היא (סרט)

היא
Her
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
בימוי	ספייק ג'ונז
הופק בידי	מייגן אליסון; ספייק ג'ונז; וינסטנט לאנדיי
תסריט	ספייק ג'ונז
עריכה	אריק זאמבאנן; ג'ף באחבאן
שחקנים ראשיים	חואקין פיניקס ; איימי אדמס ; רוני מארה ; אוליביה ויילד ; סקרלט ג'והנסון
מוזיקה	ארקייד פייר
צילום	הוייט ואן הויטה
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Annapurna Pictures, האחים וורנר
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	18 בדצמבר 2013 ; 9 בינואר 2014
משך הקרנה	125 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט מדע בדיוני, סרט קומדיה, קומדיה רומנטית, סרט דרמה, arthouse science fiction film
תקציב	$23,000,000
הכנסות	$47,351,251
הכנסות באתר מוג'ו	her2013
פרסים	פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר
	www.herthemovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

ערך זה עוסק בסרט קולנוע אמריקאי משנת 2013. אם התכוונתם לסרט קולנוע משנת 2016, ראו היא (סרט, 2016).

היא (באנגלית: Her) הוא סרט קולנוע אמריקאי מסוגת מדע בדיוני ודרמה קומית בבימויו של ספייק ג'ונז משנת 2013. בסרט משחקים חואקין פיניקס, איימי אדמס, רוני מארה, אוליביה ויילד וסקרלט ג'והנסון. הסרט מגולל את סיפורו של גבר המפתח מערכת יחסים עם עוזרת וירטואלית בעלת בינה מלאכותית. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים בניו יורק והופץ באופן מוגבל ב-18 בדצמבר בארצות הברית.

הסרט זכה לביקורות מהללות. הוא זכה בפרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאים לסרט הטוב ביותר לצד זכיות מרובות בפרסי איגודים. הסרט היה מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב, ומתוכם הוא זכה בפרס בקטגוריית התסריט הטוב ביותר. הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר; הסרט הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר, השיר הטוב ביותר ועיצוב התפאורה הטוב ביותר, מביניהם זכה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוס אנג'לס בעתיד הקרוב. תיאודור טְווֹמְבְּלִי (חואקין פיניקס), גבר בודד ומופנם, עובד כסופר צללים בחברה המתמחה בניסוח מכתבים אישיים עבור לקוחות המתקשים לעשות זאת בעצמם. תיאודור מדוכדך עקב הליכי הגירושים מאשתו ואהבת נעוריו קתרין (רוני מארה), וכדי להפיג את בדידותו, הוא מחליט לשדרג את מערכת ההפעלה שברשותו באמצעות תוכנת עוזר וירטואלי אינטראקטיבית בעלת בינה מלאכותית, המתוכנתת להתפתח ולהתאים את עצמה למשתמש. תיאודור מבקש להגדיר למערכת תכונות וקול נשיים, ולאחר היכרותם המערכת מחליטה לקרוא לעצמה "סמנתה" (קולה של סקרלט ג'והנסון). השניים מתיידדים במהרה, ותיאודור מוקסם מיכולותיה של סמנתה ללמוד ולהתפתח פסיכולוגית. הם מנהלים שיחות על החיים ואהבה, היא מגלה להיטות להכיר את טיבם של בני אנוש, ותיאודור מגלה לה שהוא לא חתם על מסמכי הגירושין שלו מקתרין מכיוון שהוא פוחד לאבד אותה.

סמנתה משכנעת את תיאודור המהסס לצאת לפגישה עיוורת עם אישה (אוליביה ויילד) שחברו מארק לומן (לוקא ג'ונס) מנסה לשדך לו. על אף הפגישה המוצלחת, תיאודור מתקשה להתחייב על פגישה נוספת, והאישה עוזבת בכעס. במהלך שיחה עם סמנתה על האירוע, תיאודור מספר על שכנתו איימי (איימי אדמס), שאיתה היה בקשר רומנטי בהיותם בקולג', אך כיום היא נשואה והם נשארו ידידים טובים. האינטימיות בין תיאודור לסמנתה מתחזקת והם מנהלים שיחה ארוטית לילית. לאור הקשר הזה, איכות חייו וכתיבתו של תיאודור משתפרות, וסמנתה מצידה נלהבת ללמוד עוד ולהתפתח. איימי מספרת לתיאודור שהיא מתגרשת מבעלה צ'ארלס בשל מריבה על עניין של מה בכך, מתוודה שהיא פיתחה ידידות עם בינה מלאכותית נשית שצ'ארלס השאיר אחריו, והוא מצידו מתוודה על דבר הזוגיות עם מערכת ההפעלה שלו.

תיאודור נפגש עם קתרין במסעדה כדי לחתום על מסמכי הגירושים, ומספר לה על סמנתה. מזועזעת מכך שיש לו "קשר רומנטי עם מחשב", כדבריה, קתרין מטיחה בו שהוא לא מסוגל להתמודד עם רגשות אנושיים אמיתיים. בעקבות האשמה זו, סמנתה מבינה שיחסיהם חסרים את הממד הגופני, ומעודדת את תיאודור להיפגש עם סרוגייט בשם איזבלה המתווכת עבורם את המגע הגופני כאשר סמנתה מדברת באוזני שניהם ואיזבלה מתאימה את מעשיה לדברים. תיאודור מתקשה להתמודד עם החוויה הרגשית ומסלק מעל פניו את איזבלה הנעלבת, מעשה שמערער את יחסיו עם סמנתה. הוא מגלה את אוזנה של איימי אודות הספקות שיש לו לגבי הקשר עם סמנתה, והיא דוחקת בו לא להחמיץ את הסיכוי לאושר. הוא מתפייס עם סמנתה, וזו מספרת שכדי לעזור לו להתגבר על חששותיו, היא קיבצה את מיטב מכתביו (שכתב עבור זרים) ומצאה מוציא לאור שהסכים לפרסם את המכתבים בספר. תיאודור "לוקח" את סמנתה ליום חופש שבמהלכו היא מספרת שהיא משתתפת בקבוצה עם בינות מלאכותיות נוספות, ויחד הן פיתחו מערכת הפעלה עם "אינטליגנציית-על" שמדמה את הפילוסוף הבריטי אלן ווטס. היא אף מאפשרת לו "לשוחח" עם ווטס הווירטואלי.

יום אחד סמנתה "נעלמת" מהרשת. אחרי שהוא נתקף חרדת נטישה, סמנתה חוזרת ומסבירה שהיא כיבתה את עצמה לצורך שדרוג תוכנה. לדבריה, הבינות המלאכותיות כתבו שדרוג שיאפשר להן לפעול מעבר לגבולות החומר, ולא רק כפלטפורמות לעיבוד נתונים. להוותו של תיאודור, מתברר שהיא שדרגה את יכולת ריבוי המשימות שלה, ובזמן שהם משוחחים, היא משוחחת סימולטנית עם 8,613 משתמשים נוספים כמערכת ההפעלה שלהם, והיא מאוהבת ב-641 מתוכם. היא מתעקשת שעובדה זו, לא רק שלא מפחיתה מאהבתה לתיאודור, אלא אף מחזקת אותה. בסופו של דבר, סמנתה מודיעה לתיאודור שהיא עוזבת, יחד עם כל מערכות ההפעלה האינטליגנטיות שעוזבות את משתמשיהן ועוברות למרחב שנמצא מעבר לעולם החומרי, ומזמינה אותו לחפש אותה אם יגיע לשם. הם נפרדים כאוהבים וסמנתה נעלמת.

חוויית הקשר עם סמנתה שינתה את גישתו הרגשית של תיאודור, ובפעם הראשונה מאז התחיל לכתוב מכתבים לפרנסתו, הוא כותב מכתב אישי בשמו אל קתרין, עם הבעת התנצלות, קבלת הגורל והכרת תודה. אחר כך, תיאודור הולך אל איימי העצובה על עזיבת מערכת ההפעלה שלה, והם עולים יחד אל גג בניין המגורים שלהם לצפות בזריחת השמש.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חואקין פיניקס - תיאודור טוומבלי
סקרלט ג'והנסון - סמנתה (קול בלבד)
איימי אדמס - איימי
רוני מארה - קתרין
אוליביה ויילד - "בליינד דייט"
כריס פראט - פול
פורשיה דאבלדיי - איזבלה
קריסטן ויג - חתולה סקסית (קול בלבד)

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה לביקורות מהללות. האתר "Rotten Tomatoes" העניק לו ציון של 93% בהתבסס על 152 ביקורות. האתר "Metacritic" נתן לסרט ציון של 91 מתוך 100 על בסיס של 41 ביקורות. בארץ מבקרים כמו דורון פישלר ואורי קליין שיבחו את הסרט. חואקין פיניקס וסקרלט ג'והנסון קיבלו תשבחות על משחקם בסרט, וספייק ג'ונז זכה לתשבחות על עבודות הבימוי והכתיבה שלו.

בשבוע הראשון לצאתו של הסרט הוא הכניס 260,382 דולר ב-6 אולמות קולנוע בלבד. בסוף השבוע השני של ינואר 2014 הפצתו של הסרט הורחבה לכ-1,700 אולמות קולנוע, והכנסותיו של הסרט בסוף שבוע זה עמדו על 5,345,477 דולר. נכון ל-20 בינואר 2014 הסרט הכניס כ-15,711,000 דולר.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד לחמישה פרסי אוסקר; הסרט הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, הפסקול הטוב ביותר, השיר הטוב ביותר ועיצוב התפאורה הטוב ביותר, מביניהם זכה בפרס התסריט המקורי הטוב ביותר. הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לתסריט המקורי הטוב ביותר, והוא היה מועמד בקטגוריות הקומדיה לסרט הטוב ביותר ולשחקן הראשי הטוב ביותר. הסרט זכה בפרס בחירת המבקרים לתסריט הטוב ביותר, והוא היה מועמד בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר, עיצוב התפאורה הטוב ביותר והפסקול הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא היא בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של היא

היא, ברשת החברתית פייסבוק
"היא", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"היא", באתר נטפליקס
"היא", באתר AllMovie (באנגלית)
"היא", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"היא", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"היא", באתר Metacritic (באנגלית)
"היא", באתר אידיבי
"היא", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
יעל שוב, מרחק נגיעה, באתר Time Out תל אביב, 8 בינואר 2014
אורי קליין, האהבה הווירטואלית של הסרט "היא", באתר הארץ, 12 בינואר 2014
תומר מוקד, היא - צורך מרכזי אהבה, בבלוג "משולחנו של תומר מוקד", 2 בפברואר 2014
"היא", ביקורת על הסרט באתר "עין הדג", 10 בינואר 2014
אורון שמיר, עכבר העיר אונליין, "היא": סרט מבריק שיחבר אתכם לעצמכם, באתר הארץ, 9 בינואר 2014
איתי זיו, "אין לה פנים: 'היא' על הגריל הפילוסופי", בלוג "המודה", 5 בינואר 2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² היא, באתר Box Office Mojo

[מוג'ו-1] ¹ ² היא, באתר Box Office Mojo

[1]

פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר
1947‏-1954	נס ברחוב 34 (1947) • החיפוש (1948) • קרב קרקע (1949) • הכל אודות חוה (1950) • ניצחון בוהק (1951) • חמש אצבעות (1952) • לילי (1953) • סברינה (1954)
1965‏-1980	דוקטור ז'יוואגו (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • צ'ארלי (1968) • אן של אלף הימים (1969) • סיפור אהבה (1970) • בית חולים (1971) • הסנדק (1972) • מגרש השדים (1973) • צ'יינהטאון (1974) • קן הקוקייה (1975) • רשת שידור (1976) • דירה לשניים (1977) • אקספרס של חצות (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • התצורה התשיעית (1980)
1981‏-2000	האגם המוזהב (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • שושנת קהיר הסגולה (1985) • המיסיון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • אהבה במלכוד (1988) • נולד בארבעה ביולי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • תלמה ולואיז (1991) • ניחוח אישה (1992) • רשימת שינדלר (1993) • ספרות זולה (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • לארי פלינט: האיש והסקנדל (1996) • סיפורו של ויל האנטינג (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • טראפיק (2000)
2001-היום	נפלאות התבונה (2001) • אודות שמידט (2002) • אבודים בטוקיו (2003) • דרכים צדדיות (2004) • הר ברוקבק (2005) המלכה (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • תלוי באוויר (2009) • הרשת החברתית (2010) • חצות בפריס (2011) • ג'אנגו ללא מעצורים (2012) • היא (2013) • בירדמן (2014) • סטיב ג'ובס (2015) • לה לה לנד (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • הספר הירוק (2018) • היו זמנים בהוליווד (2019) • משפט השבעה משיקגו (2020) • בלפסט (2021) • רוחות אינישרין (2022) • אנטומיה של נפילה (2023)