חציצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב בצורה שטחית ולא אבחנה בין דין התורה להחמרות חז"ל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בהלכה היהודית חציצה היא הפסק בין שני דברים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם.

מושג החציצה משמש במספר נושאים הלכתיים: טבילה במקווה, נטילת ידיים, טבילת כלים וקידוש ידיים ורגליים בבית המקדש.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד בבלי[1] דייק מן הפסוק "ורחץ את כל בשרו במים", שאסור שיהיה דבר חוצץ בין בשרו למים.

דיני חציצה בטבילה במקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדם הטובל במקווה כדי להיטהר צריך לטבול את כל גופו בפעם אחת, ללא דבר הדבוק לגופו המונע מן המים לגעת שם. מדאורייתא דווקא 'רובו המקפיד' נחשב חציצה, כלומר שרוב גופו יהיה מכוסה ויקפיד על דבר זה שלא יהיה שם. ומדרבנן גזרו אף אם אינו מקפיד, וכן אף בחציצה מועטת אם מקפיד עליה מלהיות שם.

כל דבר שרוב בני האדם מקפידים עליו ורוצים לסלק אותו בטרם ילכו לאירוע חשוב, או שהטובל עצמו מקפיד עליו, נחשב חציצה. גם דבר המכסה רק חלק קטן מגוף הטובל או שערותיו נחשב חציצה. צבע שאין בו ממשות ואינו יכול להסירו – אינו חוצץ. שאריות אוכל וכדומה הנמצאות בין השיניים – חוצצות, לכן צריך הטובל לנקות היטב את פיו ולצחצח שיניים לפני הטבילה (מומלץ להשתמש בקיסם או חוט דנטלי וכיוצא בזה). יש להסיר את הלכלוכים מהעיניים, מהאף ומהאוזניים. יש לנקות את הציפורניים ומתחתן, בפרט בחלק הציפורן הבולט מבשר האצבע. ציפורניים ארוכות שדעתו לגזוז – צריך לגזוז לפני הטבילה. אם יש לטובל כינים בשערו צריך להסיר אותן, ומה שאי אפשר להסיר, ואינו מקפיד עליו - אינו חוצץ. קשקשים הנמצאים בשיער לאחר חפיפה וסירוק, אינם חוצצים. גלד שעל הפצע צריך להסיר. אבל אם יש צער בהסרתו, או שזקוק להשאירו לרפואת הפצע – יעשה שאלת חכם. תחבושת, פלסטר, וכדומה – חוצצים. קוץ הבולט מן העור – חוצץ ויש להסירו. קילופי עור, יבלות וכדומה שמפריעים לו – יסירם כפי יכולתו. סתימה קבועה, כתר וכדומה – אינם חוצצים. 'גשר' ו'פלטה' שניתן להוציאם – חוצצים. סתימה זמנית, עדשות מגע (שאין רגילים להוציאן כל ערב), שיניים תותבות וכדומה - ישאל שאלת חכם. ראוי להסיר מן הגוף שעונים, צמידים, תכשיטים וכדומה אף אם המים יכולים לחדור תחתם. מי שנצרך לנקביו - יתפנה לפני הטבילה.

חפיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להימנע מחציצה בשעת הטבילה, מקפידים הטובלים להתכונן לטבילה ולנקות את גופם היטב. הם נוהגים לחפוף את שערם היטב, לצחצח שיניים, לגזור ציפורנים, ולרחוץ ולנקות את הפצעים שעל גופם (אם יש) ולרככם. להכנות שיש לעשות טרם הטבילה במקווה, כדי שלא תהיה חציצה, קוראים בלשון ההלכה חפיפה.

דיני חציצה בנטילת ידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנוטלים ידיים, אסור שתהיה הפרדה בין הידיים לבין המים. לכלוך הנמצא בין הציפורניים לבין הבשר נחשב לחציצה. צבע, סיד או טיט הדבוק ליד נחשב לחציצה, אלא אם כן מדובר באדם שעובד כצבע ורגיל בצבע הדבוק לידו, ולא אכפת לו שישאר שם. מי שעונד טבעת לאצבעו צריך להסירה בזמן הנטילה אפילו אם היא רפויה, ואם היא רפויה והוא נטל את ידיו מבלי להסיר אותה - יצא ידי חובה בדיעבד.

אם הלכלוך קבוע, ואין דרך להסירו, נוטלים ללא ברכה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת עירובין, דף ד, עמוד ב.



הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.