פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא
 | |
| בניין שגרירות בריטניה ברומא, 2011 | |
| תאריך | 31 באוקטובר 1946 |
|---|---|
| מקום | שער פיה, רומא |
| מטרה |
שגרירות בריטניה ברומא (אנ') השגריר נואל צ'ארלס (אנ') |
| קואורדינטות | 41°54′32″N 12°30′05″E / 41.909007970488°N 12.501281613432°E |
| סוג | פצצה |
| נשק | פצצה |
| הרוגים | 0 |
| חטופים | 0 |
| פצועים | 2 |
| מבצע | ארגון צבאי לאומי |
|
(למפת רומא רגילה)   שגרירות בריטניה ברומא | |
  | |
פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא ב-31 באוקטובר 1946 היה פעולה בה פוצצו לוחמי האצ"ל את החלק המרכזי בשגרירות בריטניה ברומא[1]. בראש הפעולה עמד אלי תבין, שנלכד וגורש כעבור חודשיים מאיטליה, והעביר את מטה האצ"ל בגולה לפריז[2]. הפיצוץ היה אירוע הפתיחה של החזית השנייה, ונחשב לפעולה המשמעותית ביותר של האצ"ל מחוץ לארץ ישראל.
החזית השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בראשית שנת 1946, החליטה מפקדת האצ"ל לחדש את פעילותה באירופה ולפתוח "חזית שנייה" נגד השלטון הבריטי. התפקיד הוטל על יעקב תבין והבסיס הראשון הוקם באיטליה, שם היו קרוב לאלף בית"רים מאורגנים שהגיעו יחד עם הפליטות היהודית ממזרח אירופה, גרמניה ואוסטריה.
לאחר התארגנות הוחלט להתחיל בפעילות מבצעית. המטרה הראשונה שנבחרה: השגרירות הבריטית ברומא, כתגובה על נעילת ארץ ישראל בפני שארית הפליטה מהשואה. וכוונה ליעד ממנו הבריטים סיכלו את מאמצי הצלת שרידי השואה והעברתם לארץ ישראל. המשימה הוטלה על כמה מאנשי ה"תאים" בגולה ויוצאי הבריגדה היהודית שנשארו באירופה לאחר פירוק הבריגדה. ההכנות נמשכו זמן רב והמתכננים עשו כל מאמץ למנוע קורבנות מהאוכלוסייה האזרחית.
מהלך הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: ציטוטים ארוכים שלא מוסיפים הרבה לערך.בליל 31 באוקטובר 1946 יצאו שלושה לוחמים וברשותם שתי מזוודות ובתוכם חומרי נפץ לעבר השגרירות. לאחר חצות הפעילו את מנגנון ההשהיה, השעינו את שתי המזוודות על הדלת המרכזית של בניין השגרירות ועזבו במהירות את המקום. בשעה 2:46 נשמעה התפוצצות עזה ברומא וכל החלק המרכזי של הבניין נהרס. שני איטלקים שנקלעו לאזור נפצעו קל. הדי ההתפוצצות נשמעו ברוב חלקי העיר. בעקבות לחץ בריטי ערכה משטרת איטליה מעצרים נרחבים ועצרו,[דרושה הבהרה] האצ"ל קיבל אחריות לפיגוע בשגרירות הבריטית ברומא[3].
בסוף שנת 1946 הגיע ישראל אפשטיין (גונדר אביאל) לאירופה לפעול בתחום ההדרכה של סניפי האצ"ל ברחבי היבשת. בזמן שהותו באיטליה נערכה התקפת אצ"ל על בניין השגרירות הבריטית. כמה ימים טרם הפיצוץ נפגש ישראל עם ניוסה דלוגי (לובוצקי) מתא האצ"ל שביצע את הפיצוץ. בחיפושים שנערכו לאחר פיצוץ הבניין נאסרו כמה חשודים בריכוזי בית"ר שנחשבו בעיני השלטונות כבסיסי האצ"ל, וביניהם גם ישראל[4]. מחשש שמא יסגירוהו האיטלקים לבריטים החליט לברוח מן המאסר. חבריו מבחוץ הגניבו לו סם שינה להרדים את השומרים וחבל לרדת בו מן הקומה השנייה בתחנת המשטרה שבה היה עצור. בהיותו במחצית דרך הירידה הבחין בו שומר, ירה בו ופגע בבטנו. למחרת היום, בה' בטבת תש"ז (28 בדצמבר 1946), מת מפצעיו בבית החולים[5].
דב הורביץ (אוזבק), שהשתתף בפעולת פיצוץ השגרירות ברומא, סיפר: "שלחתי בדואר 22 מכתבים לעיתונות וחברי המממשלה האיטלקית בהם נכתב: "הפיצוץ בוצע על ידי אצ"ל להזכיר לעולם את הצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1917." נאסרתי ב-19 בנובמבר 46' ישבתי בכלא רג'ינה צ'לי, ברומא ביחד עם יעקב תבין (אלי). היה המתורגמן שלו בחקירות באיטלקית. אני קיבלתי את הנעליים החומות קרועות העקב וסוליות לתיקון של ישראל אפשטיין ז"ל שהגיע עם ההוראות לאיטליה. ישבנו בקומה שנייה, אגף פוליטי, דלת תאנו הייתה לרוב פתוחה. אחד הסוהרים היה לוקח את הבגדים לביתו הפרטי לכביסה וניקוי והיה מחזירם נקיים. ביחד איתנו ישב גם משה גלילי (קריבושה) אחד מראשוני המארגנים של עלייה ב' בשנת ה-30'. בקומה 3 ישבו, גם מרגלים וגם חברי הממשלה מימי מוסוליני. ביקרנו בתאיהם הרבה פעמים. אהדת האיטלקים אלינו הייתה גדולה ועודדו אותנו להמשיך במלחמת השחרור. אחרי תשעה חודשים בכלא שוחררתי והוברחתי לצרפת ומשם עליתי באלטלנה"[6].
ריצ'רד קטלינג שהיה סגן מפקד הבולשת הבריטית נשלח בשנת 1946 לאיטליה[7] לחקור את פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא[8].
בעקבות המעצרים באיטליה הועבר מטה האצ"ל באירופה לפריז. בינתיים הוקמו סניפים נוספים במקומות שונים באירופה ונעשו ניסיונות לפגוע במטרות בריטיות נוספות כגון פיצוץ "מלון זאכר" (Sacher) ומלון "פארק הוטל" בווינה, אולם פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא נשארה הפעולה המבצעית המשמעותית ביותר של מטה האצ"ל בגולה.
כרוז מאת מנחם בגין פורסם בתאריך י"ב חשון התש"ז, 6 בנובמבר 1946.
"ציון הנצורה והלוחמת שולחת ברכת-אחים לבניה-חייליה בגולה לפתיחת מלחמתם במשעבד הבריטי מחוץ לגבולות המולדת. ההתקפה על הצירות הבריטית ברומא אות היא, כי מלחמת השחרור העברית הייתה למלחמה עולמית, כשם שמלחמת בריטניה בעם ישראל מלחמה עולמית היא. תחזקנה ידיכם, אחים לוחמים. למען עמנו המעונה, למען ארצנו השדודה, הכו באויב ואל תרפו."[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ה"סזון" צייד אחים / יהודה לפידות, באתר www.daat.ac.il
- ^ ישעיהו אביעם, "הבריטים נלחמו בעליה בחו"ל - החלטנו להילחם בהם באירופה", מעריב, 31 באוקטובר 1966
- ^ מוזיאון האצ"ל בתש"ח, באתר פייסבוק
- ^ עשהאל לובוצקי, לא דרכי האחרונה, הוצאת ידיעות ספרים, 2017. עמוד 142: "שרוליק לא היה מעורב בביצוע המתקפה עצמה, אך הוא היה זה שניסח את כרוז האצ"ל שנשלח לעיתונות לאחר המבצע. האיטלקים פתחו בגל מעצרים של אנשי האצ"ל, ובהם שרוליק אפשטיין. שרוליק הושם במעצר בתחנת המשטרה האיטלקית."
- ^ יוסף קיסטר, עולם שכולו טוהר - לדמותו של ישראל אפשטיין (גונדר אביאל), הוצאת מרכז מורשת מנחם בגין, 2013.
- ^ אנציקלופדיה יהודית דעת - סזון: חטיפת יעקב תבין ;, באתר www.daat.ac.il
- ^ מנחם מיכלסון, יד ימינו: הביוגרפיה של יחיאל קדישאי מזכירו ואיש סודו של מנחם בגין, הוצאת גפן, 2013. עמוד 68.
- ^ עשהאל לובוצקי, לא דרכי האחרונה, הוצאת ידיעות ספרים, 2017. עמוד 142: "האיטלקים פתחו בגל מעצרים של אנשי האצ"ל, ובהם שרוליק אפשטיין. שרוליק הושם במעצר בתחנת המשטרה האיטלקית. הביון של הבריטים חקר במרץ מיהם המעורבים בפיצוץ, ואף שלח מהארץ את קצין הבולשת קטלינג."
- ^ פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא, באתר מאגר כתבי מנחם בגין - מרכז מורשת בגין
