יחזקאל לוינשטיין

יחזקאל לוינשטיין

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1885 ורשה, האימפריה הרוסית
פטירה	12 במרץ 1974 (בגיל 89 בערך) בני ברק, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת ראדין
תקופת הפעילות	? – 12 במרץ 1974
השתייכות	תנועת המוסר, חרדים ליטאים
תפקידים נוספים	משגיח בישיבת מיר ובישיבת פוניבז'
תלמידיו	ראו להלן
חיבוריו	אור יחזקאל, ממזרח שמש

ישיבת מיר בעת שהותה בשאנגחאי. הרב לוינשטיין היושב ראשון משמאל בשורה הראשונה

מצבת הרב יחזקאל לוינשטין

הרב יחזקאל (חצקל) לוינשטיין (תרמ"ה – י"ח באדר ה'תשל"ד; 1885 – מרץ 1974) היה מבעלי המוסר הבולטים במאה ה-20, שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות מיר, לומז'ה-פתח תקווה וישיבת פוניבז'.

חייו

נולד בוורשה בשנת תרמ"ה. בגיל חמש התייתם מאמו, ובגיל בר מצווה התחיל לעבוד לפרנסתו. מסופר, כי לאחר עבודה של שבוע שלם (כמוכר פרחים), נגנבה כל משכורתו ביום ששי בבית המרחץ הוורשאי, ועובדה זו עוררה אותו להקדיש את חייו ללימוד תורה ומוסר, ולא לבלות את ימיו ברכישת עולם שיכולים ליטלו ממנו. הוא נסע לישיבת ראדין, בראשותו של הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"). כמו כן, היה תלמידם של הרב ירוחם ליבוביץ, הרב נחום זאב זיו (בנו של הסבא מקלם) ושל הרב צבי הירש ברוידא.

שימש כר"מ בישיבה הקטנה שעל ידי ישיבת קלם ואחר כך כמשגיח רוחני בישיבות קלצק ומיר (בין היתר בתקופת שהותה בשאנגחאי). בין השנים 7–1935 שהה בארץ ישראל ושימש כמשגיח בישיבת פתח תקווה, בראשותו של הרב ראובן כץ. לאחר פטירת רבו רבי ירוחם ליבוביץ משגיח ישיבת מיר, שב הרב לוינשטיין לפולין למלא את מקום רבו בתפקיד החינוכי. אחד מתלמידיו בתקופת פתח תקווה מספר: ”"ר' חצק'ל ראה תמיד לנגד עיניו רק את העולם הבא... הוא נהנה מעט מאד מן העולם הזה. צם יותר ממה שאכל, וגופו הצנום החזיק מעמד רק הודות לנשמה העדינה שבתוכו. הכרתי אותו מקרוב בלומדי בישיבת פתח תקוה, ויכולני להעיד שבימים הלוהטים של הקיץ, כאשר שלח את תלמידי הישיבה לנוח או להתרחץ בים ואף לטייל במקצת, היה הוא נשאר בישיבה משעות הבוקר ועד מאוחר בערב ועובד על עצמו. הוא היה לנו דוגמה של 'עובד השם' בלילה וביום ללא הפסק... כל רגע יקר היה לו"”.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט עם ישיבת מיר לווילנה, שהייתה לזמן קצר תחת שלטון הליטאים. משם עבר עם הישיבה לקיידאן, ומשם נסע עם התלמידים מזרחה לקובה ולשנגחאי באמצעות 'ויזות קוראסו' המפורסמות. פעילות הבריחה, כמו גם יוזמות דומות שהעלה ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל לא נעשו על דעתו של הרב לוישטיין, שצידד בקו פאסיבי יותר. בזמן שהייתו בשנגחאי התגלעו חילוקי דעות בינו לבין תלמידיה המבוגרים של הישיבה בענייני הנהגה שונים, ובאותן שנים התבלט כמנהיגה של הישיבה, כשמכתביהם של עסקני וגדולי הדור בשאלות שונות, כשאלת קו התאריך בהלכה, מופנות אליו.

לאחר כן עמד בראש תלמידי ישיבת מיר בארצות הברית, ושם הסתופפו בצילו קבוצה גדולה של לומדי מוסר, שחלק מהם עלה איתו יחד לארץ ישראל.

לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת תש"ט המשיך בתפקידו בישיבת מיר בירושלים. בשנת תשי"ד עבר לשמש כמשגיח של ישיבת פוניבז' בבני ברק.

הרב שך הכירו כבר מתקופת כהונתם ביחד בישיבת קלצק. כאשר עמד הרב לוינשטיין בראשות תלמידי ישיבת מיר בארצות הברית התייעץ עם הרב שך על המשך דרכו, והוא המריצו לעלות ארצה (המכתב נדפס באור יחזקאל - מכתבים). הרב שך אמר לתלמידי הישיבה: "אל תחשבו שלפני מלחמת העולם היו הרבה אנשים כמותו, כבר אז באותו דור דעה, היה המשגיח מן היחידים!". בהספדו עליו בשעת ההלויה, אמר ש"המשגיח הוא העובד ה' הכי גדול שראיתי מימי".

נפטר בביתו בגבעת ישיבת פוניבז', בי"ח באדר תשל"ד.

הגותו

גישתו המוסרית מפורסמת בעיקר במקום המרכזי המוענק ליראת העונש, ובשל תפיסת האמונה בחוש השוללת עיסוק פילוסופי ומאמצת את האמונה הפשוטה, שהפכה לסממן היכר של החברה החרדית. בפטירתו הספידו תלמידו הרב שלמה ולבה ואמר כי נפטר אחרון יוצאי מצרים.

ספריו

שיחותיו ואגרותיו לוקטו על ידי חתנו, הרב ראובן יהושע גינזבורג, בסדרת ספרים בשם אור יחזקאל. אחרי פטירתו המשיכו במפעל ההוצאה לאור בניו של הרב ראובן גינזבורג. וכן חמישה כרכים משיחותיו בשם "אור יחזקאל" שיצאו לאור על ידי נכדו הרב דניאל גינזבורג. כמו כן יצאו לאור שלושה כרכים של שיחותיו מתקופת ישיבת מיר בשאנגחאי בשם ממזרח שמש, שנכתבו על ידי תלמידו רבי משה בנימין ברנשטיין. שיחות מוקלטות שלו נמצאות בישיבת פוניבז', בפורמט של תקליטים, והן מושמעות בה מעת לעת.

משפחתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. לא מצוינות בנותיו.

• חתנו הרב אפרים מרדכי גינזבורג - כיהן בראשות ישיבת מיר בארצות הברית
• חתנו הרב ראובן יהושע גינזבורג - (אחיו של חתנו הראשון אפרים מרדכי) כיהן כמשגיח בישיבת בית מאיר, ואחרי חמיו כיהן כמשגיח בישיבת פוניבז'.
  • בנו, הרב אליעזר גינזבורג, היה משגיח בישיבת פוניבז' עד לפטירתו באלול תשע"ז.
  • בנו, הרב דניאל גינזבורג, ר"מ בישיבת בית מאיר בבני ברק.
  • בנו הרב שלמה גינזבורג ר"מ בישיבת הרי יהודה במושב בית מאיר.
  • בתו, הינדה נשואה לרב יגאל רוזן ראש ישיבת אור ישראל.
  • בתו דינה נשואה לרב מתיתהו מינצר
  • בנו, יוסף חיים (יוסל'ה), היה גר בביתו של המשגיח ר' חצ'קל שבישבת פונביז' עד לפטירתו.

מתלמידיו

• הרב גדליה אייזמן, משגיח ישיבת קול תורה - מתקופת קלצק.
• הרב שלמה וולבה, מגדולי המשגיחים בדור האחרון - מתקופת ישיבת מיר בליטא.
• הרב ברוך רוזנברג, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה - מתקופת ווילנא ושאנגחאי.
• הרב משה בנימין ברנשטיין, משגיח בישיבת פוניבז' לצעירים. הוציא לאור את שיחות הרב לוינשטיין מתקופת שאנגחאי בספר "ממזרח שמש".
• הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב שלמה זלמן אוירבך, משגיח ישיבת קול תורה.
• הרב דן סגל, משגיח ומשפיע רוחני - מתקופת פוניבז'.
• הרב שלמה ליב ברעוודה, מגיד מישרים ופרשן תורת הגר"א - מתקופת מיר בארצות הברית.
• הרב נחום אבא גרוסברד, משגיח בישיבת פוניבז' - מתקופת ווילנא ושאנגחאי.
• הרב שמואל בירנבוים, ראש ישיבת מיר בארצות הברית - מתקופת מיר בליטא.
• הרב שמואל אוירבך, מנהיג הפלג הירושלמי וראש ישיבת מעלות התורה - מתקופת ירושלים.
• הרב נחום פרצוביץ, ראש ישיבת מיר בירושלים - מתקופת שאנגחאי.
• הרב שמואל מרקוביץ, ראש ישיבת פוניבז' - מתקופת בני ברק.
• הרב אשר ליכטשטיין, ראש ישיבת קמניץ - מתקופת שאנגחאי וירושלים.
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ראש ישיבת מאור התלמוד וחבר מועצת גדולי התורה - מתקופת פוניבז'.
• הרב נחום רגוזניצקי, ראש ישיבת מאורות התורה.
• הרב דוד הקשר, מראשי ישיבת קול תורה - מתקופת פוניבז'.
• הרב שלמה בורשטין, ראש "ישיבת הרב קוק" במונטווידאו, מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה. העלה על הכתב את שיחות המשגיח מתקופת שאנגחאי.

לקריאה נוספת

• דוד זריצקי, ענק המוסר, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 330–336
• אלחנן יוסף הרצמן, מופת הדור, ממאמריו והליכותיו של הרב יחזקאל לוינשטיין, ירושלים תשל"ו.
• שלום מאיר ולך, ידיו אמונה ג' כרכים מחולקים ל3 תקופות בחייו, קלם, מיר, פונביז'. יצא לאור באלול תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

• לדמותו של הרב לוינשטיין בפורום עצור כאן חושבים
• שיחות של הרב לוינשטיין ומאמרי הערכה עליו, באתר דעת.
• הרב י. לוונשטיין מנהל ישיבת פוניבז' הובא למנוחות, מעריב, 13 במרץ 1974
• יחזקאל בן יהודה לוינשטיין (1884-1974), דף שער בספרייה הלאומית