אליהו בחור
| אליהו בחור 1469 – 1549 |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||||
| חקר דקדוק עברי וחקר המסורה | ||||||
|
||||||
אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, הוא אליהו בחור או הבחור (י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.
תוכן עניינים |
חייו [עריכה]
נולד בעיירה נוישטאט ליד נירנברג בבוואריה בין 1468 ל-1472. בצעירותו עבר לאיטליה בעקבות רדיפות וגירושים נגד היהודים בגרמניה. ב-1496 שהה בונציה, ב-1504 הגיע לפדובה, ועזב אותה ב-1509 כאשר החריבו אותה צבאות זרים. ב-1516 עבר לרומא, ושם קיבל את חסותו של אג'ידיו דה ויטרבו, מלומד נוצרי והחל מ-1517 קרדינל, ואף התגורר בביתו. בחור לימד את דה ויטרבו עברית וכתבים יהודיים, והעתיק לספרייתו כתבי יד של חיבורים יהודיים, לרבות חיבורים קבליים. קשריו של בחור עם הקרדינל תרמו לקבלת הפנים החמה שזכה לה דוד הראובני כאשר הגיע לרומא, ולסיוע שנתן הקרדינל לעריכת הפגישה בין הראובני והאפיפיור. ייתכן אף שנפגש ברומא עם מרטין לותר.ככלל היו יחסיו עם נוצרים ועם הנצרות טובים, ובהקדמת ספרו הבחור כתב דברי תודה לשותפו הנוצרי, וסיים במלים איש באמונתו יחיה.
בחור התמחה בדקדוק עברי ובחקר המסורה, ולימד עברית למלומדים נוצרים נוספים שבקשו לקרוא את כתבי הקודש בשפת המקור. הוא הוזמן לאוניברסיטת פריז ללמד עברית, אך סירב משום שבימיו לא היה יישוב יהודי בצרפת. בעקבות ביזת רומא ב-1527 שב לוונציה, ועבד כמגיה בבית הדפוס של דניאל בומברג וכמורה לעברית. בסוף שנות השלושים הוזמן על ידי המלומד הנוצרי פאולוס פאגיוס לחזור לגרמניה ולפקח על בית הדפוס שבבעלותו. בחור נענה להזמנה, ובשנים 1542-1541 עבד בבית הדפוס של פאגיוס בעיר איזנא (Isny) שבוירטמברג, ובהמשך התלווה אליו לקונסטנץ. בדפוס איזנא ראו אור כמה מחיבוריו החשובים ביותר. בשנותיו האחרונות חזר לוונציה ושם מת בו' שבט ש"ט, 1549.
מחיבוריו [עריכה]
- בבא-ד'אנטונא – עיבוד ליידיש של "בבא דאנטונא" – הגרסה האיטלקית לסיפור האבירים "בוויס מהמפטון". ספר זה, שנדפס באיזנא ב-1541, הוא מן החיבורים הראשונים של ספרות היידיש.
- הבחור או דקדוק אליהו – ספר דקדוק עברי. תורגם ללטינית על ידי סבסטיאן מינסטר, שזכה להדרכתו של בחור במחקריו בשפה העברית. נדפס ברומא ב-1518.
- המתורגמן - מילון לארמית של תרגומי המקרא, עם הקדמה לטינית של פאולוס פאגיוס. נדפס באיזנא ב-1541.
- התשבי – מילון עברי ללשון חז"ל ולשון ימי הביניים, שנתרגם ללטינית על ידי פאולוס פאגיוס ונדפס באיזנא ב-1541. חיבור זה מהווה עדות חשובה לאופן הגייתן של מלים עבריות בפי יהודי גרמניה ואיטליה בראשית העת החדשה, ואף נכללו בו ביאורים אטימולוגיים לכמה מלים יידיות.
- מסורת המסורת – ספר על המסורה למקרא, שבו פירש את המונחים ואת הסימנים של המסורה וטען כי סימני הניקוד והטעמים חודשו בידי בעלי המסורה ואינם מזמן התלמוד. [1]
- נימוקים (כלומר: פירושים) לספרי הדקדוק של ר' משה קמחי ור' דוד קמחי. את הנימוקים ל"דרכי לשון הקודש" של ר' משה קמחי העתיק אדם בשם בנימין בן יהודה ופרסם אותם בשמו שלו (פיזרו רס"ח).
- שמות דברים - מילון עברי-לטיני-יידיש.
- ספרי דקדוק נוספים שלו: ספר ההרכבה; לוח בדקדוק הפעלים והבנינים; ספר הזכרונות (קונקורדנציה, שלא נדפסה); פרקי אליהו; טוב טעם (על טעמי המקרא).
| תקופת חייו של אליהו בחור על ציר הזמן |
|---|
 |
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- אליהו בחור באנציקלופדיה היהודית באתר "דעת"
- המדקדק והמו"ל, באתר בית חב"ד
- אליה לויטה, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- שלמה באבער, תולדות אליהו התשבי, החכם המדקדק הגדול ר' אליהו בחור, קורות חייו וספריו. לפסיא, תרט"ז, באתר HebrewBooks
ספריו ברשת [עריכה]
-
- ספר "מסורת המסורת" באתר seforim online
- ספר הבחור, מהדורת רומא רע"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ספר הבחור, מהדורת מנטובה, שט"ז, באתר HebrewBooks
- רוני וינשטיין, מה כתבו על הקיר בעלי צחיות, באתר הארץ, 20 במרץ 2011
