פיקוד העורף – הבדלי גרסאות
MathKnight (שיחה | תרומות) תמונה, תודה לצה"ל |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Pakar.jpg|שמאל|ממוזער|170px|סמל פיקוד העורף]] |
[[תמונה:Pakar.jpg|שמאל|ממוזער|170px|סמל פיקוד העורף]] |
||
[[קובץ:Flag of the Israeli Home Front Command.svg|שמאל|ממוזער|250px|דגל הפיקוד]] |
[[קובץ:Flag of the Israeli Home Front Command.svg|שמאל|ממוזער|250px|דגל הפיקוד]] |
||
[[File:Flickr - Israel Defense Forces - Rescue of a Haitian Man from Government Building.jpg|ממוזער|250px|יחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף מצילה את אחד מנפגעי [[רעידת האדמה בהאיטי (2010)]]]] |
|||
'''פיקוד העורף''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''פקע"ר''') הוא [[פיקוד מרחבי (צה"ל)|פיקוד]] ב[[צה"ל]] אשר הוקם ב־[[17 בפברואר]] [[1992]]{{כ}}<ref>[http://www.oref.org.il/82-he/PAKAR.aspx אודות פיקוד העורף]</ref>, ועוסק ב[[הגנה אזרחית]]. |
'''פיקוד העורף''' (ב[[ראשי תיבות|ר"ת]]: '''פקע"ר''') הוא [[פיקוד מרחבי (צה"ל)|פיקוד]] ב[[צה"ל]] אשר הוקם ב־[[17 בפברואר]] [[1992]]{{כ}}<ref>[http://www.oref.org.il/82-he/PAKAR.aspx אודות פיקוד העורף]</ref>, ועוסק ב[[הגנה אזרחית]]. |
||
גרסה מ־17:09, 22 בספטמבר 2011
פיקוד העורף (בר"ת: פקע"ר) הוא פיקוד בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992[1], ועוסק בהגנה אזרחית.
ייעודי של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכת המרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות.פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום. הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"ר – הגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2010 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל.[2]
בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. המפקד הנוכחי של פיקוד העורף הוא האלוף אייל אייזנברג. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.
- מחוזות הפיקוד [3]
- מחוז צפון
- מחוז חיפה
- מחוז דן
- מחוז מרכז
- מחוז ירושלים
- מחוז דרום
המחוזות מקבילים למחוזות המשטרתיים ופועלים בשיתוף פעולה עמם. המחוזות מחולקים לנפות, כאשר כל נפה מקבילה למרחב משטרתי.
היסטוריה
מלחמת המפרץ יצרה חידוש: העורף הותקף והפך לחזית, והיה חייב להתגונן; זו הייתה מלחמה תקשורתית שבה כמעט כל נפילת סקאד הייתה משודרת בשידור חי. אחת המסקנות מהמלחמה ההיא הייתה להקים את הפיקוד החדש. בצה"ל ובהג"א נקטו במספר פעולות בתחום הגנת העורף על מנת למנוע פגיעה בנשק קונבנציונלי ולא-קונבנציונלי בישראל: ערכות מגן להגנה מנשק כימי חולקו לכל התושבים; אמצעי התקשורת שימשו צינור מרכזי בהעברת מידע והדרכה לתושבים על שימוש בערכות והתנהגות בעת השמעת אזעקה; הנחיות להכנה חדרים אטומים ומרחבים מוגנים; יצירת שיתוף פעולה בין גורמי הצלה ורפואה בעורף.
ההחלטה על הקמת פיקוד העורף הייתה חיונית משלושה היבטים:
- ההיבט החוקי – חיל העורף לפני מלחמת המפרץ הורכב משלוש מפקדות עורף הכפופות לפיקודים המרחביים (פיקוד צפון, פיקוד מרכז ופיקוד דרום). האחריות הפיקודית עליהן הייתה של אלופי הפיקודים. לחיל העורף – הגוף המקצועי והארגוני – לא הייתה כל סמכות ואחריות בשטח. מצב זה סתר את חוק ההתגוננות האזרחית מ־1951, אשר העניק עצמאות וסמכויות נרחבות לחיל העורף.
- ההיבט המבצעי – במתארים השונים יש להיערך בעורף במקביל ללחימה בחזית. במקרה כזה, ישחרר פיקוד העורף את אלופי הפיקודים המרחביים מהדאגה לעורף, ויאפשר להם להתמקד בצרכים המבצעיים בחזית.
- ההיבט הארגוני – הקמתו של פיקוד העורף תאפשר התייעלות ביחידות הקיימות, ותבטיח תיאום טוב יותר עם כלל הגופים האזרחיים וארגוני החירום. החל משנת 1975, בדקו ועדות רבות את נושא המערך הארגוני, שיעסוק בהתגוננות אזרחית, והמליצו על הקמת פיקוד העורף. אולם, ההחלטה על הקמת הפיקוד התקבלה בעקבות לקחיה של מלחמת המפרץ. האפשרות של איום על העורף בעת מלחמה בחזיתות השונות, העלתה את המודעות לנושא העורף, והבליטה את הצורך בגוף אחד שירכז את הטיפול בעורף בשעת חירום.
מפקדי פיקוד העורף
שם | תקופת כהונה כמפקד הפיקוד | הערות |
אלוף זאב ליבנה | 1992 - 1994 | מקים הפיקוד |
אלוף שמואל ארד | 1994 - 1997 | |
אלוף גבי אופיר | 1997 - 2001 | |
אלוף יוסף משלב | 2001 - 2003 | |
אלוף יאיר נוה | 2003 - 2005 | |
אלוף יצחק (ג'רי) גרשון | 2005 - 2008 | מלחמת לבנון השנייה |
אלוף יאיר גולן | 2008 - 2011 | עופרת יצוקה |
אלוף אייל אייזנברג | 2011 - | המפקד הנוכחי |
צווים מנהליים
פיקוד העורף משמש מכשיר בידי שר הביטחון להוצאת צווי הגבלת תנועה מנהליים ארוכי-טווח. הצווים שמוצאים מפעם לפעם מכח תקנות שעת חירום (1945) מכוונים כנגד פלסטינים מזרח-ירושלמים, ערבים ישראלים ויהודים ישראלים כאחד. בין הדוגמאות הבולטות ניתן למנות את מקריהם של מרדכי ואנונו (2004), מחזיק תיק ירושלים ברשות הפלסטינית, חאתם עבד אלקאדר (2009)[4] השיח' ראאד סלאח (2009)[5] ופעיל הימין נריה אופן (2010)[6]. חבר הכנסת אריה אלדד מתח ביקורת על השימוש הזה בצבא כנגד אזרחים[7].
קישורים חיצוניים
- פיקוד העורף – האתר הרשמי
- פיקוד העורף באתר הרשמי של צה"ל
- מפת אזורי התגוננות ארצית (לכתבה), אתר דובר צה"ל