לדלג לתוכן

טים רייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טים רייס
Tim Rice
לידה 10 בנובמבר 1944 (בן 79)
אמרשם, בקינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה טימותי מיילס בינדון רייס
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1965
מקום לימודים מכללת לייסינג, West Perry High School, בית ספר סנט אלבנס, סורבון, Aldwickbury School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מחזמר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
timrice.co.uk
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר טימותי מיילס בינדון "טים" רייס (באנגלית: Sir Timothy Miles Bindon "Tim" Rice; נולד ב-10 בנובמבר 1944) הוא פזמונאי ומחבר אנגלי, זוכה פרסי אוסקר, גלובוס הזהב, טוני וגראמי. רייס ידוע בעיקר בזכות שיתופי הפעולה שלו עם אנדרו לויד ובר, אשר יחד איתו הוא כתב את יוסף וכתונת הפסים המשגעת, את ישו כוכב עליון ואת אוויטה; עם ביורן אולבאוס ובני אנדרסון מלהקת אבבא, אשר יחד איתם הוא כתב את Chess ושירים נוספים עבור ההעלאה מחדש של המחזמר הקוסם מארץ עוץ בוסט אנד בשנת 2011; ועל עבודתו עבור אולפני וולט דיסני יחד עם אלן מנקן (אלאדין, היפה והחיה, המלך דוד), אלטון ג'ון (מלך האריות, אאידה, הדרך לאל-דוראדו) ואניו מוריקונה.

רייס קיבל תואר אבירות מאליזבת השנייה בעבור שירותיו המוזיקליים. יש לו כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, הוא צורף להיכל התהילה של הפזמונאים, הוא זוכה פרס Disney Legends, והוא חבר באקדמיה הבריטית של פזמונאים, מלחינים ומחברים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייס נולד בשרדלוס, בית כפרי אנגלי היסטורי, בקרבת אמרשם, בקינגהאמשייר, בית אשר שימש כבית יולדות במהלך מלחמת העולם השנייה. אביו, יו גורדון רייס, שירת בארמייה השמינית והגיע לדרגת מייג'ור במלחמת העולם השנייה. אמו, ג'ואן אודט (שם משפחתה לפני הנישואין: באוודן), שירתה בחיל העזר האווירי לנשים (WAAF) כמפענחת תצלומים.[1][2] לאחר המלחמה, הם עבדו בחברה לייצור מטוסים דה הבילנד.

השכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאנסינג קולג'

רייס התחנך בשלושה בתי-ספר עצמאיים: בית-הספר אלדוויקבארי, בית-הספר סנט אלבנס, ולאנסינג קולג'. הוא סיים לימודי היסטוריה וצרפתית, והחל לעבוד כמתמחה במשרד לעורכי דין בלונדון, לאחר שהחליט שלא להמשיך את לימודיו באוניברסיטה.[3] מאוחר יותר הוא למד בסורבון שבפריז במשך שנה.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנת לימודים אחת בסורבון, פריז, רייס הצטרף אל EMI Records כמתמחה לניהול, ב-6 ביוני 1966. כאשר נורי פרמור, אחד ממפיקי החברה, עזב על מנת להקים חברה משלו בשנת 1968, רייס הצטרף לחברה כעוזר-מפיק, ועבד עם קליף ריצ'רד, בין היתר. רייס שיתף פעולה עם המלחין אנדרו לויד ובר, ויחד כתבו השניים את "יוסף וכתונת הפסים המשגעת", "ישו כוכב עליון", "אוויטה", "Cricket ", ו-"The Likes of Us". עבור חברת וולט דיסני, רייס שיתף פעולה עם אלן מנקן ואלטון ג'ון, והיה שותף בכתיבת השירים עבור סרטי האנימציה "אלאדין" (זוכה פרסי אוסקר, גלובוס הזהב וגראמי, עבור שיר השנה "A Whole New World") ו-"מלך האריות" (זוכה פרסי גלובוס הזהב ואוסקר עבור השיר המקורי הטוב ביותר - "Can You Feel the Love Tonight"). בשנת 1996, שיתוף הפעולה שלו עם ובר על סרט הקולנוע "אוויטה" הביא לזכייתו בפעם השלישית בפרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר, עבור "You Must Love Me". רייס שיתף פעולה גם עם ביורן אולבאוס ובני אנדרסון (מלהקת אבבא) במחזמר "Chess", ועם ריק וייקמן על האלבומים "1984" ו-"Cost of Living". רייס הוא חבר באקדמיה הבריטית לפזמונאים, מלחינים וסופרים.[4]

יחד עם אחיו ג'ו ועם מגישי הרדיו מייק קראו ופול גמבסיני, הוא ייסד את ספר השיאים Guinness Book of British Hit Singles, ושימש כעורכו בשנים 1977–1996. הוא שימש כחבר פאנל אורח בתוכניות הרדיו Just a Minute ו-Trivia Test Match. לעיתים קרובות, רייס מתבדח שהוא מוכר באמריקה בעיקר בגין הופעתו בסרט הקולנוע "רווק פלוס ילד" (2002). הסרט כולל כמה קטעים ממהדורה (אמיתית) של שעשועון הטלוויזיה Countdown, שבו היא שימש כשופט-אורח. בין תחומי העניין האחרים שלו: קריקט (הוא היה הנשיא של MCC בשנת 2002) ומתמטיקה. הוא כתב את ההקדמה לספר Why Do Buses Come In Threes מאת רוב איסטוויי וג'רמי ווינדהאם.

בשנת 1988 הוא הוציא לאור את האוטוביוגרפיה שלו - Oh What a Circus: The Autobiography of Tim Rice, המתארת את חייו החל מתקופת הילדות ונעוריו ועד לערב הבכורה של הפקת לונדון המקורית של "אוויטה" בשנת 1978. כיום הוא עובד על ספר המשך, המכסה את חייו ואת הקריירה שלו מאז.

בשנת 1994, רייס קיבל תואר אבירות מאת אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת, עיטור המזכה אותו בתואר "סר טים רייס" או "סר טים",‏[5] בשנת 1999 הוא נכנס להיכל התהילה Songwriters Hall of Fame ובשנת 2002 הוא נכנס להיכל התהילה של דיסני - Disney Legends.‏[5]

בשנת 2008, רייס קיבל כוכב על שדרת הכוכבים של הוליווד.[6] הוא כותב מילים לשמונה שירים עבור יצירת הבלט של פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, "מפצח האגוזים". השם הזמני של המופע: "מפצח האגוזים: הסיפור שלא סופר".[7]

ב-2 בדצמבר 2010 רייס נשא נאום באדלייד, במסגרת אירועי Sir Donald Bradman Oration.

בשנת 2011, רייס שב לשתף פעולה עם אנדרו לויד ובר, והשניים כתבו יחד שירים להפקתו החדשה של ובר - "הקוסם מארץ עוץ", שעלתה לראשונה בלונדון, במרץ 2011, באולם הלונדון פלדיום. עם זאת, רייס דחה הצעות נוספות לשתף פעולה שוב עם ובר, בטענת שהשותפות של השניים מיצתה את עצמה, והם "כבר לא רלוונטיים כצוות".[8]

בשנת 2011, רייס לקח חלק בפרויקט של תיאטרון בוש - Sixty-Six Books. במסגרתו, רייס כתב חלק המבוסס על תרגום המלך ג'יימס.[9]

ב-15 וב-22 באוקטובר 2011, רייס שימש כמגיש-אורח בתוכנית הרדיו Sounds of the 60s של ה-BBC, כשהוא מחליף את המגיש הקבוע בריאן מת'יו, שהיה חולה.[10]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייס נישא לג'יין מקינטוש ב-19 באוגוסט 1974, לאחר שפגש בה כאשר עבד ב-Capital London. הנישואים התפרקו בסוף שנות ה-80, לאחר שהצהובונים הבריטיים חשפו כי הוא ניהל רומן עם השחקנית והזמרת איליין פייג'.[11][12][13] מאחר שרייס מעולם לא הוציא לפועל את צו הגירושין ביניהם, טכנית, הזוג נשאר נשוי, וג'יין שמרה לעצמה את תואר "הליידי רייס".

ליידי רייס מנהלת את אחוזת משפחת רייס שבדאנדונל, סקוטלנד, 33,000 דונם שטחה, אשר נרכשה על ידי סר טים בשנת 1998 תמורת 2 מיליון ליש"ט. היא זכתה בפרסים עבור עבודות שימור.[14] לזוג שני ילדים, אווה, סופרת וזמרת-יוצרת שירים, ודונלד, במאי קולנוע שגם מסייע להפעלת האחוזה. אווה, שנקראת על שם הדמות הראשית מהמחזמר אוויטה, היא המחברת של הרומן The Lost Art of Keeping Secrets, שהיה מועמד לפרס הספר הבריטי הטוב ביותר של השנה. לסר טים יש בת נוספת בשם זואי, ממערכת היחסים שלו האמנית נל סאלי.[15][16]

טים רייס הוא מאוהדי מועדון הכדורגל סנדרלנד.[17] הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד על ידי אוניברסיטת סנדרלנד, בטקס שנערך באצטדיון האור בנובמבר 2006.‏[18] הוא היה גם מתומכי המפלגה השמרנית של בריטניה, אולם בשנת 2007 הוא הצהיר כי השמרנים כבר לא היו מעוניינים בו, וכי מערכת היחסים שלו עם המפלגה "השתנתה באופן בלתי הפיך".[19] בתחילת 2014 דווח כי תרם כספים למפלגת העצמאות הבריטית;[20] עם זאת, מאז הוא הצהיר בראיון כי המאמר התייחס לתשלום חד-פעמי שהוא עשה באירוע של ארוחת-ערב שנערך על ידי המפלגה כשנתיים קודם לכן, לצורך התנגדות ציבורית לבניית טורבינת רוח, וכי הוא לא היה חבר או תורם קבוע באף מפלגה פוליטית.

למרות הסתייגותו מהמפלגה השמרנית, רייס הצטרף אל אנדרו לויד ובר, שניהם תומכים ידועים של מרגרט תאצ'ר, בהלווייתה בשנת 2013.‏[21]

בהתייחסותו לאמונתו הדתית, רייס הצהיר כי "מבחינה טכנית, אני חבר בכנסייה האנגליקנית, ובפועל, זה באמת שום דבר. אני לא עוסק בזה. לא הייתי אומר שאני נוצרי. אין לי דבר נגד [הנצרות]". לעומת זאת, הוא הצהיר כי הוא עיבד את הסיפורים המקראיים אודות יוסף וישו למחזות זמר (יוסף וכתונת הפסים המשגעת ו-ישו כוכב עליון, בהתאמה), כי "תמיד העדפתי לקחת סיפור אמיתי, על פני סיפור בדוי".[22]

רייס הוא מפעילו של מועדון חובבי קריקט, Heartaches Cricket Club שמו - בהשראת שירו של אלביס פרסלי.[23]

בספטמבר 1981, רייס, יחד עם קולין ווב ומייקל פרקינסון, הקים את Pavilion Books, חברה להוצאת ספרים, עם דגש על הוצאה לאור של ספרי מוזיקה ואמנויות. הוא החזיק בחברה זו עד שנת 1997.‏[24][25]

רייס היא פטרון של בית הספר לדרמה The Associated Studios הממוקם בלונדון.‏[26]

על פי רשימת 1,000 המשפחות העשירות ביותר בבריטניה של הסאנדיי טיימס, הונו של רייס נאמד בכ-149 מיליון ליש"ט, נכון לשנת 2013.‏[27]

עבודותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון מוזיקלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילים לשירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בשנים 1979–1982, רייס היה אחד המנחים בתוכנית האירוח Friday Night, Saturday Morning של ה-BBC.
  • בשנים 1986–1988, רייס היה אחד המפיקים (יחד עם בני אנדרסון וביורן אולבאוס) של המחזמר Chess בברודוויי.
  • בשנת 1989, רייס היה אחד המפיקים (יחד עם איליין פייג') של המחזמר Anything Goes בלונדון.
  • בשנת 1981, רייס היה אחד המפיקים (יחד עם אנדרו פאוול) של האלבומה של איליין פייג'.
  • מדי פעם, רייס משמש כחבר פאנל בתוכנית הרדיו Just a Minute של ה-BBC.‏[29]
  • רייס מנחה את תוכנית הרדיו Tim Rice's American Pie של ה-BBC, הסוקרת את המוזיקה ואת המוזיקאים של כל מדינה ומדינה של ארצות הברית.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טים רייס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Tim Rice profile". Filmreference.com. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Granny had a ball during the blitz". The Times. London. 6 באוגוסט 2006. אורכב מ-המקור ב-2011-09-08. נבדק ב-25 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Rice, Tim (1999). Oh, What a Circus: The Autobiography. Coronet Books. p. [דרוש מקור]. ISBN 0-340-65459-7.
  4. ^ ""Fellows – The British Academy of Songwriters, Composers and Authors"". Basca.org.uk. אורכב מ-המקור ב-2013-10-30. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 "Disney Legends — Sir Tim Rice". D23.com. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Tim Rice. "Sir Tim Rice – Career Synopsis". אורכב מ-המקור ב-2011-07-21. נבדק ב-13 באוקטובר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Tim Rice. "The Nutcracker: The Untold Story". אורכב מ-המקור ב-2011-07-21. נבדק ב-11 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Matt Trueman (2012-03-26). "Tim Rice rules out collaborating again with Andrew Lloyd Webber | Culture | guardian.co.uk". Guardian. נבדק ב-2013-06-27.
  9. ^ Bush Theatre, web.archive.org, ‏2011-07-04
  10. ^ ""Episodes from Sounds of the 60s broadcast in 2011" at bbc.co.uk". BBC. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ אתר למנויים בלבד Christopher Hastings, ‏Elaine Paige: Sex, drugs and musicals, The Telegraph, 20 September 2008
  12. ^ Middlehurst, Lester. "Dont Cry For Me!", Daily Mail, 20 May 2006.(הקישור אינו פעיל, 21.03.2018)
  13. ^ Kay, Richard. "Cry for Tim Rice – he's single again", Daily Mail, 9 December 2003.
  14. ^ אתר למנויים בלבד Roya Nikkhah,Royanikkhah, ‏Why Jane Rice wants to save the red squirrel, The Telegraph, 27 November 2011
  15. ^ "The Telegraph
  16. ^ אתר למנויים בלבד Culture, The Telegraph
  17. ^ ""Sir Tim Rice on his SAFC passion"". Salutsunderland.com. אורכב מ-המקור ב-2011-02-19. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "University honour for songwriter". BBC News. 27 בנובמבר 2006. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ ""Tim Rice: Tories no longer love me"". the Guardian. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ אתר למנויים בלבד Christopher Hope,Christopherhope, ‏Don't cry for me, David Cameron! Sir Tim Rice emerges as Ukip donor, The Telegraph, 23 February 2014
  21. ^ "Jeremy Clarkson, Shirley Bassey and Tony Blair, but no Mikhail Gorbachev: Margaret Thatcher's funeral guest list announced - UK Politics - UK". The Independent. 2013-04-11. נבדק ב-2013-06-27.
  22. ^ ""Lyricist is Unreligious"". News.google.com. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Viner, Brian. "Rice revels in latest role as MCC superstar", The Independent, 5 October 2002.
  24. ^ "Capel & Land | Tim Rice (archived version, recent version no longer mentions it)". 2010. אורכב מ-המקור ב-2011-08-21. נבדק ב-2 בינואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Sir Tim Rice Career Synopsis". אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-20 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ The Associated Studios website: http://www.associatedstudios.co.uk
  27. ^ "Login". Features.thesundaytimes.co.uk. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ ""First Lloyd Webber/Rice Collaboration on CD"". Britishtheatreguide.info. אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-28 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Who's Who in Just A Minute!". just-a-minute.info.


זוכי אמי, גראמי, אוסקר וטוני
לפי השנים שעברו מאז קבלת הפרס הראשון ועד קבלת הפרס האחרון
פרסים תחרותיים ריצ'רד רוג'רס (1945–1962) ‏•‏‏ הלן הייז (1932–1976) ‏•‏‏ ריטה מורנו (1961–1977) ‏•‏‏ ג'ון גילגוד (1961–1991) ‏•‏‏ אודרי הפבורן (1953–1994) ‏•‏‏ מרווין האמליש (1973–1995) ‏•‏‏ ג'ונתן טוניק (1977–1997) ‏•‏‏ מל ברוקס (1967–2001) ‏•‏‏ מייק ניקולס (1964–2001) ‏•‏‏ וופי גולדברג (1985–2002) ‏•‏‏ סקוט רודין (1984–2012) ‏•‏‏ רוברט לופז (2004–2014) ‏•‏‏ ג'ון לג'נד (2006–2018) ‏•‏‏ אנדרו לויד ובר (1980–2018) ‏•‏‏ טים רייס (1980–2018) ‏•‏‏ אלן מנקן (1990–2020) ‏•‏‏ ג'ניפר הדסון (2006–2022) ‏•‏‏ ויולה דייוויס (2001–2023)
פרסי כבוד ברברה סטרייסנד (1963–1970) ‏•‏‏ לייזה מינלי (1965–1990) ‏•‏‏ ג'יימס ארל ג'ונס (1969–2011) ‏•‏‏ הארי בלפונטה (1953–2014) ‏•‏‏ קווינסי ג'ונס (1964–2016)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טים_רייס&oldid=37873819"