לדלג לתוכן

סער 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סער 1
אח"י מזנק ס-313, 1970
אח"י מזנק ס-313, 1970
אח"י מזנק ס-313, 1970
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת תותחים, ספינת טילים לאחר הסבה
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי חיל הים הישראלי
דגל הצי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 1
סדרה קודמת אין
סדרה עוקבת סער 2
אוניות בסדרה אח"י מבטח
אח"י משגב
אח"י מזנק
ציוני דרך עיקריים
מספנה קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי, שרבור שבצרפת
תחילת הבנייה 1965
הושקה 11 באפריל 1967
תקופת הפעילות 25 בדצמבר 196711 בינואר 1996 (28 שנים)
אחריתה הוסבו לסער 2. הוצאו משירות החל מ-11 בינואר 1996 (אח"י מבטח)
מידות
הֶדְחֶק 250 טון
אורך 45 מטרים
רוחב 7 מטרים
שוקע 2.1 מטרים
נתונים טכניים
מהירות 40 קשר
גודל הצוות 40 - 35 לוחמים
אמצעי לחימה
חימוש 3 צריחי תותחי בופורס 40 מ"מ
שני מקלעי 12.7 מ"מ
פצצות עומק
טורפדו 44
טילי גבריאל לאחר ההסבה

סער 1 הוא שמה של סדרה בת שלוש ספינות סיור נושאות תותחים של חיל הים הישראלי.

תכנונן של ספינות סער 1 התבסס על ספינות הטורפדו מדגם יגואר (אנ') של מספנות לורסן (אנ') שהיו בשירות הבונדסמרינה, הצי הגרמני. התכנון שונה והוארך ב-2.4 מטר על פי המלצת מספנות לורסן והחלטת חיל הים הישראלי, זאת על מנת שהספינות החדשות תוכלנה לשאת את כל אמצעי הלחימה שנועדו לשאת.

לכתחילה היו הספינות אמורות להיבנות במערב גרמניה בכספי הסכם השילומים שנחתם ב-1952. בהסכם אדנאואר בן-גוריון, שסוכם בפגישתם במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק, מארס 1960, נקבע להרחיב את הסיוע, גם באמצעי לחימה לשלושת הזרועות של צה"ל. סל הסיוע המקורי כונה "ברוש", ובו נכללו טרפדות נאסטי וצוללות 350 טון.[1] ואחרי שהוחלט על הסטילים הם כונו מבצע "שלכת".

בשנת 1965 לאחר תום התכנון המפורט ותחילת חיתוך הפחים במספנות לורסן הודלף עניין בניית הספינות לעיתונות. בעקבות ההדלפה החל לחץ של מדינות ערב, בראשן מצרים, לביטול העסקה, תוך איומים בהחרמת מערב גרמניה. בשל הלחץ הרב הוחלט על העברת הייצור למספנות קונסטרוקסיון מקאניק דה נורמאנדי בשרבור שבצרפת. הספינה הראשונה בסדרה, אח"י מבטח, הושקה ב-11 באפריל 1967. ואחריה אח"י משגב ב-6 בנובמבר. שתי הספינות עזבו את צרפת לכיוון ישראל והגיעו לנמל חיפה ב-25 בדצמבר 1967, ללא מערכות נשק. עם הגעתן לישראל, הן צוידו, כל אחת, בשלושה תותחי בופורס 40 מ"מ[2]. הספינה השלישית בסדרה, אח"י מזנק, יצאה משרבור במאי 1968 ועם הגיעה לבסיס חיפה הצטרפה לשתי אחיותיה שהיוו את הגרעין לשייטת ספינות הטילים שהוקמה לא מכבר.

הספינות היו חמושות, כאמור, בשלושה תותחי 40 מ"מ וכן בשני מקלעים בקוטר 12.7 מ"מ ובפצצות עומק. במהלך 1973 הותקנו באח"י מבטח ובאח"י משגב גם טורפדו נגד צוללות מדגם 44. עוד לפני מלחמת יום הכיפורים שודרגה אח"י מזנק לסטנדרט של סדרת סער 2 על ידי הוספת יכולת נשיאת טילי גבריאל והסרת שניים מתוך שלושת תותחי ה-40 מ"מ. החל משנת 1974 הוסבו גם שתי הספינות האחרות מסוג סער 1 לסער 2.

פעילות מבצעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש הספינות בסדרה החלו את שירותן המבצעי כספינות תותחים. שלושתן נטלו חלק במבצעים השונים נגד המחבלים בלבנון, ובהם מבצע ברדס 20, מבצע ברדס 54–55 ומבצע אביב נעורים.

במלחמת יום הכיפורים השתתפו אח"י "מבטח" ואח"י "מזנק" בקרב הסטי"לים הראשון בעולם, קרב לטקיה, מול חופי לטקיה בסוריה, בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 1973. באותו לילה השתתפה אח"י "משגב" בקרב פורט סעיד, מול חופי מצרים. שני לילות לאחר מכן, בין 8 ל-9 באוקטובר, השתתפו אח"י "משגב" ואח"י "מזנק" בקרב דמיאט.

לאחר המלחמה, במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, נטלו הספינות חלק פעיל בפעולות רבות של ביטחון שוטף כנגד מפגעים מהים. אח"י "מבטח" השתתפה בהטבעת 2 ספינות פח"ע בלבנון, עצירת אניית-אם נושאת מחבלים ועוד. אח"י "משגב", בפיקוד רס"ן יעקב צוק, נתקלה ב-1 באוקטובר 1976 בשתי סירות מחבלים מול בירות. "משגב" הטביעה אחת מהסירות והשתלטה על השנייה. בהיתקלות נהרגו שלושה מחבלים ושלושה נוספים נשבו. מחקירת השבויים עלה שמטרת המחבלים הייתה לבצע פיגוע בישראל, ופעולתה של "משגב" מנעה זאת.

באביב 1979 הוסבה אח"י "מבטח" לספינה ללוחמה נגד צוללות (נצ"ל) ובמאי 1979, הוכרזה ככשירה לפעילות זו. במבצע שלום הגליל פעלה כספינת נצ"ל ולאחר מכן המשיכה בפעילות ללכידת ספינות מחבלים. ב-1986 עברה דרך תעלת סואץ לים סוף וביוני 1986 שבה לזירת הים התיכון, לבסיס חיפה. ב-11 בינואר 1996 הורד נס השירות הפעיל מתורן אח"י "מבטח" והיא הועברה למוזיאון ההעפלה וחיל הים, שם היא מייצגת את שייטת ספינות הטילים כסטי"ל הראשון של ישראל, מול חדר מורשת שייטת 3.

אח"י "מזנק" הוטבעה בינואר 1996 במרחק של 3 ק"מ מחופי חיפה, בעומק 33 מטרים, על מנת שתשמש אתר צלילה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סער 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מקור: שמעון פרס,"קלע דוד",ירושלים: וידנפלד וניקולסון,1970 פרק רביעי, עמ' 59.
  2. ^ חודש אפריל, אתר חיל הים הישראלי