צומת גוש עציון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:36, 14 בספטמבר 2017

צומת גוש עציון

(למפת הרי ירושלים רגילה)

צומת גוש עציון

צומת גוש עציון נמצא בלב גוש עציון, ונחשב לאחד הצמתים החשובים ביהודה. תושבי האזור מכנים אותו בקיצור "צומת הגוש"

הצומת מחבר את כביש 60 עם יישובי גוש עציון, ודרכו את הדרך צפונה - לירושלים וישוביו הצפוניים של הגוש, דרומה - לחברון, הר חברון ודרומית יותר לנגב, מערבה - ליישובי מערב הגוש, בית שמש וגוש דן, מזרחה - קיבוץ מגדל עוז. במרכז הצומת קיים מעגל תנועה גדול.

ממערב לצומת, נמצאים משתלת גוש עציון, יקב גוש עציון, וכן מרכז מסחרי שכולל תחנת דלק, מרכול של "רמי לוי" וכמה חנויות ומסעדות. ממערב למרכז זה נבנה מרכז קניות חדש בשם "מרכז הרים", הכולל בתוכו מרכול של רשת שופרסל וחנויות ומסעדות נוספות.

ממזרח לצומת הוקם מאחז^[1] בשם גבעת עוז וגאו"ן על שמם של שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו בסמוך ב-12 ביוני 2014.

היסטוריה

בשנת 1926 רכשה חברת "זיכרון דוד" את האדמות הכוללות את אזור הצומת, 924 דונם, מעשרה בעלים ערבים^[2], במטרה להקים התיישבות יהודית פורחת על אם הדרך ירושלים-חברון^[3]. בשנת 1927 הוקם במקום מגדל עדר, היישוב היהודי הראשון על אדמות גוש עציון בעת החדשה. כעבור שנתיים, במהלך מאורעות תרפ"ט, ננטש היישוב, הועלה באש ונהרס כליל על ידי הערבים.

ב-25 בספטמבר 1933 רכש את המקום היזם שמואל צבי הולצמן מרחובות מידי חברת 'זיכרון דוד'^[4], במטרה להקים באזור זה מרכז יישובי שיהיה מבוסס על גידול מטעים^[5]. בנוסף רכש אלפי דונמים נוספים מהערבים מסביב. סמוך לצומת הקים הולצמן בשנת 1936 מרפאה שטיפלה בתושבים של כפר עציון ואף בתושבי הכפרים הערביים באזור, כדי לקיים שכנות טובה^[6]. מבנה המרפאה, אשר ננטש בשנית במהלך המרד הערבי הגדול קיים עד היום בפינתו הצפון מערבית של הצומת ומשמש כקיוסק. מעבר לכביש לכיוון דרום הוקם באותה תקופה מאגר מים מקורה על ידי המנדט הבריטי.

כעבור 7 שנים, בשנת 1943, עלו אנשי כפר עציון לקרקעות היהודיות מחדש, והקימו בשנית את גוש עציון.

ביטחון

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר תיאור תולדות הצומת משנת 1943 עד שנת 2005.

בצומת הגוש אירעו אירועים ביטחוניים רבים, במיוחד במהלך אינתיפאדת הסכינים, ובמהלך האינתיפאדה השנייה היה במקום מחסום בידוק צה"לי.

בי"ג בתשרי ה'תשס"ו התבצע בטרמפיאדה לכיוון קריית ארבע פיגוע הירי הקטלני ביותר בצומת, ונרצחו בו שלושה אנשים^[7]. בצומת הוקם גל-עד לזכר שלושת הנרצחים. לאחר הפיגוע הוגברה נוכחות צה"ל במקום, אולם בשנים הבאות התבצעו בצומת עוד מספר ניסיונות (שחלקם הצליחו) לפיגועי דקירה ודריסה^[8]^[9]^[10].

במהלך גל הטרור שאירע בסוף שנת 2015 התבצעו בצומת כעשרה פיגועי דריסה ודקירה שבהם נפצעו ונהרגו 2 ישראלים^[11]. בעקבות כך תוגברה האבטחה על הצומת והוצבו בו מצלמות אבטחה ועמדות שמירה נוספות, אשר מאוישות גם כיום.

גלריית תמונות

עמדה של צה"ל בצומת
הגל-עד בתחנה לכיוון חברון
קיוסק בבניין המרפאה בצומת (2015)
שמורת עוז וגאו"ן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צומת גוש עציון בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ גוש עציון • התשובה לרצח הנערים: הוספת מאחזים באתר חרדים10, 4 ביולי 2014
^ "מגדל עדר- כפר יהודי בודד בדרך לחברון". (1977), עת-מול ב' (6), עמ' 19.
^ יוחנן בן יעקב, "סיפורו של היישוב היהודי הראשון בין חברון וירושלים", בתוך: גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשמ"ו, עמ' 40-23
^ רשימת שמות המשקיעים היהודיים, בעלי הקרקעות שמהם רכש שמואל הולצמן את הקרקעות - מחברות הולצמן. ארכיון גוש עציון.
^ מגדל עדר - כפר עציון, דבר, 26 בדצמבר 1933
^ http://www.etzion-bloc.org.il/tabid/55/Default.aspx?PageContentID=565 אתר ההיסטוריה וההנצחה של כפר עציון
^ אפרת וייס ועלי ואקד, שלושה נרצחו בפיגוע בצומת גוש עציון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2005
^ אפרת וייס, שני פצועים בפיגוע דקירה בצומת גוש עציון, באתר ynet, 01/03/2006
^ כוח צה"ל מנע פיגוע דקירה בצומת גוש עציון, אתר דובר צה"ל, 2010
^ עוזי ברוך, פיגוע דקירה בגוש עציון, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
^ כתבי ynet, הדר בת ה-21 נרצחה בפיגוע בצומת גוש עציון, באתר ynet, 22 בנובמבר 2015

[1] גוש עציון • התשובה לרצח הנערים: הוספת מאחזים באתר חרדים10, 4 ביולי 2014

[הערה_ה-2] "מגדל עדר- כפר יהודי בודד בדרך לחברון". (1977), עת-מול ב' (6), עמ' 19.

[3] יוחנן בן יעקב, "סיפורו של היישוב היהודי הראשון בין חברון וירושלים", בתוך: גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשמ"ו, עמ' 40-23

[4] רשימת שמות המשקיעים היהודיים, בעלי הקרקעות שמהם רכש שמואל הולצמן את הקרקעות - מחברות הולצמן. ארכיון גוש עציון.

[5] מגדל עדר - כפר עציון, דבר, 26 בדצמבר 1933

[6] ttp://www.etzion-bloc.org.il/tabid/55/Default.aspx?PageContentID=565 אתר ההיסטוריה וההנצחה של כפר עציון

[7] אפרת וייס ועלי ואקד, שלושה נרצחו בפיגוע בצומת גוש עציון, באתר ynet, 16 באוקטובר 2005

[8] אפרת וייס, שני פצועים בפיגוע דקירה בצומת גוש עציון, באתר ynet, 01/03/2006

[9] כוח צה"ל מנע פיגוע דקירה בצומת גוש עציון, אתר דובר צה"ל, 2010

[10] עוזי ברוך, פיגוע דקירה בגוש עציון, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014

[11] כתבי ynet, הדר בת ה-21 נרצחה בפיגוע בצומת גוש עציון, באתר ynet, 22 בנובמבר 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:כיכר צומת הגוש.jpg|ממוזער|מעגל התנועה במרכז הצומת|250px]]
 {{מיקום מפורט בישראל|שם=צומת גוש עציון|רוחב=31.64605|אורך=35.13220|כותרת=כן}}
-'''צומת גוש עציון''' נמצא בלב [[גוש עציון]], ונחשב לאחד ה[[צומת|צמתים]] החשובים ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]]. תושבי האזור מכנים אותו בקיצור "'''צומת הגוש'''" ולעתים "'''צומת המיקי מאוס'''", על שם [[מבנה]] [[משטרת המנדט|המשטרה הבריטי]] הסמוך לצומת, המזכיר בצורתו את [[מיקי מאוס]]{{הערה|יוחנן בן יעקב, [http://www.k-etzion.co.il/Index.asp?ArticleID=87&CategoryID=78&Page=1 ההתיישבות בגוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים]}}.
+'''צומת גוש עציון''' נמצא בלב [[גוש עציון]], ונחשב לאחד ה[[צומת|צמתים]] החשובים ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]]. תושבי האזור מכנים אותו בקיצור "צומת הגוש"
 הצומת מחבר את [[כביש 60]] עם יישובי גוש עציון, ודרכו את הדרך צפונה - ל[[ירושלים]] וישוביו הצפוניים של הגוש, דרומה - ל[[חברון]], [[הר חברון]] ודרומית יותר ל[[הנגב|נגב]], מערבה - ליישובי מערב הגוש, [[בית שמש]] ו[[גוש דן]], מזרחה - קיבוץ [[מגדל עוז]]. במרכז הצומת קיים [[מעגל תנועה]] גדול.