ולד הטומאה
בדיני טומאה וטהרה, ולד הטומאה הוא דבר שנטמא מכח אב הטומאה.
מקורות בתורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור התורני למושג ראשון לטומאה מופיע בספר במדבר; ”וכל אשר יגע בו הטמא יטמא” (במדבר יט כב). הטמא פירושו אדם בדרגה של אב הטומאה וכל אשר יגע בו היינו חפץ שמוכשר לקבל טומאה.
בתלמוד ירושלמי[1] נחלקו בכך רבי יוחנן ובר קפרא, לפי רבי יוחנן ולד הטומאה הוא טומאה מהתורה, ולפי בר קפרא הוא מדברי חכמים. המפרשים מסבירים כי המחלוקת היא אודות שני לטומאה, כלומר - האם וולד הטומאה יכול לטמא אובייקט אחר בטומאה מהתורה. לפי בר קפרא מהפסוק "וכל אשר יגע בו הטמא יטמא" משמע שרק אב הטומאה יכול לטמא ראשון לטומאה, אבל אין מקור לכך שהראשון לטומאה הופך את הנוגע בו לשני לטומאה, ואילו לפי רבי יוחנן מכיוון שכתוב "והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל", שמכך משמע "כל טמא" - גם ראשון לטומאה, יש להוכיח ששני לטומאה גם הוא מהתורה.
ראשון לטומאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדם, כלים, אוכלים ומשקים שנגעו באב הטומאה.
- לפעמים מכונה ולד הטומאה[2].
שני לטומאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שני לטומאה
- מאכל או משקה שנטמאו מ"ראשון לטומאה" נעשים "שני לטומאה". "שני לטומאה" מטמא רק קודש ותרומה (ולא חולין) ב"שלישי לטומאה".
- חולין שנטמאו מראשון לטומאה נפסלו ואינם מטמאים עוד (חז"ל גזרו על משקים שנטמאו שתמיד יחזרו להיות ראשון לטומאה (כך שמשקה לא יהיה אף פעם שני לטומאה). גזירה זו הולידה את המשפט "מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני" - אדם שנגע בחפץ שני לטומאה לא נטמא, אולם אם נגע החפץ במשקים והמשקים באדם (חוזרים המשקים להיות ראשון לטומאה), האדם נטמא.
- ידיים של אדם הן תמיד (אא"כ ידוע לו שטבל) שניות לטומאה, בשל כך יש ליטול ידיים טרם אכילת פרי רטוב (שהוכשר לקבל טומאה על ידי אחד משבעת המשקים)).
- קודש או תרומה שנטמאו מראשון לטומאה.
- לפעמים מכונה ולד ולד הטומאה[2].
שלישי לטומאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שלישי לטומאה
- קודש שנטמא מ"שני לטומאה" או תרומה שנטמאה מ"שני לטומאה" נעשים "שלישי לטומאה" ופסולים. "שלישי לטומאה" מטמא רק קודש ב"רביעי לטומאה".
רביעי לטומאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – רביעי לטומאה
- קודש שנטמא מ"שלישי לטומאה" נעשה "רביעי לטומאה" ופסול. "רביעי לטומאה" לא מטמא שום דבר ב"חמישי לטומאה" למעט מי אפר פרה אדומה.
חמישי לטומאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסכת פסחים (דף י"ח) מובא שייתכן שיהיה חמישי לטומאה לפי שיטת רבי עקיבא, אולם הרמב"ם (בהלכות שאר אבות הטומאות יא, ד) פוסק נחרצות: "הרביעי פסול ואינו מטמא ואין רביעי עושה חמישי לעולם".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מסכת פסחים פרק ראשון.
- ^ 1 2 הרמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות כתב וזו לשונו: "ויקראו גם כן הראשון ולד הטומאה והשני ולד ולד הטומאה והמשנה תקרא כל מה שאינו אב ולד הטומאה בין שהוא ראשון או שני".
| טומאה וטהרה ביהדות | ||
|---|---|---|
| דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) | 
|
| דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
| קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
| מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
| מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
| נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
| אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
| טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
| סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.