לדלג לתוכן

מרגו קידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגו קידר
Margot Kidder
מרגו, 1970
מרגו, 1970
לידה 17 באוקטובר 1948
ילונייף, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 13 במאי 2018 (בגיל 69)
ליווינגסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Margaret Ruth Kidder עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1965–2017 (כ־52 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • קולג' האברגל
  • תיכון מגי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים Maggie McGuane עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס האקדמיה הקנדית לקולנוע ולטלוויזיה להופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד ראשי
  • פרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר
  • פרס אמי לבידור בשעות היום לשחקן יוצא מן הכלל בסדרת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.margotkidder.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגרט רות קידר (באנגלית: Margaret Ruth Kidder;‏ ידועה כמרגו קידר (Margot Kidder);‏ 17 באוקטובר 1948 – 13 במאי 2018) הייתה שחקנית ופעילה חברתית קנדית-אמריקאית. זוכת פרס אמי לבידור בפריים טיים.[1][2] היא התפרסמה ב-1978 בזכות תפקידה בתור לויס ליין בסדרת סרטי סופרמן, לצד כריסטופר ריב.

קידר החלה את הקריירה שלה בשנות ה-1960 כשהופיעה בסרטים דלי תקציב קנדיים ובסדרות טלוויזיה, לפני שזכתה בתפקיד ראשי בסרט "Quackser Fortune Has a Cousin in the Bronx" ‏(1970). לאחר מכן היא שיחקה זוג תאומות במותחן הקאלט של בריאן דה פלמה, "אחיות" (אנ') (1973), חברת אחוות סטודנטיות בסרט האימה "Black Christmas" ‏(1974), ובת הזוג של דמות הכותרת בסרט "The Great Waldo Pepper" ‏(1975), לצד רוברט רדפורד. הביצוע שלה את תפקיד קאתי לוץ בסרט האימה שובר הקופות "The Amityville Horror" ‏(1979) הביא לה חשיפה נוספת במיינסטרים.

ב-1996 חוותה אפיזודת מאניה והתמוטטות עצבים מתוקשרת.[3] הקריירה שלה דעכה בסוף שנות התשעים.

בשנת 2005 הפכה לאזרחית ארצות הברית. היא הייתה פעילה פוליטית, סביבתית ופציפיסטית.[4]

תחילת דרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידר, אחת מחמישה ילדים, נולדה בילונייף, בטריטוריות הצפון-מערביות, בתם של ג'וסלין מרי "ג'יל" (לבית וילסון), מורה להיסטוריה, וקנדל קידר, מומחה לחומרי נפץ ומהנדס.[5][6][7] קידר גם חייתה במהלך ילדותה בלברדור סיטי, בניופאונדלנד.[8] אמא שלה הייתה מקולומביה הבריטית, קנדה, ואבא שלה היה מניו מקסיקו, שבארצות הברית.[9]

קידר נולדה בילונייף בגלל עבודתו של אביה, אשר לקחה את המשפחה למגוון מקומות מרוחקים.[10] אביה היה מנהל בחברת הטלפון של ילונייף בשנים 51–1948. קידר אמרה על ילדותה בצפון קנדה, "לא היו לנו סרטים בעיירת הכורים הקטנה הזו. כשהייתי בת 12 אמא שלי לקחה אותי לניו יורק וראיתי את "ביי ביי בירדי", עם אנשים שרים ורוקדים, וזה היה זה. ידעתי שאני חייבת להתרחק. לא היה לי מושג, אבל אני [הסתדרתי] לא רע."

קידר למדה במספר בתי ספר בצעירותה, וסיימה את לימודיה בהברגל קולג', פנימייה פרטית בטורונטו, ב-1966.[11] יש לה אחות אחת, אנני, שהיא שחקנית קנדית ומנכ"לית המלכ"ר "People for Education", וכן שלושה אחים: ג'ון, מייקל ופיטר. קידר הייתה האחיינית של ג'נט קידר שגם היא שחקנית.[12]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

1968-1974: התחלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרגוט קידר ב-Gaily, Gaily ‏(1969)

הבכורה הקולנועית של קידר הייתה בסרט בן 49 דקות סרט שכותרתו "The Best Damn Fiddler from Calabogie to Kaladar" ‏(1968), דרמה אשר מתרחשת בקהילת חוטבי עצים קנדית, אשר הופקה על ידי חברת Challenge for Change (אתגר לשינוי).[13] הסרט העלילתי הראשון שלה היה בסרט האמריקאי משנת 1969, "Gaily, Gaily", קומדיה בכיכובו של בו ברידג'ס. היא הופיעה במספר סדרות דרמה של הרשת הקנדית CBC, כולל הופעות אורח בסדרות "Wojeck", "Adventures in Rainbow Country" ותפקיד קבוע-למחצה בתור כתבת צעירה בסדרה "מקווין". היא גם הייתה פאנליסטית בתוכנית "Mantrap" בה הוצגו דיונים מפרספקטיבה פמיניסטית.[14] במהלך עונת 72–1971, היא כיכבה בתפקיד ראשי בתור הברמנית רות בסדרה Nichols, מערבון של ג'יימס גארנר, אשר שודרה ב-NBC.

בשנות ה-1960 המאוחרות קידר הייתה מבוססת בטורונטו, וב-1970 עברה לוונקובר.[15] באותה תקופה לא הייתה בטוחה שעתידה הוא כשחקנית, ושקלה שינוי לכיוון עריכה. בינתיים, המשיכה להופיע במגוון תוכניות, ביניהן תפקיד כוכבת אורחת ב-1972 בסדרת הבלשים של ג'ורג' פפארד, "Banacek".

קידר עם ג'ין ויילדר בסרט "Quackser Fortune Has a Cousin in the Bronx" בשנת 1970

כעבור זמן קצר עברה קידר ללוס אנג'לס, שם לוהקה לתפקיד ראשי לצד ג'ין ויילדר בסרט "Quackser Fortune Has a Cousin in the Bronx" ‏(1970) בתור סטודנטית באירלנד שהופכת למושא האהבה של אספן זבל סוסים עני בדבלין. לאחר הצילומים באירלנד, קידר עברה לניו יורק כדי להמשיך ללמוד משחק.[16]

שנה לאחר מכן, היא חזרה לקליפורניה, ולוהקה בסרט הקאלט של בריאן דה פלמה "Sisters" ‏(1973), אשר הגביר את המוניטין של הבמאי ושל השחקנית הראשית, אשר גילמה תאומות מחוברות.[17] קידר הייתה במערכת יחסים עם דה פלמה באותו הזמן, והייתה שותפה לדירה עם כוכבת המשנה שלה בסרט, ג'ניפר סולט.[18] היא אז כיכבה בסרט האימה "Black Christmas" ב-1974, תפקיד עבורו זכתה בפרס הסרט הקנדי לשחקנית הטובה ביותר; אחריו גילמה זונה בסרט שכתב טרנס מאליק, "The Gravy Train" ‏(1974). היא זכתה בעוד פרס הסרט הקנדי לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה בדרמת המלחמה "A Quiet Day in Belfast" ‏(1974).[19]

1975-1979: סופרמן, הכרה במיינסטרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975, קידר לוהקה לתפקיד ראשי בסרט "וולדו פפר הגדול" לצד רוברט רדפורד, היא הופיעה גם בסרטים "The Reincarnation of Peter Proud" ו-"92 in the Shade" ‏(1975) עם פיטר פונדה. תפקידים אשר הבטיחו את מעמדה כשחקנית ראשית. קידר נישאה לבמאי של הסרט "92 in the Shade", תומאס מגוויין. היא הופיעה ב-9 במרץ 1975 בפרק של "American Sportsman", בו היא למדה גלישה אווירית, וקריינה. הפרק מסתיים עם גלישות סולו של קידר בין הרי הרוקי.[20]

קידר הופיעה במרץ 1975 בגיליון של פלייבוי, שצולם בשחור-לבן על ידי דאגלס קירקלנד, עם מאמר שנכתב על ידי קידר עצמה.[21]

לאחר הפסקה ממשחק אחרי לידת בתה ב-1976, קידר ביקש לחזור לעשות סרטים בשנות ה-1970 המאוחרות. אחרי קריאה של תפקיד לויס ליין עבור סרט גיבורי העל "סופרמן", קידר הוטסה לאנגליה על ידי ריצ'רד דונר בשביל מבחן בד. דונר בסופו של דבר ליהק את קידר בתפקיד, אשר הפך לאחד האייקוניים שלה. הסרט צולם במשך יותר משנה, ויצא לאקרנים במהלך חג המולד 1978, להצלחה מסחרית גדולה. קידר זכתה בפרס סאטורן לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרט. קידר ביטאה בפומבי את חוסר הסכמתה עם ההחלטה של המפיקים אלכסנדר סלקינד ואיליה סלקינד להחליף את ריצ'רד דונר כבמאי בסרט "סופרמן 2" (1980).[22] דווח, כי כתוצאה מכך, התפקיד של קידר ב"סופרמן 3" (1983) צומצם לפחות מחמש דקות זמן מסך,[23] אם כי המפיקים הכחישו זאת בראיון שנכלל בגרסת ה-DVD של הסרט. תפקידה ב"סופרמן 4" (1987) היה יותר משמעותי.

גילומה של קידר את תפקיד קאתי לוץ בסרט האימה משנת 1979 "The Amityville Horror" חיזק את מעמדה בתור אחת הגברות המובילות של הוליווד. הסרט זכה לביקורות מעורבות מהמבקרים, אך היה נחל הצלחה מסחרית מסחררת, עם הכנסות של מעל 86 מיליון דולר בארצות הברית.[24] קידר עצמה זכתה לביקורות חיוביות על משחקה.[25] באותה שנה, קידר אירחה פרק של תוכנית המערכונים האמריקאית "סאטרדיי נייט לייב".

1980-1999: עבודה שוטפת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידר המשיכה לעבוד במשך שנות ה-1980. היא הופיעה בסרטיו של פול מזורסקי "Willie & Phil" ו-"Some Kind of Hero". ביצועיה בסרט משנת 1981 "Heartaches" זכו לשבחי הביקורת ובאזז לאוסקר. כשהסרט "Trenchcoat" בו הופיעה כמיקי ריימונד, קצרנית בית משפט שהופכת לבלשית פרטית, קיבל דירוג של PG-13, הדבר הניע את חברת וולט דיסני להקים את חברת סרטי טאצ'סטון. היא הופיעה לצד ג'יימס גארנר בדרמת הפשע מעוררת המחלוקת "Glitter Dome" ‏(1984). ב-1985, היא שיחקה בתפקיד ראשי עם טד דנסון וברט לנקסטר בסרט "Little Treasure", בו היא שיחקה חשפנית קצת מבולבלת המחפשת את ההון האבוד של אביה שודד הבנקים. ב-1986 היא נבחרה כמדבבת סדרת האנימציה היפנית "הקוסם מארץ עוץ".

הפקת תיאטרון משנת 1982 של "Bus Stop" בכיכובה של קידר בתפקיד שרי וטים מתיסון בתפקיד בו, שודר ב-HBO. בשנת 1983 קידר הפיקה וכיכבה בתפקיד אלייזה דוליטל בגרסה של "פיגמליון" עם פיטר אוטול עבור שואוטיים.[26] היא הפיקה וכיכבה בסרט הטלוויזיה הצרפתי-קנדי התקופתי "Louisiana"‏ (1984), כבעלת מטעים בדרום של ארצות הברית אשר חוזרת מפריז ומגלה שאיבדה את נכסיה.[27]

ב-1988 השתתפה בתפקיד ראשי בסרט הטלוויזיה "Body of Evidence" של ערוץ CBS.

בשנת 1994 הופיעה בסרט "WindRunner" ערוץ דיסני לצד ראסל מינס וג'ייסון ויילס. באותה שנה דיבבה את דמות הברמנית בפונדק במשחק המחשב "Under a Killing Moon" של IBM.

באמצע שנות ה-1990, הקריירה שלה חוותה דעיכה, אשר יוחס להתמוטטות עצבים ציבורית שחוותה ב-1996.

2000-2018: סרטים עצמאיים ותוכניות טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרגו קידר בטורונטו בתערוכה הקנדית הלאומית ב-2005

בשנת 2000, קידר שיחקה את תפקיד איילין קנבורו בסרט "Apocalypse III: Tribulation", סרט נוצרי העוסק באסכטולוגיה נוצרית ובחזון אחרית הימים האוונגליסטי. קידר ציין לאחר מכן שהיא לא הבינה עד שהיא הייתה על הסט שהסרט היה רציני.[28] באותה שנה היא הופיעה בשלושה פרקים בסדרתו של פיטר בנצ'לי, "Amazon", בו גילמה אישה קנדית חולת נפש, הנחושה לשלוט בכל השבטים המקומיים.

בשנת 2001, היא שיחקה אם מתעללת של רוצח סדרתי בפרק של "חוק וסדר: מדור מיוחד". בשנת 2002, היא הופיעה לצד קריספין גלובר וונסה רדגרייב בעיבוד הקולנועי הבריטי לספר "החטא ועונשו".

קידר הופיעה אוף-ברודוויי ב"מונולוגים מהווגינה" בדצמבר 2002,[29] ותיירה עם המופע במשך שנתיים.

קידר השתתפה בסדרת הטלוויזיה "Robson Arms", קומדיית מצבים קנדית המתרחשת בבית דירות בוונקובר.

ב-2007 לוהקה לתפקיד אמילי קראפט בסדרת הטלוויזיה "אחים ואחיות".

ב-2008 גילמה יועצת בית ספר בסרט המסתורין הלהט"בי "On the Other Hand, Death". ב-2009 גילמה את התרפיסטית של לורי סטרוד בסרט "ליל המסכות 2"‏.

קידר ביוני 2013

ב-2015 קידר זכתה בפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית בתוכנית ילדים על הופעתה בסדרה "R.L. Stine's The Haunting Hour".[2][1]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידר יצאה עם ראש ממשלת קנדה לשעבר פייר טרודו, הבמאים בריאן דה פלמה וסטיבן ספילברג, התסריטאי/במאי טום מנקוביץ, והשחקן/קומיקאי ריצ'רד פריור.[30] היא נישאה והתגרשה שלוש פעמים. נישואיה הראשונים של קידר היו לסופר האמריקאי תומאס מקגוויין, להם נולדה בתה היחידה, מגי מקגוויין (נולדה ב-1976). היא הייתה נשואה לשחקן ג'ון הרד ב-1979 למשך שישה ימים בלבד, והייתה נשואה לבמאי הצרפתי פיליפ דה ברוקה מ-1983 עד 1984.[31] לאחר גירושיה מדה ברוקה, היא אמרה שהיא מעדיפה את חברתם של הכלבים שלה. לקידר נולדו שני נכדים מנישואיה של בתה מגי לסופר וולטר קרן.[32]

היא שמרה על חברות קרובה עם הכוכב השותף מהסרט "סופרמן", כריסטופר ריב, שנמשכה מ-1978 עד מותו בשנת 2004. "כשאת קשורה למישהו שתלוי מהתקרה במשך חודשים, יש נטייה שתתקרבו", בראיון עימה אמרה קידר ל-CBS. "הוא היה כל כך משמעותי בחיים שלי. הוא היה מסובך, חכם, מאוד חכם, הוא ידע שהוא עשה משהו משמעותי. הוא היה מאוד מודע לכך ומאוד שמח בכך."[33] קידר ציינה בריאיון ל-"TV Guide" שהיא אתאיסטית.[34]

בעיות בריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1990, קידר נפצעה קשה בתאונת דרכים שהשאירה אותה משותקת חלקית, ומרותקת לכיסא גלגלים. היא לא יכלה לעבוד במשך שנתיים, דבר שגרם לה קשיים כספיים. היא אובחנה עם הפרעה דו-קוטבית, אשר היה הגורם לאפיזודה מאנית מתוקשרת שהיא חוותה באפריל 1996. באותה העת, קידר עבדה על האוטוביוגרפיה שלה, והמחשב שלה נדבק בוירוס, מה שגרם לו לקרוס והיא איבדה שלוש שנים של טיוטות. קידר טסה ללוס אנג'לס כדי להביא את המחשב לבדיקת חברת שחזור נתונים, אשר בסופו של דבר לא הצליחו לשחזר את הקבצים. היא נכנסה למצב מאני ונעלמה למשך ארבעה ימים. היא נמצאה בחצר אחורית של בית פרטי, ונלקחה על ידי משטרת לוס אנג'לס לבית החולים כשהיא במצב של מצוקה, וציפויי השיניים שלה נפלו כשהוכתה במהלך ניסיון אונס. אחרי טיפול ראשוני בבית החולים היא אושפזה במוסד פסיכיאטרי.[35] ב-2007, קידר, דיווחה כי לא הייתה לה אפיזודה מאנית מזה 11 שנים, וזקפה זאת לזכותה של הרפואה האורתו-מולקולרית בה טופלה (סוג של רפואה אלטרנטיבית מבוססת תזונה ותוספי תזונה).[36]

אקטיביזם פוליטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידר תמכה במספר רב של מטרות דמוקרטיות וליברליות לאורך הקריירה שלה.[37] היא אמרה שהעניין שלה נולד בזכות שיחות פוליטיות עם ההורים שלה במהלך הילדות שלה; אמא שלה הייתה קנדית עם נטיות סוציאליסטית, בעוד אביה היה במקור מארצות הברית, והיה שמרן רפובליקני.

היא הייתה תומכת פעילה במסע של ג'סי ג'קסון לזכות במועמדות של המפלגה הדמוקרטית ב-1984 הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1984. בתחילת שנות ה-1990, במהלך מלחמת המפרץ, קידר תויגה כ"בגדד בטי", כינוי גנאי לנשים שהתנגדו למלחמה, והיא נחשפה בשל כך למספר מקרים של בריונות אישית ובכתב.[38] בתגובה, היא כתבה מאמר שם "וידויים של בגדד בטי'", שהיה מנוסח כמכתב לאמה, ואשר פורסם בכתב העת The Nation, בו קידר הגיבה בהסברים לגבי טענותיה בדבר המלחמה.[39]

מאז נובמבר 2009, קידר הייתה הרכזת של ארגון "דמוקרטים פרוגרסיביים באמריקה" במונטנה.[40] ב-23 באוגוסט 2011, קידר, טנטו קרדינל, ועשרות אחרים נעצרו בזמן מחאה בוושינגטון נגד הארכת קו צינור קיסטון.[41] ב-2012, היא הופיעה בסרטון נגד פראקינג,[42] והיא גם קידמה אימוץ מדיניות אנרגיה בת קיימא. על זה קידר אמרה: "הדבר הראשון שאנשים צריכים להתחיל להבין, בניגוד לפרסום שמאכילים אותנו חברות נפט וגז, זה שסביבתנות ויציבות כלכליות יציבות הולכים יד ביד בכל ראייה ארוכת טווח".

ב-22 באוגוסט 2015, קידר אירחה ערב התרמה למען המועמד ברני סנדרס בבילינגס, מונטנה.[43][44]

החל משנת 2009 קידר כתבה מאמרים במגזין השמאלני המקוון "קאונטרפאנץ'".[45]

מותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידר מתה בשנתה ב-13 במאי 2018, בביתה בליווינגסטון, מונטנה, בגיל 69.[46] ממנת יתר של אלכוהול וסמים.

DC קומיקס פרסמו בחשבון הטוויטר שלהם: "תודה לך על היותך הלויס ליין עמה רבים מאיתנו גדלנו. נוחי בשלום, מרגו קידר".[47][48]

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה סרט תפקיד הערות
1968 The Best Damn Fiddler from Calabogie to Kaladar רוזי פרומטר
1969 Gaily, Gaily אדלין שם אלטרנטיבי: Chicago, Chicago
1970 Quackser Fortune Has a Cousin in the Bronx זאזל
1973 אחיות (אנ') דניאל ברנטון

דומיניק בלנצ'יון

שם אלטרנטיבי: Blood Sisters
1974 A Quiet Day in Belfast ברידג'ט סלטרי

תלמה סלטרי

פרס הקולנוע הקנדי לשחקנית הטובה ביותר
1974 The Gravy Train מארגו שם אלטרנטיבי: The Dion Brothers
1974 Black Christmas ברברה קוארד פרס הקולנוע הקנדי לשחקנית הטובה ביותר
1975 ואלדו פפר הגדול מוד
1975 The Reincarnation of Peter Proud מארשה קארטיס
1975 92 in the Shade מירנדה
1978 Shoot the Sun Down האישה מאנגליה
1978 סופרמן לויס ליין פרס סאטורן לשחקנית מצטיינת בסרט קולנוע
1979 The Amityville Horror קאתי לוץ מועמדות לפרס סאטורן לשחקנית מצטיינת בסרט קולנוע
1979 Mr. Mike's Mondo Video עצמה
1980 Willie & Phil ג'נט סאותרלנד
1980 סופרמן 2 לויס ליין מועמדות לפרס סאטורן לשחקנית מצטיינת בסרט קולנוע
1981 Heartaches ריטה האריס פרס ג'יני לשחקנית הטובה ביותר
1982 Some Kind of Hero טוני דונובן
1982 Miss Right ג'ולייט
1983 Trenchcoat מיקי ריימונד
1983 סופרמן 3 לויס ליין
1985 Little Treasure מארגו
1986 GoBots: Battle of the Rock Lords סוליטייר דיבוב
1986 Keeping Track מיקי טרמיין
1987 Superman IV: The Quest for Peace לויס ליין
1989 Mob Story דולורס
1990 White Room מדליין
1992 Aaron Sent Me קייטלין פרסקוט
1993 La Florida ויווי לאמורי
1994 WindRunner סאלי סימה
1994 The Pornographer אירן
1994 Beanstalk ד"ר קייט וינסטון
1996 Henry & Verlin מייבל
1996 Never Met Picasso ג'נה מאגנוס
1997 The Planet of Junior Brown מיס פיבס שם אלטרנטיבי: Junior's Groove
1997 Shadow Zone: My Teacher Ate My Homework סול
1997 Silent Cradle סינדי וילסון
1999 The Hi-Line לורה ג'ונסון
1999 The Clown at Midnight אלן גיבי
1999 The Annihilation of Fish גברת מולדרון
1999 איש הסיוטים ליליאן חניבעל
2000 Tribulation איילין קאנבורו שם אלטרנטיבי: Apocalypse III: Tribulation
2002 Angel Blade פרידה
2002 החטא ועונשו קטרינה מרמלודוב
2004 Chicks with Sticks אדית טיימור
2004 Death 4 Told מאדאם באדו פרס Scream לשחקנית הטובה ביותר
2008 Universal Signs רוז קאלהאן
2008 Love at First Kill בת'
2008 On the Other Hand, Death דורותי
2009 Something Evil Comes קלאודיה בריצ'ר
2009 ליל המסכות 2 ברברה קולייה
2011 Redemption: For Robbing the Dead מרליז בפטיסט
2011 Three of a Kind קלייר
2013 Matt's Chance אמא מייבל
2013 Real Gangsters סטלה קלי
2014 The Dependables ג'ין דאמפסי שם אלטרנטיבי: Pride of Lions
The Big Fat Stone מאדג'
2015 No Deposit מארג'י ראיין
2016 The Red Maple Leaf אמנדה ווקר
2017 The Neighborhood מאגי

טלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה תוכנית תפקיד הערות
1971 Suddenly Single ג'קי סרט טלוויזיה
1971–1972 Nichols רות 5 פרקים; סדרת מערבון
1972 The Bounty Man מיי סרט טלוויזיה
1974 The Suicide Club סרט טלוויזיה
1974 Honky Tonk לוסי קוטון סרט טלוויזיה
1982 Bus Stop שרי סרט טלוויזיה
1983 Pygmalion אלייזה דוליטל סרט טלוויזיה
1984 Louisiana וירג'ינה טרגן סרט טלוויזיה
1984 The Glitter Dome וילי סרט טלוויזיה
1985 Picking Up the Pieces לינט הארדינג סרט טלוויזיה
1986 הקוסם מארץ עוץ קריינית
1986 Vanishing Act קריס קניון סרט טלוויזיה
1987 Shell Game דיינה

ג'ני ג'רום

5 פרקים
1988 Body of Evidence קרול דווייר סרט טלוויזיה
1992 To Catch a Killer רייצ'ל גרייסון סרט טלוויזיה
1993–1995 קפטן פלאנט גאיה 5 פרקים; מדבבת
1994 One Woman's Courage סטלה ג'נסון סרט טלוויזיה
1995 Bloodknot אוולין סרט טלוויזיה
1996–1997 Boston Common קוקי דה וורן 5 פרקים
1997 The Teddy Bears' Scare גברת ג'ונס סרט טלוויזיה; מדבבת
1999 The Return of Alex Kelly מלאני קלי סרט טלוויזיה של CBS
ניקיטה רוברטה ורת מועמדות לפרס אוקלהומה לשחקנית אורחת בתוכנית כבלים
2000 Someone Is Watching סאלי בקארט סרט טלוויזיה
2004 I'll Be Seeing You פרנסיס גוליאר סרט טלוויזיה
2005 Robson Arms אלאיין עונה 1
2014 שעה מכושפת: הסדרה גברת וורטינגטון פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית בתוכניות לילדים[2][1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרגו קידר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 "The 42nd Annual Daytime Creative Arts Awards" (PDF). Emmy Online.
  2. ^ 1 2 3 The Daytime Creative Arts Emmy Award Winners: A Roundup Entertainment Tonight, Entertainment Tonight Online (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Starting Over, מגזין פיפל (באנגלית)
  4. ^ "Margot Kidder arrested at White House oil protest". CBC News. 11 באוגוסט 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Distinctly Montana (30 בינואר 2008). "A Livingston Feature Interview with Margot Kidder". Lane and Kent News. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Who Do You Think You Are? | Stories | Margot Kidder". CBC. 7 בינואר 1919. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Published in the Vancouver Sun and/or The Province, June 7, 2008
  8. ^ Rothman, Clifford (19 בנובמבר 1997). "Back From The Brink". The Los Angeles Times. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Superman actress Margot Kidder finds family ties to Powys". BBC. 10 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Hobson, John Allan; Leonard, Jonathan A. (2001). Out of Its Mind: Psychiatry in Crisis. Basic Books. p. 161. ISBN 0-7382-0251-7.
  11. ^ "Old Girl Margot Kidder 1966 Returns to Havergal". Havergal College. 13 באוגוסט 2010. אורכב מ-המקור ב-2015-05-22. נבדק ב-2018-06-16. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Paur, Joey. "Superman Actress Margot Kidder has Passed Away". Geek Tyrant.
  13. ^ "The Best Damn Fiddler from Calabogie to Kaladar". National Film Board of Canada.
  14. ^ Schiller, Ralph (2016). The Complete Films of Broderick Crawford. Lulu Press. ISBN 9781329930162.
  15. ^ Cavett, Dick (3 באוגוסט 1970). "Interview with Janis Joplin, Gloria Swanson, and Margot Kidder". The Dick Cavett Show (ראיון). Interviewed by Margot Kidder. {{cite interview}}: (עזרה)
  16. ^ Knowles, Jason; Hunter, Dan. "Scream Queens: Margot Kidder". The Terror Trap.
  17. ^ Roberts, Chris (8 באפריל 2005). "No kidding". The Guardian. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Rabin, Nathan (3 במרץ 2009). "Random Roles: Margot Kidder". AV Club. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Wise, Wyndham (2 בנובמבר 2010). "Margot Kidder". The Canadian Encyclopedia. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "The American Sportsman Goes Hunting and Gliding". The Dispatch. March 7, 1975.
  21. ^ Playboy Magazine March 1975 Vol. 22 No. 3
  22. ^ Stephenson, Corey (25 ביוני 2013). "Lois Lane flying to Perth". WA Today. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Staff (5 בפברואר 2016). "What Happened to the Original Lois Lane Margot Kidder?". Yahoo!. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "The Amityville Horror (1979)". Box Office Mojo.
  25. ^ "Film: Devil's Legacy In 'Amityville Horror':A Family in Peril". The New York Times. 27 ביולי 1979. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Harmer, Ian (14 ביולי 1983). "Margot Kidder Leaves Superman for Shaw". Mount Airy News. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Overview for Margot Kidder". Turner Classic Moviesauthor=Pelley, Virginia.
  28. ^ Spencer, Scott (10 בספטמבר 2001). "Lights! Camera! Rapture!". The New Yorker. p. 108. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Ehren, Christine (December 3, 2002). "Goodman, Kidder Join Mazzie in NYC's Vagina Monologues Dec. 3–22" (אורכב 06.11.2013 בארכיון Wayback Machine). Playbill.
  30. ^ Rabin, Nathan (3 במרץ 2009). "Random Roles: Margot Kidder (interview)". The A.V. Club. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Gilbey, Ryan (2018-05-15). "Margot Kidder obituary". the Guardian.
  32. ^ אתר למנויים בלבד Richard Grant, ‏Walter Kirn on being conned by a murderer, The Telegraph, 1 November 2014
  33. ^ Dakss, Brian (12 באוקטובר 2004). "Reeve Tributes Keep Pouring In". CBS. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Margot Kidder". www.nndb.com.
  35. ^ Reed, J.D. (23 בספטמבר 1996). "Starting Over". People. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Purse, Marcia (22 במרץ 2015). "Margot Kidder, actress: From paranoid delusions to orthomolecular medicine". About.com. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Margot Kidder attends Democratic Fundraising Party for Mark Green on August 12, 1980 at the Empire State Building in New York City". Getty Images.
  38. ^ Applebome, Peter (4 במרץ 1991). "National Mood; War Heals Wounds at Home, but Not All". The New York Times. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Kidder, Margot (4 במרץ 1991). "Confessions of 'Baghdad Betty'" (PDF). The Nation. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Kidder, Margot (26 בנובמבר 2009). "Ax Max". דמוקרטים פרוגרסיביים באמריקה. אורכב מ-המקור ב-20 ביוני 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "Margot Kidder arrested at White House oil protest". CBC News. 23 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Swilson (12 ביולי 2012). "Margot Kidder invites you to Stop the Frack Attack". Stop the Frack Attack. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Billings for Bernie—Dinner with Margot Kidder—Yellowstone Co. Democrats". Facebook.
  44. ^ "Dinner with Margot Kidder". Bernie Sanders for President. אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Margot Kidder". counterpunch.org. CounterPunch.
  46. ^ Gittens, Hasani; Siemaszko, Corky (14 במאי 2018). "Margot Kidder, actress best known for 'Superman' movies, dead at 69". NBC News. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ "Margot Kidder, Lois Lane of 'Superman' Films, Dead at 69". rollingstone.com.
  48. ^ Twitter;
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרגו_קידר&oldid=39522578"