זכויות אדם בסיסיות
זכויות אדם בסיסיות, או זכויות יסוד (באנגלית: Fundamental Rights או Fundamental Freedoms) הן זכויות אדם המוגנות במיוחד מפני הפרה. זכויות אלה מצוינות במפורש בחוקה של מדינות רבות ובמשפט הבינלאומי, ונועדו להבטיח שכל מדינה תעניק לאזרחיה מספר זכויות בסיסיות.
עם זאת, על פי דו"חות האו"ם משנת 2019, התרחשו מאות מקרים בעולם שבהם הופרו זכויות יסוד במדינות רבות, בהם 30 מקרים של היעלמות כפויה ו-357 מקרי רצח.
כלל זכויות האדם מקודמות ברשימת יעדי הפיתוח של האו״ם, וזכויות אדם בסיסיות מוזכרות ביעד מספר 16 ברשימה.
רשימת זכויות אדם בסיסיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזכויות להלן מוכרות כזכויות אדם בסיסיות ברחבי העולם. הן חלק מההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, האמנה האירופית לזכויות אדם, ואמנות רבות אחרות.
- הזכות להגדרה עצמית
- הזכות לחירות האדם
- הזכות להליך הוגן
- חופש התנועה
- הזכות לפרטיות
- חירות המחשבה
- חופש דת
- חופש הביטוי
- חופש ההתאספות
- חופש ההתאגדות
זכויות אדם בסיסיות הן חלק מהחוקה במדינות רבות, ובין היתר מופיעות במלואן בחוקות של אוסטריה, גרמניה, קנדה ושווייץ. חוקת הודו מונה שמונה זכויות אדם בסיסיות החופפות ברובן לזכויות היסוד שנמנו לעיל.
חוקת ארצות הברית כוללת את זכויות האדם הבסיסיות ובנוסף להן זכויות אחרות, בהן הזכות לנסוע בין מדינות, זכות ההורים לגדל את ילדיהם, הזכות לנישואין והזכות להגנה עצמית.
במהלך "עידן לוכנר" נחשב גם חופש החוזים כזכות יסוד בארצות הברית, והפרת חופש זה נחשבה לאירוע חריג. מצב זה השתנה בשנת 1937 עקב פסיקת בית המשפט העליון בעתירת וסט קוסט נגד פאריש (אנ') לפיה המחוקק רשאי להגביל את חופש החוזים אם הדבר נועד להגן על הקהילה, הבריאות, הביטחון או למנוע פגיעה בקבוצת אוכלוסייה חלשה.
באירופה נכתבה בשנת 2000 מגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופי וכלולות בה כל זכויות האדם הבסיסיות. המגילה קיבלה תוקף חוקי בשנת 2009 עם אשרור אמנת ליסבון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכויות האדם מוזכרות לראשונה בהיסטוריה במגנה כרטה, כתב זכויות שניתן באנגליה במאה ה-13. זכויות אלה באו לידי ביטוי לאחר מכן במספר הסכמים והצהרות בהולנד, ארצות הברית וצרפת. מהמאה ה-19 ואילך אימצו שאר מדינות העולם מדיניות הכוללת זכויות אדם בסיסיות, וכיום הן חלק מהחוקה במדינות רבות.
בריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן למצוא את שורשי זכויות היסוד במגנה כרטה, כתב הזכויות שהוענק בשנת 1215 על ידי ג'ון, מלך אנגליה. סעיפים 39 ו-40 מגבילים את כוחו של השלטון המלוכני, מפרטים את זכויות הפרט בהתאם לחוק ומבטיחים הגנה משפטית מפני צעדים שרירותיים של השלטון. על בסיס המגנה כרטה נחקקו בבריטניה חוקים נוספים בנושא זכויות האדם, בהם הביאס קורפוס (1679) וחוק הזכויות (1689).
הולנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכויות אדם בסיסיות מופיעות בהסכם בין ארצות השפלה הדרומיות משנת 1572 שהוביל לעצמאות הולנד. בהסכם, שנחתם בדורדרכט, הוכר וילם הראשון, נסיך אורנז' כמושל הולנד, המחויב לזכויות האדם של תושביה.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתב הזכויות של וירג'יניה (אנ') משנת 1776 קובע כי כל בני האדם שווים וחופשיים, ולא ניתן לפגוע בחייהם וברכושם. הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שנכתבה באותה שנה, מונה זכויות אדם בסיסיות נוספות.
עשרת התיקונים הראשונים לחוקת ארצות הברית מרחיבים עוד יותר את זכויות האזרח. תיקונים אלה אושררו ב-15 בדצמבר 1791 ומכונים מגילת הזכויות של ארצות הברית.
צרפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצהרת זכויות האדם והאזרח היא אחד ממסמכי היסוד של המהפכה הצרפתית. ההצהרה מגדירה את זכויות הפרט ואת הזכויות הקולקטיביות של האומה. ההצהרה התקבלה ב-26 באוגוסט 1789 על ידי האספה המכוננת הלאומית, כצעד ראשון לקראת כתיבת חוקה.
ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לישראל אין חוקה, אך מגילת העצמאות קובעת שמדינת ישראל תנקוט בזכויות אדם רבות כגון פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, המדינה תפעל על פי יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך וְתרבות; תשמור את המקומות הקדושים של כל הדתות; וְתהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
האוניברסליות של זכויות היסוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]זכויות היסוד מקובלות בכל המדינות במידה זו או אחרת. קיימים מספר מוסדות בינלאומיים ליישוב מחלוקות בנושאי זכויות אדם, בהם בית הדין האירופי לזכויות אדם ובית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם.
בנוסף לחוקות של מדינות, זכויות היסוד מוגנות גם באמצעות אמנות בינלאומיות. להלן האמנות העיקריות בנושא זה.
אמנות והכרזות של האו"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (1948)
- האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות (1966)
- האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (1966)
- אמנת זכויות הילד (1989)
- הצהרת וינה (אנ') (1993)
- האמנה נגד עינויים (1984)
אמנות של ארגוני מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האמנה האפריקאית בדבר זכויות אדם ועמים (1981)
- האמנה הערבית לזכויות האדם (אנ') (2004)
- האמנה האמריקאית לזכויות אדם (1969)
- אמנת זכויות האדם של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (אנ') (2012)
- האמנה האירופית לזכויות אדם (1950)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]