לדלג לתוכן

קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
Karl VI
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
לידה 1 באוקטובר 1685
וינה, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
פטירה 20 באוקטובר 1740 (בגיל 55)
וינה, האימפריה הרומית הקדושה האימפריה הרומית הקדושההאימפריה הרומית הקדושה
מדינה האימפריה הרומית הקדושה
מקום קבורה וינה
בת זוג אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל
שושלת בית הבסבורג
אב לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
אם אלאונורה מגדלנה מנויבורג
צאצאים ראו בהמשך
קיסר האימפריה הרומית הקדושה
17 באפריל 171120 באוקטובר 1740
(29 שנים)
פרסים והוקרה
אביר במסדר גיזת הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קארלסקירכה, כנסייה שהקים קרל השישי בווינה, אותה הקדיש לפטרונו קארלו בורומאו

קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושהגרמנית: Karl VI, Heiliger Römischer Kaiser;‏ 1 באוקטובר 1685 וינה20 באוקטובר 1740 וינה), היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך הונגריה במשך קרוב ל-30 שנה מ-1711 ועד 1740. בנוסף היה קרל טוען למלכות ספרד בין השנים 17001714, מלך סרדיניה בין השנים 1714–1720, ומלך נאפולי וסיציליה בין השנים 1714–1738.

קרל נולד ב-1 באוקטובר 1685 ללאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואלאונורה מגדלנה מנויבורג, בתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ורעייתו אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט.

בעקבות מותו של קרלוס השני, מלך ספרד בשנת 1701, ללא כל יורש ישיר, הכריז קרל על עצמו כקרלוס השלישי, מלך ספרד, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה הספרדית, שנמשכה עד לשנת 1714. במהלך המלחמה תמכו ממלכת אנגליה,[1] ממלכת פרוסיה, הרפובליקה ההולנדית, נסיכות הבוחר מהנובר, רוב מדינות גרמניה, וכן ממשלות אראגון, ולנסיה וקטלוניה בקרל, לעומת ממלכת צרפת, ממלכת ספרד, נסיכות הבוחר מבוואריה ונסיכות הבוחר מקלן, שתמכו בפיליפ, דוכס אנז'ו.

ב-12 באוקטובר 1711 מת אחיו יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וקרל עלה לשלטון במקומו. עם עלותו לשלטון דאג קרל להעביר את הסנקציה הפרגמטית של 1713, שהתירה לבנות לרשת את נכסי האימפריה ההבסבורגית, והייתה מיועדת להבטיח את ירושתו לבתו מריה תרזה.[2] במאמציו לקבל את הסכמת המעצמות על הסנקציה הפרגמטית, נאלץ קרל לוותר על שטחים נרחבים (במערב גרמניה ובאיטליה).[3]

בעקבות עלייתו של קרל לשלטון באוסטריה, נטשוהו בעלות בריתו.[4] קרל אמנם המשיך בלחימה עוד שנים אחדות, אך בשנת 1714 חתם על הסכם רשטדט, שבו ויתר על ממלכת ספרד, תמורת ארצות השפלה הדרומיות, דוכסות מילאנו, נאפולי וסרדיניה.[5]

בשנים 17161718 לחם קרל כנגד העות'מאנים בהצלחה רבה, וסיפח את הבאנאט לממלכת הונגריה, וכבש את סרביה ואולטניה. בשנים 1718–1720 לחם קרל במלחמת הברית המרובעת שהסתיימה בניצחון אוסטרי. באמנת האג (1720) שנחתמה לאחר המלחמה, החליף קרל את סרדיניה בסיציליה, שהייתה תחת שלטון בית סבויה.

בשנים 17331735 הסתבך קרל במלחמת הירושה הפולנית, ובמהלכה הפסיד את השליטה בממלכת נאפולי. בין השנים 17361739 לחם קרל יחד עם הרוסים במלחמה האוסטרית-רוסית-עות'מאנית (1735-1739), ובמהלכה הפסיד קרל כמעט את כל השטחים שכבש 20 שנה קודם לכן.

ב-20 באוקטובר 1740 נפטר קרל בווינה, ובתו מריה תרזה עלתה לשלטון באימפריה ההבסבורגית במקומו, אולם, על ירושת האימפריה הרומית הקדושה קמו לה מתנגדים רבים, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה האוסטרית.

יחסו ליהודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל גילה יחס עוין ליהודים, אם כי העניק לכמה מהם תפקידים חשובים בחצרו, ביניהם שמשון ורטהיימר ודייגו ד'אגילר. בשנת 1713 מינה קרל את ר' דוד אופנהיים לרבה הראשי של פראג ובוהמיה, ובשנת 1720 התיר את הדפסת התלמוד בגרמניה. בשנת 1722 נהרס בפקודתו של קרל בית הכנסת באוסוב.

בשנת 1723 חידש קרל את זכויות יהודי מוראביה, אך בשנת 1726 ציווה על הפרדה בין יהודים לנוצרים שם, ופרסם את "חוקי המשפחה" - שבהם הותר רק לבן הראשון לשאת אישה. לפי הסכמי השלום עם הטורקים, נאלץ קרל להעניק זכות ישיבה ליהודים עם נתינות טורקית בווינה, אך בשנת 1732 דחה את בקשת היהודים לבנות בית כנסת בווינה.

ב-1 באוגוסט 1708 התחתן קרל עם אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל בתו של לודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל, ורעייתו כריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן, ממנה נולדו לו 4 ילדים:

שלטי אצולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלטי האצולה של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
שלט האצולה של קרל כקיסר האימפריה הרומית הקדושה
(1711–1740)
שלט האצולה של קרל כטוען לכתר ספרד
שלט האצולה של קרל כטוען לכתר ספרד
באראגון
שלט האצולה של קרל כמלך נאפולי וסיציליה

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה אנה מבוואריה
 
פליפה השלישי, מלך ספרד
 
מרגרטה מאוסטריה, מלכת ספרד
 
וולפגנג וילהלם, רוזן פפאלץ-נויבורג
 
מגדלנה מבוואריה
 
גאורג השני, רוזן הסן-דרמשטדט
 
סופיה אלאונורה מסקסוניה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
מריה אנה מספרד
 
 
 
 
 
פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ
 
 
 
 
 
אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלאונורה מגדלנה מנויבורג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ החל משנת 1707 ממלכת בריטניה הגדולה
  2. ^ שעדיין לא נולדה באותו זמן.
  3. ^ על אף כל מאמציו של קרל, פרצה לאחר מותו מלחמת הירושה האוסטרית.
  4. ^ שלא רצו בחידוש הקיסרות של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
  5. ^ שהוחלפה כעבור שנים אחדות בסיציליה.


קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
בית הבסבורג
נולד:1 באוקטובר 1685 מת:20 באוקטובר 1740
יוזף הראשון דוכסות טשן
17111722
לאופולד
האימפריה הרומית הקדושה
17111740
קרל השביעי
ארכידוכסות אוסטריה, ממלכת הונגריה,
ממלכת קרואטיה, ממלכת בוהמיה
17111740
מריה תרזה
קרלו הראשון דוכסות פארמה, דוכסות גואסטאלה
17351740
מקסימיליאן השני עמנואל דוכסות לוקסמבורג, רוזנות נאמיר
17141740
פליפה החמישי דוכסויות ברבאנט, לימבורג, לותייר, מילאנו,
רוזנויות פלנדריה, אנו
17141740
ממלכת סרדיניה
17141720
ויטוריו אמדאו השני
ממלכת נאפולי
17141735
קרלו השביעי (החמישי)
ויטוריו אמדאו השני ממלכת סיציליה
17201734