הכשת נחש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הוספת ראשי פרקים
 
יצירה באמצעות תרגום הדף "Snakebite"
שורה 1: שורה 1:
{{מחלה
| ICD10 = {{ICD10|T|63|0|t|51}}, T14.1, W59 (nonvenomous), X20 (venomous)
| ICD9 = {{ICD9|989.5}}, {{ICD9|E905.0}}, {{ICD9|E906.2}}
| DiseasesDB = 29733
| MedlinePlus = 000031
}}'''הכשת נחש (מאנגלית: snake bite)''' הוא פגיעה נגרמת על ידי נשיכה של [[נחשים|נחש]]. לעתים קרובות הנשיכה מותירה שני [[Puncture wound|פצעי דקירה]] מהניבים של הנחש.<ref name="CDC2012">{{cite web|url=http://www.cdc.gov/niosh/topics/snakes/|title=Venomous Snakes|date=February 24, 2012|accessdate=19 May 2015}}</ref> לפעמים ניתן לקבל הרעלה בעקבות ההכשה, <ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref>מה שעלול לגרום לאדמומיות, נפיחות, וכאבים עזים באזור הנשיכה, התסמינים עשויים להופיע עד שעה לאחר ההכשה. תופעות לוואי נוספות יכולות להופיע בצורת [[הקאה|הקאות]], בעיות ראייה, נימול של הגפיים והזעה.<ref name="CDC2012">{{cite web|url=http://www.cdc.gov/niosh/topics/snakes/|title=Venomous Snakes|date=February 24, 2012|accessdate=19 May 2015}}</ref><ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> לרוב הנשיכות יהיו על הידיים או הזרועות.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> תחושת [[פחד]] בעקבות הנשיכה יוביל לסימפטומים כגון [[טכיקרדיה|עלייה בקצב הלב]], תחושת חולשה ואף התעלפות.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> [[ארס|הארס]] עלול לגרום להוביל ל[[דימום]], [[אי-ספיקת כליות|אי ספיקת כליות]], [[אנפילקסיס|תגובה אלרגית חריפה]], [[נקרוזה|מוות הרקמה]] שסביב הנשיכה, או בעיות נשימה.<ref name="CDC2012">{{cite web|url=http://www.cdc.gov/niosh/topics/snakes/|title=Venomous Snakes|date=February 24, 2012|accessdate=19 May 2015}}</ref><ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref> נשיכה של נחש עלולה לגרום [[קטיעה|לקטיעה של איבר]] או לבעיות כרוניות אחרות,<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref> התוצאה תלויה בסוג הנחש שהכיש, אזור הגוף שננשך, כמות [[ארס|הארס]] שהוזרק, ואת מצבו הבריאותי של האדם.<ref>{{cite book|url=https://books.google.ca/books?id=u7TNcpCeqx8C&pg=PA746|title=Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice|date=2010|publisher=Mosby/Elsevier|isbn=9780323054720|edition=7|location=Philadelphia|page=746|last1=Marx|first1=John A.}}</ref> לעתים קרובות המצב יהיה גרוע יותר אצל ילדים מאשר מבוגרים.<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref>


נחשים מכישים למטרות ציד וכאמצעי הגנה.<ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref> בקבוצת גורמי הסיכון להכשות נכללים עבודות חיצוניות שדורשות עמל כפיים כגון [[חווה חקלאית|חקלאות]], ייעור ובנייה.<ref name="CDC2012">{{cite web|url=http://www.cdc.gov/niosh/topics/snakes/|title=Venomous Snakes|date=February 24, 2012|accessdate=19 May 2015}}</ref><ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref> במשפחות נחשים שלרוב נראה מעורבות שלהם בהרעלות נכללים ה[[פתניים]], ה[[צפעיים]], ו[[פתני הים]].<ref name="WHONeg">{{cite web|url=http://www.who.int/neglected_diseases/diseases/snakebites/en/|title=Neglected tropical diseases Snakebite|accessdate=19 May 2015|author1=World Health Organization}}</ref> הרוב המכריע של מיני נחשים אינם ארסיים, הם נוטים להרוג את הטרף שלהם באמצעות חניקה. <ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> [[Venomous snakes|נחשים ארסיים]] ניתן למצוא בכל היבשות למעט [[אנטארקטיקה|אנטרקטיקה]].<ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref> לעתים קרובות קביעת סוג הנחש שהכיש הוא בלתי אפשרי.<ref name="WHONeg">{{cite web|url=http://www.who.int/neglected_diseases/diseases/snakebites/en/|title=Neglected tropical diseases Snakebite|accessdate=19 May 2015|author1=World Health Organization}}</ref> [[ארגון הבריאות העולמי]] מחשיב הכשת נחש כמחלה זניחה.<ref>{{cite web|url=http://www.who.int/neglected_diseases/diseases/snakebites/en/|title=Neglected Tropical Diseases: Snakebite|accessdate=21 May 2015|website=WHO|publisher=WHO|last1=WHO}}</ref>
==ראו גם==


ניתן למנוע הכשות נחשים ע"י לבישת נעלי מגן, הימנעות מאזורים שבהם נחשים חיים, ומהתעסקות איתם. טיפול בהכשה תלוי חלקית בסוג הנחש המכיש.<ref name="CDC2012">{{cite web|url=http://www.cdc.gov/niosh/topics/snakes/|title=Venomous Snakes|date=February 24, 2012|accessdate=19 May 2015}}</ref> בכל מקרה של הכשה מומלץ לשטוף את הפצע עם מים וסבון, להחזיק את האיבר ולמנוע ממנו לזוז.<ref name="CDC2012">{{cite web|url=http://www.cdc.gov/niosh/topics/snakes/|title=Venomous Snakes|date=February 24, 2012|accessdate=19 May 2015}}</ref><ref name="WHONeg">{{cite web|url=http://www.who.int/neglected_diseases/diseases/snakebites/en/|title=Neglected tropical diseases Snakebite|accessdate=19 May 2015|author1=World Health Organization}}</ref> כל ניסיון למצוץ את הארס, לחתוך את הפצע עם סכין, או לבצע [[Tourniquet|חסימת עורקים]] על מנת למנוע התפשטות הארס אינם מומלצים.<ref name="CDC2012">{{cite web|url=http://www.cdc.gov/niosh/topics/snakes/|title=Venomous Snakes|date=February 24, 2012|accessdate=19 May 2015}}</ref> שימוש ב[[נסיוב נגד ארס|נוגדן]] נמצא יעיל מאוד במניעת מוות מהכשות; עם זאת, לעתים קרובות שימוש בנוגדנים גורם ל[[תופעות לוואי]].<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref><ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref> סוג הנוגדן הדרוש תלוי בסוג הנחש המעורב. כאשר סוג הנחש אינו ידוע, הנוגדן יינתן בהתבסס על סוגי הנחשים הנפוצים באזור.<ref name="WHONeg">{{cite web|url=http://www.who.int/neglected_diseases/diseases/snakebites/en/|title=Neglected tropical diseases Snakebite|accessdate=19 May 2015|author1=World Health Organization}}</ref> באזורים מסוימים בעולם מתקשים לעיתים לפענח איזה סוג של נוגדן לתת, הסבר אפשרי למקרים בהם הנוגדן לא עובד. סוגיה נוספת בנתינת נוגדנים היא העלות של תרופות אלה.<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref> לנוגדן יש השפעה קטנה על האזור שסביב הנשיכה עצמה. לפעמים נידרש לתמוך ב[[הנשמה מלאכותית מכנית|נשימתו  של האדם]].<ref name="WHONeg">{{cite web|url=http://www.who.int/neglected_diseases/diseases/snakebites/en/|title=Neglected tropical diseases Snakebite|accessdate=19 May 2015|author1=World Health Organization}}</ref>
==לקריאה נוספת==


מספר מקרי הכשות נחש המתרחשות בכל שנה יכול להגיע עד לחמישה מיליון.<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref> מתוכם יהיו כ-2.5 מיליון הרעלות ובין 20,000 ל-125,000 מקרי מוות.<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref><ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref> התדירות של הכשות משתנה מאוד בין חלקים שונים של העולם.<ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref> הם נפוצים יותר ב[[אפריקה]], [[אסיה]], וב[[אמריקה הלטינית]],<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref> שבהם אזורים כפריים מושפעים במידה רבה יותר משאר מקומות.<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref> מקרי מוות כתוצאה מהכשה נדירים יחסית ב[[אוסטרליה]], [[אירופה]] וב[[אמריקה הצפונית|צפון אמריקה]].<ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref><ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref><ref name="Chippaux1998">{{Cite journal|title=Snake-bites: appraisal of the global situation|last=Chippaux|first=J.P.|journal=Bulletin of the World Health Organization|issue=5|year=1998|volume=76|pages=515–24|pmc=2305789|pmid=9868843}}</ref> 
==קישורים חיצוניים==


== סימנים וסימפטומים ==
==הערות שוליים==
[[קובץ:Snake_bite_symptoms.png|ממוזער|התסמינים השכיחים ביותר בכל סוג של ארס נחש.<ref name="MedlinePlus">[http://www.nlm.nih.gov/MEDLINEPLUS/ency/article/000031.htm MedlinePlus - Snake bites] From Tintinalli JE, Kelen GD, Stapcynski JS, eds. </ref><ref>[http://www.health-care-clinic.org/diseases/snakebite.html Health-care-clinic.org - Snake Bite First Aid – Snakebite] Retrieved on 21 mars, 2009</ref><ref>Snake bite image example at [http://www.mdconsult.com/das/patient/body/127551351-2/0/10041/8928_en.jpg MDconsult - Patient Education - Wounds, Cuts and Punctures, First Aid for]</ref> עם זאת, יש שונות גדולה בסימפטומים של הכשות של סוגים שונים של נחשים.<ref name="MedlinePlus">[http://www.nlm.nih.gov/MEDLINEPLUS/ency/article/000031.htm MedlinePlus - Snake bites] From Tintinalli JE, Kelen GD, Stapcynski JS, eds. </ref>]]
התסמין השכיח ביותר בכל הכשה הוא פחד מוחץ, אשר תורם לתסמינים אחרים, בינם [[בחילה|בחילות]], [[הקאה|הקאות]], [[שלשול]], [[ורטיגו (רפואה)|סחרחורת]], [[התעלפות|עילפון]], [[טכיקרדיה|קצב לב מהיר]], קור ועור לח.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref><ref name="Kitchens1987">{{Cite journal|title=Envenomation by the Eastern coral snake (Micrurus fulvius fulvius). A study of 39 victims|journal=JAMA|issue=12|doi=10.1001/jama.258.12.1615|year=1987|volume=258|pages=1615–18|pmid=3625968|vauthors=Kitchens C, Van Mierop L}}</ref> לטלוויזיה, ספרות, ול[[פולקלור]] חלק בריגוש המוגזם שקיים סביב נושא ההכשות, ולכך שלאנשים יש מחשבות, בלתי מוצדקות, על מוות קרוב במידה והוכשו.

[[הכשות יבשות]] (נשיכות בהם לא הוחדר ארס) והכשות על ידי מינים שאינם ארסיים עדיין עלולים לגרום לפציעה חמורה. ישנם מספר סיבות לכך: הפצע עשוי להפוך למזוהם בגלל חדירת הרוק והניבים של הנחש שעלולים להכיל אורגניזמים פתוגניים מיקרוביאלים, כמו [[Clostridium tetani]]. מקרי זיהום בדרך כלל מדווחים בהכשות צפע-בעלי ניבים המסוגלים לחדור עמוק. הכשות עלולות לגרום ל[[אנפילקסיס|התקף אלרגי]] אצל אנשים מסוימים.

ברוב ההכשות, בין אם על-ידי נחש ארסי או לא, תהיה השפעה מקומית כלשה. בכ-90% מההכשות יש כאבים קלים ו[[Erythema|אדמומיות]], אם כי זה משתנה בהתאם למקום הנשיכה.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref>נשיכה של [[צפעיים]] ומספר סוגים של [[קוברה]] עלולה להיות כואבת מאוד, הרקמה המקומית תהיה רגישה למגע ונראה [[בצקת|נפיחות]] באזור בתוך חמש דקות.<ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref> אזור זה עשוי לדמם, להתכסות בשלפוחיות ויכול להוביל בסופו של דבר ל[[נקרוזה|נמק]]. סימפטומים ראשוניים נפוצים אחרים של הכשות [[צפעוני  גומה]] ו[[צפעיים|צפע]] כוללים [[עייפות]], דימום, חולשה, בחילות והקאות.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref><ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref> התסמינים עשויים להפוך למסכני חיים לאורך הזמן, עם התפתחות [[לחץ דם|לחץ דם נמוך]], [[נשימה מהירה]], [[טכיקרדיה]] חמורה, דימום פנימי חמור, שינוי סנסורי, [[אי-ספיקת כליות|כשל כלייתי]] ו[[Respiratory failure|כשל נשימתי]].<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref><ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref>

באופן מעניין, הכשות שנגרמות על ידי [[עכסן מוהאבי |עכסן מוהאבי]], [[קרייט מצוי]], [[פתן אלמוגי|פתן אלמוג]] ו[[עכסן מנומר]] גורמות למעט כאב, אם בכלל, למרות היותן פציעות קשות.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> אנשים שננשכו באזורים מסוימים ע"י מינים מסוימים של [[עכסנים]] עשויים להרגיש טעם מר, מנטה או טעם מתכתי בפה. <ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> [[קוברה יורקת]] ו[[קוברה טבעתית]] יכולות לירוק ארס לתוך העיניים של האדם. התוצאה המידית תהיה [[כאב]], http://www.infomed.co.il/definition-3892/[[Ophthalmoparesis|אופתלמופלגיה]] (שיתוק שרירי גלגל העין), ולפעמים אף [[לקות ראייה|עיוורון]].<ref name="Warrell1976">{{Cite journal|url=http://www.ajtmh.org/cgi/content/abstract/25/3/525|title=Snake Venom Ophthalmia and Blindness Caused by the Spitting Cobra (Naja Nigricollis) in Nigeria|last=Warrell|first=David A.|journal=The American Society of Tropical Medicine and Hygiene|issue=3|year=1976|volume=25|pages=525–9|pmid=1084700|author2=L. David Ormerod|accessdate=2009-09-05}}</ref><ref name="Ismail1993">{{Cite journal|title=The ocular effects of spitting cobras: I. The ringhals cobra (Hemachatus haemachatus) Venom-Induced corneal opacification syndrome|journal=Clinical Toxicology|issue=1|doi=10.3109/15563659309000372|year=1993|volume=31|pages=31–41|pmid=8433414|vauthors=Ismail M, al-Bekairi AM, el-Bedaiwy AM, Abd-el Salam MA}}</ref>
[[קובץ:Tissue_necrosis_following_bite_from_Bothrops_asper_PLoS_Medicine.jpg|שמאל|ממוזער|[[נקרוזה|נקרוזיס רקמות]] חמור בעקבות החדרת ארס של [[גומצן חניתי]]. מצב מוות הרקמה דורש [[קטיעה]] מעל הברך. המוכש היה נער בן 11 שהוכש שבועיים קודם לכן ב[[אקוודור]], וטופל עם [[אנטיביוטיקה]] בלבד.<ref name="plosmedecine">{{cite web|url=http://www.plosmedicine.org/article/info:doi/10.1371/journal.pmed.0030150|title=Confronting the Neglected Problem of Snake Bite Envenoming: The Need for a Global Partnership|accessdate=2012-06-06|publisher=PLoS Medicine}}</ref>]]
ארסים של מספר [[פתניים]] אוסטרלים ושל רוב נחשי הצפע יגרמו ל[[קואגולופתיה|קואגולופ]]<nowiki/>http://www.doctors.co.il/forum-1/message-432593/#message-432734<nowiki/>תיה (בעיה ב[[קרישת דם]]), לפעמים באופן חמור כל כך עד כי האדם עלול לדמם באופן ספונטני מתוך הפה, האף, ואפילו מתוך פצעים ישנים. <ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref> איברים פנימיים עלולים לדמם, כולל המוח והמעיים ויגרום [[דמם כתמי|דימום תת-עורי]] (חבלות) של העור.

ארס הנפלט מ[[פתניים]], [[פתני ים]], [[קרייט מצוי]], [[קוברה]], [[רב-פתן מלכותי]], [[ממבה]], ועוד מינים רבים של נחשים אוסטרליים, מכילים רעלנים אשר תוקפים את מערכת העצבים, וגורמים ל[[נוירו-טוקסי]].<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref><ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref><ref name="Phillips2002">{{Cite journal|url=http://www.kingsnake.com/aho/pdf/menu6/phillips2002.pdf|title=Sea snake envenomation|last=Phillips|first=Charles M.|journal=Dermatologic Therapy|issue=1|doi=10.1046/j.1529-8019.2002.01504.x|year=2002|volume=15|pages=58–61(4)|accessdate=2009-07-24}}</ref> האדם יכול לחוות הפרעות הראייה מוזרות, בינהם טשטוש, [[נמלול|נימול]] בכל הגוף, כמו גם קושי בדיבור ונשימה.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> בעיות במערכת העצבים יגרום למגוון עצום של סימפטומים, ואלה הניתנים כאן אינם מקיפים את כולם. אם לא מטפלים באופן מיידי, המוכש עלול למות מ[[Respiratory failure|כשל נשימתי]].

ארס הנפלטים מכמה סוגים של [[קוברה]], כמעט כל סוגי ה[[צפעיים]] וכן אלה הנפלטים ממספר [[נחשי ים]] גורם ל[[נקרוזה|נמק]] של רקמת שריר.<ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref> רקמות שריר יתחילו למות בכל הגוף, מצב המכונה [[תמס שריר]]. תמס שריר יכול לגרום נזק לכליות כתוצאה של הצטברות [[מיוגלובין]] ב[[אבובית הכליה]]. מצב זה, בשילוב עם [[לחץ דם|לחץ דם נמוך]], יכול לגרום [[אי-ספיקת כליות חריפה|אי ספיקת כליות חריפה]], ואם אינו מטופל, בסופו של דבר גם למוות.<ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref>

== גורמים ==
בעולם המתפתח רוב הכשות הנחש קורים אצל אלה שעובדים בחוץ כגון חקלאים, ציידים ודייגים. הם לעתים קרובות מתרחשים כאשר אדם דורך על הנחש או מתקרב אליו יותר מדי. בארצות הברית ובאירופה ההכשות הכי נפוצות הם אצל מי ששומר אותם כחיות מחמד.<ref name="Brut2013">{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=bJx3g30aDhIC&pg=PA351|title=Neuroparasitology and tropical neurology|last=Brutto|first=edited by Hector H. Garcia, Herbert B. Tanowitz, Oscar H. Del|date=2013|isbn=9780444534996|pages=351}}</ref>

סוג הנחש שלרוב נותן הכשות רציניות תלוי באזורי העולם. באפריקה זה ה[[ממבה]], [[קוברה מצרית]], [[ביטיס מתנפח]] וה[[אפעה]]. במזרח התיכון זה ה[[אפעה]] וה[[פתן|פיתון]]. במרכז ודרום אמריקה זה נחשים מסוג [[גומצן]] ו[[עכסן]]. בדרום אסיה האמינו כי [[קוברה הודית]], [[קרייט מצוי]], [[צפע הודי]] ו[[אפעה]]  הם המסוכנים ביותר; ובכל זאת, באיזור זה בעולם יש נחשים אחרים שעלולים לגרום לבעיות משמעותיות.<ref name="Brut2013">{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=bJx3g30aDhIC&pg=PA351|title=Neuroparasitology and tropical neurology|last=Brutto|first=edited by Hector H. Garcia, Herbert B. Tanowitz, Oscar H. Del|date=2013|isbn=9780444534996|pages=351}}</ref>

== פתופיזיולוגיה ==
מכיוון שהחדרת הארס הוא רציונלי לחלוטין, נחשים ארסיים מסוגלים לנשוך גם ללא החדרת ארס לתוך האדם. נחשים עשויים לתת "[[הכשות יבשות]]" וזאת כדי לא לבזבז את הארס שלהם על יצור שגדול מדי לאכילה עבורם, התנהגות שנקראת [[ארס מדוד]].<ref name="Young2002">{{Cite journal|title=Do Snakes Meter Venom?|last=Young|first=Bruce A.|journal=BioScience|issue=12|doi=10.1641/0006-3568(2002)052[1121:DSMV]2.0.CO;2|year=2002|volume=52|pages=1121–26|quote=The second major assumption that underlies venom metering is the snake's ability to accurately assess the target|author2=Cynthia E. Lee|author3=Kylle M. Daley}}</ref> עם זאת, אחוז ההכשות היבשות משתנה בין המינים: 80% של הכשות שנגרמו על ידי [[פתני הים|נחשי ים]], אשר בדרך כלל נבהל בקלות, הינם ללא החדרת ארס,<ref name="Phillips2002">{{Cite journal|url=http://www.kingsnake.com/aho/pdf/menu6/phillips2002.pdf|title=Sea snake envenomation|last=Phillips|first=Charles M.|journal=Dermatologic Therapy|issue=1|doi=10.1046/j.1529-8019.2002.01504.x|year=2002|volume=15|pages=58–61(4)|accessdate=2009-07-24}}</ref> , לעומת זאת, רק 25% מכלל הכשות נחשי [[צפעוני גומה]] הם יבשות.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref> יתר על כן, חלק מסוגי הנחשים , כגון [[עכסנים]], מגדילים באופן משמעותי את כמות הארס שמוזרק במקרי הגנה לעומת זו שלצורך השגת טרף.<ref name="Young2001">{{Cite journal|url=http://jeb.biologists.org/cgi/reprint/204/24/4345.pdf|title=Venom flow in rattlesnakes: mechanics and metering|last=Young|first=Bruce A.|journal=Journal of Experimental Biology|issue=Pt 24|year=2001|volume=204|pages=4345–4351|pmid=11815658|quote=With the species and size of target held constant, the duration of venom flow, maximum venom flow rate and total venom volume were all significantly lower in predatory than in defensive strikes|author2=Krista Zahn}}</ref>

מקצת ההכשות היבשות יכולות להיות גם כתוצאה של אי-תזמון מצד הנחש, הארס עלול להשתחרר לפני שניבים חדרו לאדם.<ref name="Young2002">{{Cite journal|title=Do Snakes Meter Venom?|last=Young|first=Bruce A.|journal=BioScience|issue=12|doi=10.1641/0006-3568(2002)052[1121:DSMV]2.0.CO;2|year=2002|volume=52|pages=1121–26|quote=The second major assumption that underlies venom metering is the snake's ability to accurately assess the target|author2=Cynthia E. Lee|author3=Kylle M. Daley}}</ref> אפילו נשיכה של נחשים ללא ארס,  כגון אלה השייכים למשפחות ה[[חנקיים]] וה[[פיתוניים]], יכולים להזיק לננשך; נשיכות גדולות לעתים קרובות יכולות לגרום [[Laceration|חתכים]] חמורים, כמו"כ הנחש עלול לסגת מהגוף שנשך ובכך לגרום לבשר להיקרע, ע"י שיניו החדות שעדין טבועות בגוף. בעוד נשיכה של נחש לא ארסי, לרוב איננה מסכנת חיים, כמו נשיכת מינים ארסיים, נשיכה יכולה להחליש את ההנשך, לפחות באופן זמני, ועלולה להוביל לזיהומים מסוכנים אם הפצע לא יטופל באופן תקין .

בעוד רוב נחשים חייבים לפתוח פה לפני שנושכים, נחשים שנמצאים באפריקה ובמזרח התיכון השייכים למשפחת ה[[צפעוניים]], מסוגלים לקפל את הניבים לצד של הראש שלהם מבלי לפתוח את הפה ולנשוך אדם.<ref name="Deufel2003">{{Cite journal|url=https://www.academia.edu/7083466/Feeding_in_Atractaspis_-_for_analysis|title=Feeding in Atractaspis (Serpentes: Atractaspididae): a study in conflicting functional constraints|last=Deufel|first=Alexandra|journal=Zoology|issue=1|doi=10.1078/0944-2006-00088|year=2003|volume=106|pages=43–61|pmid=16351890|author2=David Cundall|accessdate=2014-05-19}}</ref>

=== ארס נחשים ===
הוצעה תיאוריה לפיה המנגנונים הנחוצים ליצירה ושחרור ארס התפתחו בנחשים מתיישהו במהלך תקופת [[מיוקן]].<ref name="Jackson2003">{{Cite journal|url=http://www.kingsnake.com/aho/pdf/menu2/jackson2002.pdf|title=The evolution of venom-delivery systems in snakes|last=Jackson|first=Kate|journal=Zoological Journal of the Linnean Society|issue=3|doi=10.1046/j.1096-3642.2003.00052.x|year=2003|volume=137|pages=337–354|accessdate=2009-07-25}}</ref> במהלך שנות ה-[[שלישון]], רוב הנחשים היו [[טורפים אורבים]] גדולים השייכים בקבוצת ה[[נחשים קמאים|נחשים הקמאיים]], אשר משתמשים בחניקה להרוג את טרפם. ככל שנופים מיוערים הוחלפו בשטחי ערבה באזורים מסוימים בעולם, מספר משפחות של נחשים מסוימים התפתחו לנחשים קטנים יותר וממלא הפכו גם לזריזים יותר. עם זאת, דיכוי והריגה של טרף עבור נחשים קטנים יותר הפך לקשה יותר, מה שהוביל להתפתחות של ארס אצל נחשים.<ref name="Jackson2003">{{Cite journal|url=http://www.kingsnake.com/aho/pdf/menu2/jackson2002.pdf|title=The evolution of venom-delivery systems in snakes|last=Jackson|first=Kate|journal=Zoological Journal of the Linnean Society|issue=3|doi=10.1046/j.1096-3642.2003.00052.x|year=2003|volume=137|pages=337–354|accessdate=2009-07-25}}</ref>

ארס של נחש מיוצר ב[[בלוטת מיצד האוזן]] מותאם, שבדרך כלל אחראי על ייצור והפרשת הרוק. הוא מאוחסן במכתשים שנמצאים מאחורי העיניים של החיה, ונפלט בהתנדבות דרך צינורי ה[[ניבים]] החלולים שלה. ארס מורכב ממאות עד אלפי סוגים שונים של [[חלבון|חלבונים]] ו[[אנזים|אנזימים]], כשלהם מגוון רחב של מטרות, כגון הפרעה במערכת הלב של הטרף או הגדלת חדירות הרקמה כדי שהארס יוכל להיספג מהר יותר.

ארס של נחשים רבים, כגון [[צפעוני גומה]], יכול להיות שילוב של רעלים רבים ולהשפיע כמעט על כל מערכות הגוף. ה[[ארס|רעלים]] יהיו מסוגים שונים[http://io9.gizmodo.com/meet-the-deadliest-venomous-animals-in-the-world-1382395982 ,] בינהם [[המוטוקסינים]], [[ציטוטוקסינים]], [[ניורוטוקסינים]] ו[[מיוטוקסינים]], כל אחד גורם למגוון רחב של סימפטומים.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref><ref name="Russell1980a">{{Cite journal|title=Snake Venom Poisoning in the United States|last=Russell|first=Findlay E.|journal=Annual Review of Medicine|doi=10.1146/annurev.me.31.020180.001335|year=1980|volume=31|pages=247–59|pmid=6994610}}</ref> בשנים מוקדמות יותר, ארס של נחש מסוים נחשב לסוג אחד בלבד, כלומר או המוטוקסינים או ניורוטוקסינים. תיאורייה שגויה זו עשויה להופיע כיום בכל מקום שבו קשה לגשת לספרות מעודכנת. למרות שיש הרבה ידע בנוגע למבנה החלבוני של ארס מנחשים שבאים מאסיה ומארה"ב, באופן יחסי, קיים מעט מאוד ידע שקשור אל זני נחשים אוסטרליים.

עוצמת הארס שונה במידה ניכרת בין המינים ואפילו יותר בין משפחות שונות של נחשים, כפי שהיא נמדדת על ידי [[מינון סמי-לתלי]] (LD<sub>50</sub>) בעכברים. LD<sub>50</sub> תת עורי משתנה עם למעלה מ-140 מדידות שונות בפתניים, ועם יותר מ-100 מדידות שונות בקרב נחשי הצפע. כמות הארס שמיוצר גם הוא שונה בין המינים, [[ביטיס גבוני]] מסוגל לספק בפוטנציאל בין 450-600 מ"ג של ארס במכה אחת, יותר מכל נחש אחר.<ref name="Spawls">{{Cite book|title=The Dangerous Snakes of Africa|last=Spawls|first=Stephen|publisher=Southern Book Publishers|year=1997|isbn=1-86812-575-0|location=Johannesburg|page=192|author2=Bill Branch}}</ref> ל[[זעמנים]] יש ארס הנע בטווח בין סכנת חיים (במקרה של [[נחש העפאים]]) לבין מקרים שבהם הוא בקושי מורגש (כמו בהכשות ''[[Tantilla]]'').

== מניעה ==
[[קובץ:RodriguezParkHoustonSnakes.JPG|ימין|ממוזער|שלט בגן סילבן רודריגז ב[[יוסטון|יוסטון, טקסס]] שעליו אזהרה על נוכחות של נחשים.]]
נחשים נוטים לנשוך כאשר הם מרגישים מאוימים, כשהם נבהלים, כאשר התגרו בו או כאשר הם מוקפים.



נחשים נוטים להיכנס לתוך אזורי מגורים בעקבות טרף, כגון [[מכרסמים]]. [[הדברת מזיקים|הדברה]] מפחיתה את האיום של נחשים במידה ניכרת. מומלץ לדעת את מיני הנחשים הנפוצים באזור המגורים, וכן נחשים מצויים בעת נסיעה או טיול. [[אפריקה]], [[אוסטרליה]], [[האזור הנאוטרופי]], ו[[דרום אסיה]] בפרט, מאוכלסים על ידי רבים מהזנים המסוכנים ביותר של נחשים. על כן, מומלץ להיות מודעים ובסופו של דבר להימנע מאזורים הידועים שהם מאוכלסים בצפיפות על ידי נחשים מסוכנים.

כאשר נמצאים בחיק הטבע,  ההליכה יוצרת תנודות קרקע ורעש, אשר לעתים קרובות גורמים לנחשים להימלט מן האזור. עם זאת, כלל זה חל בדרך כלל רק על נחשי צפע. נחשים גדולים ותוקפנים יותר כמו ה[[ממבה]] וה[[קוברה]],<ref name="Haji">{{cite web|url=http://www.zoocheck.com/Reportpdfs/Venomous%20snakes.pdf|title=Venomous snakes and snake bites|accessdate=25 October 2013|last=Haji|first=R.|work=Zoocheck Canada}}</ref> יגיבו בצורה אגרסיבית יותר. כאשר מתמודדים עם מפגש ישיר מול נחש, עדיף להישאר שקטים ודוממים. אם הנחש עדיין לא ברח חשוב להתרחק לאט-לאט, ובזהירות.

השימוש בפנס כאשר מתעסקים בפעילויות במסגרת [[קמפינג]], כגון איסוף עצים למדורה בשעות הלילה, יכול להיות מועיל כאמצעי הגנה. נחשים עלולים להיות פעילים בצורה יוצאת דופן במהלך לילות חמים במיוחד כאשר טמפרטורות הסביבה עולה על 21 מעלות צלזיוס. מומלץ לא להושיט יד אל תוך גזעים חלולים, להרים סלעים גדולים, להיכנס לתוך בקתות עץ ישנות או לכל מקום פוטנציאלי אחר שיכול לשמש כמחבוא לנחש. בטיפוס צוקים, אין זה בטוח לתפוס מדפים או סדקים מבלי לבחון אותם קודם, זאת כיוון שנחשים הם [[Ectotherm|בעלי דם קר]], ולעתים קרובות נוטים להשתזף על גבי הסלעים.

בארצות הברית, יותר מ-40 אחוזים של אנשים שמוכשים על ידי נחשים, שמים עצמם בסכנה מלכתחילה על ידי ניסיון לתפוס נחשים פראיים או על ידי טיפול בחיות המחמד שלהם ברישול-ל-40% מהאחרונים נמדד [[Blood alcohol level|רמת אלכוהול בדם]] של 0.1% או יותר.<ref>{{Cite journal|title=Venomous snakebites in the United States|journal=Journal of Family Practice|issue=4|year=1987|volume=25|pages=386–92|pmid=3655676|vauthors=Kurecki B, Brownlee H}}</ref>

חשוב מאוד להתרחק מנחשים, גם אם הם נראים מתים. שכן, מינים מסוימים יתהפכו על הגב וישרבבו את הלשון שלהם כדי להטעות איומים פוטנציאליים. ראש נחש שמנותק משאר הגוף יכול לפעול ע"י [[רפלקס]] ולנשוך, נשיכה כזו יכולה להיות חזקה וכואבת כמו של נחש חי.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref><ref>{{Cite journal|title=Venomous snakebites. Current concepts in diagnosis, treatment, and management|journal=Emerg Med Clin North Am|issue=2|year=1992|volume=10|pages=249–67|pmid=1559468|vauthors=Gold B, Barish R}}</ref>
נחשים מתים אינם מסוגלים לווסת את הארס שהם מחדירים, מסיבה זו נשיכת נחש מת יכולה לעתים קרובות להכיל כמויות גדולות של ארס.<ref name="Suchard1999">{{Cite journal|title=Envenomations by Rattlesnakes Thought to Be Dead|last=Suchard|first=JR|journal=The New England Journal of Medicine|issue=24|doi=10.1056/NEJM199906173402420|year=1999|volume=340|page=1930|pmid=10375322|author2=LoVecchio F.}}</ref>

== טיפול ==
אין זה פשוט לקבוע האם הכשה ע"י מין כלשהו של נחש מסכנת חיים או לא. נשיכה בקרסול על ידי [[ראש נחושת]] צפון אמריקאי ייחשב בדרך כלל כפציעה בינונית למבוגר בריא, אבל נשיכה של אותו נחש באזור הבטן או הפנים של ילד עלולה להיות קטלנית. התוצאה של כל הכשה תלויה במגוון גורמים: גודל, מצב פיזי, והטמפרטורה של הנחש, וכמו"כ בגיל ובמצבו הפיזי של האדם, ובין היתר את האזור ואת הרקמה שננשכה (למשל, רגליים, פלג הגוף העליון, וריד או שריר), גורמים נוספים יהיו: כמות הארס שמוזרק, הזמן שלוקח לאדם למצוא את הטיפול, ולבסוף את איכות הטיפול.<ref name="Gold2002">{{Cite journal|title=Bites of venomous snakes|last=Gold|first=Barry S.|date=1 April 2002|journal=The New England Journal of Medicine|issue=5|doi=10.1056/NEJMra013477|volume=347|pages=347–56|pmid=12151473|author2=Richard C. Dart|author3=Robert A. Barish}}</ref><ref name="Gold1994">{{Cite journal|title=Snake venom poisoning in the United States: a review of therapeutic practice|journal=South. Med. J.|issue=6|doi=10.1097/00007611-199406000-00001|year=1994|volume=87|pages=579–89|pmid=8202764|vauthors=Gold BS, Wingert WA}}</ref>

=== זיהוי נחש ===
זיהוי הנחש חשוב בתכנון הטיפול באזורים מסוימים בעולם, אבל זה לא תמיד אפשרי. באופן אידאלי הנחש המת יובא עם האדם לבית החולים, אבל באזורים שבהם הכשת נחש נפוצה יותר, ידע מקומי עשוי להיות מספיק על מנת לזהות את הנחש. עם זאת, באזורים שבהם נוגדנים רב-ערכיים זמינים, לדוגמא: בצפון אמריקה, זיהוי הנחש אינו בראש סדר העדיפויות. כל ניסיון לתפוס או להרוג את הנחש הפוגע מעמיד את האדם בסיכון להכשה חוזרת או בהכשה של אדם אחר, ולכן בדרך כלל לא מומלץ לנסות ללכוד את הנחש המכיש.

שלושת הסוגים של נחשים ארסיים שאחראיים על הרוב המכריע של בעיות קליניות משמעותיות הם [[צפעיים|צפעים]], [[קרייט]], ו[[קוברה]]. הידע על מינים מקומיים יכול להיות משמעותי ומכריע, כמו גם הידע של סימנים ותסמינים אופייניים של חדירת ארס, על ידי כל סוג של נחש. בהתבסס על מאפיינים קליניים, ניתן לקבוע מערך דירוג שיכול לשמש על מנת לקבוע את סוג הנחש המכיש,<ref>{{Cite journal|title=Identifying the biting species in snakebite by clinical features: an epidemiological tool for community surveys|journal=Trans R Soc Trop Med Hyg|issue=9|doi=10.1016/j.trstmh.2005.10.003|year=2006|volume=100|pages=874–8|pmid=16412486|vauthors=Pathmeswaran A, Kasturiratne A, Fonseka M, Nandasena S, Lalloo D, de Silva H}}</ref> אך מערך הדירוג הינו ספציפי מאוד לאזורים גאוגרפים מסוימים.

=== עזרה ראשונה ===
ההמלצות ל[[עזרה ראשונה]] במקרה של הכשת נחש עשויות להשתנות, בין השאר בשל העובדה שלנחשים שונים סוגים שונים של ארס. לחלקם יש השפעה מקומית קטנה אך תופעות מערכתיות מסכנות חיים, במקרה כזה מומלץ למנוע התפשטות הארס באמצעות הפעלת לחץ על אזור הנשיכה. במצבים אחרים הארס יגרום נזק לרקמות סביב האזור המוכש. קיבעון עשוי להחמיר את הנזק המקומי, אולם הוא יוכל להפחית את סך השטח הפגוע; השאלה האם תוצאה זו עדיפה נתונה לוויכוח.

כיוון שסוג הנחשים משתנה בין המדינות, יש שיטות מגוונות לעזרה ראשונה. אולם רוב ההנחיות לעזרה ראשונה כוללות בתוכן את הדברים הבאים:
# להגן על המוכש ועל אחרים סביבו מפני הכשות נוספות.  בעוד שזיהוי מין הנחש רצוי באזורים מסוימים, הגדלת הסיכון להכשה חוזרת או עיכוב בקבלת טיפול רפואי נאות עקב ניסיון ללכוד או להרוג את הנחש אינו מומלץ.
# לשמור את האדם רגוע. תגובת חרדה חריפה מגבירה את קצב זרימת הדם ומסכנת את האדם.
# להזעיק עזרה כדי לארגן הובלה ל[[חדר מיון]] של [[בית החולים]] הקרוב ביותר, שם [[נסיוב נגד ארס]] נחשים שנפוצים באזור יהיה זמין.
# להקפיד לשמור את האיבר הננשך בעמדה תפקודית, מתחת הלב של אדם, כדי למזער את זרימת דם חזרה אל הלב ושאר איברי הגוף.
# אין לתת לאדם לאכול או לשתות. חשוב במיוחד לא לאפשר שתיית אלכוהול, שידוע כמרחיב כלי דם אשר יאיץ את הספיגה של הארס. אין לתת חומרים מעוררים או [[שיכוך כאב|תרופות לשיכוך כאבים]], אלא אם גורם מוסמך אמר במפורש לעשות זאת.
# להסיר פריטים או בגדים אשר עשויים להצר את האיבר הנשוך במידה והוא יתנפח (כגון: טבעות, צמידים, שעונים, נעליים, וכו')
# לשמור על האדם דומם, ככל האפשר.
# אין לחתוך את האתר הננשך.
ארגונים רבים, בינהם [[אירגון הבריאות האמריקאי]] ו[[American Red Cross|הצלב האדום האמריקאי]], ממליצים על שטיפת הנשיכה עם מים וסבון. ההמלצה האוסטרלית היא לא לנקות את הפצע. עקבות ארס שנשאר על העור/תחבושות בשילוב עם נשיכת הנחש יכולה לסייע בזיהוי מין הנחש, שמאיץ מהירות ויעילות הטיפול בחדר מיון.<ref>{{cite web|url=http://www.usyd.edu.au/anaes/venom/snakebite.html|title=Treatment of Australian Snake Bites|archiveurl=https://web.archive.org/web/20070323132545/http://www.usyd.edu.au/anaes/venom/snakebite.html|archivedate=23 March 2007|deadurl=yes|author=Chris Thompson|work=Australian anaesthetists' website}}</ref>

הודו פיתחה פרוטוקול לאומי להכשות נחש ב-2007 הכולל המלצות:<ref name="Indian NationalProtocol2007">{{cite web|url=http://www.whoindia.org/LinkFiles/Chemical_Safety_Snakebite_Protocols_2007.pdf|title=Indian National Snakebite Protocols 2007|accessdate=31 May 2012|publisher=Indian National Snakebite Protocol Consultation Meeting, 2 August 2007, Delhi}}</ref>
* להרגיע את האדם. 70% מכלל ההכשות הם ממינים לא ארסיים. ורק כחצי מכמות ההכשות מנחשים ארסיים מרעילים את האדם.
* קיבוע האיבר שננשך באותה דרך שמקבעים שבר בגפה. שימוש בתחבושות בד או בסדינים להחזיק את הקיבוע במקום, תוך נקיטת זהירות שלא להפעיל לחץ או לחסום את אספקת הדם (כגון עם קשירה).
* להגיע לבית חולים באופן מיידי. לתרופות מסורתיות אין תועלת מוכחת בטיפול נגד הכשות נחש.
* לספר לרופא על כל התסמינים, כגון רפיון של חלק בגוף, שנגלה בדרך לבית החולים.

=== לחץ מקבע ===
[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_135-KA-01-019,_Tibetexpedition,_Melken_einer_Schlange.jpg|שמאל|ממוזער|"חליבה" של [[צפע הודי]]. מעבדות משתמשות בארס שחולץ כדי לייצר את [[נסיוב נגד ארס|הנוגדנים]] נגדו, אשר ברוב המקרים מהווה לעתים קרובות מהווה הטיפול היעיל ביותר נגד הכשות קטלניות.]]
נכון לשנת 2008, אין יעילות מוכחת לשימוש ב[[תחבושת אלסטית]] כלחץ מקבע.<ref name="Currie2008">{{Cite journal|title=Effectiveness of pressure-immobilization first aid for snakebite requires further study|last=Currie|first=Bart J.|journal=Emergency Medicine Australasia|issue=3|doi=10.1111/j.1742-6723.2008.01093.x|year=2008|volume=20|pages=267–270(4)|pmid=18549384|author2=Elizabeth Canale|author3=Geoffrey K. Isbister}}</ref> שימוש בלחץ מקבע מומלץ עבור הכשות שהתרחשו באוסטרליה (בגלל ארס הפיתון שמשפיע על מערכת העצבים).<ref name="Walker2013">{{cite journal|title=Venomous bites and stings|last=Patrick Walker|first=J|date=January 2013|journal=Current problems in surgery|issue=1|doi=10.1067/j.cpsurg.2012.09.003|volume=50|pages=9–44|pmid=23244230|author2=Morrison, R|author3=Stewart, R|author4=Gore, D}}</ref> לא מומלץ להשתמש בו לנשיכות נחשים שלא משפיעים על מערכת העצבים, כגון אלה הנמצאים בצפון אמריקה.<ref name="Walker2013">{{cite journal|title=Venomous bites and stings|last=Patrick Walker|first=J|date=January 2013|journal=Current problems in surgery|issue=1|doi=10.1067/j.cpsurg.2012.09.003|volume=50|pages=9–44|pmid=23244230|author2=Morrison, R|author3=Stewart, R|author4=Gore, D}}</ref><ref name="ACM2011">{{cite journal|title=Pressure immobilization after North American Crotalinae snake envenomation|date=December 2011|journal=Journal of Medical Toxicology|issue=4|doi=10.1007/s13181-011-0174-2|volume=7|pages=322–3|pmc=3550191|pmid=22065370|vauthors=((American College of Medical Toxicology)),((American Academy of Clinical, Toxicology)),((American Association of Poison Control Centers)), ((European Association of Poison Control Centres)), ((International Society of, Toxinology)), ((Asia Pacific Association of Medical Toxicology))}}</ref> הצבא הבריטי ממליץ להפעיל לחץ מקבע בכל המקרים בהם סוג הנחש אינו ידוע.<ref>{{cite journal|title=British Military snake-bite guidelines: pressure immobilisation|last=Wall|first=C|date=September 2012|journal=Journal of the Royal Army Medical Corps|issue=3|doi=10.1136/jramc-158-03-09|volume=158|pages=194–8|pmid=23472565}}</ref>

המטרה בהפעלת לחץ מקבע הוא לשמור את הארס בתוך האיבר הנשוך, ולמנוע ממנו לנוע דרך מערכת הלימפה לאיברים חיוניים. לטיפול זה שני רכיבים: הפעלת לחץ כדי למנוע ניקוז לימפטי, וקיבוע האיבר המוכש כדי למנוע את פעולת השאיבה של שרירי השלד.

'''''להעביר לפסקה לפני'''''

=== הנוגדן ===
עד התגלות [[נסיוב נגד ארס|הנוגדן]], הכשות רבות של נחשים היו קטלניות. למרות התקדמות משמעותית ברפואת חירום, הנוגדן הוא לעתים קרובות הטיפול היעיל ביותר נגד ארס. הנוגדן הראשון פותח בשנת 1895 על ידי רופא צרפתי בשם [[אלבר קלמט]] לטיפול נגד הכשה של [[קוברה הודית]]. הנוגדן מיוצר על ידי הזרקת כמות קטנה של רעל לחיה (בדרך כלל לסוסים או לכבשים) על מנת ליזום תגובה של המערכת החיסונית. הנוגדנים שנוצרו נאספים מדם החיה.

 הנוגדן מוזרק לגוף [[עירוי|דרך הווריד]], והוא פועל על-ידי הצמדות לאנזימי הארס ונטרולם. הטיפול אינו יכול לבטל את הנזק שכבר נגרם על-ידי הארס, ולכן קבלת הנוגדן צריכה להיות בהקדם האפשרי. נוגדנים מודרניים יעילים נגד מספר סוגי רעלנים. כיום, מטרת חברות התרופות לייצר נוגדנים עבור מיני נחשים ספציפיים לאותו המקום. למרות שקיימים אנשים העלולים לפתח תופעות לוואי חמורות לנוגדן, כגון [[אנפילקסיס]], הם ניתנים לריפוי, ולכן במצבי חירום התועלת מהנוגדן  עולה על ההשלכות הפוטנציאליות של אי שימוש בנוגדן. נתינת [[אדרנלין]] (אפינפרין), כדי למנוע תופעות לוואי מזיקות במקרים נפוצים אפשרית.<ref name="Nuch2000">{{cite journal|title=Interventions for preventing reactions to snake antivenom.|last=Nuchpraryoon|first=I|journal=The Cochrane database of systematic reviews|issue=2|doi=10.1002/14651858.CD002153|year=2000|pages=CD002153|pmid=10796682|author2=Garner, P}}</ref>

=== מיושנות ===
[[קובץ:Snakebite_kit.jpg|שמאל|ממוזער|Old-style snake bite kit that should not be used.]]
טיפולים שבעבר היו מומלצים נגד הכשות, נחשבים כיום כחסרי תועלת ואף למזיקים. הללו כוללים [[חבישה|חוסם עורקים]], חיתוך הפצע, יניקת הארס והנחת משהו קר על הנשיכה.<ref name="ACM2011">{{cite journal|title=Pressure immobilization after North American Crotalinae snake envenomation|date=December 2011|journal=Journal of Medical Toxicology|issue=4|doi=10.1007/s13181-011-0174-2|volume=7|pages=322–3|pmc=3550191|pmid=22065370|vauthors=((American College of Medical Toxicology)),((American Academy of Clinical, Toxicology)),((American Association of Poison Control Centers)), ((European Association of Poison Control Centres)), ((International Society of, Toxinology)), ((Asia Pacific Association of Medical Toxicology))}}</ref> במקרים בהם ניכר כי טיפולים אלה עוזרים, יתכן שמדובר בהכשה יבשה. חלק מהשיטות הישנות הם:
* הנחת חוסם עורקים על האיבר המוכש, בדרך כלל, אינו מומלץ. אין ראיות משכנעות שהוא כלי עזרה ראשונה יעיל, במקרה זה, בצורת השימוש הרגילה שלו.<ref name="theak">{{Cite journal|url=http://www.kingsnake.com/aho/pdf/menu6/theakston1997.pdf|title=An objective approach to antivenom therapy and assessment of first-aid measures in snake bite|journal=Ann. Trop. Med. Parasitol.|issue=7|doi=10.1080/00034989760626|year=1997|volume=91|pages=857–65|format=PDF|pmid=9625943|author=Theakston RD}}</ref> חסם עורקים נמצא לא יעיל כלל כטיפול  בהכשת ''[[עכסן דרום אמריקאי]], ''<ref>{{Cite journal|url=http://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0041-0101(97)00132-3|title=Tourniquet ineffectiveness to reduce the severity of envenoming after Crotalus durissus snake bite in Belo Horizonte, Minas Gerais, Brazil|journal=Toxicon|issue=5|doi=10.1016/S0041-0101(97)00132-3|year=1998|volume=36|pages=805–8|pmid=9655642|vauthors=Amaral CF, Campolina D, Dias MB, Bueno CM, Rezende NA}}</ref> אבל נצפו תוצאות חיוביות שלו כשהוא מיושם כראוי נגד ארס של קוברה [[הפיליפינים|בפיליפינים]].<ref>{{Cite journal|title=Tourniquet application after cobra bite: delay in the onset of neurotoxicity and the dangers of sudden release|journal=Am. J. Trop. Med. Hyg.|issue=3|year=1988|volume=38|pages=618–22|pmid=3275141|vauthors=Watt G, Padre L, Tuazon ML, Theakston RD, Laughlin LW}}</ref> ניסיון לבצע חוסם עורקים בהיעדר ידע מסוכן, שכן הפחתה או חסימה של זרימת הדם יכול להוביל למצב של [[נמק]], אשר יכול להיות קטלני.<ref name="theak">{{Cite journal|url=http://www.kingsnake.com/aho/pdf/menu6/theakston1997.pdf|title=An objective approach to antivenom therapy and assessment of first-aid measures in snake bite|journal=Ann. Trop. Med. Parasitol.|issue=7|doi=10.1080/00034989760626|year=1997|volume=91|pages=857–65|format=PDF|pmid=9625943|author=Theakston RD}}</ref> שימוש בתחבושת אלסטית בדרך כלל יעיל יותר, והרבה יותר בטוח.
* חיתוך האזור הננשך, פעולה שנעשית לעתים קרובות לפני מציצת הארס, אינה מומלצת כיוון שהיא גורמת נזק נוסף ומגדילה את הסיכון לזיהום. צריבת האזור לאחר מכן עם אש או כסף חנקתי,  עלול גם הוא לסכן.<ref name="peola">{{cite book|title=Corso di Scienze Naturali a uso delle Scuole Complementari|last2=Peola|first2=Paolo|date=1915|publisher=G.B. Paravia|page=68|language=Italian|trans-title=A Course of Natural Sciences for the Complementary Institutes|last1=Lupano|first1=Guglielmo}}</ref>
* מציצת הארס החוצה על ידי הפה או בעזרת משאבה לא עוזר, ואף עלול לפגוע עוד יותר באזור הפציעה.<ref name="pmid16781926">{{Cite journal|title=Images in emergency medicine. Skin damage following application of suction device for snakebite|journal=Annals of Emergency Medicine|issue=1|doi=10.1016/j.annemergmed.2005.12.019|year=2006|volume=48|pages=105, 113|pmid=16781926|vauthors=Holstege CP, Singletary EM}}</ref> התחלת מציצת הארס אחרי שלוש דקות מרגע הנשיכה תסיר כמות קטנה מאוד וחסרת ערך מבחינה קלינית-פחות מאלפית של הארס מוזרק, כפי שמוצג במחקר בבני אדם.<ref>{{Cite journal|title=Suction for venomous snakebite: a study of "mock venom" extraction in a human model|journal=Annals of Emergency Medicine|issue=2|doi=10.1016/S0196-0644(03)00813-8|year=2004|volume=43|pages=181–6|pmid=14747805|vauthors=Alberts M, Shalit M, LoGalbo F}}</ref> במחקר עם חזירים, פעולת המציצה לא הועילה כלל, אלא הובילה ל[[נקרוזה|נמק]] באזור המציצה.<ref name="pmid11055564">{{Cite journal|title=Effects of a negative pressure venom extraction device (Extractor) on local tissue injury after artificial rattlesnake envenomation in a porcine model|journal=Wilderness & environmental medicine|issue=3|doi=10.1580/1080-6032(2000)011[0180:EOANPV]2.3.CO;2|year=2000|volume=11|pages=180–8|pmid=11055564|vauthors=Bush SP, Hegewald KG, Green SM, Cardwell MD, Hayes WK}}</ref> מציצה דרך הפה מציג סיכון נוסף של הרעלת דרך הפה. <ref>Riggs BS, Smilkstein MJ, Kulig KW, ''et al.'' </ref> המוצץ אף עלול לשחרר חיידקים לתוך הפצע, ולהוביל  לזיהומו.
* שתיית כמויות גדולות של אלכוהול בעקבות צריבה או חיטוי של הפצע באזור.
* <ref name="peola">{{cite book|title=Corso di Scienze Naturali a uso delle Scuole Complementari|last2=Peola|first2=Paolo|date=1915|publisher=G.B. Paravia|page=68|language=Italian|trans-title=A Course of Natural Sciences for the Complementary Institutes|last1=Lupano|first1=Guglielmo}}</ref><br>
* <br>
במקרים קיצוניים, באזורים מרוחקים, כל ניסיון לטפל בטיפולים הללו הינו מוטעה ויכול להוביל לפציעות גרועות מהכשת נחש. במקרים גרועים ביותר בנשיכה בגפיים, חוסם העורקים ששמו השבית לחלוטין את זרימת הדם אל הגפה, וכשהאדם הצליח להגיע למקום שמספק שירות רפואי הולם, לא נשאר אלא [[קטיעה|לקטוע]] את הגפה.

== Epidemiology ==
{{תמונות מרובות|ישור=right|כיוון=vertical|רוחב=225|תמונה5=World distribution of snakes.svg|כותרת=Map showing the approximate world distribution of snakes.|תמונה1=World distribution of snakes.svg|חלופי1=Map showing the global distribution of snakebite morbidity.|תמונה2=Number of snake envenomings.svg|הערה2=Map showing the global distribution of snakebite morbidity.}}ההערכות למספר הכשות נחשמשתנות מ-1.2 עד 5.5&#x20;מיליון snakebites, 421,000 2.5&#x20;מיליון envenomings, ו-125,000 20,000 מקרי מוות.<ref name="WHO2015">{{cite web|url=http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs373/en/|title=Animal bites Fact sheet N°373|date=February 2015|accessdate=19 May 2015|work=World Health Organization}}</ref><ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref> . מאז הדיווח אינה חובה ב הרבה של העולם, את הנתונים בתדר של snakebites הוא לא מדויק.<ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref> הרבה אנשים לשרוד עקיצות קבע את הנזק לרקמות הנגרם על ידי רעל, המוביל נכות.<ref name="Gutierrez2007">{{Cite journal|title=Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations|last=Gutiérrez|first=José María|journal=Current Pharmaceutical Design|issue=28|doi=10.2174/138161207782023784|year=2007|volume=13|pages=2935–50|pmid=17979738|author2=Bruno Lomonte|author3=Guillermo León|author4=Alexandra Rucavado|author5=Fernando Chaves|author6=Yamileth Angulo}}</ref> רוב נחש envenomings, הרוגים להתרחש ב [[דרום אסיה]], [[דרום-מזרח אסיה|דרום מזרח אסיה]], [[אפריקה שמדרום לסהרה]], עם [[הודו]] דיווח ביותר הכשת נחש מותם של כל מדינה.<ref name="Kast2008">{{cite journal|title=The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths.|last2=Wickremasinghe|first2=AR|date=4 November 2008|journal=PLOS Medicine|issue=11|doi=10.1371/journal.pmed.0050218|volume=5|pages=e218|pmc=2577696|pmid=18986210|last3=de Silva|first3=N|last4=Gunawardena|first4=NK|last5=Pathmeswaran|first5=A|last6=Premaratna|first6=R|last7=Savioli|first7=L|last8=Lalloo|first8=DG|last9=de Silva|first9=HJ|last1=Kasturiratne|first1=A}}</ref>

== המלצות ==
{{Reflist|30em}}

גרסה מ־20:52, 9 בינואר 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים [ ICD9 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הכשת נחש
תחום רפואת חירום עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם תקיפת בני אדם על ידי בעלי חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 168828 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 29733
MeSH D012909
MedlinePlus 000031
סיווגים
ICD-10 T63.0, T14.1, W59 (nonvenomous), X20 (venomous)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הכשת נחש (מאנגלית: snake bite) הוא פגיעה נגרמת על ידי נשיכה של נחש. לעתים קרובות הנשיכה מותירה שני פצעי דקירה מהניבים של הנחש.[1] לפעמים ניתן לקבל הרעלה בעקבות ההכשה, [2]מה שעלול לגרום לאדמומיות, נפיחות, וכאבים עזים באזור הנשיכה, התסמינים עשויים להופיע עד שעה לאחר ההכשה. תופעות לוואי נוספות יכולות להופיע בצורת הקאות, בעיות ראייה, נימול של הגפיים והזעה.[1][3] לרוב הנשיכות יהיו על הידיים או הזרועות.[3] תחושת פחד בעקבות הנשיכה יוביל לסימפטומים כגון עלייה בקצב הלב, תחושת חולשה ואף התעלפות.[3] הארס עלול לגרום להוביל לדימום, אי ספיקת כליות, תגובה אלרגית חריפה, מוות הרקמה שסביב הנשיכה, או בעיות נשימה.[1][2] נשיכה של נחש עלולה לגרום לקטיעה של איבר או לבעיות כרוניות אחרות,[2] התוצאה תלויה בסוג הנחש שהכיש, אזור הגוף שננשך, כמות הארס שהוזרק, ואת מצבו הבריאותי של האדם.[4] לעתים קרובות המצב יהיה גרוע יותר אצל ילדים מאשר מבוגרים.[2]

נחשים מכישים למטרות ציד וכאמצעי הגנה.[5] בקבוצת גורמי הסיכון להכשות נכללים עבודות חיצוניות שדורשות עמל כפיים כגון חקלאות, ייעור ובנייה.[1][2] במשפחות נחשים שלרוב נראה מעורבות שלהם בהרעלות נכללים הפתניים, הצפעיים, ופתני הים.[6] הרוב המכריע של מיני נחשים אינם ארסיים, הם נוטים להרוג את הטרף שלהם באמצעות חניקה. [3] נחשים ארסיים ניתן למצוא בכל היבשות למעט אנטרקטיקה.[5] לעתים קרובות קביעת סוג הנחש שהכיש הוא בלתי אפשרי.[6] ארגון הבריאות העולמי מחשיב הכשת נחש כמחלה זניחה.[7]

ניתן למנוע הכשות נחשים ע"י לבישת נעלי מגן, הימנעות מאזורים שבהם נחשים חיים, ומהתעסקות איתם. טיפול בהכשה תלוי חלקית בסוג הנחש המכיש.[1] בכל מקרה של הכשה מומלץ לשטוף את הפצע עם מים וסבון, להחזיק את האיבר ולמנוע ממנו לזוז.[1][6] כל ניסיון למצוץ את הארס, לחתוך את הפצע עם סכין, או לבצע חסימת עורקים על מנת למנוע התפשטות הארס אינם מומלצים.[1] שימוש בנוגדן נמצא יעיל מאוד במניעת מוות מהכשות; עם זאת, לעתים קרובות שימוש בנוגדנים גורם לתופעות לוואי.[2][8] סוג הנוגדן הדרוש תלוי בסוג הנחש המעורב. כאשר סוג הנחש אינו ידוע, הנוגדן יינתן בהתבסס על סוגי הנחשים הנפוצים באזור.[6] באזורים מסוימים בעולם מתקשים לעיתים לפענח איזה סוג של נוגדן לתת, הסבר אפשרי למקרים בהם הנוגדן לא עובד. סוגיה נוספת בנתינת נוגדנים היא העלות של תרופות אלה.[2] לנוגדן יש השפעה קטנה על האזור שסביב הנשיכה עצמה. לפעמים נידרש לתמוך בנשימתו  של האדם.[6]

מספר מקרי הכשות נחש המתרחשות בכל שנה יכול להגיע עד לחמישה מיליון.[2] מתוכם יהיו כ-2.5 מיליון הרעלות ובין 20,000 ל-125,000 מקרי מוות.[2][5] התדירות של הכשות משתנה מאוד בין חלקים שונים של העולם.[5] הם נפוצים יותר באפריקה, אסיה, ובאמריקה הלטינית,[2] שבהם אזורים כפריים מושפעים במידה רבה יותר משאר מקומות.[2] מקרי מוות כתוצאה מהכשה נדירים יחסית באוסטרליה, אירופה ובצפון אמריקה.[5][8][9] 

סימנים וסימפטומים

התסמינים השכיחים ביותר בכל סוג של ארס נחש.[10][11][12] עם זאת, יש שונות גדולה בסימפטומים של הכשות של סוגים שונים של נחשים.[10]

התסמין השכיח ביותר בכל הכשה הוא פחד מוחץ, אשר תורם לתסמינים אחרים, בינם בחילות, הקאות, שלשול, סחרחורת, עילפון, קצב לב מהיר, קור ועור לח.[3][13] לטלוויזיה, ספרות, ולפולקלור חלק בריגוש המוגזם שקיים סביב נושא ההכשות, ולכך שלאנשים יש מחשבות, בלתי מוצדקות, על מוות קרוב במידה והוכשו.

הכשות יבשות (נשיכות בהם לא הוחדר ארס) והכשות על ידי מינים שאינם ארסיים עדיין עלולים לגרום לפציעה חמורה. ישנם מספר סיבות לכך: הפצע עשוי להפוך למזוהם בגלל חדירת הרוק והניבים של הנחש שעלולים להכיל אורגניזמים פתוגניים מיקרוביאלים, כמו Clostridium tetani. מקרי זיהום בדרך כלל מדווחים בהכשות צפע-בעלי ניבים המסוגלים לחדור עמוק. הכשות עלולות לגרום להתקף אלרגי אצל אנשים מסוימים.

ברוב ההכשות, בין אם על-ידי נחש ארסי או לא, תהיה השפעה מקומית כלשה. בכ-90% מההכשות יש כאבים קלים ואדמומיות, אם כי זה משתנה בהתאם למקום הנשיכה.[3]נשיכה של צפעיים ומספר סוגים של קוברה עלולה להיות כואבת מאוד, הרקמה המקומית תהיה רגישה למגע ונראה נפיחות באזור בתוך חמש דקות.[8] אזור זה עשוי לדמם, להתכסות בשלפוחיות ויכול להוביל בסופו של דבר לנמק. סימפטומים ראשוניים נפוצים אחרים של הכשות צפעוני  גומה וצפע כוללים עייפות, דימום, חולשה, בחילות והקאות.[3][8] התסמינים עשויים להפוך למסכני חיים לאורך הזמן, עם התפתחות לחץ דם נמוך, נשימה מהירה, טכיקרדיה חמורה, דימום פנימי חמור, שינוי סנסורי, כשל כלייתי וכשל נשימתי.[3][8]

באופן מעניין, הכשות שנגרמות על ידי עכסן מוהאבי, קרייט מצוי, פתן אלמוג ועכסן מנומר גורמות למעט כאב, אם בכלל, למרות היותן פציעות קשות.[3] אנשים שננשכו באזורים מסוימים ע"י מינים מסוימים של עכסנים עשויים להרגיש טעם מר, מנטה או טעם מתכתי בפה. [3] קוברה יורקת וקוברה טבעתית יכולות לירוק ארס לתוך העיניים של האדם. התוצאה המידית תהיה כאב, http://www.infomed.co.il/definition-3892/אופתלמופלגיה (שיתוק שרירי גלגל העין), ולפעמים אף עיוורון.[14][15]

נקרוזיס רקמות חמור בעקבות החדרת ארס של גומצן חניתי. מצב מוות הרקמה דורש קטיעה מעל הברך. המוכש היה נער בן 11 שהוכש שבועיים קודם לכן באקוודור, וטופל עם אנטיביוטיקה בלבד.[16]

ארסים של מספר פתניים אוסטרלים ושל רוב נחשי הצפע יגרמו לקואגולופhttp://www.doctors.co.il/forum-1/message-432593/#message-432734תיה (בעיה בקרישת דם), לפעמים באופן חמור כל כך עד כי האדם עלול לדמם באופן ספונטני מתוך הפה, האף, ואפילו מתוך פצעים ישנים. [8] איברים פנימיים עלולים לדמם, כולל המוח והמעיים ויגרום דימום תת-עורי (חבלות) של העור.

ארס הנפלט מפתניים, פתני ים, קרייט מצוי, קוברה, רב-פתן מלכותי, ממבה, ועוד מינים רבים של נחשים אוסטרליים, מכילים רעלנים אשר תוקפים את מערכת העצבים, וגורמים לנוירו-טוקסי.[3][8][17] האדם יכול לחוות הפרעות הראייה מוזרות, בינהם טשטוש, נימול בכל הגוף, כמו גם קושי בדיבור ונשימה.[3] בעיות במערכת העצבים יגרום למגוון עצום של סימפטומים, ואלה הניתנים כאן אינם מקיפים את כולם. אם לא מטפלים באופן מיידי, המוכש עלול למות מכשל נשימתי.

ארס הנפלטים מכמה סוגים של קוברה, כמעט כל סוגי הצפעיים וכן אלה הנפלטים ממספר נחשי ים גורם לנמק של רקמת שריר.[8] רקמות שריר יתחילו למות בכל הגוף, מצב המכונה תמס שריר. תמס שריר יכול לגרום נזק לכליות כתוצאה של הצטברות מיוגלובין באבובית הכליה. מצב זה, בשילוב עם לחץ דם נמוך, יכול לגרום אי ספיקת כליות חריפה, ואם אינו מטופל, בסופו של דבר גם למוות.[8]

גורמים

בעולם המתפתח רוב הכשות הנחש קורים אצל אלה שעובדים בחוץ כגון חקלאים, ציידים ודייגים. הם לעתים קרובות מתרחשים כאשר אדם דורך על הנחש או מתקרב אליו יותר מדי. בארצות הברית ובאירופה ההכשות הכי נפוצות הם אצל מי ששומר אותם כחיות מחמד.[18]

סוג הנחש שלרוב נותן הכשות רציניות תלוי באזורי העולם. באפריקה זה הממבה, קוברה מצרית, ביטיס מתנפח והאפעה. במזרח התיכון זה האפעה והפיתון. במרכז ודרום אמריקה זה נחשים מסוג גומצן ועכסן. בדרום אסיה האמינו כי קוברה הודית, קרייט מצוי, צפע הודי ואפעה  הם המסוכנים ביותר; ובכל זאת, באיזור זה בעולם יש נחשים אחרים שעלולים לגרום לבעיות משמעותיות.[18]

פתופיזיולוגיה

מכיוון שהחדרת הארס הוא רציונלי לחלוטין, נחשים ארסיים מסוגלים לנשוך גם ללא החדרת ארס לתוך האדם. נחשים עשויים לתת "הכשות יבשות" וזאת כדי לא לבזבז את הארס שלהם על יצור שגדול מדי לאכילה עבורם, התנהגות שנקראת ארס מדוד.[19] עם זאת, אחוז ההכשות היבשות משתנה בין המינים: 80% של הכשות שנגרמו על ידי נחשי ים, אשר בדרך כלל נבהל בקלות, הינם ללא החדרת ארס,[17] , לעומת זאת, רק 25% מכלל הכשות נחשי צפעוני גומה הם יבשות.[3] יתר על כן, חלק מסוגי הנחשים , כגון עכסנים, מגדילים באופן משמעותי את כמות הארס שמוזרק במקרי הגנה לעומת זו שלצורך השגת טרף.[20]

מקצת ההכשות היבשות יכולות להיות גם כתוצאה של אי-תזמון מצד הנחש, הארס עלול להשתחרר לפני שניבים חדרו לאדם.[19] אפילו נשיכה של נחשים ללא ארס,  כגון אלה השייכים למשפחות החנקיים והפיתוניים, יכולים להזיק לננשך; נשיכות גדולות לעתים קרובות יכולות לגרום חתכים חמורים, כמו"כ הנחש עלול לסגת מהגוף שנשך ובכך לגרום לבשר להיקרע, ע"י שיניו החדות שעדין טבועות בגוף. בעוד נשיכה של נחש לא ארסי, לרוב איננה מסכנת חיים, כמו נשיכת מינים ארסיים, נשיכה יכולה להחליש את ההנשך, לפחות באופן זמני, ועלולה להוביל לזיהומים מסוכנים אם הפצע לא יטופל באופן תקין .

בעוד רוב נחשים חייבים לפתוח פה לפני שנושכים, נחשים שנמצאים באפריקה ובמזרח התיכון השייכים למשפחת הצפעוניים, מסוגלים לקפל את הניבים לצד של הראש שלהם מבלי לפתוח את הפה ולנשוך אדם.[21]

ארס נחשים

הוצעה תיאוריה לפיה המנגנונים הנחוצים ליצירה ושחרור ארס התפתחו בנחשים מתיישהו במהלך תקופת מיוקן.[22] במהלך שנות ה-שלישון, רוב הנחשים היו טורפים אורבים גדולים השייכים בקבוצת הנחשים הקמאיים, אשר משתמשים בחניקה להרוג את טרפם. ככל שנופים מיוערים הוחלפו בשטחי ערבה באזורים מסוימים בעולם, מספר משפחות של נחשים מסוימים התפתחו לנחשים קטנים יותר וממלא הפכו גם לזריזים יותר. עם זאת, דיכוי והריגה של טרף עבור נחשים קטנים יותר הפך לקשה יותר, מה שהוביל להתפתחות של ארס אצל נחשים.[22]

ארס של נחש מיוצר בבלוטת מיצד האוזן מותאם, שבדרך כלל אחראי על ייצור והפרשת הרוק. הוא מאוחסן במכתשים שנמצאים מאחורי העיניים של החיה, ונפלט בהתנדבות דרך צינורי הניבים החלולים שלה. ארס מורכב ממאות עד אלפי סוגים שונים של חלבונים ואנזימים, כשלהם מגוון רחב של מטרות, כגון הפרעה במערכת הלב של הטרף או הגדלת חדירות הרקמה כדי שהארס יוכל להיספג מהר יותר.

ארס של נחשים רבים, כגון צפעוני גומה, יכול להיות שילוב של רעלים רבים ולהשפיע כמעט על כל מערכות הגוף. הרעלים יהיו מסוגים שונים, בינהם המוטוקסינים, ציטוטוקסינים, ניורוטוקסינים ומיוטוקסינים, כל אחד גורם למגוון רחב של סימפטומים.[3][23] בשנים מוקדמות יותר, ארס של נחש מסוים נחשב לסוג אחד בלבד, כלומר או המוטוקסינים או ניורוטוקסינים. תיאורייה שגויה זו עשויה להופיע כיום בכל מקום שבו קשה לגשת לספרות מעודכנת. למרות שיש הרבה ידע בנוגע למבנה החלבוני של ארס מנחשים שבאים מאסיה ומארה"ב, באופן יחסי, קיים מעט מאוד ידע שקשור אל זני נחשים אוסטרליים.

עוצמת הארס שונה במידה ניכרת בין המינים ואפילו יותר בין משפחות שונות של נחשים, כפי שהיא נמדדת על ידי מינון סמי-לתלי (LD50) בעכברים. LD50 תת עורי משתנה עם למעלה מ-140 מדידות שונות בפתניים, ועם יותר מ-100 מדידות שונות בקרב נחשי הצפע. כמות הארס שמיוצר גם הוא שונה בין המינים, ביטיס גבוני מסוגל לספק בפוטנציאל בין 450-600 מ"ג של ארס במכה אחת, יותר מכל נחש אחר.[24] לזעמנים יש ארס הנע בטווח בין סכנת חיים (במקרה של נחש העפאים) לבין מקרים שבהם הוא בקושי מורגש (כמו בהכשות Tantilla).

מניעה

שלט בגן סילבן רודריגז ביוסטון, טקסס שעליו אזהרה על נוכחות של נחשים.

נחשים נוטים לנשוך כאשר הם מרגישים מאוימים, כשהם נבהלים, כאשר התגרו בו או כאשר הם מוקפים.


נחשים נוטים להיכנס לתוך אזורי מגורים בעקבות טרף, כגון מכרסמים. הדברה מפחיתה את האיום של נחשים במידה ניכרת. מומלץ לדעת את מיני הנחשים הנפוצים באזור המגורים, וכן נחשים מצויים בעת נסיעה או טיול. אפריקה, אוסטרליה, האזור הנאוטרופי, ודרום אסיה בפרט, מאוכלסים על ידי רבים מהזנים המסוכנים ביותר של נחשים. על כן, מומלץ להיות מודעים ובסופו של דבר להימנע מאזורים הידועים שהם מאוכלסים בצפיפות על ידי נחשים מסוכנים.

כאשר נמצאים בחיק הטבע,  ההליכה יוצרת תנודות קרקע ורעש, אשר לעתים קרובות גורמים לנחשים להימלט מן האזור. עם זאת, כלל זה חל בדרך כלל רק על נחשי צפע. נחשים גדולים ותוקפנים יותר כמו הממבה והקוברה,[25] יגיבו בצורה אגרסיבית יותר. כאשר מתמודדים עם מפגש ישיר מול נחש, עדיף להישאר שקטים ודוממים. אם הנחש עדיין לא ברח חשוב להתרחק לאט-לאט, ובזהירות.

השימוש בפנס כאשר מתעסקים בפעילויות במסגרת קמפינג, כגון איסוף עצים למדורה בשעות הלילה, יכול להיות מועיל כאמצעי הגנה. נחשים עלולים להיות פעילים בצורה יוצאת דופן במהלך לילות חמים במיוחד כאשר טמפרטורות הסביבה עולה על 21 מעלות צלזיוס. מומלץ לא להושיט יד אל תוך גזעים חלולים, להרים סלעים גדולים, להיכנס לתוך בקתות עץ ישנות או לכל מקום פוטנציאלי אחר שיכול לשמש כמחבוא לנחש. בטיפוס צוקים, אין זה בטוח לתפוס מדפים או סדקים מבלי לבחון אותם קודם, זאת כיוון שנחשים הם בעלי דם קר, ולעתים קרובות נוטים להשתזף על גבי הסלעים.

בארצות הברית, יותר מ-40 אחוזים של אנשים שמוכשים על ידי נחשים, שמים עצמם בסכנה מלכתחילה על ידי ניסיון לתפוס נחשים פראיים או על ידי טיפול בחיות המחמד שלהם ברישול-ל-40% מהאחרונים נמדד רמת אלכוהול בדם של 0.1% או יותר.[26]

חשוב מאוד להתרחק מנחשים, גם אם הם נראים מתים. שכן, מינים מסוימים יתהפכו על הגב וישרבבו את הלשון שלהם כדי להטעות איומים פוטנציאליים. ראש נחש שמנותק משאר הגוף יכול לפעול ע"י רפלקס ולנשוך, נשיכה כזו יכולה להיות חזקה וכואבת כמו של נחש חי.[3][27] נחשים מתים אינם מסוגלים לווסת את הארס שהם מחדירים, מסיבה זו נשיכת נחש מת יכולה לעתים קרובות להכיל כמויות גדולות של ארס.[28]

טיפול

אין זה פשוט לקבוע האם הכשה ע"י מין כלשהו של נחש מסכנת חיים או לא. נשיכה בקרסול על ידי ראש נחושת צפון אמריקאי ייחשב בדרך כלל כפציעה בינונית למבוגר בריא, אבל נשיכה של אותו נחש באזור הבטן או הפנים של ילד עלולה להיות קטלנית. התוצאה של כל הכשה תלויה במגוון גורמים: גודל, מצב פיזי, והטמפרטורה של הנחש, וכמו"כ בגיל ובמצבו הפיזי של האדם, ובין היתר את האזור ואת הרקמה שננשכה (למשל, רגליים, פלג הגוף העליון, וריד או שריר), גורמים נוספים יהיו: כמות הארס שמוזרק, הזמן שלוקח לאדם למצוא את הטיפול, ולבסוף את איכות הטיפול.[3][29]

זיהוי נחש

זיהוי הנחש חשוב בתכנון הטיפול באזורים מסוימים בעולם, אבל זה לא תמיד אפשרי. באופן אידאלי הנחש המת יובא עם האדם לבית החולים, אבל באזורים שבהם הכשת נחש נפוצה יותר, ידע מקומי עשוי להיות מספיק על מנת לזהות את הנחש. עם זאת, באזורים שבהם נוגדנים רב-ערכיים זמינים, לדוגמא: בצפון אמריקה, זיהוי הנחש אינו בראש סדר העדיפויות. כל ניסיון לתפוס או להרוג את הנחש הפוגע מעמיד את האדם בסיכון להכשה חוזרת או בהכשה של אדם אחר, ולכן בדרך כלל לא מומלץ לנסות ללכוד את הנחש המכיש.

שלושת הסוגים של נחשים ארסיים שאחראיים על הרוב המכריע של בעיות קליניות משמעותיות הם צפעים, קרייט, וקוברה. הידע על מינים מקומיים יכול להיות משמעותי ומכריע, כמו גם הידע של סימנים ותסמינים אופייניים של חדירת ארס, על ידי כל סוג של נחש. בהתבסס על מאפיינים קליניים, ניתן לקבוע מערך דירוג שיכול לשמש על מנת לקבוע את סוג הנחש המכיש,[30] אך מערך הדירוג הינו ספציפי מאוד לאזורים גאוגרפים מסוימים.

עזרה ראשונה

ההמלצות לעזרה ראשונה במקרה של הכשת נחש עשויות להשתנות, בין השאר בשל העובדה שלנחשים שונים סוגים שונים של ארס. לחלקם יש השפעה מקומית קטנה אך תופעות מערכתיות מסכנות חיים, במקרה כזה מומלץ למנוע התפשטות הארס באמצעות הפעלת לחץ על אזור הנשיכה. במצבים אחרים הארס יגרום נזק לרקמות סביב האזור המוכש. קיבעון עשוי להחמיר את הנזק המקומי, אולם הוא יוכל להפחית את סך השטח הפגוע; השאלה האם תוצאה זו עדיפה נתונה לוויכוח.

כיוון שסוג הנחשים משתנה בין המדינות, יש שיטות מגוונות לעזרה ראשונה. אולם רוב ההנחיות לעזרה ראשונה כוללות בתוכן את הדברים הבאים:

  1. להגן על המוכש ועל אחרים סביבו מפני הכשות נוספות.  בעוד שזיהוי מין הנחש רצוי באזורים מסוימים, הגדלת הסיכון להכשה חוזרת או עיכוב בקבלת טיפול רפואי נאות עקב ניסיון ללכוד או להרוג את הנחש אינו מומלץ.
  2. לשמור את האדם רגוע. תגובת חרדה חריפה מגבירה את קצב זרימת הדם ומסכנת את האדם.
  3. להזעיק עזרה כדי לארגן הובלה לחדר מיון של בית החולים הקרוב ביותר, שם נסיוב נגד ארס נחשים שנפוצים באזור יהיה זמין.
  4. להקפיד לשמור את האיבר הננשך בעמדה תפקודית, מתחת הלב של אדם, כדי למזער את זרימת דם חזרה אל הלב ושאר איברי הגוף.
  5. אין לתת לאדם לאכול או לשתות. חשוב במיוחד לא לאפשר שתיית אלכוהול, שידוע כמרחיב כלי דם אשר יאיץ את הספיגה של הארס. אין לתת חומרים מעוררים או תרופות לשיכוך כאבים, אלא אם גורם מוסמך אמר במפורש לעשות זאת.
  6. להסיר פריטים או בגדים אשר עשויים להצר את האיבר הנשוך במידה והוא יתנפח (כגון: טבעות, צמידים, שעונים, נעליים, וכו')
  7. לשמור על האדם דומם, ככל האפשר.
  8. אין לחתוך את האתר הננשך.

ארגונים רבים, בינהם אירגון הבריאות האמריקאי והצלב האדום האמריקאי, ממליצים על שטיפת הנשיכה עם מים וסבון. ההמלצה האוסטרלית היא לא לנקות את הפצע. עקבות ארס שנשאר על העור/תחבושות בשילוב עם נשיכת הנחש יכולה לסייע בזיהוי מין הנחש, שמאיץ מהירות ויעילות הטיפול בחדר מיון.[31]

הודו פיתחה פרוטוקול לאומי להכשות נחש ב-2007 הכולל המלצות:[32]

  • להרגיע את האדם. 70% מכלל ההכשות הם ממינים לא ארסיים. ורק כחצי מכמות ההכשות מנחשים ארסיים מרעילים את האדם.
  • קיבוע האיבר שננשך באותה דרך שמקבעים שבר בגפה. שימוש בתחבושות בד או בסדינים להחזיק את הקיבוע במקום, תוך נקיטת זהירות שלא להפעיל לחץ או לחסום את אספקת הדם (כגון עם קשירה).
  • להגיע לבית חולים באופן מיידי. לתרופות מסורתיות אין תועלת מוכחת בטיפול נגד הכשות נחש.
  • לספר לרופא על כל התסמינים, כגון רפיון של חלק בגוף, שנגלה בדרך לבית החולים.

לחץ מקבע

"חליבה" של צפע הודי. מעבדות משתמשות בארס שחולץ כדי לייצר את הנוגדנים נגדו, אשר ברוב המקרים מהווה לעתים קרובות מהווה הטיפול היעיל ביותר נגד הכשות קטלניות.

נכון לשנת 2008, אין יעילות מוכחת לשימוש בתחבושת אלסטית כלחץ מקבע.[33] שימוש בלחץ מקבע מומלץ עבור הכשות שהתרחשו באוסטרליה (בגלל ארס הפיתון שמשפיע על מערכת העצבים).[34] לא מומלץ להשתמש בו לנשיכות נחשים שלא משפיעים על מערכת העצבים, כגון אלה הנמצאים בצפון אמריקה.[34][35] הצבא הבריטי ממליץ להפעיל לחץ מקבע בכל המקרים בהם סוג הנחש אינו ידוע.[36]

המטרה בהפעלת לחץ מקבע הוא לשמור את הארס בתוך האיבר הנשוך, ולמנוע ממנו לנוע דרך מערכת הלימפה לאיברים חיוניים. לטיפול זה שני רכיבים: הפעלת לחץ כדי למנוע ניקוז לימפטי, וקיבוע האיבר המוכש כדי למנוע את פעולת השאיבה של שרירי השלד.

להעביר לפסקה לפני

הנוגדן

עד התגלות הנוגדן, הכשות רבות של נחשים היו קטלניות. למרות התקדמות משמעותית ברפואת חירום, הנוגדן הוא לעתים קרובות הטיפול היעיל ביותר נגד ארס. הנוגדן הראשון פותח בשנת 1895 על ידי רופא צרפתי בשם אלבר קלמט לטיפול נגד הכשה של קוברה הודית. הנוגדן מיוצר על ידי הזרקת כמות קטנה של רעל לחיה (בדרך כלל לסוסים או לכבשים) על מנת ליזום תגובה של המערכת החיסונית. הנוגדנים שנוצרו נאספים מדם החיה.

 הנוגדן מוזרק לגוף דרך הווריד, והוא פועל על-ידי הצמדות לאנזימי הארס ונטרולם. הטיפול אינו יכול לבטל את הנזק שכבר נגרם על-ידי הארס, ולכן קבלת הנוגדן צריכה להיות בהקדם האפשרי. נוגדנים מודרניים יעילים נגד מספר סוגי רעלנים. כיום, מטרת חברות התרופות לייצר נוגדנים עבור מיני נחשים ספציפיים לאותו המקום. למרות שקיימים אנשים העלולים לפתח תופעות לוואי חמורות לנוגדן, כגון אנפילקסיס, הם ניתנים לריפוי, ולכן במצבי חירום התועלת מהנוגדן  עולה על ההשלכות הפוטנציאליות של אי שימוש בנוגדן. נתינת אדרנלין (אפינפרין), כדי למנוע תופעות לוואי מזיקות במקרים נפוצים אפשרית.[37]

מיושנות

Old-style snake bite kit that should not be used.

טיפולים שבעבר היו מומלצים נגד הכשות, נחשבים כיום כחסרי תועלת ואף למזיקים. הללו כוללים חוסם עורקים, חיתוך הפצע, יניקת הארס והנחת משהו קר על הנשיכה.[35] במקרים בהם ניכר כי טיפולים אלה עוזרים, יתכן שמדובר בהכשה יבשה. חלק מהשיטות הישנות הם:

  • הנחת חוסם עורקים על האיבר המוכש, בדרך כלל, אינו מומלץ. אין ראיות משכנעות שהוא כלי עזרה ראשונה יעיל, במקרה זה, בצורת השימוש הרגילה שלו.[38] חסם עורקים נמצא לא יעיל כלל כטיפול  בהכשת עכסן דרום אמריקאי, [39] אבל נצפו תוצאות חיוביות שלו כשהוא מיושם כראוי נגד ארס של קוברה בפיליפינים.[40] ניסיון לבצע חוסם עורקים בהיעדר ידע מסוכן, שכן הפחתה או חסימה של זרימת הדם יכול להוביל למצב של נמק, אשר יכול להיות קטלני.[38] שימוש בתחבושת אלסטית בדרך כלל יעיל יותר, והרבה יותר בטוח.
  • חיתוך האזור הננשך, פעולה שנעשית לעתים קרובות לפני מציצת הארס, אינה מומלצת כיוון שהיא גורמת נזק נוסף ומגדילה את הסיכון לזיהום. צריבת האזור לאחר מכן עם אש או כסף חנקתי,  עלול גם הוא לסכן.[41]
  • מציצת הארס החוצה על ידי הפה או בעזרת משאבה לא עוזר, ואף עלול לפגוע עוד יותר באזור הפציעה.[42] התחלת מציצת הארס אחרי שלוש דקות מרגע הנשיכה תסיר כמות קטנה מאוד וחסרת ערך מבחינה קלינית-פחות מאלפית של הארס מוזרק, כפי שמוצג במחקר בבני אדם.[43] במחקר עם חזירים, פעולת המציצה לא הועילה כלל, אלא הובילה לנמק באזור המציצה.[44] מציצה דרך הפה מציג סיכון נוסף של הרעלת דרך הפה. [45] המוצץ אף עלול לשחרר חיידקים לתוך הפצע, ולהוביל  לזיהומו.
  • שתיית כמויות גדולות של אלכוהול בעקבות צריבה או חיטוי של הפצע באזור.
  • [41]

במקרים קיצוניים, באזורים מרוחקים, כל ניסיון לטפל בטיפולים הללו הינו מוטעה ויכול להוביל לפציעות גרועות מהכשת נחש. במקרים גרועים ביותר בנשיכה בגפיים, חוסם העורקים ששמו השבית לחלוטין את זרימת הדם אל הגפה, וכשהאדם הצליח להגיע למקום שמספק שירות רפואי הולם, לא נשאר אלא לקטוע את הגפה.

Epidemiology


שגיאות פרמטריות בתבנית:תמונות מרובות
פרמטרים [ ישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
'כיוון: vertical' אינו ערך חוקי

Map showing the approximate world distribution of snakes.
Map showing the global distribution of snakebite morbidity.
Map showing the global distribution of snakebite morbidity.

ההערכות למספר הכשות נחשמשתנות מ-1.2 עד 5.5 מיליון snakebites, 421,000 2.5 מיליון envenomings, ו-125,000 20,000 מקרי מוות.[2][5] . מאז הדיווח אינה חובה ב הרבה של העולם, את הנתונים בתדר של snakebites הוא לא מדויק.[5] הרבה אנשים לשרוד עקיצות קבע את הנזק לרקמות הנגרם על ידי רעל, המוביל נכות.[8] רוב נחש envenomings, הרוגים להתרחש ב דרום אסיה, דרום מזרח אסיה, אפריקה שמדרום לסהרה, עם הודו דיווח ביותר הכשת נחש מותם של כל מדינה.[5]

המלצות

תבנית:Reflist

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Venomous Snakes". 24 בפברואר 2012. נבדק ב-19 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "Animal bites Fact sheet N°373". World Health Organization. בפברואר 2015. נבדק ב-19 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 Gold, Barry S.; Richard C. Dart; Robert A. Barish (1 באפריל 2002). "Bites of venomous snakes". The New England Journal of Medicine. 347 (5): 347–56. doi:10.1056/NEJMra013477. PMID 12151473. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Marx, John A. (2010). Rosen's emergency medicine : concepts and clinical practice (7 ed.). Philadelphia: Mosby/Elsevier. p. 746. ISBN 9780323054720.
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Kasturiratne, A; Wickremasinghe, AR; de Silva, N; Gunawardena, NK; Pathmeswaran, A; Premaratna, R; Savioli, L; Lalloo, DG; de Silva, HJ (4 בנובמבר 2008). "The global burden of snakebite: a literature analysis and modelling based on regional estimates of envenoming and deaths". PLOS Medicine. 5 (11): e218. doi:10.1371/journal.pmed.0050218. PMC 2577696. PMID 18986210. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 World Health Organization. "Neglected tropical diseases Snakebite". נבדק ב-19 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ WHO. "Neglected Tropical Diseases: Snakebite". WHO. WHO. נבדק ב-21 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Gutiérrez, José María; Bruno Lomonte; Guillermo León; Alexandra Rucavado; Fernando Chaves; Yamileth Angulo (2007). "Trends in Snakebite Envenomation Therapy: Scientific, Technological and Public Health Considerations". Current Pharmaceutical Design. 13 (28): 2935–50. doi:10.2174/138161207782023784. PMID 17979738.
  9. ^ Chippaux, J.P. (1998). "Snake-bites: appraisal of the global situation". Bulletin of the World Health Organization. 76 (5): 515–24. PMC 2305789. PMID 9868843.
  10. ^ 1 2 MedlinePlus - Snake bites From Tintinalli JE, Kelen GD, Stapcynski JS, eds.
  11. ^ Health-care-clinic.org - Snake Bite First Aid – Snakebite Retrieved on 21 mars, 2009
  12. ^ Snake bite image example at MDconsult - Patient Education - Wounds, Cuts and Punctures, First Aid for
  13. ^ Kitchens C, Van Mierop L (1987). "Envenomation by the Eastern coral snake (Micrurus fulvius fulvius). A study of 39 victims". JAMA. 258 (12): 1615–18. doi:10.1001/jama.258.12.1615. PMID 3625968.
  14. ^ Warrell, David A.; L. David Ormerod (1976). "Snake Venom Ophthalmia and Blindness Caused by the Spitting Cobra (Naja Nigricollis) in Nigeria". The American Society of Tropical Medicine and Hygiene. 25 (3): 525–9. PMID 1084700. נבדק ב-2009-09-05.
  15. ^ Ismail M, al-Bekairi AM, el-Bedaiwy AM, Abd-el Salam MA (1993). "The ocular effects of spitting cobras: I. The ringhals cobra (Hemachatus haemachatus) Venom-Induced corneal opacification syndrome". Clinical Toxicology. 31 (1): 31–41. doi:10.3109/15563659309000372. PMID 8433414.
  16. ^ "Confronting the Neglected Problem of Snake Bite Envenoming: The Need for a Global Partnership". PLoS Medicine. נבדק ב-2012-06-06.
  17. ^ 1 2 Phillips, Charles M. (2002). "Sea snake envenomation" (PDF). Dermatologic Therapy. 15 (1): 58–61(4). doi:10.1046/j.1529-8019.2002.01504.x. נבדק ב-2009-07-24.
  18. ^ 1 2 Brutto, edited by Hector H. Garcia, Herbert B. Tanowitz, Oscar H. Del (2013). Neuroparasitology and tropical neurology. p. 351. ISBN 9780444534996. {{cite book}}: |first= has generic name (עזרה)
  19. ^ 1 2 Young, Bruce A.; Cynthia E. Lee; Kylle M. Daley (2002). "Do Snakes Meter Venom?". BioScience. 52 (12): 1121–26. doi:10.1641/0006-3568(2002)052[1121:DSMV]2.0.CO;2. The second major assumption that underlies venom metering is the snake's ability to accurately assess the target
  20. ^ Young, Bruce A.; Krista Zahn (2001). "Venom flow in rattlesnakes: mechanics and metering" (PDF). Journal of Experimental Biology. 204 (Pt 24): 4345–4351. PMID 11815658. With the species and size of target held constant, the duration of venom flow, maximum venom flow rate and total venom volume were all significantly lower in predatory than in defensive strikes
  21. ^ Deufel, Alexandra; David Cundall (2003). "Feeding in Atractaspis (Serpentes: Atractaspididae): a study in conflicting functional constraints". Zoology. 106 (1): 43–61. doi:10.1078/0944-2006-00088. PMID 16351890. נבדק ב-2014-05-19.
  22. ^ 1 2 Jackson, Kate (2003). "The evolution of venom-delivery systems in snakes" (PDF). Zoological Journal of the Linnean Society. 137 (3): 337–354. doi:10.1046/j.1096-3642.2003.00052.x. נבדק ב-2009-07-25.
  23. ^ Russell, Findlay E. (1980). "Snake Venom Poisoning in the United States". Annual Review of Medicine. 31: 247–59. doi:10.1146/annurev.me.31.020180.001335. PMID 6994610.
  24. ^ Spawls, Stephen; Bill Branch (1997). The Dangerous Snakes of Africa. Johannesburg: Southern Book Publishers. p. 192. ISBN 1-86812-575-0.
  25. ^ Haji, R. "Venomous snakes and snake bites" (PDF). Zoocheck Canada. נבדק ב-25 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Kurecki B, Brownlee H (1987). "Venomous snakebites in the United States". Journal of Family Practice. 25 (4): 386–92. PMID 3655676.
  27. ^ Gold B, Barish R (1992). "Venomous snakebites. Current concepts in diagnosis, treatment, and management". Emerg Med Clin North Am. 10 (2): 249–67. PMID 1559468.
  28. ^ Suchard, JR; LoVecchio F. (1999). "Envenomations by Rattlesnakes Thought to Be Dead". The New England Journal of Medicine. 340 (24): 1930. doi:10.1056/NEJM199906173402420. PMID 10375322.
  29. ^ Gold BS, Wingert WA (1994). "Snake venom poisoning in the United States: a review of therapeutic practice". South. Med. J. 87 (6): 579–89. doi:10.1097/00007611-199406000-00001. PMID 8202764.
  30. ^ Pathmeswaran A, Kasturiratne A, Fonseka M, Nandasena S, Lalloo D, de Silva H (2006). "Identifying the biting species in snakebite by clinical features: an epidemiological tool for community surveys". Trans R Soc Trop Med Hyg. 100 (9): 874–8. doi:10.1016/j.trstmh.2005.10.003. PMID 16412486.
  31. ^ Chris Thompson. "Treatment of Australian Snake Bites". Australian anaesthetists' website. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2007. {{cite web}}: (עזרה); פרמטר לא ידוע |deadurl= (הצעה: |url-status=) (עזרה)
  32. ^ "Indian National Snakebite Protocols 2007" (PDF). Indian National Snakebite Protocol Consultation Meeting, 2 August 2007, Delhi. נבדק ב-31 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Currie, Bart J.; Elizabeth Canale; Geoffrey K. Isbister (2008). "Effectiveness of pressure-immobilization first aid for snakebite requires further study". Emergency Medicine Australasia. 20 (3): 267–270(4). doi:10.1111/j.1742-6723.2008.01093.x. PMID 18549384.
  34. ^ 1 2 Patrick Walker, J; Morrison, R; Stewart, R; Gore, D (בינואר 2013). "Venomous bites and stings". Current problems in surgery. 50 (1): 9–44. doi:10.1067/j.cpsurg.2012.09.003. PMID 23244230. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 American College of Medical Toxicology, American Academy of Clinical, Toxicology, American Association of Poison Control Centers, European Association of Poison Control Centres, International Society of, Toxinology, Asia Pacific Association of Medical Toxicology (בדצמבר 2011). "Pressure immobilization after North American Crotalinae snake envenomation". Journal of Medical Toxicology. 7 (4): 322–3. doi:10.1007/s13181-011-0174-2. PMC 3550191. PMID 22065370. {{cite journal}}: (עזרה)
  36. ^ Wall, C (בספטמבר 2012). "British Military snake-bite guidelines: pressure immobilisation". Journal of the Royal Army Medical Corps. 158 (3): 194–8. doi:10.1136/jramc-158-03-09. PMID 23472565. {{cite journal}}: (עזרה)
  37. ^ Nuchpraryoon, I; Garner, P (2000). "Interventions for preventing reactions to snake antivenom". The Cochrane database of systematic reviews (2): CD002153. doi:10.1002/14651858.CD002153. PMID 10796682.
  38. ^ 1 2 Theakston RD (1997). "An objective approach to antivenom therapy and assessment of first-aid measures in snake bite" (PDF). Ann. Trop. Med. Parasitol. 91 (7): 857–65. doi:10.1080/00034989760626. PMID 9625943.
  39. ^ Amaral CF, Campolina D, Dias MB, Bueno CM, Rezende NA (1998). "Tourniquet ineffectiveness to reduce the severity of envenoming after Crotalus durissus snake bite in Belo Horizonte, Minas Gerais, Brazil". Toxicon. 36 (5): 805–8. doi:10.1016/S0041-0101(97)00132-3. PMID 9655642.
  40. ^ Watt G, Padre L, Tuazon ML, Theakston RD, Laughlin LW (1988). "Tourniquet application after cobra bite: delay in the onset of neurotoxicity and the dangers of sudden release". Am. J. Trop. Med. Hyg. 38 (3): 618–22. PMID 3275141.
  41. ^ 1 2 Lupano, Guglielmo; Peola, Paolo (1915). Corso di Scienze Naturali a uso delle Scuole Complementari [A Course of Natural Sciences for the Complementary Institutes] (באיטלקית). G.B. Paravia. p. 68.
  42. ^ Holstege CP, Singletary EM (2006). "Images in emergency medicine. Skin damage following application of suction device for snakebite". Annals of Emergency Medicine. 48 (1): 105, 113. doi:10.1016/j.annemergmed.2005.12.019. PMID 16781926.
  43. ^ Alberts M, Shalit M, LoGalbo F (2004). "Suction for venomous snakebite: a study of "mock venom" extraction in a human model". Annals of Emergency Medicine. 43 (2): 181–6. doi:10.1016/S0196-0644(03)00813-8. PMID 14747805.
  44. ^ Bush SP, Hegewald KG, Green SM, Cardwell MD, Hayes WK (2000). "Effects of a negative pressure venom extraction device (Extractor) on local tissue injury after artificial rattlesnake envenomation in a porcine model". Wilderness & environmental medicine. 11 (3): 180–8. doi:10.1580/1080-6032(2000)011[0180:EOANPV]2.3.CO;2. PMID 11055564.
  45. ^ Riggs BS, Smilkstein MJ, Kulig KW, et al.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הכשת_נחש&oldid=19911348"