שבת חזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

השבת שלפני תשעה באב מכונה שַׁבַּת חֲזוֹן של שם ההפטרה הפותחת, ברוב עדות ישראל, במילים - "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון - "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו - ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". מצב זה הוביל לגלות עשרת השבטים, ויותר מאוחר לחורבן הבית.

שבת חזון היא השבת האחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב, שנוהגים בו מנהגי אבלות מיוחדים. פרשת השבוע של שבת זו היא תמיד פרשת דברים.

אף על פי שלפי ההלכה אין נוהגים אבלות בשבת, בשבת זו מקיימים בחלק מקהילות ישראל כמה מנהגים המזכירים את האבלות. לפי מנהג אשכנז, בקריאת התורה קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה, קוראים את ההפטרה במנגינת מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט לכה דודי בקבלת שבת, במנגינת הפיוט אלי ציון ועריה.

כמו כן, מנהג אשכנז‏[1] (וכן פסק הרמ"א) ללבוש בגדי יום חול בשבת. מנהג זה נהוג עדיין בחלק מקהילות האשכנזיות בחוץ לארץ, אך החסידים ביטלו מנהג זה, וכן בארץ ישראל אף הליטאים אין נוהגים כן וזאת בהשפעת פסקו של הגר"א שיש ללבוש בגדי שבת, על פי הנהגת הפרושים והחזון איש שנהגו על פי פסקיו (וכך היה נהוג גם בווילנה[2]). הספרדים אינם נוהגים מנהגים אלו, וכן האר"י ושאר מקובלי צפת לא נהגו מנהגים אלו.

בתנועת החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועת החסידות ביטלו את מנהגי האבלות של יהדות אשכנז. צדיקים רבים מתנועת החסידות התבטאו ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות. כך הרב מאפטא בספרו "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה". רבי משה צבי מסאווראן אמר ששמה של שבת חזון מרמז שבשבת זו אפשר לראות מה יהיה בעולם. בחסידות צאנז היה נהוג לערוך נסיעה לצדיק בשבת זו‏[3].

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ביאר את השם "שבת חזון", על דרך הרמז, בכך שבשבת מראים ליהודי את בית המקדש, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי, הגהות אשר"י, אגודה ורוקח.
  2. ^ חיי אדם. וכן נהגו החכם צבי והיעב"ץ.
  3. ^ י"ג אורות לבית צאנז עמ' רנג. ראו גם שיעור חומש רש"י פרשת ויקהל תשמ"ב מרבי יקותיאל יהודה הלברשטאם ששבתות בין המצרים בצאנז היו שמחות יותר משאר שבתות השנה.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.