קרן עין גב
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 69 מטר |
מדינה | ישראל |
מיקום | ליד קיבוץ עין גב, מזרחית לכנרת |
קואורדינטות | 32°47′33″N 35°39′17″E / 32.7925°N 35.65472222°E |
קרן עין גב היא גבעה הנמצאת מזרחית לקיבוץ עין גב בגובה 69 מטר מעל פני הים. הגבעה בולטת, עליה צמחיית בתה ועל מורדותיה נראים שבילים לבנים שחרצו בה המטיילים שירדו דרכה מרכסי רמת הגולן. הגבעה בולטת למרחקים ועקב זאת היא מהווה "ציון דרך" למסיירים באזור. מהקרן תצפית על המרחב מסביב לחופיו של ים כנרת וההרים המקיפים אותו. הימה נראית כולה, משפך הירדן בצפון לים כנרת ועד לבקעת כנרות מדרום. קרן עין גב וסוסיתא נחשבו לעמדות אסטרטגיות במלחמות ישראל. הירידה משמורת מצוקי און בגובה 320 מטר מעל פני הים לעין גב בגובה 204 מטר מתחת לפני הים מהווה מסלול פופולרי למטיילים, בין השאר בשל מגוון התצורות הגאולוגיות שעוברים דרכן.
הרקע הביטחוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד לפני מלחמת ששת הימים, הייתה קרן עין גב העמדה הישראלית הצפון-מזרחית בגבול עם סוריה. גבעה אחרת, שמילאה תפקיד דומה, דרומית-מזרחית מעין גב, הייתה סוסיתא -144 מטר מעל פני הים. סוסיתא שלטה באופן מוחלט על קיבוץ עין גב ולכן נכבשה במלחמת העצמאות על ידי חלק מחברי הקיבוץ, עקב העדר כוחות סדירים שיכלו לבצע משימה זו. סוסיתא היה המוצב ישראלי היחידי שבגובהו ניתן היה לצפות לעבר הרמה הסורית לפני מלחמת ששת הימים. בבסיס קרן עין גב נמצא שריד מרכבל שנבנה ב-1948 לצורך העברת ציוד ואספקה מקיבוץ עין גב לחיילים שהיו בפסגת סוסיתא, וזאת מכיוון שלא הייתה גישה נוחה לסוסיתא[1].
גאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בירידה משמורת מצוקי און לעין גב עוברים בין צורות נוף המכונות "עלמות" - תוצאה של סחיפה שנעשתה בסלע הקירטון והגיר במורדות ההר.
בפסגת הקרן ניתן להבחין בסלעי בזלת. המסלע המוצק והיציב של אבן הבזלת הביא לכך שה"קרן" תישאר בתצורתה ולא תסחף, כדוגמת שאר סלעי האזור שנשחקו בבלייה רבת דורות. בשאר מורדות בגולן ניכרת הסחיפה. הקרן, בדומה לשאר הגבעות במורד ההרים הייתה בנויה מסלע הקירטון - אך המרכיב הבזלתי בכיפת הקרן הגן עליו מסחיפה.
במבט מאזור מצוקי און, מעל קרן עין גב, מבחינים היטב בתופעות הגאולוגיות. בולטים בעיקר הסלעים הרכים והבהירים שמתחת לאבני הבזלת השחורות של הגולן. הסלעים הרכים, הבנויה בעיקרה קונגלומרט, אבן טין ואבן חול גירנית וחלקם צבעוניים, עקב ריכוזים של עפרת נחושת - מסלע זה מוגדר בתור תצורת הורדוס - מתקופת המיוקן, לפני 25 מיליון שנה. אלה שרידים של הצפה ימית שהגיעה בעיקר דרך עמק יזרעאל לפני שבקעת הירדן שקעה אל מתחת לפני הים, כאשר נוצרה ימת הלשון.
אך אלו לא התצורות היחידות הנחשפות. מרחב המסלע הנראה מהירידה לרכס הרי הגולן, דרך הקרן, מהווה כעין "חלון גאולוגי". ואלו התצורות שניתן לצפות בהן:
- בבסיס ההר חבורת עבדת עם גבעות קירטון של תצורת צרעה - פרט מראשה.
- מעליהן תצורת פיק ותצורת סוסיתא העשירות במאובנים, כולל השבלול שהיה סמל חברת "של" ההולנדית-בריטית. המאובנים נוצרו בסביבה ימית ומעידים על ההצפה שהייתה. תצורת פיק כוללת מאובנים המאפיינים את אזור המפרץ הפרסי ושונים מאלה המאפיינים את אגן הים התיכון. ולכן ההנחה היא שסלעים אלה הושקעו על ידי לשון ים שחדרה לאזור דווקא מהמפרץ הפרסי.
- עליה תצורת עין גב של חול מסביבת היווצרות יבשתית.
- תצורת הורדוס - הבולטת בשטח.
- תצורת גשר - סלעי גיר עם חוואר בצבע ירקרק. נמצאו בה צדפות ושבלולים הרגלים לחיות במים מתוקים. מכאן ההערכה כי הסלע הושקע בסביבה בה היו נחלים ואגמים מתוקים. משערים שהתצורה נוצרה בעקבות חדירה של לשון ים מאזור מפרץ חיפה והגיעה עד הגולן.
- תצורת בזלת הכיסוי - המכסה את הגליל ואת רמת הגולן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורי רמון - עורך וכותב, הכנרת, חופיה וסביבתה - סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף, מכון דש"א - יחידת הסקרים - מאי 2001
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאולוגיה של ישראל | ||
---|---|---|
כללי | הבקע הסורי-אפריקני • הלוח הלבנטיני • הקשת הסורית • אגם עובדיה • ימת הלשון • מצוק ההעתקים | |
צפון | גאולוגיה של הכרמל • גאולוגיה של הגולן • שדה א-שמה • שקע הבזלת של דלתון • אקוויפר החרמון • הר הגלבוע • קרן עין גב • מחצבות חפציבה • פארק הסלעים | |
מרכז | אקוויפר ההר • אקוויפר החוף • בורג' אל-מלח • חמאם אל-מליח • מדבר יהודה | |
דרום | מכתשים בנגב • קיר האמוניטים • קניון באר שבע-עזה • בקעת תמנע • הקניון האדום • הרי אילת • השילד הערבו-נובי • לשון ים המלח | |
לערכים נוספים |