על אהבות בין בני אדם ועל אהבות בין בעלי חיים, שתורבתו כבני אדם והיו נחותי אדם, לבין בני אדם. בבלדה על ח'מל האבודה כתב על נחותת אדם בשם ח'מל. ח' היא חתול, ומלאני הייתה חתולה אמיתית בבית סמית. ח'מל התאהבה בשורר ג'סטוקוסט, אדם וטלפאת, שנלחם עבור זכויות לנחותי האדם. במשחק החולדה והדרקון כתב סמית על תתגבע, טלפאת שהתאהב בליידי מאי, חתולה, הפעם אמיתית, ששירתה לצידו בקרבות בעל-חלל נגד מפלצות קטלניות ומהירות מאוד, ועורר את חמתן של בנות אדם. בשרפת המוח כתב על דולורס הו, אישה שהייתה הכי יפה בארבעים עולמות, שהסכימה שבעלה, טייס החלל הכי טוב, יאבד לחלוטין את זכרונו, משום שכך יישאר שלה לנצח.

מאי – שיחה 21:11, 24 ביולי 2023 (IDT)

הרבה אנשים כתבו הרבה יצירות שיש בהן עניין. אין פה הפתעה מיוחדת. לדעתי, הקטע מתאים למדור ״הכר את הסופר״ בפורטל ספרות (אם יש שם מדור כזה). לא למדור ״הידעת״ של אותו פורטל, ולא לדף הראשי של ויקיפדיה. אלא אם כן החמצתי את הפואנטה. בתודה, משתמש: אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A00:A040:199:6208:782C:32E3:A0F2:49B2 09:19, 25 ביולי 2023 (IDT)

מסכים עם הכותב מעלי. חמויישֶה - שיחה 15:21, 25 ביולי 2023 (IDT)

אומרים ישנה, תודה על דבריך.

לינברגר המציא את הלוחמה הפסיכולוגית, ותיאר אותה גם בספריו. ניתן לראות זאת בשרפת המוח (הו הסכימה שבעלה יאבד את זכרונו, העיקר שיישאר שלה) ועסק גם בפרשות אהבה בסיפוריו. משום כך סיפוריו לא התקבלו ע"י מו"לים של מד"ב, אבל אחר כך היו מועמדים לפרסים כשהבינו מה כתוב בהם. ייתכן שלא הבהרתי מספיק עניין זה.

אם לא ניתן לתקן או לנסח מחדש, אפשר לארכב, ותודה לחמויישה על ניהול המיזם. מאי – שיחה 16:32, 25 ביולי 2023 (IDT)

יכול להיות, שאפשר לכתוב על האיש קטע אחר. בתור התחלה, קטע במדור שלנו לא צריך להיות סיכום של הערך. הוא לא צריך לתת מידע שלם על אדם או תופעה. צריך מידע חלקי ומפתיע. תודה. 2A00:A040:199:6208:C4D0:99FB:7407:4D5D 20:47, 25 ביולי 2023 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מנסה את הנוסח המצורף. לא מתחתי קו על הנוסח הקודם, כדי שתהיה אפשרות לקחת ממנו טקסט בעת הצורך.

אבי הלוחמה הפסיכולוגית[עריכת קוד מקור]

ד"ר פול מיירון אנתוני לינברגר, הידוע יותר כקורדוויינר סמית, סופר מדע בדיוני, רכש את השכלתו במזרח הרחוק.
כסוכן ביון בארצות הברית בשנות הארבעים של המאה העשרים, מיסד את הלוחמה הפסיכולוגית. הלוחמה הייתה קיימת גם קודם, כשימוש בצופרים במטוסי שטוקה במלחמת העולם השנייה, אבל לינברגר שיכלל לוחמה זו.
גם בסיפוריו הכניס אלמנטי פסיכולוגיה, טלפתיה ואהבה, שבהם התבסס על חתולים אמיתיים שחיו בביתו, כמו משחק החולדה והדרקון, שהיה על יצורים שהטריפו בני אדם בעל-חלל, או הבלדה על ח'מל האבודה, שבה התאהבה חתולה דמויית אדם בשליט עולמות. עקב צורת כתיבתו, לא התקבלו סיפוריו תחילה, אבל היו מועמדים לפרסים כשהבינו את הכתוב בהם.

מאי – שיחה 00:07, 26 ביולי 2023 (IDT)

בשביל מדור ״הידעת״, הקטע צריך להכיל הפתעה. מה שכתוב פה עכשיו יכול לשמש כהמלצה לערך, אם וכאשר הערך יהפוך לערך מומלץ.

אם יש לך סימוכין לזה, תוכל לכתוב, שהספרים שלו לא התקבלו בתחילה, כי היו בהם אלמנטים, שעשו לוחמה פסיכולוגית נגד המוציאים לאור. זו כבר תהייה הפתעה. אבל כדי לכתוב כזה דבר, צריך סימוכין מאוד חזקים. 2A00:A040:199:6208:BCA5:A743:F2B9:D989 08:54, 26 ביולי 2023 (IDT)

דוגמה היפותטית חסרת סימוכין לדרך ניסוח קטעי הידעת:

לאחר שד"ר פול מיירון אנתוני לינברגר סיים קריירה כסוכן ביון של ארצות הברית, המתמחה בלוחמה פסיכולוגית לזריית פחד ותסכול, הוא אימץ את שם העט, קורדוויינר סמית, וניסה את מזלו כסופר מדע בדיוני. כמו אמנים אחרים, לספריו הוא הכניס רעיונות פסיכולוגיים. אולם השימוש בו התמחה בפסיכולוגיה, בקריירה הקודמת שלו, הפחיד את המוציאים לאור, שדחו את ספריו, במשך שנים רבות.

אם תמצא מקורות לכזה נוסח, יהיה על מה לדבר. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:13, 26 ביולי 2023 (IDT)

תודה על הדוגמה. הוא לא הפחיד את המו"לים (לא ידעו שעסק בלוחמה פסיכולוגית, משום שכתב בשם בדוי, בהיותו סוכן ביון) אלא הם לא קיבלו את סגנונו (חתולה מתאהבת באדם, יצורים מטריפים בני אדם בעל-חלל, אישה רוצה שבעלה יאבד את זכרונו). המפתיע הוא שאחר כך סיפוריו היו מועמדים לפרסים, הרבה בזכות פרדריק פול, שערך את כותרות הסיפורים של סמית, פירסם אותם בכתב העת "גלקסי" (ראה הבלדה על ח'מל האבודה) והפך אותם ליותר אטרקטיביים. לכך יש מקורות. מאי – שיחה 19:56, 26 ביולי 2023 (IDT)

זה לא מפתיע. הרבה מאוד אמנים מצליחים, ובמיוחד סופרים מצליחים, נדחו בענק, בתחילת הקריירה שלהם. הספר ״זן ואמנות אחזקת האופנוע״ נדחה בידי 120 מוציאים לאור. הסופר שלום עליכם נדחה בידי עשרות. כל זרם האימפרסיוניזם נדחה במשך עשרות שנים בידי כולם כמעט. כל הזמר המזרחי נדחה עשרות שנים בידי התקשורת. ואן גוך מכר תמונה בודדת כל חייו, והצליח בגדול רק אחרי מותו. גוגן היה רוב הקריירה בתת תזונה. וכולי וכולי. בתודה, משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2A00:A040:199:6208:6023:10AC:8ED1:5270 13:36, 27 ביולי 2023 (IDT)

ידוע לי על כך.

מבחינתי אפשר לארכב

מאי – שיחה 17:20, 27 ביולי 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 18:32, 30 ביולי 2023 (IDT)

בננה[עריכת קוד מקור]

שלום,

זאת שאלה שעלתה בעקבות ויקיפדיה:מפגשים/מפגש קיץ 2023.

ישנו הקטע הזה:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרי חובה [ תוכן ] חסרים

למיטב הבנתי, הקטע הוצע לראשונה כאן: ויקיפדיה:הידעת?/מנובמבר 2022#בננה ומוז.

מי שיקרא אותו בעיון, יראה בעיה כבר בתוכו, אפילו בלי לבדוק מקורות חיצוניים: "המילה בננה אף היא מגיעה, בסופו של דבר, ממקור ערבי. המילה "בננה" (بَنَانَة "בַּנָאנַה") במשמעותה הערבית היא "אצבע". משם, ככל הנראה, נתגלגלה המילה לשפה הוולופית (המדוברת במערב אפריקה), שם קיבלה את משמעותה הנוכחית כפרי."

אני הדגשתי כאן את המילים "ככל הנראה". הטענה המרכזית של כל הקטע הזה היא שהמילה הגיעה מערבית, אולם הטענה הזאת אינה ודאית, ואפילו הקטע עצמו אומר את זה בהמשך.

עברתי על כמה מילונים של עברית ואנגלית. חלק מהם לא מזכירים את הערבית בתור מקור בכלל, ואחרים מזכירים את הערבית בתור מקור היפותטי למילה בשפת וולוף. למשל, רשומה מאורכבת בבלוג של מילון אוקספורד אומרת: it has been speculated that it derives ultimately from Arabic banana ‘finger, toe’ – שימו לב שזה speculated, כלומר אפילו לא ברמה של "ככל הנראה", אלא לכל היותר "אולי". אטימולוגיה היא מדע חמקמק – מועלים בו הרבה ניחושים, אבל הם דורשים מחקר מעמיק והסכמה רחבה ומתועדת של בלשנים, וכאן, עד שיוכח אחרת, יש רק השערות. לא מצאתי אף מילון אחד שאומר שהמקור הערבי ודאי. ובין "היפותטי" לבין "ודאי" יש, לפחות במקרה הזה, הבדל גדול.

ואם כך, יש שלושה פתרונות:

למחוק את הקטע לגמרי.
לשכתב את הקטע כך שיאמר באופן עקבי שמילה אולי הגיעה מערבית (אפילו לא "ככל הנראה").
למצוא מקור שאומר שזה ודאי, ולשכתב את הקטע כך שיאמר שזה ודאי.

עם המקורות הזמינים הנוכחיים, רק פתרונות 1 ו־2 אפשריים. פתרון 3 דורש חיפוש מקורות אחרים, ולא בטוח שיש כאלה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:02, 15 ביולי 2023 (IDT)

מה היה במקורות שהביא מציע הקטע, מלכתחילה? 2.53.179.118 13:02, 15 ביולי 2023 (IDT)

המקורות שם הם ויקיפדיה האנגלית וויקימילון האנגלי, שאינם מקורות חיצוניים, ולכן לא אמינים, וגם סרט ביוטיוב מערוץ חמוד ודי ידוע בקרב חובבי שפות זרות, אבל לא משהו ממש מתאים בתור מקור אמין. אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:38, 15 ביולי 2023 (IDT)

ומה המקור בויקיפדיה האנגלית ובוויקימילון? כי אם שם המקור כן מוצלח, אז הכול בסדר. לעומת זאת, אם גם שם המקור לא משהו, צריך לתקן את ויקיפדיה האנגלית, את ויקימילון, ואת כל השגיאות הנגררות שלהם אצלנו. מחיקת הקטע היא רק חלק מהטיפול הדרוש. אומרים ישנה - שיחה 11:37, 18 ביולי 2023 (IDT)

כמובן.

בוויקיפדיה האנגלית השפה הערבית לא מוזכרת עכשיו בכלל, ולא הייתה מוזכרת גם בנובמבר 2022 כשנערך הדיון, אז אין מה לעשות שם.

בוויקימילון האנגלי מוזכרת אותה הרשומה המאורכבת בבלוג של מילון אוקספורד, שכבר הזכרתי לעיל, וכתוב שם "potentially", אז גם שם אין מה לשנות (חוץ, אולי, מלשנות את זה ל־possibly). אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:06, 18 ביולי 2023 (IDT)

אם כך, אני בעד למחוק את הקטע הזה מכל רחבי ויקיפדיה העברית, ולנסות למחוק את ההכוון אליו מויקימילון. יש מספיק קטעים אחרים, מדוייקים יותר. אומרים ישנה - שיחה 19:50, 18 ביולי 2023 (IDT)

נראה שאין התנגדות למחיקה. מי מבצע? @חמויישה? או אני בעצמי? אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:27, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

רק צריך לא להזיז קטעים אחרים, אוטומטית, לסתימת חורים. כי כעת הרבה קטעים בפורטלים מקושרים זה לזה. סיבת הקישור היא שיהיה צורך לשנות רק את המקור במקרה של שגיאה. החיסרון הוא שמילוי מקום אוטומטי מכניס אוטומטית קטע לא רלוונטי לכל מני מקומות. אומרים ישנה - שיחה 15:02, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

אוף, אני לא מבין בזה כל־כך, כי אני בכלל לא מתחזק פורטלים. מי כן מבין? יש איזה מדריך? אמיר א׳ אהרוני - שיחה 16:18, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

בקיצור, צריך למחוק את תבנית:הידעת? 198, את פורטל:השפה העברית/הידעת?/45, רגע, אחפש עוד... אומרים ישנה - שיחה 17:28, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

... מתברר שאין עוד. זה הכול. פשוט וקל. 17:33, 1 באוגוסט 2023 (IDT) אומרים ישנה - שיחה 17:33, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 09:33, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

מחול הדבורה[עריכת קוד מקור]

דבורת הדבש ניזונה מצוף פרחים, מאבקת פרחים ומהדבש, שהיא מייצרת מהם. היא חיה בארגון חברתי ברמה גבוהה (אאוסוציאליות). לכן, כשהיא מוצאת כר פרחים עשיר, היא עפה לכוורת, ומדווחת לאחיותיה על מיקומו המדויק. כל זאת, בלא דיבור, כתיבה או שרטוט. הדיווח נעשה בריקוד הדבורה (כמתואר באיור). הדבורה המדווחת רוקדת על מישור אנכי, כאשר הזווית בין הקטע המרכזי של כל מחזור ריקוד, לבין כיוון מעלה, מייצגת את הזווית בין מקור המזון לבין כיוון השמש, ומשך מחזור הריקוד מייצג את מרחק המזון מהכוורת.

אומרים ישנה - שיחה 14:31, 11 ביוני 2023 (IDT)

בעד. כדאי לשים לב שהיחס בין משך המחול למרחק מהכוורת שונה ממה שמופיע בערך. כדאי להתאים (כ-0.75 שניות לק"מ, במקום שנייה לק"מ). חמויישֶה - שיחה 11:48, 12 ביוני 2023 (IDT)

אז יש סתירה בערך בין השרטוט לכיתוב. יש לתקן אחד מהם. 2.53.40.84 11:55, 13 ביוני 2023 (IDT)

המצב יותר מסובך ממה שנשקף בערך העברי. לכן בערכים באנגלית ובצרפתית לא נכנסו לערכים מספריים של ממש. ממה שנראה לי בינתיים, יש שניים או שלושה סוגי ריקוד שונים, שהערך העברי נכנס רק לאחד מהם. יש ריקוד מעגלי פשוט אם מקור המזון קרוב לכוורת יותר מ-80 מטר. הוא לא מוזכר בערך העברי. הריקוד המוזכר בערך העברי הוא עבור מקור מזון רחוק יותר מחצי קילומטר, כנראה. וכנראה שיש ריקוד מסוג שלישי לטווח הביניים. ההבדל ביו 0.75 שניות לקילומטר, לבין 1 שניות לקילומטר, הוא כנראה ההבדל בין משך הקטע המרכזי של המחזור למשך המחזור כולו.

בכל מקרה, לפני שמתחילים לשנות את הערך, צריך למצוא מקור מוסמך מאוד לשינויים. מקור שברור כשמש, שסוכם ממאמרים מדעיים ולא מאתרים שסיכמו מויקיפדיה. ואת זה לא ממש מצאתי. בינתיים צריך גם לחשוב על הניסוח האופטימלי של קטע "הידעת". אומרים ישנה - שיחה 13:25, 13 ביוני 2023 (IDT)

בינתיים הקטע המוצע יתחמק מנתינת מספרים מדוייקים, כמו שעושים הערכים בחלק מהשפות הזרות.

אומרים ישנה מחוץ לחשבון. 2.53.188.163 09:48, 30 ביוני 2023 (IDT)

בעד חזק. איך לא היה כבר קטע כזה? Matankic - שיחה 00:20, 19 ביוני 2023 (IDT)

חמויישֶה - שיחה 13:52, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

עדכון לתבנית:הידעת? 1 בספטמבר - סדרה 1[עריכת קוד מקור]

הקטע נכתב לפני שז'קי לוי נכנס לכנסת. לכן יש לעדכנו.

המקור: ל-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן או בת שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. הגדילה לעשות משפחת דיין, שבה יש שלושה דורות של חברי הכנסת: שמואל דיין, משה דיין ויעל דיין. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

ההצעת העדכון שלי: ליותר מ-28 מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת יש בן, בת, אח, אחות, אב או אם שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות.

77.127.7.4 10:11, 17 באפריל 2017 (IDT)

וזה המקרה השני בכלל והיחיד כיום של קרובי משפחה ממדרגה ראשונה (ובפרט אחים) שרק אחד מהם תומך בממשלה. המקרה הקודם: בני דודים של משה, האחים יגאל הורביץ ועמוס הדר. Tzafrir - שיחה 15:38, 17 באפריל 2017 (IDT)

ואם כבר מעדכנים: אולי עדיף לשים תמונה של בן המשפחה הידוע יותר, משה. Tzafrir - שיחה 15:43, 17 באפריל 2017 (IDT)

אין ספק שהתמונה של משה דיין היא גימיק מוצלח יותר מאשר התמונה של יעל דיין או שמואל דיין. משה הכי פוטוגני במשפחה. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)

נ.ב. לא בטוח שזה ייכנס טוב לקטע הזה. אבל דוד וז'קי לוי לא רק כיהנו שניהם בכנסת. שניהם כיהנו גם במועצת בית שאן. דוד היה סגן ראש מועצה מקומית בית שאן וז'קי היה ראש עיריית בית שאן. 77.127.21.24 11:58, 18 באפריל 2017 (IDT)

הנוסח "ליותר מ-28 מחברי הכנסת יש בן..." פשוט לא יכול להתקבל. ראשית, אם זה יותר, בוא ננקוב במספר. 29? 35? 28 זה אפילו לא מספר עגול כדי להתייחס אליו ולומר יותר מ. שנית, אם לא מדובר דווקא על בן בת, אלא גם אח אחות אב או אם, הרי שאנחנו מדברים על לפחות פי 2 (כי כנראה שעל כל ח"כ שהיה לו בן ח"כ ישנו ח"כ שהיה לו אבא ח"כ...). זה פשוט לא טוב. מציע לערוך את הקטע מחדש ללא ספירה ולפרט רק על משפחת דיין ולוי. חמויישֶה - שיחה 13:48, 2 ביוני 2020 (IDT)

לעשרות מחברי הכנסת שכיהנו בכנסת ישראל יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה, שכיהנו אף הם כחברי הכנסת. לחבר הכנסת משה דיין, למשל, היו יש גם אב, שמואל דיין וגם בת, יעל דיין שכיהנו בכנסת. הגדילה לעשות משפחת לוי. לחבר הכנסת דוד לוי היו בכנסת אח, מקסים לוי, בן ז'קי לוי ובת אורלי לוי-אבקסיס. בנוסף, כיהנו בכנסת גם הרבה קרובי משפחה מדרגת קרבה רחוקה יותר, כמו בני דודים.

77.126.45.99 14:58, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

רגע, גם ח"כ עוזי דיין הוא נכד של שמואל דיין. מיד אעדכן זאת.77.126.45.99 17:20, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

לעשרות מחברי הכנסת יש קרובי משפחה, שכיהנו בכנסת גם הם. לחבר הכנסת דוד לוי, למשל, היו בכנסת אח - מקסים לוי, בן - ז'קי לוי ובת - אורלי לוי-אבקסיס. הגדילה לעשות משפחת דיין. ח"כ שמואל דיין הוא אביו של ח"כ משה דיין. ח"כ יעל דיין היא בתו. ח"כ יגאל הורביץ וח"כ עמוס הדר הם דודניו. ח"כ עוזי דיין הוא אחיינו. ח"כ יוסי שריד הוא חמיה של נכדתו. כמו כן, ח"כ עזר ויצמן הוא בעל גיסתו. בן משפחה נוסף של משה דיין, דני דיין, היה מועמד לכנסת שלוש פעמים, אך לא נבחר. ב-18 מתוך 23 כנסות ישראל כיהן לפחות חבר כנסת אחד, שהוא קרוב משפחה של משה דיין. בכנסת ה-9 כיהנו חמישה כאלו, בו זמנית.

17:26, 26 באוגוסט 2020 (IDT)

יש המוני (כן, המוני) קשרי משפחה בין ח"כים. תלוי מה מוגדר כיחסי משפחה. אני יכול הראות בנקל שלנתיהו יש לפחות 3-4 ח"כים שקשרוים אליו בקשרי משפחה (רחוקים, אבל קשרי משפחה). אני מציע להוריד את עניין ה-80. Shannen - שיחה 11:58, 9 בינואר 2021 (IST)

מה פה קשור ל-80? 77.126.68.237 16:34, 9 בינואר 2021 (IST)

ציטוט: "בנוסף, כיהנו בכנסת למעלה משמונים קרובי משפחה ממשפחות אחרות." Shannen - שיחה 10:43, 10 בינואר 2021 (IST)

נו, המשפט הזה אכן הוסר מהצעת התיקון. 77.126.41.160 11:19, 13 בינואר 2021 (IST)

@חמויישה מה דעתך? האם ניתן לארכב? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:27, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

כן, אעדכן את הקטע בהתאם להצעה האחרונה. חמויישֶה - שיחה 14:36, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור, תודה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:00, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה - שיחה 09:32, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

גינאה המשוונית אינה משוונית[עריכת קוד מקור]

מדינת גינאה המשוונית שבמערב אפריקה נקראת על שם קו המשווה - אך למעשה קו המשווה אינו עובר באף מקום בתחומה, אלא בתחום שכנתה מדרום, גבון; כל שטחה של גינאה המשוונית נמצא מצפון לקו המשווה, למעט האי אנובון השייך לה ונמצא במלואו מדרום לו. זאת בניגוד לאקוודור שבאמריקה הלטינית, הנקראת אף היא על שם קו המשווה, שבתחומה הוא אכן עובר.

בתמונה - מלאבו, בירת גינאה המשוונית. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 13:22, 1 בדצמבר 2023 (IST)

זה לא מדויק - זה נכון שקו המשווה לא עובר בגינאה המשוונית, אבל אחד מהאיים של גינאה המשוונית (האי אנובון) נמצא דרומה לו, אז המשפט שלפיו כל המדינה נמצאת מצפון לקו המשווה לא נכון. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 15:42, 1 בדצמבר 2023 (IST)

תיקנתי. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 16:05, 1 בדצמבר 2023 (IST)

אני

בעד הגרסה המתוקנת. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:13, 1 בדצמבר 2023 (IST)

עשיתי עוד תיקון בסדר הדברים. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 14:17, 2 בדצמבר 2023 (IST)

אני נגד הנוסח הזה. אם האי אנובון זניח, אז התיקון מיותר. זניח כמו כל מני איים קטנטנים מעבר לקו המשווה ששייכים לבריטניה או צרפת. לעומת זאת, אם מדובר באי חשוב עבור המדינה, אז הקטע כולו מיותר, כי אם כך הדבר, גניאה המשוונית כן משוונית. או לפחות צריך לדבר על מדינות אחרות בקטע, ולא על גינאה המשוונית. אומרים ישנה - שיחה 15:48, 2 בדצמבר 2023 (IST)

הנוסח הקודם לפני השינוי האחרון באמת היה טוב יותר לדעתי. לאומרים ישנה - האי לא גדול או משמעותי במיוחד, ונמצא די רחוק משאר המדינה, אבל הסיבה שציינתי אותו בתיקון שלי היא שהנוסח המקורי של הקטע אמר מפורשות שכל המדינה נמצאת צפונית לקו המשווה, וזה לא נכון. אני גם לא מסכימ.ה עם הטענה שלך שלציין אותו הופך את הקטע למיותר, כי עדיין מדובר במדינה שנקראת על שם קו המשווה ולא נמצאת על קו המשווה. זה די מעניין וחריג. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 19:42, 3 בדצמבר 2023 (IST)

סליחה שנכנסתי לדיון בשבוע איחור. אין צורך בקטע. קיים כבר תבנית:הידעת? 132. חמויישֶה - שיחה 13:29, 10 בדצמבר 2023 (IST)

השאלה היא אם עלו כאן על שגיאה מהותית בקטע שכבר קיים. 2A0D:6FC7:206:ED36:8D1A:6D44:34CF:5266‏ 14:10, 10 בדצמבר 2023 (IST)

אם זאת השאלה, התשובה היא לא. חמויישֶה - שיחה 16:26, 10 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 01:09, 12 בדצמבר 2023 (IST)

מה כותרת מה[עריכת קוד מקור]

בעונת 1987/88 שיחקו בקבוצת הכדורסל וושינגטון בולטס הסודני מאנוט בול והרוּקי טיירון 'מאגזי' בוגס. בוגס, שגובהו 1.60 מטר, הוא השחקן הנמוך ביותר ששיחק ב־NBA מעולם, ואילו בול (2.29 או 2.31 מטר, תלוי במקור) היה הגבוה ביותר בכל הזמנים באותה עת. בוגס סיפר כי בול, ששיחק בעמדת הסנטר והתמחה בחסימות, התנהג כמו שחקן נמוך, ניסה ליצור מהלכים ולקלוע שלשות ונהנה לשחק איתו אחד על אחד באימונים. אבל השותפות הייתה קצרת ימים, ובסוף אותה עונה עזבו שני השחקנים את הקבוצה. ב־1993 גייסה וושינגטון לשורותיה את גאורגה מורשאן הרומני, השחקן הגבוה בליגה אי פעם.

כרסומת - שיחה 22:34, 25 בנובמבר 2023 (IST)

זה נחמד. אבל זה לא מספיק מפתיע, לדעתי, עבור העמוד הראשי. אני חושב שיש לזה מקום במדור הידעת של פרטל כדורסל או ספורט. אולי גם של פורטל ארצות הברית. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 28 בנובמבר 2023 (IST)

כן, חיכיתי לזה ברגע שפרסמתי. =) לא נורא, יש לי עוד כמה בקנה. כרסומת - שיחה 23:30, 28 בנובמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 01:10, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אנמנזה רפואית תחת החופה[עריכת קוד מקור]

שבץ מוחי הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם. פגיעה מוחית באזור המוטורי העיקרי השמאלי ובאזור ברוקה הסמוך לו עלולה לגרום לשיתוק במחצית הימנית של גוף הנפגע ולאילמות או פגיעה בכושר הדיבור של הנפגע. תסמינים נוירולוגיים אלה נזכרים במזמור תהילים קל"ז לצד שכחה של העיר ירושלים, העשויה אף היא להיגרם מאמנזיה שמקורה בפגיעה מוחית: ”אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. / תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.”

אתייג גם את Yaela3001 בתקווה שתוכל לסייע בשיפור הקטע. בשורות טובות לכל בית ישראל, ליאור पॣ • ב' בחשוון ה'תשפ"ד • 18:58, 16 באוקטובר 2023 (IDT)

אני לא בטוחה שאני רואה פה מה בדיוק המידע אותו אתה מנסה להעביר במסגרת הפסקה: המידע הנוירולוגי על המיקום המוחי של התפקודים באונה הדומיננטית? או שאתה חושב שהתצפית על הקשר בין שיתוק פלג גוף ימני והפרעה בדיבור היתה קיימת בתקופה בה נכתב הפסוק? זה יכול להיות מעניין לגבי ההיסטוריה של הרפואה. אני לא מומחית לפרשנות הכתובים, אבל קרוב לוודאי יש אפשרות לקרוא את הפסוק מתהילים גם בפרשנות פשוטה יותר, ללא התייחסות לפגיעה נוירולוגית ספציפית.

בכל מקרה, לגבי דיוק התיאור הנוירולוגי, לא מדובר פה באמנזיה (הפרעה בזיכרון), אלא באפזיה. ושבץ מוחי הוא רק אחת מהסיבות לצירוף הסימנים, הנובע מהמיקום האנטומי של האזורים התפקודיים. Yaela3001 - שיחה 08:42, 18 באוקטובר 2023 (IDT)

אני

נגד. זה מרגיש לי מאוד כמו מחקר מקורי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 19:40, 19 באוקטובר 2023 (IDT)

אם התיאור כן מדוייק, הקטע טוב לפורטל תנ"ך ולפורטל רפואה. הוא לא מספיק מפתיע עבור הדף הראשי. אז כן, בספר תהילים מופיע תיאור של בעיה רפואית שכיחה. אומרים ישנה - שיחה 19:53, 22 באוקטובר 2023 (IDT)

לא חושב שלכך התכוון המשורר. אייל • שיחה 01:52, 17 בנובמבר 2023 (IST)

אני מתנגד בכל תוקף. הקטע לא אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 11:33, 30 בנובמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 01:14, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הקשר בין מנחם בגין לאריאל שרון[עריכת קוד מקור]

המיילדת של מנחם בגין, לימים מפקד האצ"ל וראש ממשלת ישראל הייתה בלומה שיינרמן, סבתו של אריאל שרון, לימים שר הביטחון בממשלתו של בגין.

מלבד זאת, בעלה של בלומה, מרדכי, היה חבר בבנק הלוואה וחיסכון בברסט ליטובסק יחד עם זאב דב בגין, אביו של מנחם בגין.

יודוקוליס • בואו נדבר • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:44, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

כשהיישוב העברי בישראל מנה פחות מחצי מיליון איש, להרבה מהאנשים האלו היה קשר זה עם זה. אין כאן שום דבר מיוחד. ואם כן היה, אז צירוף מקרים גם לא היה מספיק עבור קטע "הידעת". זו דעתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:55, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה מה שמיוחד פה הוא ששני האנשים האלה יהיו בעתיד שותפים פוליטיים ויעבדו יחד באותו הקבינט, לכן אני חושב שזה יכול להיות רעיון טוב. ועוד שאלה, על סמך מה הסקת את המסקנה שבתקופת היישוב להרבה אנשים היו קשרים זה עם זה? יודוקוליס • בואו נדבר • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:20, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

הסקתי את זה גם מההגיון וגם מהרבה סיפורים על התקופה. לדוגמה, ההורים שלי, שהכירו והתחתנו באמצע שנות השישים, גילו עד מהרה, שהאבות שלהם הכירו זה את זה בשנות השלושים. אחד מהם סיפק פרות לשני. אומרים ישנה - שיחה 14:54, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה לדעתי זה לא אומר שזה תקף גם למקרה הנ"ל, זו עובדה מעניינת שכדאי להוסיפה לפורטל זה. יודוקוליס • בואו נדבר • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:39, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

אז נמתין לדעות של עוד אנשים. אומרים ישנה - שיחה 22:42, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

מנחם בגין גם הסנדק של יריב לוין, גם חמו של רוני מילוא וגם העסיק את אבא של רוני מילא בתור נהג. 2A00:A040:1A4:8F3D:4187:737E:D1B3:366F 22:21, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

וגם לפני שאבא של רוני מילוא ואבא של בנימין נתניהו עיברתו את שמם, היה להם אותו שם משפחה. אומרים ישנה - שיחה 22:06, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

נגד. מסכים עם אומרים ישנה. חמויישֶה - שיחה 13:44, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 01:46, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בום על אורי[עריכת קוד מקור]

לפי תורת היחסות, אף גוף אינו יכול לעבור את מהירות האור בריק. אולם ייתכן תווך, כמו מים, בו האור מואט באופן משמעותי, בעוד שחלקיקים אחרים שומרים על מהירותם הרגילה. לכן חלקיקים אלו יכולים לעבור את מהירות האור, באותו תווך. וכשהם עושים זאת, נפלטת קרינת צ'רנקוב, שהיא התופעה המקבילה של האור לבום על-קולי (רעש שיוצר גוף שחצה את מהירות הקול). כשמביטים בליבת כור גרעיני, קרינה זו נראית לעין האנושית כאור כחול (בתמונה).

.אומרים ישנה - שיחה 21:01, 10 בדצמבר 2023 (IST)

בעד, מעניין. גופיקו (שיחה) 21:06, 10 בדצמבר 2023 (IST)

בעד אייל • שיחה 14:12, 11 בדצמבר 2023 (IST)

בעד חמויישֶה - שיחה 01:07, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 13:15, 27 בדצמבר 2023 (IST)

קטע טוב, אבל הערה קטנה: בום על קולי אינו מאורע חד פעמי בזמן חציית המהירות, אלא כל זמן שהגוף נע מעל למהירות הקול. לכן: „רעש שנוצר כשגוף עובר את מהירות הקול״? Tzafrir - שיחה 14:10, 27 בדצמבר 2023 (IST)

האם אתה מציע להחליף את המילה ״חוצה״ במילה ״עובר״? 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 18:03, 27 בדצמבר 2023 (IST)

תיקנתי. חמויישֶה - שיחה 08:45, 28 בדצמבר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 13:53, 8 בינואר 2024 (IST)

הראשונים שזיהו?[עריכת קוד מקור]

בסוף 1986 הוחלט בעיתון "חדשות" לנבא כיצד תיראה מערכת הבחירות עשר שנים לאחר מכן ומה תהיה הדרך לשם. הגם שרבות מהתחזיות לא התממשו כפי שחזו אותן אתי חסיד, אילן כפיר וחנן קריסטל, בכל הנוגע לזהות המועמדים העתידיים הם דייקו: מי שהיה אז שגריר ישראל באו"ם, בנימין נתניהו, בראשות הליכוד, נגד אלוף פיקוד המרכז באותה עת, אהוד ברק, בראשות המערך. למעשה התחזית הייתה גם מוקדמת מדי – אף על פי שהליכוד בהנהגת נתניהו הרכיבה את הממשלה ב־1996, נתניהו התמודד מול ברק רק ב־1999. לימים גם שיתפו השניים פעולה בממשלה, אך כיום הם נחשבים יריבים מרים.

את הקטע הציע כרסומת ששכח לחתום.

אני

נגד חמויישֶה - שיחה 08:53, 20 ביולי 2023 (IDT)

בעד. הניחוש, שהשגריר באו״ם יתמודד על ראשות הממשלה מול אלוף פיקוד המרכז, זה ניחוש דל סיכוי. נחמד שהוא התממש. אמנם רוב הניחושים האחרים באותה תחזית לא התממשו, ואמנם מליוני ניחושים אחרים בתחזיות אחרות לא מתממשים, אבל זה נחמד. מבחינה הסתברותית, ברור שאם אני אנחש מיליוני ניחושים, אחדים מהם כן יתממשו. אבל זה עדיין נחמד. אפשר לצרף הסתייגות מתורת ההסתברות, אבל לא בטוח שחייבים. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 91.199.94.96 09:58, 20 ביולי 2023 (IDT)

בקטע כתוב שהם דייקו בתחזית, ואז כתוב ש"כידוע" בעצם לא. עוזי ו. - שיחה 10:54, 20 ביולי 2023 (IDT)

אכן. הייתי ער לבעייתיות כשניסחתי, אבל כנראה הפתרון שמצאתי לא מספיק טוב. אני מנסה עכשיו לתקן. כרסומת - שיחה 13:41, 20 ביולי 2023 (IDT)

אני

בעד הקונספט, אם כי זה באמת אולי דורש קצת ליטוש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 16:19, 20 ביולי 2023 (IDT)

מציע את הנוסח הבא:

בסוף שנת 1986, הוחלט בעיתון "חדשות" לנסות ולחזות כיצד תיראה מערכת הבחירות עשור שנים לאחר מכן. העיתונאים אתי חסיד, אילן כפיר וחנן קריסטל נרתמו למשימה, והוציאו תחת ידיהם מסמך עיתונאי מפורט. אמנם, אף אחת מתחזיותיהם לא התממשה במלואה, אך תחזית אחת, לגבי זהותם של מועמד הליכוד ומועמד המערך לראשות הממשלה, התממשה באופן חלקי: על פי התחזית, מי שהיה אז שגריר ישראל באו"ם, בנימין נתניהו, היה עתיד להיות מועמד הליכוד, ומי שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, אהוד ברק, היה עתיד להיות מועמד המערך. בפועל, בבחירות 96' היו המתמודדים בנימין נתניהו מטעם הליכוד ושמעון פרס מטעם העבודה (אחת ממפלגות המערך), אולם, שלוש שנים לאחר מכן, בבחירות 99', המתמודדים לראשות הממשלה היו אכן בנימין נתניהו ואהוד ברק, ממש כפי שחזו העיתונאים 13 שנים קודם.

איך? אביתר ג' • שיחה • 19:30, 23 ביולי 2023 (IDT)

אגב, בתחזית הייתה גם התייחסות לפרס: הם ניבאו שבבחירות 96' הוא "יפרוש לכתוב זכרונות". עוד תחזית שממש לא הוכיחה את עצמה. הבחור התמודד לראשות הממשלה ב-96', ומעולם לא "פרש לכתוב זכרונות" עד מותו. אביתר ג' • שיחה • 19:35, 23 ביולי 2023 (IDT)

בעד הנוסח המלוטש ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 07:13, 24 ביולי 2023 (IDT)

בעד אהבתי את הניסוח המחודש. ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 08:43, 24 ביולי 2023 (IDT)

בעד אפשר גם כך. אומרים ישנה - שיחה 10:21, 24 ביולי 2023 (IDT)

אני עדיין

נגד. נחמד שהם זיהו את זהות המועמדים, אבל זו אנקדוטה עיתונאית נחמדה ותו לא (וגם לא קרה ב-96 שעליה הם דיברו, אלא ב-99). בטח לא עניין אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 14:43, 24 ביולי 2023 (IDT)

אולי אפשר גם לנסח מזה קטע למדור ״הידעת״ של פורטל מתמטיקה. קטע שמסביר, שלכאורה זה מלהיב, שמישהו ניחש משהו דל סיכוי. אבל, למעשה, הניחוש היה רק בערך, והיו עוד הרבה ניחושים שם, שכלום מהם לא התממש. כך, שמבחינת תורת ההסתברות, דווקא כן סביר, שמתוך מאות ניחושים, אחד יתממש בערך. 2A00:A040:199:6208:BCA5:A743:F2B9:D989 08:57, 26 ביולי 2023 (IDT)

אם רוצים לקחת את זה לכיוון כללי יותר: זו דוגמה למעין דרך פעולה של חוזי עתיד: זורקים המון תחזיות, חלק מהן סבירות יחסית אבל לא מאוד מפתיעות, חלק מהן פחות סבירות. אם זורקים מספיק תחזיות, יש סיכוי לא רע שמתישהו אחת מהן תתגשם (לעתים עם התאמות שונות, כמו במקרה שלנו). ואז יש דוגמה לנופף בה שמשך שנים של יכולת הניבוי המופלאה של החזאי. Tzafrir - שיחה 12:57, 26 ביולי 2023 (IDT)

בכל מקרה אי אפשר להשתמש בתמונה הזו שאינה חופשית. Tzafrir - שיחה 16:27, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

נגד מסכים עם חמויישה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:20, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

יש לי! יש לי! יש לי! יש לי!!!

קריקטורת צדודיות בנימין נתניהו ואהוד ברק

בשנת 1986, העיתונאים אתי חסיד, אילן כפיר וחנן קריסטל פרסמו תחזית, לפיה שגריר ישראל באו"ם דאז, בנימין נתניהו, יתמודד תוך עשר שנים על ראשות הממשלה, מטעם הליכוד, נגד אהוד ברק, שהיה אז אלוף פיקוד המרכז. תחזית זו התממשה באיחור קל, בבחירות 1999. על פניו, דיוק תחזית זו נראה דל הסתברות. אולם אין הדבר כך. תחזית זו הייתה אחת מתחזיות רבות מאוד, שפורסמו בידי שלושת העיתונאים לעיל, באותו יום, באותו גיליון, במסמך מפורט. אך אף לא אחת מהתחזיות האחרות התממשה. עניין דומה מבחינת תורת ההסתברות הוא מציאת מסרים סמויים בפזמונים, כשמשמיעים אותם לאחור (מן הסוף להתחלה). מעריצי להקות וזמרים רבים מקשיבים לרבבות משיריהם לאחור, ובבודדים מהם הם מוצאים מסרים כל שהם, וגם אז, לרוב, המסרים עמומים וקשים להבנה. כאשר ג'ימי פייג' מלהקת לד זפלין נשאל על מסרים, שכביכול נמצאו בעת השמעה לאחור של להיטו, מדרגות לגן עדן, הוא השיב, שהיה מסובך מספיק לכתוב את השיר הזה, כך שיהיה לו פירוש נהיר, בעת שמיעתו בכיוון הנכון.

אומרים ישנה - שיחה 15:21, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

חמוד! אהבתי,

בעד, אם כי לדעתי כדאי להחליף את הנקודה שבין ״דל הסתברות״ לבין ״אולם אין הדבר כך״ בפסיק. ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 19:06, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

אני שוקל להסיר את המשפט "כאשר ג'ימי פייג' מלהקת לד זפלין נשאל על מסרים, שכביכול נמצאו בעת השמעה לאחור של להיטו, מדרגות לגן עדן, הוא השיב, שהיה מסובך מספיק לכתוב את השיר הזה, כך שיהיה לו פירוש נהיר, בעת שמיעתו בכיוון הנכון." אומרים ישנה - שיחה 19:58, 14 באוגוסט 2023 (IDT)

אני חושב.ת שלא כדאי להסיר את המשפט הזה, כי הוא מוסיף קצת ביסוס לכל הקטע. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 15:29, 15 באוגוסט 2023 (IDT)

הקשר בין שני חלקי הקטע מעושה ומופרך בעיני. הקטע הראשון לבד לא מחזיק, לדעתי. מה הטעם להציג את החיזוי המדהים אם הוא לא באמת מדהים? חמויישֶה - שיחה 13:50, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

תבנית:החלפת הידעת? לא התקבל חמויישֶה - שיחה 10:54, 9 בינואר 2024 (IST)

משהו מפורטל מוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור]

הרמוניקת זכוכית

הרמוניקת זכוכית היא כלי נגינה, המבוסס על טור של קערות זכוכית בגדלים משתנים, המפיקות צליל בחיכוך עם באצבעות רטובות. טכניקת ההפקת הצליל מהכלי דומה להפקת צליל על ידי שיפשוף אצבע רטובה על שפת כוס זכוכית. הרמוניקת הזכוכית הומצאה בשנת 1761 על ידי המדען ומושל פנסילבניה, בנג'מין פרנקלין, לאחר שצפה במוזיקאי מנגן על מערכת כוסות, בה השוני בין צלילי הכוסות הושג במילוי כל כוס בכמות מים שונה - נבל זכוכית, ולא בשינוי גדלי הכוסות. כמאה מלחינים כתבו יצירות עבור כלי זה, ביניהם מוצרט, הנדל, בטהובן וריכרד שטראוס.

אומרים ישנה - שיחה 15:00, 12 באפריל 2023 (IDT)

מגניב! יש לי תמונה שצילמתי של הכלי שממוקם בבית של בנג׳מין פרנקלין בפנסילבניה אם תרצה שאעלה 😁 ‏Saifunny‏ ∞ שיחה 15:37, 12 באפריל 2023 (IDT)

סבבה. אומרים ישנה - שיחה 15:56, 12 באפריל 2023 (IDT)

בעד. כוסות, ולא כוסי, אני צודק? חמויישֶה - שיחה 09:57, 19 באפריל 2023 (IDT)

טופל 2A0D:6FC7:33F:DB0A:B0C7:4F45:F52B:E292 09:35, 20 באפריל 2023 (IDT)

בעד. SigTif - שיחה 18:19, 12 בדצמבר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 10:56, 9 בינואר 2024 (IST)

"שער יד האלוהים" שהעשיר את מבצעי הטעויות שהובילו אליו[עריכת קוד מקור]

משחק רבע הגמר של מונדיאל 1986 בכדורגל בין אנגליה וארגנטינה, שהניב את "שער יד האלוהים" שהבקיע הכדורגלן הארגנטינאי דייגו ארמנדו מראדונה בעזרת ידו, הותיר אחריו פריטי אספנות שהעשירו דווקא את מבצעי הטעויות שהובילו לאותו השער. מראדונה העניק בסיום המשחק את חולצתו לקשר נבחרת אנגליה סטיב הודג', שנכשל בהרחקת הכדור במהלך שהוביל לשער; הודג' מכר את החולצה במכירה פומבית ב-2022 במחיר של 7,142,500 לירות סטרלינג, ששבר את השיא למחיר הגבוה ביותר בו נמכרה חולצת משחק בהיסטוריה. כדור המשחק, שגם שוויו הוערך בסכום של שבע ספרות, נותר בידי שופט המשחק שאישר בטעות את השער, עלי בן נאסר מטוניסיה; בן נאסר ניסה גם הוא למכור את הפריט שנותר בידיו במכירה פומבית, אך למרות הצעות שהגיעו עד 2 מיליון לירות סטרלינג סירב לבסוף למכור את הכדור.

מקורות - בערך שער יד האלוהים. לצערי אין תמונה חופשית של האירוע, יש תמונה בשימוש הוגן בערך עצמו. Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 01:43, 29 בנובמבר 2023 (IST)

בערך האנגלי יש תמונה בשימוש חופשי אך היא פחות מוצלחת ולא רואים בה את הנגיעה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:38, 30 בנובמבר 2023 (IST)

אהבתי,

בעד. חמויישֶה - שיחה 11:31, 30 בנובמבר 2023 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 17:38, 30 בנובמבר 2023 (IST)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:06, 7 בדצמבר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 14:06, 4 בפברואר 2024 (IST)

ביל מורגן[עריכת קוד מקור]

ב-1999 היה מעורב ביל מורגן, נהג משאית אוסטרלי, בתאונת דרכים, בה נפצע קל. אולם התרופות שנטל לצורך טיפול בפצעיו גרמו לו להתקף אלרגי חריף, שבעקבותיו לקה בהתקף לב, הוכרז כמת למשך רבע שעה, אך הראה סימני חיים והיה שרוי בתרדמת במשך כמעט שבועיים. לאחר שהתעורר מתרדמתו, נתקל מורגן בחברתו שישבה על יד מיטתו, החליט להציע לה נישואין, והיא השיבה בחיוב. מורגן היה נלהב כל כך והחליט לקנות כרטיס לוטו, וזכה במכונית בשווי של כמעט 20 אלף דולר. לאחר מכן החליט ערוץ חדשות לשדר כתבה על כך. בכתבה נתבקש מורגן לקנות כרטיס לוטו ולשחזר את תגובתו לאחר שגילה שזכה בפרס. מורגן עשה זאת, וזכה ברבע מיליון דולר. הוא כל כך התרגש, עד כדי כך שפחד לקבל שוב התקף לב.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:23, 13 בינואר 2024 (IST)

נחמד. מה מקור המידע? 2A00:A041:E07F:CDB4:706F:867E:8C24:B3B6‏ 06:44, 14 בינואר 2024 (IST)

זה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:51, 14 בינואר 2024 (IST)

זה לא עוסק במידע שנמצא בערכי ויקיפדיה. אני נגד. Tzafrir - שיחה 16:18, 14 בינואר 2024 (IST)

@Tzafrir ממתי נקבע שקטעי הידעת צריכים לעסוק במידע שנמצא בערכי ויקיפדיה? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:03, 14 בינואר 2024 (IST)

עדיף לצרף את המידע לויקיפדיה. אם לא הולך בתוך ערך, אז לפחות בקישורית חיצונית מתוך ערך. עקרונית, מטרת המיזם היא גימיק לערכים. 2A0D:6FC7:505:39D1:6091:AF58:95A6:4145‏ 17:27, 15 בינואר 2024 (IST)

צפריר צודק. אנחנו לא מספרים לקוראים שלנו סתם אנקדוטות. אנחנו מחפשים להעביר להם מידע אנציקלופדי מעניין שאולי הם לא מכירים. אגב, לפי המקור שהבאת, הוא זכה ברבע מיליון דולר, לא 250 מיליון. חמויישֶה - שיחה 12:07, 16 בינואר 2024 (IST)

@חמויישה תוקן. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:10, 16 בינואר 2024 (IST)

יש גם משהו יותר פשוט: קטע הידעת עצמו לא יכול להיות המקור למידע. המקור למידע צריך להיות הערכים שמקושרים ממנו. Tzafrir - שיחה 13:02, 17 בינואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 15:17, 15 בפברואר 2024 (IST)

דראפטומניה[עריכת קוד מקור]

באמצע המאה ה-19 הייתה העבדות בארצות הברית בשיאה, ועמה הויכוח הציבורי והפוליטי סביבה. מתנגדי העבדות הציגו את היחס הלא אנושי לעבדים ואת העוול שבנטילת חירותו של אדם אחר. תומכי העבדות טענו לעומתם, שמצבו של האדם השחור טוב יותר כאשר הוא עבד, וכי מצב העבדות הוא המצב הטבעי עבורו. אחד משיאיה של תפיסה זו התבטא בתפיסה פסאודו-מדעית, כביכול פסיכיאטרית, שנקראה דראפטומניה. על פי תיאוריה זו, שאותה הגה הרופא ד"ר סמואל א. קארטרייט, רצונו של עבד לברוח מעבדותו ולהיות בן חורין היא למעשה סוג של מחלת נפש, וכי עבד בורח נוהג בניגוד למוסר ומאבד את שפיותו. הוא טען כי ביחס לאדם הלבן יש לאדם השחור מוח וריאות קטנים; דבר זה מביא, לפי התיאוריה, לשוני פסיכולוגי הגורם לאדם השחור "לאהוב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. "דראפטומניה" הפכה מבחינה היסטורית לאחת הדוגמאות המקובלות של "פסאודו-מדע" ו"מדע גזעני".

מקור: הערך בנושא. קלונימוס - שיחה 17:04, 6 בפברואר 2024 (IST)

אמנם אני לא מתנגד, אבל משום מה זה הזכיר לי מאד את תבנית:הידעת? 019 שעוסק בהיסטריה נשית, פסאודו-מדע אחר מתקופה קרובה. חמויישֶה - שיחה 13:09, 8 בפברואר 2024 (IST)

רעיון ההיסטריה הנשית לא היה פסבדו מדע. הוא היה שגיאה חמורה של המדע האמתי. אומרים ישנה - שיחה 17:21, 8 בפברואר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 17:23, 8 בפברואר 2024 (IST)

בעד קטע מעניין שכתוב מצוין. ‏Saifunny‏ ♫𝄢 שיחה 17:25, 8 בפברואר 2024 (IST)

חמויישֶה - שיחה 12:16, 19 בפברואר 2024 (IST)

זלמן יש לו ספרייה[עריכת קוד מקור]

עם עליית הנאצים לשלטון, הצליח זלמן שוקן למלט כמעט את כל אוסף ספריו מברלין, והקים את ספריית שוקן, בירושלים. היסטוריונים ופילוסופים קיבלו מלגות כדי לעיין באלפי התמלילים העתיקים שבה, ומלומדים מפורסמים הרצו בה. גרשם שלום, שהיו לו 25 אלף ספרי יהדות משל עצמו, נהג לבקר בספרייה כדי ללמוד מכתבי היד הנדירים בה, על יהדות. שוקן סירב להצעת האוניברסיטה העברית לקבלת תואר דוקטור לשם כבוד בזכות מפעלו זה, בתנאי שיתרום לה את ספריו. בסופו של דבר, מכרו יורשיו חלק ניכר מאוצרות הספרייה, בגרמניה^[1], ואת יתרתה, עם הבניין שבו שכנה, העניקו לבית מדרש קונסרבטיבי. וזה ממשיך להציגה לציבור, תחת מגבלות מאבטחי מעון ראש הממשלה הסמוך.

אומרים ישנה - שיחה 21:27, 2 בפברואר 2024 (IST)

מתלבט יכול להתאים לפורטל:ירושלים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:18, 2 בפברואר 2024 (IST)

זה לא אמור להיות משהו קוריוזי יותר? אייל • שיחה 15:12, 4 בפברואר 2024 (IST)

טוב. אם שני אנשים חושבים שהקטע לא מספיק מפתיע, אני מוותר עליו. שישאר רק בכמה פוטרלים, ולא יגיע לעמוד הראשי. אומרים ישנה - שיחה 17:41, 4 בפברואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 12:18, 19 בפברואר 2024 (IST)

הצמח שהגיע בארגזי תחמושת לארץ ישראל[עריכת קוד מקור]

אחד מהשיחים הנפוצים בחלק הדרומי של ישראל הוא הקוכיה ההודית. בחודשי הסתיו והחורף ניתן לצפות בכדורים היבשים הגדולים של השיח כשהם צמודים לתעלות בצידי הכבישים לאחר שניתקו מהקרקע והתגלגלו ברוח, ובאופן זה הפיצו את זרעיהם. השיח הוא צמח פולש והדרך בה הגיע השיח לארץ ישראל איננה ברורה בוודאות. הסברה השלטת היא שזרעי הקוכיה ההודית הגיעו מהודו לאוסטרליה ומשם למצרים התחתונה במטרה לשמש כצמח מרעה. גבעוליה המסועפים והרכים שימשו לריפוד ארגזי התחמושת של חיל המשלוח המצרי לארץ ישראל ב-1948. כשפורקו הארגזים במהלך הקרבות בנגב במלחמת העצמאות, ועם השלל שנותר בתום המלחמה, נפוצו זרעי השיח בנגב הצפוני והתפשטו משם לאזורים נוספים בישראל.

The devious diese שכח לחתום

החומר טוב. אני מציע לספר את הסיפור בדרך מפתיעה יותר. למשל כך:

מקובל לחשוב שפלישת חיל המשלוח המצרי לארץ ישראל במלחמת העצמאות נהדפה, ושהמצרים לא הצליחו להשתקע בארץ. אולם אין הדבר מדויק. ארגזי התחמושת של חיילים אלו רופדו בגבעולים המסועפים והרכים של שיח הקוכיה ההודית (בתמונה), שהיה נריד מאוד אז בארץ. זרעיו פרצו והתפזרו מארגזי התחמושת, והצמח הפך בישראל למין פולש נפוץ ומשגשג מאוד.

אומרים ישנה - שיחה 18:04, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

הניסוח הזה נראה לי טיפה מגזים. אייל • שיחה 01:53, 17 בנובמבר 2023 (IST)

מסכים עם אייל. אין צורך בכותרות מפוצצות או הקדמות שמביאות אכזבה. הקטע המקורי נחמד מספיק. חמויישֶה - שיחה 11:36, 30 בנובמבר 2023 (IST)

בעד הקטע המקורי. גופיקו (שיחה) 21:10, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעד שני הקטעים טובים בעיני. SigTif - שיחה 18:04, 12 בדצמבר 2023 (IST)

נבחרה ההצעה המקורית. חמויישֶה - שיחה 14:16, 19 בפברואר 2024 (IST)

קולומבוס לא גילה את אמריקה[עריכת קוד מקור]

בניגוד לטעות נפוצה, כריסטופר קולומבוס לא היה האירופאי הראשון שהגיע ליבשת אמריקה – הראשון היה כנראה לייף אייריקסון בראש מסע של ויקינגים בסביבות 1000 לספירה. למעשה, מעולם לא ידע קולומבוס כי הגיע ליבשת אמריקה, וסבר עד יומו האחרון כי מצא את הנתיב הימי להודו, בעת שהראשון שהבין שמדובר ביבשת שאינה מוכרת לאירופה היה אמריגו וספוצ'י (ששנים רבות לאחר מכן היבשת החדשה נקראה על שמו: "אמריקה"). עם זאת, האדמה שגילה קולומבוס בעת הפלגתו הראשונה מערבה היא הגילוי המתועד והמוכח הראשון של יבשת אמריקה על ידי בני אירופה.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:36, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

נגמה לי שכבר יש קטע כזה 2A00:A041:E07F:DCE9:2916:3F31:BA23:725C 10:03, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

למעשה, הסיפור קצת יותר מסובך. מסעותיו של וספוצ’י תועדו בספר שהיה די פופולרי (יחסית) באותה תקופה וגם עזר לקבע את שמו כגיבור על חשבון קולומבוס. הספר כולל תיעוד (בצורת מכתבים ממנו) על ארבעה מסעות שלו לעולם החדש. שניים מהם, כולל הראשון, בשנת 1497, מזויפים. Tzafrir - שיחה 11:35, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לאנונימי, שכנראה זה @אומרים ישנה, בדקתי ואין קטע כזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:24, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

סליחה. 2A00:A041:E07F:DCE9:4CF5:A8CA:AFD8:D52D 13:46, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

אני

נגד. הנושא ידוע ונדוש. לדעתי כבר יש יותר אנשים שיודעים שקולומבוס לא גילה את אמריקה מאשר אנשים ששמעו על קולומבוס. אני מניח שזו הסיבה שאנונימי חשב שכבר קיים קטע כזה. חמויישֶה - שיחה 01:18, 12 בדצמבר 2023 (IST)

לא משנה, ראיתי שכבר יש קטע בנושא. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:15, 23 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 14:20, 19 בפברואר 2024 (IST)

מקום מגוריו החדש של נתן אלתרמן[עריכת קוד מקור]

בשנת 1955 עמד המשורר נתן אלתרמן לעבור לדירה בשדרות נורדאו בתל אביב. מששמע ראש הממשלה דוד בן-גוריון שסביבת מגוריו החדשה של אלתרמן לא יכולה לספק לו את השקט הדרוש לעבודתו, ביקש מעוזריו להציע לו להתגורר באזור שבכלל נועד לחיילי צה"ל בשירות קבע. שמעון פרס העביר את ההצעה אלתרמן, והוא סירב. אלתרמן התגורר בשדרות נורדאו עד למותו ב-1970.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:42, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

לדעתי לא מספיק מעניין. הרבה הצעות משונות עולות על הפרק אצל הרבה אנשים שונים. אם הוא היה עובר להתגורר שם יכול להיות שזה היה שווה קטע הידעת.. 2001:4DF7:3:D7F8:1927:8173:A09E:F53B 15:25, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

לשם שינוי, האלמוני אינו אני. אם כי אני מסכים עם האלמוני. אומרים ישנה - שיחה 19:20, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה האם אתה מכיר מקרים נוספים שבהם ראש הממשלה בכבודו ובעצמו מציע למשורר דירה באזור שמיועד לחיילי צה"ל רק בגלל שהתנאים בדירתו הנוכחית לא תואמים לו? זה לא חריג? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:08, 4 בספטמבר 2023 (IDT)

אני מכיר הרבה רעיונות, שלא התממשו. אחד מעוזרים של בן גוריון דיווח, שאחרי מלחמת ששת הימים בן גוריון הציע להפיל לא רק ר״ת ההפרדה בין מזרח ומערב ירושלים, אלא גם את חומות ירושלים העתיקות. דונלד טראמפ ניסה להקים חומה בין ארצות הברית למקסיקו, והיא אפילו לא הגיעה לשלב התכנון…. 2A00:A040:1A4:8F3D:4D8A:38A5:682E:1AD1 06:28, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

אני ה'אלמוני' שהגיב. יש סיפור על פוטין ששמע על כך שהמורה שאהב בלידותו חיה בישראל בעוני והחליט לגמול לה וקנה לה דירה בתל אביב. לא יודע כמה מהסיפור הוא נכון ואיך אפשר לאמת אותו, אבל הוא פורסם בכל מיני מקומות (למשל [8]). לדעתי זה יותר מעניין. Matankic - שיחה 12:45, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

מסכים עם המגיבים. משהו שקרה. חמויישֶה - שיחה 01:29, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה - שיחה 11:43, 20 בפברואר 2024 (IST)

מלחמת שמות[עריכת קוד מקור]

בשנת 1967 קם על גבול לבנון מושב חדש בשם זרעית. הוא היה אחד מקבוצת יישובים בעלי שמות שקשורים לאדמה ולעבודת האדמה: אדמית, נטועה, שתולה - וזרעית. אבל בתום שנתיים מהקמתו, נזכרו בקרן הקיימת שאת הכסף להקמת המושב תרם אמריקני, ויליאם (ישראל) רוזנוולד שמו, ודרשו לקרוא ליישוב על שמו - כפר רוזנוולד. חברי המושב החדש, כולם בני מושבים ותיקים בגליל, התקוממו. הם סרבו לקבל דואר תחת השם החדש, עקרו את השלט החדש, ואפילו ויתרו על כל כספי התרומה, והסכימו להחזיר לקרן הקיימת 30 אלף דולר, סכום עצום במונחי הימים ההם, בתמורה לשמם הישן. כאן התערבה ועדת השמות הממשלתית, השיבה לחברי המושב את השם זרעית, וגם בישרה לראשי הקרן הקיימת שההבטחה לתורם קוימה. בשם זרעית, הסביר יושב ראש הוועדה, הגיאוגרף יהודה זיו, מסתתרות ראשי התיבות: זכר רוזנוולד עימנו יהיה תמיד.

Tirtsah.Arzi - שיחה 19:56, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד, חמוד מאוד ‏Saifunny‏ 𐫱 שיחה 20:06, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד בר 👻 שיחה 20:08, 28 באוגוסט 2023 (IDT)

בהחלט. לדעתי הוספנו קטע כזה בעבר, אך אינני מוצא אותו. הנה הדיון שבעקבותיו התקבל הקטע. ‏עמיחי • שיחה 11:37, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

מצאתי רק בפורטלים פורטל:ישראל/הידעת?/41 ובחידות בפורטל גיאוגרפיה, פורטל:גאוגרפיה/חידה/7.

2A00:A040:199:6208:31E9:1B02:3836:C63E 16:35, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד, ואהייה עוד יותר בעד, אם תובא תגובת התורם. אומרים ישנה - שיחה 13:49, 29 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 13:28, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

ערכתי תחקירון, שכלל כמובן את האתר של קק"ל, ככל שהצלחתי להבין, אי אפשר להגיע את הארכיון שלהם ברשת, ולא הצלחתי למצוא את תגובת התורם רוזנוולד.Tirtsah.Arzi - שיחה 19:10, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 00:20, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד כמובן, בתנאי שלא מופיע כבר. בהקשר זה, גם לעלי זהב סיפור נחמד: היישוב נקרא באופן יצירתי על שמה של עליזה בגין, אשתו של מנחם בגין. אביתר ג' • שיחה • 12:03, 5 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:18, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעד, מקסים. SigTif - שיחה 18:10, 12 בדצמבר 2023 (IST)

חמויישֶה - שיחה 12:50, 20 בפברואר 2024 (IST)

חד וחלק - הגיליוטינה שרדה את המהפכה הצרפתית[עריכת קוד מקור]

במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור, שהנהיג רובספייר, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה, האחרון בהם היה רובספייר עצמו. אולם הוצאתו להורג הביאה רק את סוף שלטון הטרור. לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו בה להורג בצרפת, גם אחרי המהפכה הצרפתית – האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד, לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. גרמניה הנאצית רצחה בעזרתן 20,000 איש.

אומרים ישנה - שיחה 20:43, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

קטע טוב. גילגמש • שיחה 21:15, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

ראשית כל, נדרש תיקון קטן: לפי הערך w:Maximilien Robespierre, הוא לא היה האחרון שהוצא להורג: הוציאו להורג את רובפסייר וקבוצה של 20 מתומכיו. הוא היה העשירי בקבוצה שהולך לגיליוטינה. מעבר לכך אין לי מושג אם לא היו הוצאות להורג בערים אחרות שהמשיכו עוד כמה ימים גם לאחר המהפכה בפריז.

מעבר לכך, אני לא מרוצה במיוחד ממה שנרמז מהנוסח. הגיליוטינה הייתה, בעיני בני התקופה, דרך הומנית ומסודרת יותר להוצאה להורג מאשר תליה או עריפת ראש. בקטע הזה יש סנטימנט של התנגדות לגיליוטינה, אבל ההתנגדות צריכה להיות לעונש המוות. כתרגיל, דמיינו שהגיליוטינה לא הייתה מומצאת והיו ממשיכים להוציא להורג אנשים בתליה. Tzafrir - שיחה 21:09, 11 בספטמבר 2021 (IDT)

מנסה לנסח מחדש בעקבות הערותיו של Tzafrir:

הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בצרפת ב1789, כאמצעי הומני להוצאה להורג. באמצעות המכשיר, כך נטען, תתבצע ההוצאה להורג ללא כאבים, ותהיה שוויונית, בניגוד לדרכי ההוצאה להורג השונות בין המעמדות שנהגו עד אז. במהלך המהפכה הצרפתית, בתקופת שלטון הטרור שהנהיג רובספייר, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ובהם רובספייר עצמו. הוצאתו להורג הביאה את סוף שלטון הטרור אך לא את סוף השימוש בגיליוטינה. אנשים רבים הוצאו באמצעותה להורג גם אחרי המהפכה הצרפתית, האחרון שבהם בשנת 1977, ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. אחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 הוציא להורג במהלך הקריירה למעלה מ-300 איש. הוא עצמו ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות: בגרמניה הנאצית נרצחו באמצעותן 20,000 איש.

קלונימוס - שיחה 10:04, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

עכשיו הקטע טוב. יכול להיות שהמשפט האחרון מיותר. Tzafrir - שיחה 11:41, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

בקריאה שניה, מסכים אתך. זה קצת לא קשור. קלונימוס - שיחה 11:53, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

הפוך. צריך לחדד. הקטע מנסה לומר, שאנשים מזהים את הגיליוטינה עם שלטון הטרור של המהפכה הצרפתית, אבל היא לא קשורה לטרור ולא למהפכה הצפתית. היא גם שרדה את המהפכה, וגם לא השליטה טרור. המשפט האחרון אומר, שהיא גם לא בהכרח צרפתית. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

אם כבר...

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשי כ-17,000 איש בגיליוטינה - אחד האחרונים בהם היה רובספייר עצמו. על כן נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור היה קלות שליחת האנשים להוצאה להורג והמסיבות בהוצאות להורג - לא שיטת ההריגה. מה גם, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליטינות 183 שנים אחרי סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 - ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שנשחק מעודף עבודה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אומרים ישנה - שיחה 14:40, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

הייתי משנה קצת את המשפט לגבי האב שנשחק מעודף עבודה. נשמע כאילו האב קיבל דלקת בגידי האצבעות המושכות את המיתר המפעיל את להב הגיליוטינה, משל היה מתכנת שתקתק יותר מדי זמן על המקלדת. בפועל, מה שקרה היה שהוא חטף התקף חרדה מאישה שהתפשטה מולו לפני הוצאתה להורג. בעקבות זה הוא הצהיר שלא יערוף בגיליוטינה את ראשיהן של נשים. לאחר מכן, הותזה עליו כמות גדולה של דם מאדם אחר שהוצא להורג, מה שגרם לו לפתח המטופוביה קשה ולפרוש מן המקצוע. נוסף על כך, בימי שלטון הטרור של רובספייר, הובעה ביקורת על כך שהקלות והמהירות של הפעלתה של הגיליוטינה (במקרה מסוים הוצאו להורג 21 איש תוך 38 דקות, פחות מ-2 דקות לאדם), היא היא זו שתרמה לזילות בחיי אדם ולאותה "קלות שליחת אנשים להוצאה להורג", מה שאומר שישנו דווקא קשר ברור בין "שיטת ההריגה" לשלטון הטרור של רובספייר. הנה הנוסח שאני הייתי מעדיף:

בתקופת שלטון הטרור של רובספייר, במהלך המהפכה הצרפתית, נערפו ראשיהם של כ-17,000 איש בגיליוטינה, ואחד האחרונים שבהם היה רובספייר עצמו. על כן, נוטים לראות בגיליוטינה עצמה את סמל שלטון הטרור של רובספייר. אולם הגיליוטינה הוכנסה לשימוש בכדי שההוצאות להורג יגרמו פחות סבל לנידון. הטרור הגיע בעיקר מן הקלות שבה שלח רובספייר להורג את כל מי שלדעתו סיכנו את המהפכה, ומן ההילולות שהיו נערכות במהלך ההוצאות להורג. מה עוד, שצרפת המשיכה להשתמש בגיליוטינות 183 שנה לאחר סוף שלטון הטרור. אחרון המומתים בה שם היה בשנת 1977 – ארבע שנים בלבד לפני ביטול עונש המוות במדינה. לאחד ממפעילי הגיליוטינה בצרפת של המאה ה-20 היה הספק של 300 ראשים בקריירה, והוא ירש את משרתו מאביו, שלקה בעקבות ההוצאות להורג בהתקף חרדה ובהמטופוביה. גם מחוץ לצרפת הופעלו גיליוטינות. שלטון הטרור של גרמניה הנאצית רצח בעזרתן יותר אנשים מרובספייר.

אביתר ג' • שיחה • 17:40, 26 באפריל 2022 (IDT)

סבבה. אומרים ישנה - שיחה 23:33, 26 באפריל 2022 (IDT)

אני

בעד. חמויישֶה - שיחה 10:28, 30 בינואר 2023 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:56, 22 בפברואר 2024 (IST)

^ אתר ספריית שוקן

[אתרשוקן-1] אתר ספריית שוקן

[1]