מלחמת דוד בעמלק
| קרב לפני | מלחמת שאול בעמלק | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עילה | שרפת צקלג בידי עמלק ולקיחת כל אנשיה בשבי | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון לדוד | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||
מלחמת דוד בעמלק הוא אירוע המופיע בספר שמואל א', בו מסופר על מרדף בפיקודו של דוד אחרי עמלקים, לאחר שאלו שרפו את עירו צקלג ושבו את כל אנשי העיר.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר ששאול ואנשיו רדפו אחר דוד להורגו, דוד ברח לאכיש מלך גת, יחד עם גדודו שכלל 600 איש ושתי נשותיו, אחינועם היזרעאלית ואביגיל. דוד ביקש מאכיש שייתן לו עיר אחת בה יישבו הוא וחייליו, וזה נתן לו את צקלג.[1]
בזמן שהותו בצקלג, הכה דוד ערים רבות ואת כל תושביהם, ולקח מהם את כל רכושם, אותו הביא לאכיש. בזכות זאת, האמין אכיש בדוד,[2] וצירף את אנשיו לצבאות הפלשתים להילחם בישראל. כשצבאות פלשתים האחרים ראו את דוד וצבאו, הם כעסו על אכיש על שהביא את דוד למלחמה, וטענו שהוא יבגוד בהם בקרב על מנת "לקנות" את מחילתו של שאול. אכיש הסכים להחזיר את דוד, אף על פי שעדיין האמין בו, ובבוקר שלמחרת דוד חזר לארץ פלשתים.[3]
שרפת העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן שדוד ואנשיו לא היו בצקלג, הגיע עמלק, פרץ לצקלג ושרף אותה באש. בנוסף, הוא לקח את כל אנשי העיר בשבי, ביניהם שתי נשותיו של דוד.[4]
כשדוד ואנשיו הגיעו לצקלג וראו את האסון, הם בכו זמן מרובה, עד שאזל כוחם לבכות.[5] פרשנות אפשרית לבכייתם המרובה מביא משה וינשטוק: לא רק שנחרבה עירם, אלא קשה למצוא את המחריבים, משום שצקלג נמצאת במדבר, בו מרובים מקומות המסתור.[6]
המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאלת דוד בה'
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שבכו, ביקש דוד מאביתר הכהן את האפוד כדי לשאול את ה' האם לרדוף ולהכות את עמלק. ה' אמר לדוד שירדוף, ושהוא יצליח במשימתו וינצח את עמלק.[7]
מרדף דוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שה' אישר לו לצאת למלחמה, דוד התחיל לרדוף אחר עמלק, יחד עם 600 חייליו. כשהגיע דוד לנחל הבשור, השאיר דוד בנחל 200 איש שלא עמדו בקצב והיו בעלי יכולות צבאית נמוכה יותר, שישמרו על חפצם, והמשיך לרדוף יחד עם 400 החיילים שנשארו.[8]
במהלך רדיפתם, פגש גדודו של דוד איש מצרי בשדה. החיילים לקחו אותו לדוד, ולאחר מכן השקו אותו והאכילו אותו, לאחר שלושה ימים שלא אכל. אחרי שאכל, סיפר האיש כי הוא נער מצרי, שהיה עבד לעמלקי, ולאחר שחלה, השאיר אותו אדונו שם. לאחר ששמע זאת, ביקש דוד מהנער שיראה לו איפה נמצא הגדוד הזה, והנער הסכים והורידו לגדוד.[9]
הריגת עמלק והחזרת השבויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהגיעו הנער ודוד, הם ראו את העמלקים יושבים להם בשטח, וחוגגים וסועדים מן השלל שלקחו מערי יהודה, ביניהן צקלג. בבוקר למחרת,[10] תקף אותם דוד וצבאו, עד הערב, והכה את כל העמלקים מלבד מ-400 נערים שברחו עם גמליהם. לאחר ההתקפה, דוד שחרר את כל השבויים, ביניהם נשותיו, ואת כל הרכוש החזירו לבעליו.[11]
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טענות התוקפים כנגד הנשארים בנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשחזר דוד עם צבאו מההתקפה לנחל הבשור, טענו מספר אנשים מן הלוחמים שתקפו את הגדוד, שרק התוקפים ראויים לקבל מן השלל, אך מי ששמר על הכלים יקבל רק את רכושו שהיה שייך לו לפני ההתקפה, ואת משפחתו. דוד ענה כנגדם, שכולם לקחו חלק במלחמה, ולכן כולם יקבלו מן שלל עמלק: ”וַיֹּאמֶר דָּוִד, לֹא-תַעֲשׂוּ כֵן אֶחָי: אֵת אֲשֶׁר-נָתַן יְהוָה לָנוּ, וַיִּשְׁמֹר אֹתָנוּ, וַיִּתֵּן אֶת-הַגְּדוּד הַבָּא עָלֵינוּ, בְּיָדֵנוּ. וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם, לַדָּבָר הַזֶּה: כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה, וּכְחֵלֶק הַיֹּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים--יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ.” (ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים כ"ג–כ"ד) על חוק זה נכתב: ”וַיְהִי, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט, לְיִשְׂרָאֵל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה.” (ספר שמואל א', פרק ל', פסוק כ"ה).[12]
חלוקת שלל עמלק
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שובו של דוד לצקלג, חילק דוד מן השלל שלקח מהעמלק לזקני יהודה בכל הערים בהן עבר בדרכו לעירו.[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל א ל, ויקיטקסט
- שיעורים על מלחמת דוד בעמלק, אתר התנך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוקים א'–ו'
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ז, פסוקים ז'–י"ב
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ט
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים א'–ה'
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוק ו'
- ^ משה וינשטוק, מות שאול והכאת דוד בעמלק
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים ז'–ח'
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים ט'–י'
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים י"א–ט"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד ב'
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים ט"ז–כ'
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים כ"א–כ"ה
- ^ ספר שמואל א', פרק ל', פסוקים כ"ו–ל"א