נשים בחיל הים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין להוריד תבנית שכתוב על דעת עצמך. יש בעיות קשות בערך
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב}}

'''נשים בחיל הים''' כמו בכלל [[צה"ל]] ממלאות נשים תפקידים אחראיים ב[[חיל הים הישראלי]]. הן משתתפות במערכות הלחימה, בקריות בשליטה לוקחות חלק בתחזוקה ובארגון, ומנהלות את משרדי היחידות ומטה חיל הים.
'''נשים בחיל הים''' כמו בכלל [[צה"ל]] ממלאות נשים תפקידים אחראיים ב[[חיל הים הישראלי]]. הן משתתפות במערכות הלחימה, בקריות בשליטה לוקחות חלק בתחזוקה ובארגון, ומנהלות את משרדי היחידות ומטה חיל הים.
[[קובץ:INWomanHaifaPort.png|ממוזער|250px|חיילות חיל הים במסדר על הרציף הצבאי בנמל חיפה 1949]]
[[קובץ:INWomanHaifaPort.png|ממוזער|250px|חיילות חיל הים במסדר על הרציף הצבאי בנמל חיפה 1949]]

גרסה מ־18:04, 22 בפברואר 2021


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

נשים בחיל הים כמו בכלל צה"ל ממלאות נשים תפקידים אחראיים בחיל הים הישראלי. הן משתתפות במערכות הלחימה, בקריות בשליטה לוקחות חלק בתחזוקה ובארגון, ומנהלות את משרדי היחידות ומטה חיל הים.

חיילות חיל הים במסדר על הרציף הצבאי בנמל חיפה 1949
חיילות חיל הים במצעד 1962
חיילות יחידה 838 במסדר החלפת הפיקוד בין סרן זאב גולדצקי לסרן יואל פלג, 28 בספטמבר 1973.

שירות חובה

מרבית הנשים המשרתות בחיל הים הן חיילות בצבא חובה. חיל הים נהנה מכוח אדם משכיל, אינטליגנטי. החיילות הן בעלות כושר הבחנה, סבלנות, התמדה ויכולת הסתגלות ומתאימות לתפקידים הנדרשים בחיל. משך שירות החובה קצר יותר מאשר לגברים ולחלק מהתפקידים נערכים קורסי ההכשרה קודם לשירות הצבאי.

מתקיים מיון ועמידה בדרישות מחייבות ומלש"ביות ממשפחות של אנשי חיל הים זוכות גם ליחס מועדף כ"דור המשך". הביקוש בקרב מועמדות לשירות ביטחון לשירות בחיל הים עולה על ההיצע של מקומות ותפקידים. המשיכה נובעת משילוב של הסיכוי לעשות שירות מועיל, לפגוש אנשים איכותיים, לשרת ביחידה בנויה קרוב לבית ומדיי החג הלבנים.

שירות בים

ימאית לוחמת על סיפון אוניית חיל הים 1948
ערכים מורחבים – קורס חובלים#נשים בקורס חובלים, אח"י נגה#שילוב חיילות בצוות האונייה

מרבית התפקידים המאוישים על ידי נשים הם ביחידות החוף. נפתחו אפשרויות לשירות בים. כימאיות בפלגות המעגן ויחידות הגנת הנמלים וקצינות בספינות טילים וספינות ביטחון שוטף.

בזמן מלחמת העצמאות שירתו נשים על ספינות בתפקידי אלחוטאיות וכחובשות.[1] דו"ח כוח אדם מדצמבר 1948 מפרט שמתוך 242 נשים בחיל הים כולו שירתו רק עשר בכלי השיט. שש אלחוטאיות, שתי אפסנאיות ושתי פקידות. מטה החיל דרש תגבורת מתוך כוונה להעלות 10 נשים בכל ספינה לתפקידי ניווט, שמירה, תותחים קלים מכ"ם וכן פקידות טבחות, וחובשות.[2] במהלך שנות החמישים התקבלה החלטה במטה הכללי שאין להעמיד נשים בקו האש. המשמעות לחיל הים הייתה להפסקת הנהג של שירות נשים בכלי שיט.

חידוש שירות נשים בכלי שיט נעשה בשנת 1977, בתקופת פיקודו של מיכאל ברקאי בעצה אחת עם קצינת ח"ן ראשית דליה רז. קבוצת חיילות בפיקוד קצינה מיכל ברוקמן[א] הוצבו באוניית האימונים אח"י נגה בפיקוד עמי שראל. החיילות השתלבו בפעילות האנייה ומילאו תפקידי הימאות והתחזוקה.

קורס חובלות - בשנת 1977 נערך בבית ספר חובלים בפיקודו של סא"ל רפי אפל, קורס לקצינות חובלות. הקורס כלל קורס קצינות בבה"ד 12 ושלב הלימודים של קורס חובלים מחזור ל"ג. בקורס השתתפו וסיימו 8 חיילות שהוסמכו לקצונה ימית. לאחר קורס זה לא היה המשך עד שנת 1998 שאז נפתחו מחדש תפקידים לנשים.[3]

בעבודות צלילה

לוחמת קומנדו פולט קומאר איור בחוברת בין גלים דצמבר 1983.[5]

נשים בשירות חובה שעברו קורס מדריכות צלילה למים רדודים משמשות בתפקיד צוללות בשלושת בסיסי חיל הים.

צוללת פורצת דרך הייתה פולט קומאר, ניצולת שואה שעלתה מצרפת לבדה ונקלטה בקיבוץ שדות ים. בקיבוץ הכירה את יוסף דרור ואת יוחאי בן נון שהזמינו אותה להצטרף לפלי"ם. הצטרפותה ליחידת הצוללים נתקבלה בדחיה על ידי חלקם. הלוחמים הצוללים פועלים בזוגות. הלוחם ראובן פנחסי שהוצמד כבן הזוג לצלילה נעשה בן זוג לחיים. גם בנם ונכדם של הזוג נעשו לוחמים בשייטת 13.[6]

בשנת 1977 נערך בשייטת 13 קורס מדריכות צלילה. את הקורס סיימו ארבע חיילות והחלו בתפקידי הדרכה וצלילה הגנתית.
בשלושת בסיסי חיל הים המרכזיים היו קיימים - צוללי מים רדודים. צוללים אלו הוכפפו פיקודית לפלגת מעגן שהפעילה גם גוררות. בבסיס חיפה הוכפפו לילת"ם ומשימתם העיקרית הייתה בדיקת תחתית לאוניות אזרחיות. מרכיב כוח האדם של צוללי מים רדודים התבסס תחילה מתוך אנשי מילואים של שייטת 13 ויחידה 707 לשעבר. אנשי מילואים שהוסמכו לצלילה בעת שירותם בכלי שיט.

יחידות הגנת בסיסים

החל משנת 1996 ובצורה מדורגת הוחלפו צוללי מים רדודים בצוללים סדירים, במקביל התפתח קורס המתאים למשימתם ושמם הוחלף לצוללי יב"ן. צוללים אלו היוו את הבסיס להקמת יחידת סנפיר. בכפיפות פיקודית לבסיסים ובכפיפות מקצועית בנושאי צלילה לילת"ם.

בשנת 2000 נכנסו לראשונה חיילות לקורס יב"ן. שתי חיילות סיימו והוסמכו כצוללות יב"ן. ומאז השתתפו חיילות נוספות בקורס זה. בשנת 2004 נכנסו לראשונה חיילות בשירות חובה לקורס צולל מקצועי. בשנת 2005 הוסמכו שתי חיילות כצוללות מקצועיות ושירתו בילת"ם. מאז ועד היום הוסמכו חיילות נוספות וחלק מהן אף נשארו בשרות קבע בילת"ם.

חסימת משטי מחאהבסיס אשדוד מתמודד מדי פעם עם משטי מחאה המאורגנים על הפלסטינים ואוהדיהם. ב-5 באוקטובר 2016, עצרו כלי השיט של הבסיס משט מחאה, אשר על מנת למשוך תשומת לב עולמית בצע על ידי נשים בלבד. לשם כך רוכז צוות מוגבר של חיילות הבסיס על סירת צרעה של יחידת סנפיר. סירת המפגינות נעצרה. העימות נשאר ברמת עצימות נמוכה. הן הובאו לנמל אשדוד ושולחו לארצותיהן.

מנהלות

ככלל נשים בתפקידי תיאום וניהול הפעילו את כישוריהן הבסיסיים העדיפים ביכולת לעסוק במספר נושאים בו זמנית. לחשוב במצבי לחץ וכאשר התקיים ויכוח לנהל את העימות בעצימות נמוכה שלא יגיעו לידי מריבה.

מנהלות זכורות לטוב הן: קצינת ניהול שייטת המשחתות רינה לוי. קצינת ניהול שייטת ספינות הטילים שרונה תגר שמיר, קצינת תיאום הדרכה בבה"ד חיל הים שושנה לובליני. מנהלת משרד בשייטת הצוללות זהבה זוהר.

כתבניות - חיל הים כמו יתר הצבא מתנהל עם חומר כתוב. ספרי הפעלה, הוראות קבע, פקודות שגרה עד תחילת שנות ה-90 הודפסו במכונות כתיבה. על כל שגיאה היה צריך להדפיס מחדש את כל הדף. חיילות במשרדי היחידות ובמטה רכשו מיומנות הדפסה במכונה. למדו לפענח את כתב היד של מפקדיהן. העבודה המסורה שתוצאותיה נראות עד היום התקבלה כמובן מאליו.

קצינות ח"ן

תבנית:השלמה ביולי 1948 הוקם מערך הח"ן החילי בפיקודה של שושנה זנדבנק. אשר פעלה למען החיילות. אחת ההצלחות שלה היה הזכות ללבוש את מדי החיל הכחולים ומדי החג הלבנים במקום מדי החאקי של צה"ל הגדול..[7]

תפקיד קצינת ח"ן היה קיים ביחידות בחיל הים מקום המדינה ועד שנת 2001. כשחיל הנשים בוטל על ידי הרמטכ"ל שאול מופז. קצינת הח"ן הייתה הכתובת העיקרית לטיפול בנושאי תנאי שירות ויישוב סתירות בין צורכי השירות ואפשרויות האישה לקיים הלך חיים תקין. הקצינה שימשה ככתובת לחיילות המשרתות ביחידה ולמפקד היחידה להבנת הצרכים וקבלת סיוע מידי.

רשימת הקצינות הח"ן החיליות

קצינות הח"ן החיליות
שם תקופת פיקוד התפתחות ואירועים מיוחדים תמונה
שושנה זנדבק יולי 1948 -
רותה ינאי 1950–1961
נעמי לפיד 1961–1964
רינה פאוקר
אלישבע שריג
סימה סלע
סא"ל אסתר זוטא 1973 מלחמת יום הכיפורים
יהודית קנל 1974
דיטה ניב 1977 שירות בכלי שיט וגוררות, לימודים אקדמאים לקצינות בתקופת השירות.
אורנה קאוף
אילנה מאיו 1979
אורלי תמיר
שואלי פסט עד סוף 1993
אילנית פנר 1995-1993 מתווה להפלגות נשים בתפקיד
קלודין גלנט עד 2001 סגירת התפקיד

במטה ויחידות חיל הים

מרבית הנשים ביחידות ומטה החיל הים ממלאות תפקידים בנושאי כוח אדם. נראה כי התחום הזה מאפשר להשיג צורכי החיל תוך התחשבות בפרט.

במערך הגילוי החופי

ערך מורחב – מערך השליטה הימית

באמצע שנות הששים הוברר הצורך המבצעי באבטחת חופי המדינה נגד חדירות עוינות נפרשו תחנות מכ"ם לחוף הים התיכון, מפרץ אילת ומפרץ סואץ. התחנות אוישו על ידי חיילות בשירות חובה שעברו הכשרה למקצוע "מוכ"ם חוף" בקורס של חודשיים בבה"ד חיל הים. בשנות ה-80 שונה שם המקצוע ל"בקרית שליטה".

בקריות שליטה רכשו ניסיון ונעשו אחראיות משמרת. חלקן המשיכו בשירות קבע עברו קורס קצינות והשלמה חילית ונעשו מפקדות תחנה. מתוכן לציין את סרן יפה אורי. שהייתה מפקדת תחנת חיפה ובשנת 1980 הורחבה סמכותה כמפקדת "מערך דרום" עד תחנת גבעת אולגה.

הבקריות עובדות במשמרות ומקיימות תצפית על מכשירי המכ"ם ואמצעי ראיית הלילה. כושר ההבחנה הסבילות וההתמדה של החיילות מאפשר לקבל תמונה מלאה על המתרחש בים בקרבת החוף הישראלי. מדריכות ומכוונות את ספינות פלגות הבט"ש ליירט כלי שיט ושחיינים עוינים. המשרתות במערך השליטה זכו לכינוי "העיניים של המדינה" והן מושא לכבוד ולהערכה. מרבית חדירות שנמנעו התודה מגיעה לבקריות השליטה.

בתפקידים טכניים

מספנת חיל הים גילתה את הפוטנציאל הגלום בשירות נשים לנושאי התחזוקה במערכות כל השיט. מפעילה אותן במעבדה לכימיה ובחיווט אלקטרוניקה.

בהדרכה

בסיס ההדרכה של חיל הים נהנה משירות בנות במפקדת הבסיס ובתי הספר כמו יתר היחידות. מתקני ההדרכה הממוחשבים אפשרו לחיילות לבוא לידי בטוי. התפקידים במאמנים השונים נעשו מבוקשים והחיילות משרתות בהם לאחר מיון קפדני.

להקה ומקהלה

ערך מורחב – להקת חיל הים

כמחצית מחברי הלהקה היו חיילות בצבא חובה אשר נבחרו לתפקידיהן לפי קריטריונים מיוחדים בכושר זמרה ומשחק. חלקן המשיכו בקרירה ונעשו מפורסמות. ביניהן ריקי גל, רבקה זהר, חיה ארד ונטע ברזילי.

מדי פעם לצורכי אירועים שונים הוקמה מקהלת חיל הים שהורכבה בעיקר מחיילות

אזרחיות עובדות צה"ל

מספר תפקידים בחיל הים אוישו על ידי נשים שלא נחשבו כחיילות. בדרך כלל היו אלה תפקידים מיטוחדים שדרשו ניסיון רב בנושא. תפקיד אזרחית בח"ק אפשר שהנושא יקבל טיפול יעיל ביותר. אלינא קרמר שהחלה בשנת 1946 כמנהלת ספרית חיל הים נעשתה מפקדת מרכז מידע והכניסה את המחשוב לנושא. ליאת לרר שהחלה בשנת 1978 בתפקיד ראש מדור היסטוריה המשיחה בתפקיד עד שנת 2008. בזכות תיקי המבצעים והסיכומים השנתיים נעשה בסיס לזיכרון התרחשויות שונות בהיסטוריה של חיל הים. זהבה זוהר כמנהלת שייטת הצוללות החזיקה בתפקיד עד 2018.

בדרגות בכירות

מתוך הנשים ששירתו בחיל הים המשיכו ונעשו מעורבות בחברה:

  • גב' חולדה הופמן גורביץ מעתלית שנעשתה פעילה מאוד בוועד למען החייל באזר חיפה וחוף הכרמל.

מבין הנשים ששירתו בחיל הים יש ציין כאלה שעשו שירות מיוחד או הגיעו לדרגות בכירות בצה"ל.

  • אל"ם דליה רז מחיפה, אשר החלה דרכה כשלישה בבה"ד חיל הים והגיעה להיות קצינת ח"ן ראשית בצה"ל מילאה תפקיד זה למעלה משש שנים. 1982-1975 ולאחר שיצאה לאזרחות הייתה חברה במועצת העיר חיפה.
  • תא"ל מיכל תשובה - החלה דרכה בבסיס אילת עברה למספן כוח האדם והייתה האישה הראשונה שמילאה תפקיד של ראש מספן. המשיכה לצה"ל ומילאה את תפקיד ראש מנהל הסגל בצה"ל עד פרישתה ביולי 2020.
  • אל"ם ענת אזרי סורקיס ילידת חיפה, קצינת מודיעין בתחומי המל"ם והמחקר. ב-2011 נהייתה אזרי סורקיס לקצינה הראשונה בחיל הים שהועלתה לדרגת אלוף-משנה, כשמונתה לתפקיד ראש מחלקת מחקר במספן מודיעין. לאורך השנים ליוותה מבצעים ופרוייקטים, שנותרו רובם חשאיים. בין השאר ליוותה את מבצע לכידת אונית הנשק הפלסטינית קארין איי, את מבצע חשיפה מלאה שבמהלכו נתפשה האונייה "קלוס-סי" ואת מבצע צוק איתן. בוגרת המכללה לביטחון לאומי.
  • רינה פז לוי - קצינת ניהול שייטת המשחתות, שנעשתה קצינת נפגעים חילית והקצינה הראשונה לקבל דרגת סא"ל בחיל הים ונעשתה אשתו של תא"ל אורי פז ראש מספן כוח האדם.

נשות אנשי הקבע

נשות מפקדים מבקרות בבסיס חיפה אוקטובר 1985

משפחות ובעיקר נשי אנשי הקבע בחיל הים היוו מעגל תמיכה חשוב. הנשים ראו את עצמם כמשפחת חיל הים. ביטוי שנעשה שגור בפיהם של מפקדי החיל. הנשים הוזמנו לאירועים חיליים וההערכה בין בני הזוג הקרינה על בעליהם. מפקד חיל הים בנימין תלם הנהיג שבכל העלאה בדרגה תהיה נוכחת אשת איש הקבע והיא משתתפת בהתקנת הדרגה על הכותפת. הנשים היו מעורבות בכל מקרה של הצבה מחוץ למדינה. היו לא מעט מקרים שנשים של אנשי הקבע פנו מיזמתם למפקדים בחיל והעלו דרישות לגבי קידום בעליהן.

נשי החברים בצבא הקבע נחשבו כנכס מוגן ובשום פנים לא היו נשוא לחיזורים מאחרים.

תנאי שירות

חלק מהמשרתות בחיל היום היו ב"קל"ב". הגיעו בבוקר ליחידה ויצאו בערב. במרבית היחידות היו מגורי בנות בבניין נפרד מהמגורים לגברים. בתחנות התצפית ומקומות בהן נעשו משמרות היו גם חדרי שינה. בבסיס חיפה הצורך במגורי בנות הועלה בשנת 1980 והוקצתה קומה עליונה במבנה המגורים שלשייטת הצוללות.

מצבי לחץ

לשירות נשים יחד עם גברים הטבע עושה את שלו נוצרים מדי פעם מצבי לחץ. רומנים התפתחו בעקבות המפגש ונוצרו זוגות שנישאו והקימו משפחות. לקציני חיל הים היה קוד של כבוד שלא לנהל רומן עם חיילת חובה בכלל וגם לא עם חיילת בשירות קבע שתחת פיקודם. לכלל הזה היו חריגים ברומנים שהגיעו לנישואים מחד וכאלה שהסתיימו במפח נפש ופחיתות כבוד מאידך.

הריון במהלך השירות לנשים בשירות קבע קיבלו את התנאים המקובלים בישראל של חופשת הריון. במשך שנת החופשה נשמר מקום העבודה בחיל הים לאו דווקא באותו תפקיד בדיוק שחייב מחליפה. חיילת בשירות חובה שנישאה או נכנסה להריון ללא נישואים זכתה לקיצור שירות החובה.

בסיס מפרץ שלמה

בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים עד לפינוי נסיני בעקבות הסכמי הפסקת האש עם מצריים החזיק חיל הים יחידות בחופי סיני והגדולה שבהן בבסיס מפרץ שלמה. השירות בזירת ים סוף בכלל ובשארם א-שייח' בפרט יצר בעיה לשירות הנשים בחיל הים. תנאי הים הרגוע, המים הצלולים והאלמוגים, משכו לבילוי. המרחק יצר הפרדה בין אנשי הקבע המשרתים ובין משפחותיהם שנשארו במרכז הארץ או באילת. הנוכחות הצמודה יצרה רומנים מזדמנים מעל למקובל בישראל של אותם שנים. הזמן הפנוי הרב מחוץ לשעות הפעילות הופנה למסיבות. על רקע זה הייתה משיכה רבה לשירות חובה לנשים וגברים באזור.

בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים על רקע טיפולה המסור בחיילת חובה שנכנסה להריון. נדרשה קצינת הח"ן לעזוב את הזירה. מפל"ג כוח האדם אמנון בן ציון התמודד עם מצב שבו נמצא ללא קצינת ח"ן ודרש באופן דחוף קצינה. וקיבל את דיטה ניב שהואילה רבות.[8]

הטרדות מיניות

למרות המתח המיני הרב של צעירים בכלל והימאים בפרט היו מעט מאוד הטרדות בחיל הים. חיילות שנמצאו לבד כפקידה יחידתית נחשבו לנכס של היחידה. הסובבים אותן ראו בהן "פרח מוגן" ולא אפשרו להגיע למצב של הטרדה. אם זאת היו לכך חריגים.

בשנת 1977 יצאה נגדת בכירה בשירות קבע בחיל הים לבילוי לילה ביערות הכרמל עם מפקד חיל הים מיכאל ברקאי. בידיעה ברורה כי בילוי כזה היה מקובל בחיפה כהליך לקיום יחסי מין. אם משום שהמשחק המקדים היה קצר מדי לטעמה, או שקיבלה הרהורי חרטה, הגיעו למצב אל חזור. לאחר האירוע הגיעה הנגדת למסקנה כי לא קיבלה את היחס הראוי לה וטענה כי בעצם נאנסה. התייעצה עם חברותיה והסיפור הגיע לח"כ שולמית אלוני שהעבירה אותו לרמטכ"ל רפאל איתן. נפתח הליך צבאי פלילי וברקאי הושעה מתפקידו. לאחר מספר חודשי דיונים קבע בית הדין הצבאי את זכאותו. אך הרמטכ"ל ושר הביטחון עזר ויצמן לא אישרו את חזרתו של ברקאי לתפקיד. ואף דחו את המלצתו לגבי המיועד להחליפו.

באוקטובר 2019, נחשפה שורה של טענות על הטרדות מיניות לכאורה כנגד שי אלבז בהיותו מפקד שייטת 13 כלפי פקודותיו עשר שנים קודם לכן.[9] תא"ל אלבז שהיה מועמד לתפקיד ראש מספן המטה נאלץ לפרוש לאלתר משירותו בצה"ל.[10] בשל משך הזמן שחלף מאז העבירות שבוצעו, לכאורה, לפני כעשור, ונוכח העובדה כי לא נתקבלה תלונה רשמית נגדו, צה"ל לא בדק את הטענות.[11][12]

זכו לפרסום

חלק מחוברות 'מערכות ים' ו'בין גלים' פתחו את החוברת בתמונת חיילת יפהפייה מיחידות חיל הים.

צוינו לשבח

מפקד חיל הים עמי איילון מעניק מכתב הערכה לחיילת מצטיינת אורית טאפט מאי 1995.

טוראית אורית טאפט צוינה לשבח על ידי מפקד חיל הים עמו איילון על גילוי תושיה ושליטה בסיוע לנפגעים בכפר דרום מאי 1995.אורית טאפט, באתר הגבורה

רב"ט דינה אלייב ממפקדת חיל הים, מצטיינת נשיא לשנת 2013. אחראית ומקצועית משמשת דוגמה ומופת למרות קשיי נגישות דינה אלייב, באתר הגבורה

רב"ט נועה טייטל בקרית שליטה שמנעה את פיגוע החדירה לחוף זיקים. זכתה להערכה ממפקד חיל הים על כך שב-8 ביולי 2014, במהלך משמרתה זיהתה סימנים שהעידו על ניסיון של חולית מחבלים לנחות בחוף הים בסמוך מאוד לקיבוץ זיקים. מסרה את המידע למפקדי המוצב וכיוונה ובכך סייעה להשמדת המחבלים שנחתו בחוף. a345625 נועה טייטל, באתר הגבורה

אבדות

אורית לביא, פקידת פלגת הטרפדות 914 שנהרגה בתאונת דרכים 1968

טר"ש אורית לביא מבית עובד, פקידה יחידתית בפלגת הטרפדות 914 באשדוד, נהרגה ב־12 באוגוסט 1968, בתאונה עם רכב היחידה בכביש החוף בדרכם לחתונה.[13]

ראו גם

ערכים מורחבים – חיל נשים, שירות נשים בצה"ל

לקריאה נוספת

  • מרדכי אלון, "חיילות האמבטיה", על שירות בנות באח"י נגה, ידיעות אחרונות, מדור "7 ימים", 21 פברואר 1997.
  • ענת קדרון, הקטע שירות נשים במאמר סערה בים - מהשירות הימי לחיל הים, בספרם של רוית ויסמן ויגאל אייל, המלחמה המעצבת הראשונה, הוצאת מודן ומשרד הביטחון, 2018 עמ' 241–243.

קישורים חיצוניים

משנת 1980

משנת 2000

ביאורים

  1. ^ מיכל ברוקמן היא בתו של סא"ל יצחק ברוקמן.

הערות שוליים

  1. ^ שושנה בן צבי, אישה על אח"י אילת (א-16), 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, אוגוסט 1998 עמ' 3.
  2. ^ ענת גדרון, המלחמה המעצבת הראשונה עמ' 242.
  3. ^ בנות בים -שר הביטחון הורה למצוא דרך לשילוב חיילות בקורס חובלים, 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, אוגוסט 1998 עמ' 2.
  4. ^ אילה דוכס, על גשר הפיקוד - סג"מ דליה להב, 'בין גלים' אפריל 1978 עמ' 3.
  5. ^ הייתי לוחמת קומנדו ימי,פורסם בחוברת 'בין גלים' דצמבר 1983, עמ' 6.
  6. ^ מייק אלדר, שייטת 13 - סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, עמ' 136.
  7. ^ שושנה זנדבנק, פרויקט תיעוד חיל הים, מכון הרצל אוניברסיטת חיפה.
  8. ^ דיטה ניב מזכרונותיה של קצינת ח"ן וחינוך בזירת ים סוף, באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2018.
  9. ^ אפרת לכטר, ‏בלעדי | פרשת ההטרדות בשייטת: העדויות שגרמו לתא"ל שי אלבז לפרוש מצה"ל נחשפות, באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2019
  10. ^ אפרת לכטר, ‏תא"ל שי אלבז מסיים את תפקידו ופורש מצה"ל בעקבות תחקיר אולפן שישי על הטרדות, באתר ‏מאקו‏, 23 באוקטובר 2019
  11. ^ עקב טענות להתנהגות בלתי הולמת: מפקד שייטת 13 לשעבר פורש, באתר ynet, 23 באוקטובר 2019
  12. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, בשל הזמן שחלף, צה"ל לא בודק את הטענות שתא"ל בחיל הים הטריד מינית, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2019
  13. ^ טר"ש אורית לביא באתר יזכור.

קטגוריה:מקצועות ימיים קטגוריה:נשים בישראל