לאון הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאון הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית
Λέων A′
פסל של לאון הראשון, עם זר עלים על הראש שלו
פסל של לאון הראשון, עם זר עלים על הראש שלו
לידה 401?
דאקיה אורליאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 474 (בגיל 73 בערך)
קונסטנטינופול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הביזנטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Verina עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית לאון
צאצאים אריאדנה
לאונטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קיסר האימפריה הביזנטית
7 בפברואר 457 – 18 בינואר 474
(17 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סולידוס של לאון הראשון

לאון הראשוןלטינית: Flavius Valerius Leo Augustus;‏ 401 - 18 בינואר 474) היה קיסר האימפריה הביזנטית בין השנים 457–474. לאון נולד בפרובינקיה הרומאית דאקיה אורליאנה סמוך לתראקיה והיה ידוע בכינוי "לאון התראקי" (ביוונית: Λέων ο Θράξ).

הוא שלט באימפריה הביזנטית במשך כמעט 20 שנה, החל משנת 457 ועד לשנת 474. לאון היה שליט מיומן אשר פיקח על תוכניות מדיניות וצבאיות רבות, אשר רובן באו לעזרת הקיסרות הרומית המערבית בניסיון להשיב שטחים שאבדו לה. לאון הראשון זכור בזכות היותו הקיסר הראשון שחוקק ביוונית ולא בלטינית.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאון היה האחרון בשורת קיסרים שעלו לשלטון בזכות המנהיג הצבאי מגיסטר מיליטום פלביוס ארדבור אספר, בן האלאנים ששימש כמפקד העליון של הצבא ואשר סבר כי לאון ישמש כמנהיג בובה. לאון הוכתר ב-7 בפברואר 457, טקס שלראשונה כיהן בו הפטריארך של קונסטנטינופול. כדי לחסל את כוחו של אספר כרת לאון ברית עם טרסיקודיסה, מנהיג שבט האיסאורים שבאסיה הקטנה, אשר היה לקיסר זנון בשלהי שנת 474. בתמורה לברית זו השיא לאו את בתו לזנון. בשנת 469 ניסה אספר לרצוח את זנון, ללא הצלחה. לבסוף, בשנת 471 נחשד ארדבור, בנו של אספר, בקשירת קשר נגד לאון והוא ואביו נרצחו בידי הסריסים שפעלו על פי הוראותיו של לאון.

בתקופת שלטונו של לאון הותקף חבל הבלקן פעמים חוזרות בידי האוסטרוגותים וההונים, אולם התוקפים לא הצליחו לכבוש את קונסטנטינופול שהייתה מבוצרת בחומות, אשר חוזקו בתקופת שלטונו של תאודוסיוס השני, כיוון שלא היו מצוידים בכלי מצור מתאימים.

שלטונו של לאון הראשון ראוי לציון אף בזכות השפעתו של הקיסרות הרומית המערבית. בשנת 467 הוכתר אנתמיוס לקיסר בהשפעתו של לאו הראשון. הוא ניסה לנצל את איחוד הכוחות כדי לצאת בשנת 468 למסע מלחמה נגד הוונדלים אולם כשל בגלל יהירותו של גיסו בסיליקוס. מפלה זו הביאה להפסדים גדולים בכסף ובאובדן חיילים. 600 מתוך 1,113 ספינות המלחמה שיצאו למסע אבדו על אנשיהן.

השפעתו הגדולה ביותר של לאון הראשון על המערב הייתה ביד מקרה: המלך האוסטרוגותי, תאודוריק הגדול, התחנך בחצר מלכותו של לאון הראשון בקונסטנטינופול, שם למד את דרכי הממשל הרומאי וטקטיקות צבאיות, ידע שהביא לו לתועלת רבה כאשר הפך לאחר מותו של לאון לשליט הגותי.

לאון מת מדיזנטריה בגיל 73, ב-18 בינואר 474.

נישואיו וילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנישואיו לוורינה נולדו ללאו שלושה ילדים. בתם הבכורה אריאדנה (אנ') נולדה בטרם מת מרקיאנוס (שנת 457). לאריאדנה הייתה אחות צעירה, לאונטיה. תחילה שודכה לאונטיה ליוליוס פטריקוס, אחד מבניו של אספר, אולם הנישואים ככל הנראה בוטלו כאשר אספר ובנו ארדבור נרצחו בשנת 471. לבסוף התחתנה עם פלביוס מרקיאנוס, בנו של הקיסר ארתמיוס, שהיה יורש העצר לקיסר זנון. הזוג הוביל למרד נגד זנון בשנים 478–479, אשר כשל. לאחר מפלתם הם הוגלו לאיסאוריה.

בשנת 463 נולד ללאו הראשון בן אשר שמו לא ידוע והוא מת בעודו תינוק בן חמישה חודשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]