צה"ל במלחמת סיני
מלחמת סיני הייתה עבור צה"ל המלחמה הראשונה מאז מלחמת העצמאות אז הוקם, ובו הפעיל לראשונה מערך מילואים וכלי נשק חדישים שנקלטו בו בשנים שלאחר מלחמת העצמאות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת סיני הייתה עבור צה"ל מבחן ראשון באשר ליכולתה במלחמה טריטוריאלית לאחר שנים של אימונים ובניית מבנה קבוע חדש ומערך מילואים לצה"ל שהתבססו כולם על לקחים ממלחמת העצמאות אז הוקם צה"ל ופעילותו התאפיינה בשינויים ארגוניים תוך כדי המלחמה, במלחמת סיני הופעלו כל תורות הלחימה והידע שהתאמנו עליהם והופעלו לראשונה בהיקף רחב כלי נשק חדשים שנקלטו בצה"ל בשנים שטרם המלחמה ושלא היו ברשותו במלחמת העצמאות, הופעל גם לראשונה מערך מילואים נרחב לאחר שכמה שנים קודם לכן החליט המטה הכללי של צה"ל על צמצום החטיבות הסדירות בצבא מ-12 ל-3 בלבד בהם שתי חטיבות רגלים וחטיבת שריון אחת בלבד.
כלי נשק וחימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים שלאחר מלחמת העצמאות הושקע מאמץ רב בפיתוחו של צה"ל ובהתעצמותו, למלחמת סיני הגיע צה"ל מאורגן ומצויד כצבא מקצועי, כולל רובה עוזי האחיד לכל חיילי החי"ר, מטוסי קרב חדשים וטנקים תקניים, ספקית הנשק העיקרית של ישראל הייתה צרפת שערב המלחמה מכרה לישראל נשק רב בהם כ-60 מטוסים ועוד מאות טנקים מסוגים שונים.
החילות הקרביים העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיד בתחילת מלחמת סיני הטיל חיל האוויר את מלוא כוחו למערכה, תחילת המבצע התאפשרה לאחר שמטוסי P-51 מוסטנג של חיל האוויר השמידו את קווי הקשר והטלפון של הצבא המצרי, נוסף על כך ביצעו טיסות סיור וצילום מעל שמי סיני, בגיחות הללו ובקרבות אוויר שהתפתחו בעקבותיה הופלו שבעה מטוסים של צה"ל ועוד שמונה ניזוקו בצורה קשה, היה זה המבצע האחרון בה השתמש צה"ל במטוסים הללו, מיד לאחר מכן ביצע חיל האוויר את מבצע מכבש בה הצניחו 16 מטוסי דקוטה גדוד של חטיבת הצנחנים בפיקודו של רפאל איתן על יד מעבר המיתלה, מספר ימים לאחר מכן ב-2 בנובמבר הצניח חיל האוויר גדוד נוסף של החטיבה בא-טור שבדרום סיני, אלה היו שתי הצניחות המבצעיות היחידות בתולדות צה"ל.
בנוסף פעלו מטוסים נוספים של החיל בהם מיסטר, אוראגן ומטאור בתקיפת שיירות צבאיות מצריות, הגנה על שמי הארץ, יירוט מטוסים מצרים, סיור וצילום. בנוסף פעלו מטוסים קלים לחלץ טייסים שמטוסם נפגע, באחד המפורסמים שבהם חולץ הטייס בני פלד שהיה לימים מפקד חיל האוויר.
בסך הכל הפעיל חיל האוויר כמאה מטוסים במלחמת סיני שביצעו מאות גיחות תקיפה, סיור וחילוץ והפילו שבעה מטוסים של חיל האוויר המצרי ו-3 מטוסי מיג 15.[1]
חיל השריון[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת סיני היה חיל השריון פעיל ביותר והפעיל 3 חטיבות שריון, חטיבה 7 שהייתה חטיבת השריון הסדירה היחידה בצה"ל ועוד 2 חטיבות מילואים. לראשונה הפעיל צה"ל טנקים מסוג AMX-13 ושרמן שנרכשו מצרפת זמן קצר לפני כן. חטיבות השריון השתתפו בכל הצירים בהם נעו כוחות צה"ל בכיבוש סיני ובחלק מהמקרים אף עמדו בראש הכוח והכריעו את המערכה.
יחידות חיל השריון במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חטיבה | מפקד | אמל"ח עיקרי | זירת לחימה | יחידות החטיבה | קרבות | אבדות |
|---|---|---|---|---|---|---|
 חטיבה 7 |
אורי בן ארי | סיני | גדוד 82 גדוד 9 גדוד 52 גדוד 61 פלוגת סיור 7 פלחי"ק "חנית" 353 |
הקרב על מתחם אבו עגילה קרב סכר הרואיפה |
||
 חטיבה 37 |
שמואל גלינקא עמוס בנין |
סיני | גדוד 377 גדוד 266 גדוד 278 גדוד 54 |
הקרב על אבו עגילה | ||
 חטיבה 27 |
חיים בר-לב | סיני | גדוד 227 גדוד 79 גדוד 19 גדוד 11 |
פתחת רפיח אל עריש תעלת סואץ |
חיל רגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חטיבה | מפקד | אמל"ח עיקרי | יחידות החטיבה | קרבות | אבדות |
|---|---|---|---|---|---|
 חטיבת הצנחנים |
אריאל שרון | גדוד 890 גדוד 88 גדוד 771 גדוד ד' |
צניחה במעבר המיתלה צניחה בא-טור |
||
 חטיבת קרייתי |
יוסף הרפז | גדוד 42 גדוד 43 גדוד 127 |
|||
 חטיבה 10 |
שמואל גודר | גדוד 104 גדוד 105 גדוד 106 |
|||
 חטיבת גולני |
בנימין גיבלי | גדוד 51 גדוד 12 גדוד 13 גדוד 115 |
צפון סיני ורפיח | ||
 חטיבת יפתח |
אהרון דורון | גדוד 115 גדוד 128 גדוד 54 גדוד 278 |
כיבוש עזה וצפון הרצועה | ||
 חטיבת הנגב |
דוד אלעזר | גדוד 44 גדוד 75 גדוד 112 |
סיוע בכיבוש עזה וצפון הרצועה, וכיבוש א-טור | ||
 חטיבה 9 |
אברהם יפה | גדוד 91 גדוד 92 גדוד 121 |
מאילת לשארם א-שייח' |
חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חיל הים הישראלי במלחמת סיני
במהלך המלחמה הפעיל חיל הים ספינות הנחתה, לאורך כיבוש סיני, ליוו ספינות חיל הים את חטיבה 9 שנעה על קו החוף בסיני ושייטת 11 סייעה לה בהנחתת טנקים וציוד, משימה נוספת של החיל הייתה לאבטח את חופי הארץ מפני ספינות מלחמה מצריות שינסו לפגוע בעורף הישראלי וב-31 באוקטובר לכד בסיוע של חיל האוויר את המשחתת המצרית אבראהים אל-אוול שהפגיזה את חופי חיפה, ספינות חיל הים אף היו אחראיות לחילוץ מטוס מיג מצרי שהופל על ימת ברדוויל בסיני והעברתו לחיל האוויר.
בסיום המלחמה העביר חיל הים שתי פריגטות, אח"י מבטח ואח"י מזנק במצרי טיראן לכיוון אילת.
הקצונה הבכירה של צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מפקדי צה"ל במלחמת סיני | |||
|---|---|---|---|
| תפקיד | שם | ||
| ראש המטה הכללי | משה דיין | ||
| ראש אג"ם | מאיר עמית | ||
| ראש אגף המודיעין | יהושפט הרכבי | ||
| אלוף פיקוד הדרום | אסף שמחוני | ||
| אלוף פיקוד המרכז | צבי צור | ||
| אלוף פיקוד הצפון | יצחק רבין | ||
| מפקד חיל האוויר | דן טולקובסקי | ||
| מפקד חיל הים | שמואל טנקוס | ||
| ראש מטה פיקוד הדרום | רחבעם זאבי | ||
| קצין הנדסה ראשי | אפרים להב | ||
| קצין תותחנים ראשי | שלום עירון | ||
| קצין קשר ראשי | אריאל עמיעד | ||
| קצין רפואה ראשי | ברוך פדה | ||
| ראש הגנה אזרחית | יחיאל עמיחי | ||
| מפקד אוגדה 77 | חיים לסקוב | ||
| מפקד אוגדה 38 | יהודה ואלך | ||
| מפקד חטיבת קרייתי | יוסף הרפז | ||
| מפקד חטיבה 7 | אורי בן ארי | ||
| מפקד חטיבה 9 | אברהם יפה | ||
| מפקד חטיבה 10 | שמואל גודר | ||
| מפקד חטיבה 11 | אהרון דורון | ||
| מפקד חטיבה 12 | דוד אלעזר | ||
| מפקד חטיבה 27 | חיים בר-לב | ||
| מפקד חטיבה 37 | שמואל גלינקא | ||
| מפקד חטיבת הצנחנים | אריאל שרון | ||
| מפקד חטיבת גולני | בנימין גיבלי | ||