שטראוס גרופ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הוספת קטגוריה |
||
| שורה 137: | שורה 137: | ||
[[קטגוריה:תעשייה]] |
[[קטגוריה:תעשייה]] |
||
[[קטגוריה:חברות משפחתיות לשעבר בישראל]] |
[[קטגוריה:חברות משפחתיות לשעבר בישראל]] |
||
[[קטגוריה:מותגים]] |
|||
גרסה מ־23:14, 28 במאי 2018
שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית
פרמטרים ריקים [ סיסמה, פירוק החברה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ דף הבית, שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית (הבורסה בתל אביב - TLV:STRS) |
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (STRS)  |
| מייסדים |
ריכרד שטראוס והילדה שטראוס (שטראוס) אליהו פרומצ'נקו (עלית) |
| תקופת הפעילות |
1933–הווה (כ־91 שנים) |
| מיקום המטה | פתח תקווה |
| ענפי תעשייה | מזון |
| מוצרים עיקריים |
מוצרי חלב |
| הכנסות | 5.48 מיליארד ש"ח (2017)[1] |
| רווח תפעולי | 632 מיליון ש"ח (2017)[1] |
| רווח | 416 מיליון ש"ח (2017)[1] |
| אנשי מפתח |
עפרה שטראוס (יו"ר) גדי לסין (מנכ"ל) |
| עובדים | כ-14,000 (2017)[2] |
| https://www.strauss-group.co.il האתר הרשמי | |
  | |
שטראוס גרופ בע"מ (באנגלית: Strauss Group), המוכרת במותג שטראוס, היא חברת המזון הגדולה ביותר בישראל (עקפה את תנובה, נכון ל-2012)[3][4] ופעילה בכ-22 מדינות. ב-2004 התמזגה חברת שטראוס עם חברת עלית ושמה של החברה המאוחדת היה שטראוס-עלית. בינואר 2007 הוחלף שמה של החברה לשטראוס גרופ. הקבוצה מנהלת פורטפוליו של עסקים הכולל את שטראוס ישראל, שטראוס קפה, חברות הסלטים הבינלאומיות סברה ואובלה, ושטראוס מים. שוויה נאמד ב-8.1 מיליארד ₪ בשנת 2013 כאשר 49% מתוכם מפעילות בינלאומית. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב במדד ת"א 25. בעלת השליטה העיקרית בקבוצה היא משפחת שטראוס. מיכאל שטראוס, דור שני למייסדים, הוא יו"ר שטראוס אחזקות ובתו עפרה שטראוס היא יו"ר קבוצת שטראוס. מנכ"ל החברה ונשיאה הוא גדי לסין.
הקבוצה מעסיקה כ-14,000 עובדים ברחבי העולם ומפעילה 29 אתרי ייצור ב-22 מדינות ומקיימת שיתופי פעולה עם מספר תאגידים רב-לאומיים, כגון דנונה, פפסיקו, Haier, וקרן ההשקעות TPG Capital.
היסטוריה
"שטראוס" התחילה את דרכה ברפת קטנה שהקימו הילדה וריכרד שטראוס לאחר עלייתם מגרמניה בחצר ביתם שבנהריה ב-1936. לאחר שעסקי החלבנות לא זכו להצלחה, עברה אם המשפחה, הילדה שטראוס, לייצור גבינות, וכאן האירו לה העסקים פנים. בעקבות זאת היא הקימה בית חרושת קטן לגבינות, שהיה חלוץ התעשייה בנהריה[5][6].
בשנות ה-50 גדלה שטראוס, התמקדה גם בייצור גלידות, ובמפעל בנהריה הועסקו חמישים עובדים. בשנת 1962 הועסקו במפעל בנהריה כ-80 עובדים בייצור גבינות ומוצרי חלב, ובמפעל בעכו הועסקו עוד 40 עובדים בחדר הבשלה לגבינות ובייצור גלידה[7].
ב-1969, לאחר חתימת הסכם עם דנונה העולמית, שרכשה חלק מהבעלות, החלה שטראוס בייצור מעדני חלב, שהמפורסם שבהם הוא "דני" שמיוצר מ-1972. "דנונה" יצאה מישראל עקב החרם הערבי, מכיוון שהיציאה של דנונה הייתה בניגוד להסכם, לשטראוס הייתה אפשרות לרכוש את חלקה של דנונה במחיר מאד נמוך, בנוסף שטראוס קבלה זיכיון להמשיך בייצור המעדנים גם על בסיס הידע של דנונה. שטראוס המשיכה לפתח מוצרים אשר זכו להצלחה מרובה, והמפורסם מביניהם הוא "מילקי", המיוצר מאז 1979. דנונה הספיקה בינתיים לחזור לישראל ומאז שטראוס מייצרת עשרות מוצרי יוגורט שלה.
ב-1975 עברה הבעלות על שטראוס לבן, מיכאל שטראוס, שכבר קודם לכן היה דמות דומיננטית בחברה. חלקה איתו בהנהלה גם אחותו, רעיה שטראוס.
ב-1979 שטראוס רכשה את גלידות ויטמן.
ב-1995 נכנסה שטראוס לתחום הסלטים הטריים הארוזים. מותג החומוס של החברה, "אחלה", זכה להצלחה רבה. ב-1997 רכשה מחצית מהבעלות על מחלבות יטבתה. באותה שנה רכשה שטראוס גם את חברת המזון הגדולה "עלית". עם רכישת "עלית" הפכה שטראוס לתאגיד מזון המעסיק למעלה מ-7,000 עובדים ומגלגל מיליארד דולר בשנה. עם זאת, המיזוג הפורמלי בין החברות התרחש רק ב-2004[8]. ב-2001 התמנתה לעמוד בראש "שטראוס" בתו של מיכאל שטראוס, עפרה שטראוס.
ביולי 2009 רכשה שטראוס את חברת המים תנה תעשיות, יצרנית מטהרי המים תמי 4, תמורת 291 מיליון שקל[9].
שטראוס הוכרזה בשנת 1998 על ידי רשות ההגבלים העסקיים כמונופול בתחום מעדני החלב[10]. מותגי הגלידות של החברה, גלידות שטראוס ומגנום, נשלטים על ידי התאגיד הבינלאומי יוניליוור.
ב-2001 עברה מחלבת שטראוס מנהריה לפארק תעשיות בר-לב ליד צומת אחיהוד, שם מייצרים את רוב מוצרי החלב שלהם.
בפברואר 2011 הקימה שטראוס את האתר "שטראוס שלי" שמטרתו לאפשר לצרכנים לפתח מוצרים. נכון ליולי 2013 הושקו 24 מוצרים מאתר זה.
עלית
עלית התחילה את דרכה בשנות ה-20 של המאה ה-20 בלטביה, כמפעל הממתקים והשוקולד "לאימה" (מזל בלטבית) שהקים יהודי בשם אליהו פרומנצ'נקו עם שותפיו אליהו קופילוב ודוד מושביץ (מושיוב). פרומנצ'נקו עלה לארץ ישראל ב-1933, כשהוא מביא עמו מכונות, מומחים לשוקולד והון. לשותפיו משכבר מלטביה נאספו משקיעים נוספים (דוד אטינגר, יעקב ארנס, אהרון ניסה, יוסף סגל וגרשון פרייל) ויחד רכשו שטח ברמת גן, סמוך למקום זכה מאז לכינוי "צומת עלית", והקימו עליו מפעל[11]. המותג הפופולרי ביותר שלו היה שוקולד פרה ששווק בהתחלה בשם המסחרי "שמנונית". המפעל פעל בשלוש משמרות מסביב לשעון[12]. במלחמת העולם השנייה זכתה עלית בחוזה לאספקת שוקולד לצבא הבריטי ויחידות בעלות הברית ששהו באזור. בשנת 1946 התקיים סכסוך עבודה בין הפועלים להנהלה על רקע דרישות לתוספות שכר[13]. במקום הוקם מבנה גדול בן ארבע קומות ובשנת 1951 עבדו בו 250 פועלים ופועלות, בנוסף למנהלי עבודה, עובדי שירותים ופקידים. המפעל ייצר שוקולד, קקאו וסוכריות מסוגים שונים[14].
בתחילת שנת 1958 הועסקו במפעל למעלה מ-650 עובדים. באותה שנה רכשה עלית את בית החרושת לשוקולד צ.ד. ברמת-גן מבעליו ומייסדו צלאל דבילצקי. צ.ד. החלה בהקמת מפעל נוסף בנצרת עילית והשקיעה בו 3 מיליון לירות. עלית סיימה את הקמת המפעל בהשקעה של מיליון לירות והחלה בייצור בו בסתיו אותה שנה[15]. במקביל, החלה עלית בייצור קפה נמס במפעל בצפת[16]. בשנות השישים רכשה יצרנית הממתקים "עלית" את המוצר והמותג "מסטיק עלמה" והחלה לשווק אותו. המיזוג עם "ליבר" ב-1970 הקנה לעלית שליטה במותגים כמו שוקולד "מקופלת" ומסטיק "בזוקה". עלית אף שיווקה באותה שנה פס ייצור שלם לקפה נמס לקוריאה הדרומית[17].
עלית הונפקה בבורסת תל אביב ב-1973, בעקבות תכנון מס של רואה החשבון שלה. בהנפקה זו מכרו משפחות המייסדים חלק מהשליטה. יתרת המניות נמכרה על ידן ב-1986. משפחות פדרמן ויסלזון היו הרוכשות הבולטות, יחד עם משפחת ארנס וקבוצת MAN הבריטית.
משנת 1976 עלית משתמשת במותג "מגדים" עבור מוצרים המיועדים לציבור חרדי.
בשנת 1989 - הקימה עלית את חברת ההפצה גומן, בפולין וזו הייתה היסוד לעסקי הקפה שלה באירופה. כמו כן רכשה עלית מפעלי קפה בגרמניה, בלגיה, צרפת וספרד וכן בית חרושת לשוקולד בצרפת.
ב-1991 נכנסה עלית לתחום החטיפים המלוחים והקימה לשם כך מפעל בשדרות. מאוחר יותר פנתה לעסקי קפה בחו"ל, בעיקר בדרום אמריקה. עסקים אלו לא הוכיחו את עצמם כרווחיים במיוחד, אך מצבו את מעמדה של עלית כחברה בינלאומית.
בשנת 1997 נכנסה חברת שטראוס לשותפות בבעלות על חברת עלית, כאשר משפחות פדרמן ושטראוס רכשו את האחזקות שהיו לחברת MAN בעלית. אחת ההחלטות של משפחת שטראוס הייתה לפצל את עלית לארבע חטיבות:
- חטיבת הממתקים
- חטיבת הקפה
- חטיבת המלוחים (עלית מזון)
- חטיבת המכירות
עלית הוכרזה בשנת 1989 כמונופול בתחומים של שוקולד, קפה נמס וקפה שחור[18] על ידי רשות ההגבלים העסקיים. בשנת 2003 ניהלה הרשות חקירה כנגדה בחשד לשימוש לרעה בכוחה המונופוליסטי בתחום השוקולד[19]. בשנת 2006 נחתם הסכם בין הרשות ובין עלית - תשלום כופר של חמישה מיליון שקלים למדינה, ללא הודאה באשמה מצד עלית.
בשנת 2006 נמכר שטח מפעל עלית ברמת גן[20], הוא נהרס ובמקומו החלה הקמת מגדל. עם זאת, בסמוך למגדל נותר הבניין ההיסטורי ואליו עברה המחלקה לאמנות של מכללת שנקר. ביולי 2009 הוצב ליד הבניין ההיסטורי, מערבל לציפוי סוכריות ומסטיקים. המערבל, העשוי מנחושת, שופץ על ידי העירייה ביוזמתו של צבי בר.
כיום מיוצרים מוצרי השוקולד במפעל חטיבת הממתקים בנצרת עלית. מפעל חטיבת הקפה ממוקם בצפת ומפעל חטיבת המלוחים ממוקם בשדרות.
בשנת 2009 החליפה עלית את הלוגו שלה.
פעילות בינלאומית
שטראוס קפה
בעשור השני של המאה ה-21, החברה היא אחת מחמש חברות הקפה הגדולות בעולם[21]. בשנת 2005, נכנסה החברה לשותפות 50/50 עם חברת São Miguel של האחים לימה, ואיחדה את העסקים לחברת קפה אחת: Café Três Corações, המהווה היום את חברת הקפה הגדולה בברזיל. בשנת 2012 שטראוס קפה השלימה הסכם עם החברה (Norddeutsche Kaffeewerke GmbH (NDKW בגרמניה, לשם יצור קפה נמס מיובש בהקפאה.
שטראוס מים
בשנת 2009 רכשה קבוצת שטראוס את תנה תעשיות, חברה ישראלית הפועלת בתחום סינון וטיהור מים ובעלת המותג תמי 4. והקימה שותפות בסין עם ענקית האלקטרוניקה Haier (Haier Strauss Water), ושנת 2011 חברה שטראוס מים לקבוצת וירג'ין של ריצ'רד ברנסון, לשיווק מוצרי שטראוס מים בבריטניה תחת המותג "Virgin Pure".
בנוסף לפעילות שטראוס מים באנגליה, סין וישראל, מוצרי החברה נמכרים כיום באמצעות סוכנויות מכירה מקומיות בקנדה, קוסטה ריקה, קפריסין, פינלנד, פורטוגל וסינגפור.
פפסיקו שטראוס ממרחים ומטבלים
השותפות בתחום הסלטים והמטבלים הטריים בין שטראוס לענקית המזון האמריקאית פפסיקו הובילה לבנייה של שתי חברות: סברה בצפון אמריקה, ואובלה במקסיקו ובאוסטרליה. בשנת 2005, שטראוס רכשה 51% מסברה, מותג קטן של סלטים ים תיכוניים בארצות הברית. וב-2007 נכנסה פפסיקו לשותפות 50/50 עם שטראוס בחברה. כיום סברה היא יצרנית החומוס הנמכר ביותר בארצות הברית עם נתח שוק של 57% בקטגוריית החומוס[22].
מקס ברנר
חברת מקס ברנר נוסדה ב-1996 כחנות שוקולד קטנה ברעננה על ידי עודד ברנר . ב-2001 נרכשה החברה על ידי קבוצת שטראוס שהרחיבה את פעילותה על ידי פתיחת סניפים בישראל ב-2003 וב-2006 פתחה את הסניף הראשון בארצות הברית. למותג כיום 45 סניפים בעולם: 31 באוסטרליה, 6 בישראל, 4 בארצות הברית, 3 בסינגפור ואחד בפיליפינים.
במאי 2017 מכרה שטראוס את מקס ברנר לזכיינים דודו וקנין ויניב שטנגר תמורת 18 מיליון שקל העסקה כוללת את מכירת המותג, 3 מסעדות בארצות הברית ואת הסכמי הזכיינות הבינלאומיים[23].
לקריאה נוספת
- שרית ישי לוי, שטראוס, סיפור של משפחה ותעשייה, הוצאת כתר, 1997
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שטראוס גרופ- שטראוס גרופ בע"מ, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- שטראוס גרופ בע"מ, באתר "מאיה"
- שטראוס גרופ בע"מ, באתר גלובס
- שטראוס גרופ, באתר Crunchbase (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 שטראוס גרופ בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ שטראוס גרופ: מצגת לסיכום רווחים, שנת 2016 באתר מאי"ה.
- ^ דירוג -DUN'S100 - גלובס - קטגוריית מזון, שתייה וטבק
- ^ דירוג החברות הגדולות בתעשייה, באתר Dun's 100
- ^ י. אבימרי, נהריה מתכוננת לעונה, על המשמר, 13 באפריל 1951
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:על המשמר
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 6 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מחלבת נהריה - שטראוס בע"מ, על המשמר, 12 ביוני 1953 - ^ מועצת ייצור ראשונה בענף מוצרי החלב, דבר, 14 ביוני 1962
- ^ יורם גביזון, עלית ושטראוס יתמזגו לחברה אחת בעלת מחזור מכירות של 2.4 מיליארד שקל, באתר הארץ, 17 ביולי 2003
- ^ טל לוי, שטראוס ממזגת את מיזם המים עם תמי 4, באתר TheMarker, 12 ביולי 2009
- ^ מיכאל דבורין, הממונה על ההגבלים העסקיים אישר את המיזוג בין קוקה קולה לטרה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 במאי 2004
- ^ יהונתן גפן תיאר באופן ציורי בשיר הילדים ריח של שוקולד, את המפעל שהיה ממוקם ב"סוף" רמת גן והשוקולד הריחני שיוצר בו (מילות השיר באתר שירונט)
- ^ בעבודה - רמת גן, דבר, 17 במאי 1934
- ^ מתתיהו מנדל, למה רגשה התאחדות בעלי התעשייה?, דבר, 18 ביוני 1946
- ^ א. ווייס, לחידוש חוזה עבודה בבית חרושת עלית, דבר, 12 באוגוסט 1951
- ^ נתן בן-נתן, הון חוזר מניין?, דבר, 31 בדצמבר 1958
- ^ חברת "עלית" רכשה את צ.ד., דבר, 28 במרץ 1958
- ^ כי מציון יצא קפה, מעריב, 5 ביוני 1970
- ^ תני גולדשטיין, הממונה הכריז רשמית: עלית מונופול בקפה שחור, באתר ynet, 24 בדצמבר 2003
- ^ ראיות לכאורה נגד עלית בפרשת קדבורי, באתר ynet, 27 באוגוסט 2003
- ^ החלה הריסת מפעל עלית ברמת גן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2008
- ^ Yoram Gabison,Strauss says U.S. fund weighing exit from global coffee venture, Haaretz.com
- ^ אביב לוי, זינוק במכירות חומוס שטראוס בארה"ב: כבשה 40% מהשוק, באתר גלובס, 25 בנובמבר 2009
- ^
עדי דברת-מזריץ, שטראוס מוכרת את מקס ברנר לזכיינים תמורת 18 מיליון שקל, באתר TheMarker, 24 במאי 2017
