אחינועם היזרעאלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, אחת מנשותיו של דוד המלך.

לפי המסופר, מקורה ביזרעאל, שבדרום הר יהודה, ומכאן כינויה. אחינועם הייתה ממוצא כליבי.[1] היא נישאה לדוד בסוף ימי נדודיו במדבר יהודה, כמסופר בספר שמואל א':

וְאֶת אֲחִינֹעַם לָקַח דָּוִד מִיִּזְרְעֶאל וַתִּהְיֶיןָ גַּם-שְׁתֵּיהֶן לוֹ לְנָשִׁים.

אחינועם היא אמו של אמנון. בפשיטת העמלקים על צקלג, כאשר דוד ואנשיו לא היו בעיר, נשבתה אחינועם יחד עם יתר אנשי צקלג, ועם אשת דוד השנייה - אביגיל. לאחר מרדף אחר העמלקים, הצילו דוד ואנשיו את אחינועם ואת שאר השבויים.

השם אחינועם מופיע בחרסים שנתגלו בשומרון.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 328
  2. ^ אברהם נגב, לקסיקון ארכאולוגי של ארץ ישראל, ירושלים, 1972, ע"מ 109.