המיסיון (סרט, 1986)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המיסיון
The Mission
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי רולנד ג'ופה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פרננדו גיה
דייוויד פטנאם
תסריט רוברט בולט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ים קלארק עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רוברט דה נירו
ג'רמי איירונס
ליאם ניסן
איידן קווין
מוזיקה אניו מוריקונה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום כריס מנגס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אנגליה
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 16 במאי 1986 (פסטיבל קאן)
31 באוקטובר 1986
משך הקרנה 126 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה היסטורית
תקציב £16,498,000
הכנסות $17,218,023 (ארצות הברית)
הכנסות באתר מוג'ו mission
פרסים
תרגום לעברית המשימה
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המיסיוןאנגלית: The Mission, גם "המשימה") הוא סרט דרמה בריטי אודות חוויותיו של מיסיונר ישועי בדרום אמריקה של המאה ה-18. הסרט בוים על ידי רולנד ג'ופה ואת התסריט כתב רוברט בולט. בסרט מככבים רוברט דה נירו, ג'רמי איירונס, ריי מקנלי, איידן קווין, שרי לונגי וליאם ניסן. הסרט זכה בפרס דקל הזהב ובפרס אוסקר על צילום. באפריל 2007, נבחר הסרט במקום הראשון על ידי המגזין "צר'ץ' טיימס" ברשימת 50 הסרטים הגדולים הנוגעים בנושאי דת.[1] את הפסקול כתב המלחין האיטלקי אניו מוריקונה וזה דורג במקום הראשון ברשימת "100 הפסקולים הקלאסיים בסרטים" של רשות השידור האוסטרלית.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50 של המאה ה-18 מגיע האב גבריאל (ג'רמי איירונס) לג'ונגלים של דרום אמריקה כדי לבנות תחנת מיסיון ולהמיר את בני שבט הגוארני לנצרות. בתחילת הסרט מגיע האב גבריאל למפלי האיגואסו, מטפס למעלה ומתחיל לנגן באבוב שלו. בני השבט נשבים בקסמה של המוזיקה שלו ומאפשרים לו לחיות.

שכיר החרב, רודריגו מנדוזה (רוברט דה נירו) מתפרנס מחטיפת הילידים ומכירתם כעבדים לבעלי השדות החקלאיים באזור כולל למושל דון קבזה (צ'אק לו). לאחר שארוסתו של מנדוזה, קרלוטה, (שרי לונגי), מודיעה לו שהיא אוהבת את אחיו למחצה, פליפה (איידן קווין), הורג מנדוזה את פליפה בדו-קרב. אף על פי שמנדוזה מזוכה על ידי קבזה, הוא מסתחרר לדיכאון. האב גבריאל מבקר את מנדוזה ומאתגר אותו לקחת על עצמו כפרה ראויה. מנדוזה מתלווה לישועים במסעם חזרה כשהוא סוחב אחריו מטען כבד הכולל את השריון ואת החרב שלו. בהגיעם לפאתי שטח הילידים, ישנם כמה רגעי מתח כאשר בני השבט מזהים את מנדוזה אך במהרה מחבקים אותו, כשהוא ממרר בבכי, ולוקחים ממנו את מטענו הכבד.

המיסיון של האב גבריאל מתואר כמקום של תפילה וחינוך עבור בני שבט הגוארני. כשהוא מרוגש על ידי קבלתם של בני השבט, מבקש מנדוזה לעזור במיסיון והאב גבריאל נותן לו ספר תנ"ך. בבוא העת, לוקח על עצמו מנדוזה נדרים והופך לישועי תחת האב גבריאל ועמיתו האב פילדינג (ליאם ניסן).

המיסיונים של הישועים היו בטוחים היות שהיו מוגנים תחת החוק הספרדי. לאחר אמנת מדריד (1750), חולקו האדמות מחדש והאזור שכלל את המיסיונים של הישועים הועבר לידי פורטוגל שאפשרה עבדות. הקולוניאליסטים הפורטוגזים שואפים לשעבד את הילידים והיות והמיסיונים של הישועים עלולים לטרפד זאת, נשלח נציג הותיקן, הקרדינל אלטמירנו (ריי מקנלי), כומר ישועי לשעבר בעצמו, כדי לסקור את המיסיונים ולהחליט אילו מהם, אם בכלל, יישארו.

כשהוא תחת לחץ, הן מצד המושל הספרדי, קבזה, והן מצד המושל הפורטוגזי, דון הונטאר, נאלץ הקרדינל אלטמירנו לבחור בין שתי רעות. אם יפסוק לטובת הקולוניאליסטים, ישועבדו הילידים. אם יפסוק לטובת המיסיונים, הדבר עלול לסכן את כלל המסדר הישועי וזה עלול לקבל גינויים מצד הפורטוגזים, דבר העלול לסדוק את כלל הכנסייה הקתולית באירופה. אלטמירנו מבקר במיסיונים ונדהם מתעשייתם והצלחתם, הן בהמרתם של הילידים האינדיאנים, והן במובן הכלכלי. במיסיון של האב גבריאל בסן קרלוס הוא מנסה להסביר את טיעוניו לסגירת המיסיון ומודיע לבני שבט הגוארני שעליהם לעזוב. בני השבט מערערים על סמכותו והאב גבריאל ומנדוזה, תחת איומי ניתוק, מצהירים על כוונתם להגן על המיסיון במקרה של תקיפה מצד הקולוניאליסטים. ביניהם הם חלוקים על אופן הביצוע והם דנים ביניהם על אופן התגובה לתקיפה צבאית הקרבה ובאה. האב גבריאל מאמין שאלימות היא פשע ישיר כנגד אלוהים. למרות זאת, מחליט מנדוזה להפר את נדריו כדי להגן באופן צבאי על המיסיון. בניגוד לבקשותיו של האב גבריאל, הוא מלמד את הילידים את אומנות המלחמה האירופאית ושולף פעם נוספת את חרבו.

כשכוח משולב של פורטוגזים וספרדים תוקף, מגינים תחילה מנדוזה, פילדינג ובני הגוארני על המיסיון. כוחם אינו עומד להם כנגד הכוח הצבאי ומנדוזה נורה ונפצע אנושות. פילדינג מקריב את עצמו על ידי הריגת המפקד הפורטוגזי לפני שהוא בעצמו נהרג. בראותם את הכנסייה במיסיון, מהססים החיילים לירות. כשהם נכנסים לתוך המיסיון, הם נתקלים בשירתם של האב גבריאל ונשות וילדי שבט הגוארני אשר צועדים. כשהוא סוחב מונסטראנם (תשמיש קדושה נוצרי) ביחד עם הסקרמנט הקדוש, מוביל האב גבריאל את התהלוכה. למרות זאת, מורה המפקד הספרדי על תקיפה והאב גבריאל, ביחד עם כמרים אחרים ורוב בני השבט, שכללו נשים וילדים, נורים למוות. לאחר שנורה האב גבריאל, מרים אחד מהילדים את הסקרמנט הקדוש ומוביל את התהלוכה. רק קומץ קטן בורחים אל תוך הג'ונגל.

בחילוף דברים סופי, בין הקרדינל אלטמירנו ודון הונטאר, מביע הונטאר את טענותיו שמה שהתרחש הוא מצער ובלתי נמנע היות ש-"עלינו לעבוד בעולם; העולם הוא כך". בתגובה עונה לו אלטמירנו, "לא, כך עשינו את העולם. כך עשיתי אותו". ימים ספורים לאחר מכן, מגיעה סירת קאנו ובה ילדים צעירים בחזרה למקום הטבח במיסיון ומצליחים להציל חלק מהרכוש. הם חוזרים במעלה הנהר לתוך הג'ונגל עם המחשבה שהאירועים יישארו בזיכרונותיהם. בכתובית אחרונה מוצהר שכמרים רבים ממשיכים להילחם למען זכויותיהם של ילידים. כתובית מתוך ספר יוחנן בברית החדשה עולה ובה כתוב: "האור מאיר לתוך האפלה והאפלה לא גברה עליו."

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעשה שימוש במערות בפורט אמהרסט כחלק מתפאורת הסרט בסצנה בה נראה מנדוזה (רוברט דה נירו) כשהוא מוחזק כאסיר לאחר שרצח את אחיו.[2]

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האבוב של גבריאל" (Gabriel's Oboe) של אניו מוריקונה מתוך פסקול הסרט המיסיון:


את פסקול הסרט המיסיון כתב אניו מוריקונה. כשהוא מתחיל עם קטע פולחני (בארץ כמו שזה בשמיים) (On Earth as It Is in Heaven), שהופך להיות הפזמון "הספרדי", הוא במהרה הופך לפזמון "הגוארני", אשר נכתב באופן כבד כקטע מסורתי/תרבותי של הילידים ועושה שימוש בכמה וכמה כלי נגינה שבטיים. מאוחר יותר הגדיר מוריקונה את פסקול "המיסיון" כדואט בין הפזמון "הספרדי" וה-"גוארני". פזמונים אחרים במהלך הסרט כוללים את הקטעים "פנאנס" (Penance), "כיבוש" (Conquest) ו-"אווה מריה גוארני" (Ave Maria Guarani) שבו לוקחת חלק תזמורת גדולה הכוללת בני ילידים השרים ביצוע מבעית של "אווה מריה" בשפתם המקורית.

פסקול הסרט "המיסיון", בניצוח אניו מוריקונה

פרסים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס אוסקר (1987)[3]

פרס האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה (BAFTA)[4]

  • הסרט הטוב ביותר - פרננדו גיה, דייוויד פטנאם ורלאנד יופה (מועמד)
  • הבמאי הטוב ביותר - רולאנד יופה (מועמד)
  • שחקן משנה הטוב ביותר - ריי מקנלי (זכה)
  • תסריט מקורי - רוברט בולט (מועמד)
  • צילום - כריס מנגס (מועמד)
  • עיצוב תלבושות - אנריקו סבטיני (מועמד)
  • עריכה - ג'ים קלארק (זכה)
  • פסקול - אניו מריקונה (זכה)
  • עיצוב הפקה - סטוארט קרייג (מועמד)
  • הפקת קול - איאן פולר, ביל ראו, קלייב וינטר (מועמד)
  • אפקטים חזותיים - פיטר האטצ'ינסון (מועמד)

פסטיבל הסרטים בקאן (1986)

פרס גלובוס הזהב (1986)[6]

  • סרט הדרמה הטוב ביותר (מועמד)
  • הבמאי הטוב ביותר - רולאנד יופה (מועמד)
  • השחקן הכי טוב בסרט דרמה - ג'רמי איירונס (מועמד)
  • התסריט הטוב ביותר - רוברט בולט (זכה)
  • הפסקול המקורי הטוב ביותר - אניו מוריקונה (זכה)
רשימות המכון האמריקאי לקולנוע
  • רשימת "100 שנים, 100 שמחות" (מועמדות)
  • מספר 23 ברשימת "100 שנים של פסקולי סרטים"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fifty top religious films, סיימון ג'ונס, מגזין צ'רץ' טיימס, 4 באפריל 2007, אוכזר 26 בספטמבר 2015
  2. ^ Kent Film Office The Mission Film Focus, משרד הקולנוע בקנט, אוכזר 26 בספטמבר 2015
  3. ^ The 59th Academy Awards (1987) Nominees and Winners, oscars.org, אוכזר 26 בספטמבר 2015
  4. ^ The 1987 Bafta Awards Nominees and Winners, אוכזר 26 בספטמבר 2015
  5. ^ 1 2 Festival de Cannes: The Mission, אוכזר 26 בספטמבר 2015
  6. ^ 1986 Golden Globes nominees and winners, אוכזר 26 בספטמבר 2015