ארמנית – הבדלי גרסאות
מ ←עיצורים: תקלדה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
יצירות ספרותיות ראשונות בשפה התגלו מן [[המאה ה-5]] ואילך, אשר נכתבו ב[[ארמנית קלאסית]] או [[גרבר (שפה)|גרבר]] אשר שמרו על חוקיה הבסיסײם. השפה התפתחה באופן ניכר ואילו השפה הכתובה נשארה בעינה ולא השתנתה כמעט בכלל. |
יצירות ספרותיות ראשונות בשפה התגלו מן [[המאה ה-5]] ואילך, אשר נכתבו ב[[ארמנית קלאסית]] או [[גרבר (שפה)|גרבר]] אשר שמרו על חוקיה הבסיסײם. השפה התפתחה באופן ניכר ואילו השפה הכתובה נשארה בעינה ולא השתנתה כמעט בכלל. |
||
== |
==הגײת השפה וכתיבתה== |
||
===עיצורים=== |
===עיצורים=== |
||
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: left;" |
{| class=wikitable style=text-align:center; style="float: left;" |
גרסה מ־16:12, 23 במרץ 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:שפה
פרמטרים [ שם מקורי, צבע גופן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מדינות | ארמניה, רוסיה, צרפת ו-27 מדינות אחרות |
---|---|
אזורים | הקווקז |
דוברים | כ-7,000,000 |
שפת אם | כ-6,000,000 |
כתב | אלפבית ארמני |
משפחה |
|
לאום | ארמניה, נגורנו קרבאך |
מוסד | אין |
קוד שפה | hy |
קוד ISO 639-1 | hy |
קוד ISO 639-2 | arm |
קוד ISO 639-3 | hye |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית:
- ארמנית מזרחית - המשמשת בחײ היום-יום בארמניה.
- ארמנית מערבית - בה מדברות הקהילות הארמניות באנטוליה.
לאחר רצח העם הארמני הייתה הארמנית המערבית בשימוש על ידי התפוצות הארמניות בלבד.
ארמנית היא שפה הודו-אירופית ומדוברת רק באזור הקווקז ובתפוצות הארמניות בעולם. שפה זו היא שלוחה בפני עצמה במשפחת השפות ההודו-אירופיות ואינה משתײכת לאף קבוצה במשפחה זו. יש המשײכים את השפה הפריגית ממשפחת השפות הפריגיות שכבר נכחדה ויש שאף מוצאים קשר בין היוונית לארמנית. כמו כן ישנן מלים רבות בשפה הארמנית השאולות מפרסית וכן השפעת השפות הקװקזיות אשר מדוברות על ידי העמים הגרים בצמוד לארמניה.
יצירות ספרותיות ראשונות בשפה התגלו מן המאה ה-5 ואילך, אשר נכתבו בארמנית קלאסית או גרבר אשר שמרו על חוקיה הבסיסײם. השפה התפתחה באופן ניכר ואילו השפה הכתובה נשארה בעינה ולא השתנתה כמעט בכלל.
הגײת השפה וכתיבתה
עיצורים
סדקי | ענבלי /וילוני |
חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי /שִנִּי |
שפתי (־שִנִּי) | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | n | m | ||||||||||
סותם | ɡ | kʰ | d | tʰ | b | pʰ | ||||||
מחוכך | ʤ | ʧʰ | ʣ | ʦʰ | ||||||||
חוכך | h | ʁ | χ | ʒ | ʃ | z | s | v | f | |||
מקורב (צדי) |
j | |||||||||||
l | ||||||||||||
מקיש | *ɾ | |||||||||||
רוטט | r | |||||||||||
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט; בניב המערבי קײמים הסותמים/המחוככים האטומים כמנושפים בלבד * ארמנים באיראן הוגים זאת [ɹ] כבארמנית עתיקה |
הכתב הארמני בן 36 האותיות נוצר על-פי המסורת על ידי הנזיר מסרוב משדוץ (מסרוב הקדוש) בשנת 405.
העיצורים | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
הסימון הגראפי |
תעתיק IPA | תעתיק לטיני | גימטריה | |||
עתיקה | מודרנית | קלאסי | ISO 9985 | |||
מזרחית | מערבית | |||||
Բբ | b | pʰ | b | 2 | ||
Գգ | ɡ | kʰ | g | 3 | ||
Դդ | d | tʰ | d | 4 | ||
Զզ | z | z | 6 | |||
Թթ | tʰ | tʿ | tʼ | 9 | ||
Ժժ | ʒ | ž | 10 | |||
Լլ | l | l | 30 | |||
Խխ | χ | x | 40 | |||
Ծծ | ʦ | ʣ | c | ç | 50 | |
Կկ | k | ɡ | k | 60 | ||
Հհ | h | h | 70 | |||
Ձձ | ʣ | ʦʰ | j | 80 | ||
Ղղ | ɫ | ʁ | ł | ģ | 90 | |
Ճճ | ʧ | ʤ | č | č̣ | 100 | |
Մմ | m | m | 200 | |||
Յյ | j | j ,*h | y | 300 | ||
Նն | n | n | 400 | |||
Շշ | ʃ | š | 500 | |||
Չչ | ʧʰ | čʿ | č | 700 | ||
Պպ | p | b | p | 800 | ||
Ջջ | ʤ | ʧʰ | ǰ | 900 | ||
Ռռ | r | ɾ | ṙ | 1000 | ||
Սս | s | s | 2000 | |||
Վվ | v | v | 3000 | |||
Տտ | t | d | t | 4000 | ||
Րր | ɹ | *ɾ | r | 5000 | ||
Ցց | ʦʰ | cʿ | cʼ | 6000 | ||
*(Ււ) | w | *v | w | 7000 | ||
Փփ | pʰ | pʿ | pʼ | 8000 | ||
Քք | kʰ | kʿ | kʼ | 9000 | ||
Ֆֆ | f | f | ||||
* רק בראש מילה בכתיב מסורתי ובמלים מורכבות * ארמנים באיראן (שלוחת הניב המזרחי) הוגים [ɹ] כבהגיה העתיקה * בכתיב מחודש האות מופיעה רק בצרוף ու. בכתיב מסורתי היא מײצגת /v/ מלבד בצרוף իւ /ju/ - שהוחלף ב-յու ברפורמת הכתיב בארמניה הסובײטית |
קישורים חיצוניים