אמדאוס (סרט)

אמדאוס
Amadeus
	כרזת הסרט
מבוסס על	"אמדאוס" משנת 1979 מאת פיטר שאפר
בימוי	מילוש פורמן
הופק בידי	סול זאנץ
תסריט	פיטר שאפר
עריכה	מייקל צ'נדלר
שחקנים ראשיים	טום הולס; פ. מארי אברהם; אליזבת ברידג'
מוזיקה	וולפגנג אמדאוס מוצרט; אנטוניו סליירי
צילום	מירוסלב אונדריצ'ק
מדינה	ארצות הברית, צ'כוסלובקיה
חברת הפקה	סרטי אוריון
חברה מפיצה	אוריון; האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 בספטמבר 1984
משך הקרנה	161 שנה
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט פלאשבק, סרט דרמה, סרט מוזיקלי, דרמה תקופתית
תקציב	18 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו	amadeus
פרסים	שמונה פרסי אוסקר; ארבעה פרסי גלובוס הזהב
	דף הסרט ב־IMDb

אמדאוס (באנגלית: Amadeus) הוא סרט דרמה-ביוגרפיה אמריקני משנת 1984 בבימוי מילוש פורמן, ובכיכובם של טום הולס, פ. מארי אברהם ואליזבת ברידג'. הסרט זכה בשמונה פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, ובארבעה פרסי גלובוס הזהב. הסרט מבוסס חלקית על המחזה "אמדאוס" משנת 1979 מאת פיטר שאפר, המציג את סיפור חייו הבדיוני של וולפגנג אמדאוס מוצרט.

הסרט הופק על ידי סול זאנץ, וצולם בצ'כיה, בצרפת ובאוסטריה בתקציב של 18 מיליון דולר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מתארת את חייו של המלחין האוסטרי בן המאה ה-18 וולפגנג אמדאוס מוצרט (טום הולס), בעיקר מנקודת מבטו של המלחין האיטלקי אנטוניו סליירי (פ. מארי אברהם), שהיה מלחין החצר של הקיסר יוזף השני בווינה. בתחילת הסרט, סליירי המבוגר מאושפז בבית משוגעים לאחר ניסיון התאבדות, ומבקש להתוודות בפני כומר על חטאיו לפני מותו.

סליירי מוקסם כל חייו ממוזיקה קלאסית ורואה בה את קולו של אלוהים. לפני שנפגש עם מוצרט, סליירי מתרשם מאוד מיצירותיו ומכישרונו. לאחר הפגישה הראשונה עמו ועם רעייתו לעתיד קונסטנצה (אליזבת ברידג'), כקתולי אדוק ושמרן, הוא מזדעזע מאופיו הגס והילדותי של מוצרט, ובעיקר מהפער שבין גאונות המוזיקה שלו לבין ערכיו. כיוון שיצירתו שלו (של סליירי) נתפסת בעיניו כבינונית, הוא נתקף קנאה עזה במוצרט ובכעס גדול כלפי אלוהים שבחר "להשמיע את קולך באמצעות נער מגונה, תאוותן, שחצן ואינפנטילי ואילו לי הענקת רק את היכולת לזהות את התגלמותך עלי אדמות". הוא מחליט לנקום באלוהים דרך הריסת מוצרט. סליירי מתחבר עם מוצרט, וללא ידיעתו הוא עושה כל שביכולתו כדי לפגוע במוניטין של מוצרט, בהצלחת יצירותיו ובשפיותו. בין השאר, הוא מנצל את השפעתו ואת קשריו עם יוזף השני קיסר אוסטריה כדי למנוע את הצגת האופרה דון ג'ובאני יותר מחמש פעמים, משתמש במוטיבים מיחסיו המורכבים של מוצרט עם אביו ומזמין ממוצרט רקוויאם בעילום שם.

מאוחר יותר, קונסטנצה עוזבת את מוצארט ביחד עם בנו עקב הידרדרות במצבו. השחקן עמנואל שיקנדר (סיימון קאלו), חברו של מוצרט, מציע לו להלחין אופרה שתיועד לקהל הרחב. מוצרט מלחין לבקשתו את האופרה חליל הקסם שזוכה להצלחה רבה, אך בהצגה הראשונה שלה הוא נופל למשכב ונלקח לביתו בידי סליירי, שדוחק בו לסיים את כתיבת הרקוויאם למרות מצבו הקשה. קונסטנצה חוזרת למחרת לביתם, ומסלקת את סליירי בכעס, אך מוצאת את מוצרט מת. מוצרט נקבר בקבר אחים לא מסומן.

בסיום הסרט עוזב סליירי את הכומר, ומובל במסדרון תוך כדי הבעת חמלה כלפי המשוגעים שסביבו, אשר, כמוהו, חיו חיים בינוניים ולא זכו לניצוץ הגאוני.

מסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא למעשה שיר הלל לגאונות. סליירי הוא האדם שעושה הכל נכון: עובד בשקדנות, שומר את מצוות הדת ואף חיי במידה של סגפנות, מפלס את דרכו בתבונה בחצר הקיסר; כתוצאה מכך הוא גם זוכה לכבוד ולתהילה בסביבתו - הרבה יותר ממוצרט! - אך דבר אחד חסר לו: הניצוץ הגאוני. הוא מכיר בכך שהניצוץ הזה מצוי דווקא אצל מוצרט, שלא עושה שום דבר בדרך הנכונה, אך הוא "אהוב האל" - Amadeus בלטינית - בחירה שרירותית של הבורא שאין בה צדק ואין בה הגיון. כמו כל אהבה, היא אינה ניתנת להסבר או להצדקה. משום כך נבחר שם זה לסרט מבין שמותיו של מוצרט. הכרה זו, שסליירי הוא כמעט היחיד שמחזיק בה (בעיני רוב האנשים סליירי הוא המצליח ומוצרט הוא הכושל), הופכת אצלו לאובססיה, שבסופו של דבר מביאה לסוף הטרגי: הוא גורם למותו של מוצרט, אך בכך אינו מביא מזור למצוקתו שלו, כי את הגאוניות לא ירכוש לעולם; אותו האל אינו אוהב.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית	דמות
טום הולס	וולפגנג אמדאוס מוצרט
פ. מארי אברהם	אנטוניו סליירי
אליזבת ברידג'	קונסטנצה מוצרט
רוי דוטריס	לאופולד מוצרט
סיימון קאלו	עמנואל שיקנדר
ג'פרי ג'ונס	הקיסר יוזף השני
צ'ארלס קיי	הרוזן אורזיני-רוזנברג
ריטה זוהר	גברת שלומברג

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט היה מועמד ל-11 פרסי אוסקר וזכה ב-8^[1]

טריוויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט היא בדיונית ברובה ומבוססת על אגדות אורבניות רבות. לדוגמה, הרעיון של קנאתו של סליירי במוצרט, הנובעת מהעדר כישרון, היא מיתוס בלבד. הצלחתו של סליירי בחצר המלוכה ובקהל הרחב, הייתה גדולה יותר מהצלחת מוצרט.
את הרקוויאם המפורסם של מוצרט הזמין הרוזן פרנץ ואלזג-שטופאך, איש אצולה חובב מוזיקה ולא אנטוניו סליירי, כמתואר בסרט. סליירי מעולם לא השלים את היצירה.
בסרט סליירי מתואר כמלחין חסר תרומה משמעותית לעולם המוזיקה, עקב חוסר כישרון. בפועל אנטוניו סליירי הוא אחד המלחינים החשובים והמפורסמים של תקופתו, אם כי היום יצירותיו כמעט ואינן מנוגנות.
בסצנה בה מוצרט מבקש לנגן בסגנונות של מלחינים שונים, הוא מסרב לנגן בסגנונו של כריסטוף ויליבלד גלוק בטענה שהוא משעמם. במציאות, גלוק היה אחד המלחינים האהובים על מוצרט.
קונסטנצה ובר, אשתו של מוצרט, מוצגת בסרט כמי שניהלה את משק הבית ולא יותר מזה. במציאות, היא הייתה זמרת סופרן פעילה, שאף השתתפה ברבות מהאופרות שמוצרט הלחין.
בסצנת הפגישה בין מוצרט לקיסר, מוצרט "משפר" את המנגינה של סליירי. המנגינה שיוצאת בסוף היא "Non più andrai" מתוך האופרה של מוצרט "נישואי פיגארו".
שני שחקנים, טום הולס (מוצרט) ופ. מארי אברהם (סליירי) היו מועמדים לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר. אברהם זכה.
פרוש שמו של הסרט "אמדאוס", הוא "אהובו של האל". זהו שמו השני של מוצרט.
השימוש בשם "אמדאוס" בידי מוצרט עצמו מופיע לעיתים רחוקות במכתבים שנכתבו על ידי המלחין, ולרוב בנימה מבודחת על הסיומת הלטינית, שכן לרוב הוא נעשה בסמוך לשמות "וולפגנגוס" ואף "מוצרטוס" (ראו מכתבים מ-16 בדצמבר 1774, 14 בנובמבר 1777 ו-10 במאי 1779). פרט למקרים בודדים כדוגמת אלה, מוצרט לרוב כתב את השם אמדה (Amadè) כשכתב את תרגום שם ההטבלה שלו, תיאופילוס, לאיטלקית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אמדאוס", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אמדאוס", באתר נטפליקס
"אמדאוס", באתר AllMovie (באנגלית)
"אמדאוס", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אמדאוס", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אמדאוס", באתר Metacritic (באנגלית)
"אמדאוס", באתר אידיבי
"אמדאוס", תסריט הסרט באתר Scripts.com (באנגלית)
"אמדאוס", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אמדאוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
רחל נאמן, ביקורת קולנוע - אופרה בופה, כותרת ראשית, 20 בפברואר 1985
מאיר שניצר, מבצע מתוכם מאוד, חדשות, 28 בפברואר 1985

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מאיר שניצר, ליל האוסקרים - ברבש+107 מועמדים נוספים, חדשות, 25 במרץ 1985
מנחם לס, הו הו הוליווד, חדשות, 27 במרץ 1985

[1] מאיר שניצר, ליל האוסקרים - ברבש+107 מועמדים נוספים, חדשות, 25 במרץ 1985
מנחם לס, הו הו הוליווד, חדשות, 27 במרץ 1985

[1]

פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר
1928‏-1940	כנפיים (1928) • מנגינת ברודוויי (1929) • במערב אין כל חדש (1930) • סימרון (1931) • גרנד הוטל (1932) • תהלוכה (1933) • זה קרה לילה אחד (1934) • המרד על הבאונטי (1935) • זיגפלד הגדול (1936) • חייו של אמיל זולא (1937) • הן לא תקחהו עמך (1938) • חלף עם הרוח (1939) • רבקה (1940)
1941‏-1960	מה יפית עמק נוי (1941) • גברת מיניבר (1942) • קזבלנקה (1943) • הולך בדרכי (1944) • סוף השבוע האבוד (1945) • שנות חיינו היפות ביותר (1946) • הסכם ג'נטלמני (1947) • המלט (1948) • כל אנשי המלך (1949) • הכל אודות חוה (1950) • אמריקאי בפריז (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • מעתה ועד עולם (1953) • חופי הכרך (1954) • מרטי (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • ז'יז'י (1958) • בן חור (1959) • הדירה (1960)
1961‏-1980	סיפור הפרברים (1961) • לורנס איש ערב (1962) • טום ג'ונס (1963) • גבירתי הנאווה (1964) • צלילי המוסיקה (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אוליבר! (1968) • קאובוי של חצות (1969) • פטון (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • העוקץ (1973) • הסנדק חלק שני (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • הרומן שלי עם אנני (1977) • צייד הצבאים (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000	מרכבות האש (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • הנהג של מיס דייזי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • שתיקת הכבשים (1991) • בלתי נסלח (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • לב אמיץ (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001‏-2020	נפלאות התבונה (2001) • שיקגו (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • מיליון דולר בייבי (2004) • התרסקות (2005) • השתולים (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • מטען הכאב (2009) • נאום המלך (2010) • הארטיסט (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • בירדמן (2014) • ספוטלייט (2015) • אור ירח (2016) • צורת המים (2017) • הספר הירוק (2018) • פרזיטים (2019) • ארץ נוודים (2020)
2021-היום	CODA ‏(2021) • הכול בכל מקום בבת אחת (2022) • אופנהיימר (2023)

פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה
1951‏-1960	מקום תחת השמש (1951) • ההצגה הגדולה בתבל (1952) • חופי הכרך (1954) • קדמת עדן (1955) • מסביב לעולם בשמונים יום (1956) • הגשר על הנהר קוואי (1957) • הנועזים (1958) • בן חור (1959) • ספרטקוס (1960)
1961‏-1980	תותחי נברון (1961) • לורנס איש ערב (1962) • הקרדינל (1963) • בקט (1964) • דוקטור ז'יוואגו (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • אריה בחורף (1968) • אן של אלף הימים (1969) • סיפור אהבה (1970) • הקשר הצרפתי (1971) • הסנדק (1972) • מגרש השדים (1973) • צ'יינהטאון (1974) • קן הקוקייה (1975) • רוקי (1976) • נקודת מפנה (1977) • אקספרס של חצות (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • אנשים פשוטים (1980)
1981‏-2000	האגם המוזהב (1981) • אי.טי. - חבר מכוכב אחר (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • זיכרונות מאפריקה (1985) • פלאטון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • איש הגשם (1988) • נולד בארבעה ביולי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • באגסי (1991) • ניחוח אישה (1992) • רשימת שינדלר (1993) • פורסט גאמפ (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • הפצוע האנגלי (1996) • טיטניק (1997) • להציל את טוראי ריאן (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • גלדיאטור (2000)
2001-היום	נפלאות התבונה (2001) • השעות (2002) • שר הטבעות: שיבת המלך (2003) • הטייס (2004) • הר ברוקבק (2005) בבל (2006) • כפרה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • אווטאר (2009) • הרשת החברתית (2010) • היורשים (2011) • ארגו (2012) • 12 שנים של עבדות (2013) • התבגרות (2014) • האיש שנולד מחדש (2015) • אור ירח (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • רפסודיה בוהמית (2018) • 1917 (2019) • ארץ נוודים (2020) • כוחו של הכלב (2021) • הפייבלמנים (2022) • אופנהיימר (2023)

פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר
1947‏-1954	נס ברחוב 34 (1947) • החיפוש (1948) • קרב קרקע (1949) • הכל אודות חוה (1950) • ניצחון בוהק (1951) • חמש אצבעות (1952) • לילי (1953) • סברינה (1954)
1965‏-1980	דוקטור ז'יוואגו (1965) • אדם לכל עת (1966) • כחום הלילה (1967) • צ'ארלי (1968) • אן של אלף הימים (1969) • סיפור אהבה (1970) • בית חולים (1971) • הסנדק (1972) • מגרש השדים (1973) • צ'יינהטאון (1974) • קן הקוקייה (1975) • רשת שידור (1976) • דירה לשניים (1977) • אקספרס של חצות (1978) • קרמר נגד קרמר (1979) • התצורה התשיעית (1980)
1981‏-2000	האגם המוזהב (1981) • גנדי (1982) • תנאים של חיבה (1983) • אמדאוס (1984) • שושנת קהיר הסגולה (1985) • המיסיון (1986) • הקיסר האחרון (1987) • אהבה במלכוד (1988) • נולד בארבעה ביולי (1989) • רוקד עם זאבים (1990) • תלמה ולואיז (1991) • ניחוח אישה (1992) • רשימת שינדלר (1993) • ספרות זולה (1994) • על תבונה ורגישות (1995) • לארי פלינט: האיש והסקנדל (1996) • סיפורו של ויל האנטינג (1997) • שייקספיר מאוהב (1998) • אמריקן ביוטי (1999) • טראפיק (2000)
2001-היום	נפלאות התבונה (2001) • אודות שמידט (2002) • אבודים בטוקיו (2003) • דרכים צדדיות (2004) • הר ברוקבק (2005) המלכה (2006) • ארץ קשוחה (2007) • נער החידות ממומביי (2008) • תלוי באוויר (2009) • הרשת החברתית (2010) • חצות בפריס (2011) • ג'אנגו ללא מעצורים (2012) • היא (2013) • בירדמן (2014) • סטיב ג'ובס (2015) • לה לה לנד (2016) • שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (2017) • הספר הירוק (2018) • היו זמנים בהוליווד (2019) • משפט השבעה משיקגו (2020) • בלפסט (2021) • רוחות אינישרין (2022) • אנטומיה של נפילה (2023)