טומאת עיסוק בחטאות
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
בהלכות טומאה וטהרה עיסוק בחטאת מסוג חטאת פנימית מטמאה את האדם העוסק בה אף ללא מגע בחטאת, בין בנשיאתו ובין בשרפתו. טומאה זו חלה גם על המתעסק בשעיר המשתלח ובפרה אדומה.
המקורת בפסוקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרים הנעשים בתוך ההיכל ושעיר המשתלח
[עריכת קוד מקור | עריכה]וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה. וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ בָאֵשׁ אֶת עֹרֹתָם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת פִּרְשָׁם. וְהַשֹּׂרֵף אֹתָם יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה.
כאשר שאר החטאות הנעשות בפנים שהם לא נעשות ביום כיפור נלמדים בהיקש מהמילים חטאת לפי דעת ר' יהודה, ואילו רבי לומד זאת מבנין אב מהפסוק "אשר הובא את דמם לכפר בקודש" שכל מה שדמו ניתן בתוך ההיכל מטמאה כמו חטאות יום כיפור[1]
פרה אדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה. וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב. וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב. וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא. וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב ...
פרטי הדינים[2]
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל אדם שמתעסק עם החטאות נטמא ונהיה ראשון לטומאה ואף מטמא כלים שהוא נוגע בהם באותו זמן שהוא מתעסק (מטמא בגדים). טומאה זאת נקראת גם טומאה בחיבורים. כאשר טומאה זו מגיעה מ"התעסקות" בלבד ואין משמעות לנגיעה בחטאות עצמן בטומאה זו, כדוגמת אדם שסוחב את הפר נטמא, אך אדם שנגע בפר באותו זמן שלא לצורך הסחיבה אינו נטמא כלל. רק כאשר העיסוק בחטאות נעשה כמו שצריך על פי ההלכה, רק אז הטומאה חלה, אך אם לא התקיים אחד הפרטים המעכבים את המצווה, החטאות אינן מטמאות כלל, לדוגמה, אם הייתה מחשבת פיגול באחד הנשרפים בפנים, או אם הפרה האדומה נשחטה שלא על ידי כהן.
כאשר ההתעסקות בכל אחד מהם והזמן משתנה בין חטאת לחטאת:
הפרים הנשרפים שהם: פר ושעיר של יום הכיפורים, פר חטאת הבא על כל המצוות שמביא כהן גדול, פר העלם דבר שמביא הציבור, ושעיר שמביא ציבור על עבודה זרה. העיסוק הוא: נשיאה[3], או עיסוק בהבערת האש אחרי שנדלקה עד שיהפך הכל לאפר.
שעיר לעזאזל כל זמן שהוא מתעסק בלשלח אותו לעזאזל, כאשר הטומאה חלה משעה שיוצא מחומת ירושלים ועד שמשליך אותו מהצוק.
בשריפת הפרה האדומה כל אדם שעוסק בתהליך בשחיטתה, בהזאת הדם (לכיון ההיכל), בהשלכת הארז האיזוב ושני התולעת לאש בזמן שרפת הפרה, ובאיסוף האפר ועד שגומרים לאסוף את כל האפר, ואף מי ששומר בשעת העשייה ולא עושה כלום נטמא[4].
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תורת כהנים ויקרא פרשה ה פסוק כו אות ד וספר טהרה, הלכות פרה אדומה, פרק ה', הלכה ד'
- ^ ספר טהרה, הלכות פרה אדומה, פרק ה'
- ^ כאשר בתוך העזרה הפרים והשעירים אינם מטמאים אלא רק מחוצה להספר טהרה, הלכות פרה אדומה, פרק ה', הלכה ה'
- ^ טומאה זו היא רק מדרבנן כיוון שחוששים שעלול להתעסק בה (ספר טהרה, הלכות פרה אדומה, פרק ה', הלכה א')
טומאה וטהרה ביהדות | ||
---|---|---|
דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) | |
דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים |