מערת שובה
 | |||||
| ציורי סוסי בר ובקר הבר במערה | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| מדינה |
 צרפת | ||||
| מיקום | ואלון פון-ד'ארק, צרפת | ||||
| קואורדינטות | 44°23′17″N 4°24′58″E / 44.3881219°N 4.4161408°E | ||||
| מגלה |
ז'אן-מארי שובה, אליאט ברונל-דשאן  | ||||
| תאריך גילוי |
18 בדצמבר 1994 | ||||
| האתר הרשמי | |||||
  | |||||
מערת שׁוֹבֶה (צרפתית: Chauvet-Pont-d'Arc) היא מערה במחוז ארדש בצרפת, שהתגלו בה ציורי המערות המוקדמים ביותר, ושהשתמרו בצורה הטובה ביותר. במערה ישנן עדויות לפעילות מהתקופה הפלאוליתית העליונה[1]. המערה שוכנת ליד הקומונה ואלון פון-ד'ארק על צוק אבן גיר מעל נהר ארדש בקניוני גורג'ז ל'ארדשה. המערה התגלתה ב-18 בדצמבר 1994, והיא נחשבת כיום לאחד מהאתרים החשובים ביותר מהתקופה הפרהיסטורית. המערה הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 2014.
גילוי המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערת שובה התגלתה על ידי שלושה ספלאולוגים: אֶליאֵט ברונל-דשאן, כריסטיאן אילר וז'אן-מארי שובה, שעל שמו נקראה המערה. שובה תיעד בפרוטרוט את הגילוי. בנוסף לגילוי הציורים והעדויות לפעילות אנושית, גילה הצוות שרידי עצמות מאובנות של בעלי חיים וחריטות. מחקר מעמיק יותר שנעשה בידי ז'אן קלוט, חשף מידע נוסף על האתר. ישנה מחלוקת מתי צוירו ציורי המערה. לפי מחקר שפורסם ב-2012, הם צוירו בידי בני התרבות האוריניאקית, בזמן מסוים בין 32,000 ל-30,000 שנים לפני זמננו.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המערה נמצאת על שפת הערוץ הקדום של הנהר ארדש (אנ'), לפני גשר הסלע הטבעי פון-ד'ארק. הנקיקים של אזור ארדש עשירים במערות, שלרבות מהן ישנה חשיבות גאולוגית או ארכאולוגית. מערת שובה גדולה באופן יוצא-דופן; איכות השימור של הציורים בה גבוהה וכמותם גדולה. בהתבסס על תיארוך פחמן-14, שתי תרבויות אכלסו את המערה: התרבות האוריניאקית והתרבות הגרווטית (אנ'). רוב הציורים צוירו ככל הנראה במהלך התרבות האוריניאקית, המוקדמת יותר מביניהן. השרידים שנותרו במערה מהתרבות הגרבטית הם רק טביעת כף רגל של ילד, שרידים חרוכים של מדורה, וכתמי פחם שמעידים על שימוש בלפידים. טביעות כף הרגל הן, ככל הנראה, טביעות הרגליים המוקדמות ביותר שתוארכו. חוקרים משערים כי המערה נותרה ב-1994 בדיוק במצבה כפי שהיה לאחר ביקורו של הילד.
על רצפת החרסית הרכה של המערה נמצאו שרידיהם של דובי מערות, ושקעים גדולים ועגולים, שסביר להניח שהיו "הקינים" שבהם ישנו דובי המערות. עצמות מאובנות נפוצות יחסית במערה, וכוללות גולגולות של דובי מערות ושל יעלים.
ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תועדו מאות ציורי בעלי חיים במערה, המציגים לפחות 13 מינים שונים, לרבות כאלה שנדירים במקבצי ציורים אחרים מעידן הקרח. בשונה מרוב ציורי המערות האחרים, במערת שובה לא מצוירים רק אוכלי עשב כמו סוסים, בקר, איילים וממותות, אלא גם טורפים, כמו אריה מערות וצבוע מערות. נמצאו גם ציורים בהם מתועדים קרנפים. בדומה לשאר מקבצי ציורי המערות, במערת שובה אין ציורים של בני אדם, מלבד ציור של פות שמחובר לרגליהם הלא-גמורות. מעל ציור זה מצויר ראש ביזון, מה שגרם לחלק מהחוקרים לשער כי זהו ציור של מינוטאור. ישנם סימונים של אוכרה, וטביעות ידיים שנוצרו על ידי הנחת היד על קיר המערה ונשיפת צבען עליהן. סימנים מופשטים, כמו קווים ונקודות, נפוצים ברחבי המערה. ישנם גם שני ציורים שדומים במעורפל לפרפר או לעוף. שילוב זה של ציורים גרם למספר חוקרים לשער כי מטרת ציורים אלה הייתה טקסית, שמאניסטית או שימוש בקסם.
באחד מהציורים שנמצאו במערה, מתואר הר געש פולט לבה, דומה להרי הגעש הפעילים הרבים שהיו באותה עת בסביבות המערה. אם הציור מקורי, זהו התיעוד הראשון בהיסטוריה של הר געש.
האמנים שציירו את ציורי המערה השתמשו בטכניקות ייחודיות, שלא נמצאו כמותן בציורי מערות אחרים מאותה תקופה. הציירים הקדומים ניקו ככל הנראה את קירות המערה לפני שהתחילו לצייר, על מנת ליצור משטח ישר ונוח יותר לציור. בנוסף, קווי המתאר של חלק מהציורים נחרטו בסלע, על מנת לשוות להם אפקט תלת-ממדי. בנוסף, במערה צוירו, באופן ייחודי, "סצנות" - מספר בעלי חיים ש"נפגשו", וזוג קרנפים צמריריים נלחמים בעזרת קרניהם על מנת להשיג בת-זוג או טריטוריה.
תיארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
מקובל על רוב החוקרים שמערת שובה מכילה את ציורי המערות המוקדמים ביותר שהתגלו עד כה. זאת, בהתבסס על תיארוך פחמן-14 של הפחם ששימש ליצירת הצבע השחור בציורים ושל הפחם בשרידי המדורות על הרצפה. לפי ז'אן קלוט, אחד מהחוקרים שגילו את המערה, "זמני אכלוס המערה מתחלקים לשניים: התקופה הראשונה בסביבות 27,000–26,000 לפני זמננו, והשנייה בסביבות 32,000–30,000 לפני זמננו". נכון ל-1999, פורסמו תיארוכים עבור 31 דוגמיות מהמערה. המוקדמת ביותר מביניהן, דוגמית "Gif 99776" מ"אזור 10", מתוארכת ל-32,900±490 שנים לפני זמננו. עד שנת 2011, יותר מ-80 תיארוכים רדיואקטיביים נעשו, בין השאר לעצמות בעלי חיים ולפחם שנמצא על רצפת המערה. ממצאי תיארוכים אלה מעידים על כך שהציורים נעשו בשתי תקופות: לפני כ-35,000 שנים, ולפני כ-30,000 שנים, וכי בעלי חיים (בעיקר דובי מערות) השתמשו במערה או הובאו אליה עד לפני כ-20,000 שנים[2].
לאור סגנון הציורים והשתמרותם המצוינת, שמזכירים אתרי מערות מאוחרים בהרבה בצרפת וספרד, ישנם חוקרים שחולקים על תארוך זה. כריסטיאן זוכנר, שהסתמך על השוואת סגנון הציורים במערת שובה כמו גם במערות אחרות, הגיע למסקנה שהציורים האדומים הם מתקופת התרבות הגרווטית (28,000 עד 23,000 לפני זמננו), ושהציורים השחורים הם מתקופת התרבות המגדלנית המוקדמת (חלקן המוקדם של 18,000 עד 10,000 לפני זמננו). החוקרים פטיט ובאן טענו שהתארוך הקיים לא מתאים לסגנון העיצובי של התקופה, ושיש ספק לגבי אמינותו של תיארוך פחם שהיה חשוף לתנאי קרסט[3].
במאמר שפורסם בכתב העת PNAS במאי 2012 על ידי ספלאולוגים מהאוניברסיטאות של סאבוי, אקס-מרסיי וסנטרה נשיונל דה פרהיסטוריה, נטען שהציורים נעשו לפני לפחות 21,000 שנים וייתכן שאף יותר מ-29,000 שנים. ממצאי החוקרים בוססו על בדיקת כלור-36 מהסלעים מסביב לכניסה למערה. לפי הממצאים, הכניסה למערה נחסמה לפני כ-29,000 שנים על ידי סלע שקרס[2].
שימור המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכניסה למערה נאסרה מאז גילויה ב-1994, בשל ניסיון קודם עם כניסת מבקרים למערות כמו לאסקו, שגרמה לפריחת אצות על קירות המערה, מה שהזיק לציורים. העתק של מערת שובה נפתח לציבור ב-25 באפריל 2015. זהו העתק המערה הגדול ביותר שנפתח אי פעם, גדול פי 10 מההעתק של מערת לאסקו. ההעתק בגודל טבעי, מעוצב כבניין עגול, וממוקם מספר קילומטרים בסמוך למערה המקורית. חוויית המבקרים מועצמת על ידי הדמיית תנאי המערה המקוריים: שקט, חשכה, קור, לחות ואקוסטיקה, ששוחזרו בקפידה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מערת שובה- מערת שובה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון 26 שנים לגילוי מערת שובה, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
- מערת שובה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Chauvet, J. M., Brunel Deschamps, E., & Hillaire, C. (1996). Dawn of art: the Chauvet Cave: the oldest known paintings in the world. HN Abrams. Chicago
- ^ 1 2 Sadier, B., Delannoy, J. J., Benedetti, L., Bourlès, D. L., Jaillet, S., Geneste, J. M., ... & Arnold, M. (2012). Further constraints on the Chauvet cave artwork elaboration. Proceedings of the National Academy of Sciences, 109(21), 8002-8006.
- ^ Pettitt, P., & Bahn, P. (2014). Against Chauvet-nism: A critique of recent attempts to validate an early chronology for the art of Chauvet Cave. Anthropologie, 118(2), 163-182.
