אליהו בחור

אליהו בחור 1469 –‏ 1549
תרומות עיקריות
חקר דקדוק עברי וחקר המסורה
נתונים נוספים ענף מדעי בלשנות ארצות מגורים גרמניה, איטליה

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה.

אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, הוא אליהו בחור או הבחור (יב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו בשבט ש"ט, 1549), בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

נולד בעיירה נוישטאט ליד נירנברג בבוואריה בין 1468 ל-1472. בצעירותו עבר לאיטליה בעקבות רדיפות וגירושים נגד היהודים בגרמניה. ב-1496 שהה בונציה, ב-1504 הגיע לפאדובה, ועזב אותה ב-1509 כאשר החריבו אותה צבאות זרים. ב-1516 עבר לרומא, ושם קיבל את חסותו של אג'ידיו דה ויטרבו, מלומד נוצרי והחל מ-1517 קרדינל, ואף התגורר בביתו. בחור לימד את דה ויטרבו עברית וכתבים יהודיים, והעתיק לספרייתו כתבי יד של חיבורים יהודיים, לרבות חיבורים קבליים. קשריו של בחור עם הקרדינל תרמו לקבלת הפנים החמה שזכה לה דוד הראובני כאשר הגיע לרומא, ולסיוע שנתן הקרדינל לעריכת הפגישה בין הראובני והאפיפיור. ייתכן אף שנפגש ברומא עם מרטין לותר.ככלל היו יחסיו עם נוצרים ועם הנצרות טובים, ובהקדמת ספרו הבחור כתב דברי תודה לשותפו הנוצרי, וסיים במלים איש באמונתו יחיה.

בחור התמחה בדקדוק עברי ובחקר המסורה, ולימד עברית למלומדים נוצרים נוספים שבקשו לקרוא את כתבי הקודש בשפת המקור. הוא הוזמן לאוניברסיטת פריז ללמד עברית, אך סירב משום שבימיו לא היה יישוב יהודי בצרפת. בעקבות ביזת רומא ב-1527 שב לוונציה, ועבד כמגיה בבית הדפוס של דניאל בומברג וכמורה לעברית. ב-1541 חזר לגרמניה ועבד בבית דפוס בעיר איזני, ושם גם הדפיס את ספריו. בשנותיו האחרונות חזר לוונציה ושם מת בו' שבט ש"ט, 1549.

מחיבוריו

• בבא-בוך – עיבוד ליידיש של "בבא דאנטונא" – הגרסה האיטלקית לסיפור האבירים "בוויס מהמפטון". ספר זה הוא מן החיבורים הראשונים של ספרות היידיש.
• הבחור או דקדוק אליהו – ספר דקדוק עברי. תורגם ללטינית על ידי סבסטיאן מינסטר, שזכה להדרכתו של בחור במחקריו בשפה העברית.
• התשבי – מילון עברי ללשון חז"ל ולשון ימי הביניים.
• מסורת המסורת – ספר על המסורה למקרא, שבו פירש את המונחים ואת הסימנים של המסורה וטען כי סימני הניקוד והטעמים חודשו בידי בעלי המסורה ואינם מזמן התלמוד. [1]
• נימוקים (כלומר: פירושים) לספרי הדקדוק של ר' משה קמחי ור' דוד קמחי. את הנימוקים ל"דרכי לשון הקודש" של ר' משה קמחי העתיק אדם בשם בנימין בן יהודה ופרסם אותם בשמו שלו (פיזרו רס"ח).
• שמות דברים - מילון עברי-לטיני-יידיש.
• ספרי דקדוק נוספים שלו: ספר ההרכבה; לוח בדקדוק הפעלים והבנינים; ספר הזכרונות (קונקורדנציה, שלא נדפסה); פרקי אליהו; טוב טעם (על טעמי המקרא); מתורגמן (על הארמית של התרגום).

תקופת חייו של אליהו בחור על ציר הזמן

ראו גם

• שווא
• בבא-בוך

קישורים חיצוניים

• אליהו בחור באנציקלופדיה היהודית באתר "דעת"
• המדקדק והמו"ל, באתר בית חב"ד
• אליה לויטה, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia (באנגלית)
• שלמה באבער, ‏תולדות אליהו התשבי, החכם המדקדק הגדול ר' אליהו בחור, קורות חייו וספריו. לפסיא, תרט"ז, באתר HebrewBooks

ספריו ברשת

• • ספר "מסורת המסורת" באתר seforim online
  • ספר הבחור, מהדורת רומא רע"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הבחור, מהדורת מנטובה, שט"ז, באתר HebrewBooks
• רוני וינשטיין, מה כתבו על הקיר בעלי צחיות, באתר הארץ, 20 במרץ 2011