גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם

דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות)

גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. משנתגלו הכתבים ופורסמו, בתחילה בעיקר על ידי שניאור זלמן שכטר ואחר כך על ידי חוקרים בכל ענפי מדעי היהדות, נמצא שיש להם חשיבות מרובה לחקר יהודי מצרים, יהודי אגן הים התיכון וארון הספרים היהודי.

תולדות הגניזה

בית הכנסת של הקהילה היהודית בפוסטאט, בעיר העתיקה של קהיר, נבנה בשנת 882 על חורבות כנסייה קופטית. באותה שנה רכשו יהודים מירושלים את הקרקע והחלו להשתמש בו כבית כנסת. בית הכנסת נחרב בפרעות בשנת 1012, ונבנה מחדש. הרמב"ם, כששהה בקהיר, נהג להתפלל בבית כנסת זה, ולכן בית הכנסת נקרא גם: הרמב"ם.

בקומה העליונה של בית הכנסת נקבע חדר מיוחד כגניזה, כלומר מקום לאיסוף ספרי קודש וגליונות שהתבלו ואי אפשר להשתמש בהם עוד. לאורך השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו ונשחתו, אלא גם מסמכים משפטיים - כתבי בית דין, כלכליים - אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים, וכל זאת מתוך יחס של כבוד לכל שנכתב באות עברית. האקלים היבש של מצרים סייע להשתמרות הכתבים.

קיום הגניזה לא נשמר בסוד, ובמאות ה-18 וה-19 ניסו תיירים יהודיים לבדוק את תוכנה, אולם כיוון שלא פעלו באופן מקצועי, ובשל אי סדר והאבק שהיו במקום, לא עלה הדבר בידם. בנוסף האמינו בני הקהילה שמוטלת קללה על מי שייקח ספרים מן הגניזה. סוחרי עתיקות מקומיים מכרו כמה ספרים מן הגניזה לתיירים עשירים כמזכרות.

גילוי הגניזה

בשנת 1864 ביקר הנוסע והשד"ר הירושלמי יעקב הלוי ספיר בגניזה והוציא ממנה מספר דפים. את תיאור מסעו למצרים פרסם בספרו "אבן ספיר" שיצא לאור בגרמניה בשנה ההיא.‏ בעקבות ביקורו החלו אנשים נוספים להוציא חומר מן הגניזה. בשנת 1893 הוציא לאור הרב שלמה אהרן ורטהיימר איש ירושלים את הכרך הראשון של "בתי מדרשות", שהכיל מדרשים קטנים מכתבי יד מן הגניזה.‏

ב-13 במאי 1896, שתי אחיות סקוטיות שחזרו מארץ ישראל, אגנס לוויס ומרגרט גיבסון, הראו לחוקר שניאור זלמן שכטר, שישב באוניברסיטת קיימברידג', כמה דפים מהגניזה בקהיר, שכללו את הנוסח העברי של ספר בן סירא, שבמשך מאות שנים היה ידוע רק בתרגומו הלטיני והיווני. שכטר, נלהב ממה שראה, הזדרז, וביוני 1896 השיג תמיכה למסע למצרים מטעם האוניברסיטה, ושם גילה את ההיקף העצום של הגניזה ואת החומר הנדיר שכללה. הוא העריך שפינה מן המקום יותר ממאה אלף קטעים.

שכטר זכה לעזרה מיוחדת מצד חוקר מדעי היהדות צ'ארלס טיילור (1840–1908), תלמידו של קודמו של שכטר, הרב שילר סינשי. כן התגייסו לעזרתו גורמים נוספים, יהודים ונוצרים, ודיפלומטים בריטים במצרים. שכטר קיבל בין היתר מכתב המלצות מהרב הראשי של אנגליה אל הרב הראשי של קהיר. ואכן, בהגיעו לקהיר זכה שכטר לשיתוף פעולה מצד ראשי הקהילה היהודית ומצד ראשי בית הכנסת אבן עזרא.

העבודה בגניזה עצמה התנהלה בתנאים קשים: שכטר נאלץ לזחול לתוכה דרך חור בקיר עזרת הנשים שבבית הכנסת, וחלל הגניזה נעדר היה דלתות וחלונות והיה מלא אבק מחניק. הוא הצליח למיין בקפידה עבור ספריית האוניברסיטה רכישה של אין ספור כתבי יד ודפים מן הגניזה – אוסף הגדול פי שלושה מכל אוסף אחר מסוגו בעולם כולו (אוספים גדולים למדי של מסמכים מהגניזה הגיעו בעבר בדרכים עקיפות אל הספרייה הלאומית הרוסית בסנקט פטרבורג וכן למקומות נוספים, אך מבלי שייחשף מקורם). שכטר וטיילור תרמו את האוסף, הנקרא על שמם, לאוניברסיטת קיימברידג'.

חלקים מן האוסף הגיעו לספריות חשובות רבות, בהן בסנקט פטרבורג, בודפשט, וינה, שטרסבורג, פריז, לונדון, אוקספורד, מנצ'סטר, בית המדרש לרבנים בניו יורק, פילדלפיה, וושינגטון ועוד. חומר שהיה בכמה ערים אירופיות, בהן ברלין, פרנקפורט וורשה אבד בזמן מלחמת העולם השנייה. אולם רובו של החומר (כ-70%) נמצא בקיימברידג', באוסף על שם טיילור-שכטר בספריית האוניברסיטה. בשנת 2006 נתגלה בספריית אוניברסיטת ז'נבה באוסף של פפירוסים יווניים אוסף מהגניזה שלא נודע עד אז‏.

חקר הגניזה

שניאור זלמן שכטר חוקר את מסמכי הגניזה

מחקר הקטעים שנאספו מהגניזה רחוק מלהסתיים. כל הענפים בחקר היהדות, תולדותיה וכתביה קיבלו תרומה עצומה מהעיון בטקסטים שנמצאו בגניזה, ובהם אלפי מסמכים היסטוריים, שטרות, אגרות, כתובות וגטין, ואלפי ספרי הלכה, דקדוק עברי, מחשבת ישראל, מיסטיקה יהודית ושירה, מתקופת הגאונים ועד תקופת האחרונים.

מספר קשיים עומדים בכל זאת בפני חוקרי הגניזה:

• מצבם הגרוע של רוב הספרים (מדובר, כזכור, במאספה של ספרים שיצאו משימוש)
• חומר רב שנמצא בדפים בודדים ואף בקרעי דפים שצריכים השלמה
• הצורך בפענוח של צורות כתב וכתיב שכבר אינן מוכרות, ושל כתב שדהה או נמחק
• בעיות בקביעת הכרונולוגיה של הקטעים והמהימנות שלהם

כך או כך, מחקר הגניזה נמשך גם היום במחלקות למדעי היהדות ברחבי העולם.

פרויקט גנזים

בשנת 2000 יזם דב פרידברג הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך נתמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים מנחם בן ששון וחגי בן-שמאי מהאוניברסיטה העברית, ופרופסור ג'יימס דיימונד מאוניברסיטת ווטרלו. לניהול הפרויקט התמנה פרופסור יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן. ביצוע הפרויקט החל בינואר 2006, ועשוי להמשך עוד כמה שנים עד להשלמתו.‏

לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד כה צולמו מרבית הדפים שבאוסף בית המדרש לרבנים בניו יורק, באוניברסיטת תל אביב, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ובספריה למדעים בבודפשט (קטעי הגניזה שבאוסף קאופמן). האתר עלה לאינטרנט בשנת 2007 בכתובת www.genizah.org. איכות הצילומים כה טובה, שלעתים קל יותר לקרוא את הקטעים באתר מאשר במקור.‏

ראו גם

• מגילות ים המלח

מסמכים מן הגניזה

• מכתב קייב
• דוכוס הורנט

לקריאה נוספת

• גניזת קהיר – פסיפס של חיים, מוזיאון ישראל, תשנ"ז.
• דוד רוזנטל, אוסף הגניזה הקהירית בז’נבה, הוצאת מאגנס, 2010

קישורים חיצוניים

• אתר הגניזה הקהירית (פרויקט 'גנזים'), מאפשר עיון מקוון במסמכים רבים מהאוסף (מתוכנן להעלות את האוסף כולו עד 2012) (באנגלית) (דורש הרשמה לאתר)
• יחידת מחקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר, בספריית אוניברסיטת קיימברידג'. (ניתן לאתר כאלף פריטים בקטלוג; יש להקליד בחיפוש את המונח 'genizah' ולבחור בתפריט שמימין ב-format‏: "Manuscript")
• פרויקט קטעי הגניזה של אוניברסיטאות פרינסטון וקיימברידג'
• ניתן לעיין בטקסטים מוקלדים של תעודות מהגניזה, וכן לערוך חיפוש לפי מילה בכלל המסמכים שהוקלדו באתר: http://gravitas.princeton.edu/tg/tt/ יש להיכנס על פי הנחיות הכניסה לאורח. לאחר מכן יש לבחור בלשונית View Public Projects ולהיכנס לתוך המדור העוסק בגניזה (9).
• נחם אילן, הגניזה הקהירית ותרומתה לחקר התרבות היהודית בעת העתיקה ובימי הביניים, רשימה ביבליוגרפית, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
• רשימת מאמרים על גניזת קהיר באתר רמב"י (עברית) (לועזית)
• קלריטה ופרים חפץ, מצגות מקוריות: הגניזה הקהירית 1, הגניזה הקהירית 2, מאגר המרכז המתוקשב לתכנון לימודים, באתר מכללת קיי בבאר שבע
• מרק כהן וידידה סטילמן, ‏גניזת קאהיר ומנהגי גניזה של יהודי-המזרח – עיון היסטורי ואתנוראפי, פעמים 24, תשמ"ה 1985, עמ' 35-3
• אברהם דוד, ‏מסמכי הגניזה הקהירית: מקור לתולדות היהודים בארץ-ישראל בראשית התקופה העות'מאנית, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 70-30
• עזרא פליישר, המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה - שלושים וחמש שנות פעילות, איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 23, נובמבר 2002
• זאב גלילי, כל הגניזה (כמעט) כבר נמצאת במחשב שלך, באתר "היגיון בשיגעון", 11 ביולי 2010
• עופר אדרת, להרכיב את הפאזל היהודי, באתר הארץ

כתבים ופרסומים מן הגניזה

• אליאב שוחטמן, ‏מקורות חדשים מן הגניזה לפעילותו המסחרית של האר"י במצרים, פעמים 16, תשמ"ג 1983, עמ' 64-56
• מרדכי עקיבא פרידמן, ‏ריבוי נשים בחברה יהודית – מקורות חדשים מן הגניזה: מצב המחקר, פעמים 25, תשמ"ו 1985, עמ' 12-3
• אברהם דוד, ‏עוד לעסקי המסחר של הרדב"ז – על-פי תעודה בלתי ידועה מן הגניזה, פעמים 32, תשמ"ז 1987, עמ' 134-131
• יעקב ברנאי, ‏תעודה מן הגניזה בענייני שבתי צבי, פעמים 44, קיץ תש"ן, עמ' 45-41
• אלינער ברקת, ‏אברהם הפרנס בן מבשר – דמותו של פרנס לאור כתבי הגניזה, פעמים 54, חורף תשנ"ג, עמ' 102-93
• אברהם דוד, ‏תעודות מהגניזה על בני קאשטרו במצרים במאות הט"ז-הי"ז, פעמים 54, חורף תשנ"ג, עמ' 132-117
• עזרא פליישר, ‏'תמצית ארצנו ומשמעותה' – לדיוקנו של רבנו יהודה הלוי על פי ממצאי הגניזה, פעמים 68, קיץ תשנ"ו, עמ' 15-4
• יוסף סדן, ‏טהרה, טומאה וגניזה של ספרים – בין אסלאם ליהדות, פעמים 70, חורף תשנ"ז, עמ' 22-4
• אברהם דוד, ‏תעודות חדשות מן הגניזה לתולדות הקשרים בין יהודי ארץ-ישראל ויהודי מצרים במאות הט"ז-י"ז, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 55-19 ; המשך: אברהם דוד, ‏תעודה חדשה לקורות הישיבה הירושלמית מראשית המאה הט"ז, קתדרה 68, יוני 1993, עמ' 48-43
• יוסף יהלום, קולה הצלול של מקהלה ענקית, באתר הארץ, 14 בפברואר 2002
• דוד רוזנטל, אוסף הגניזה הקהירית בז'נבה - קטלוג ומחקרים התש"ע 2010