שבת חזון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השבת שלפני תשעה באב מכונה שבת חזון של שם ההפטרה הפותחת, ברוב עדות ישראל, במילים - "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". ההפטרה עוסקת במצב הקשה של עם ישראל בזמן חורבן בית המקדש הראשון - "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו - ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם".
שבת חזון היא השבת האחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב, שנוהגים בו מנהגי אבלות מיוחדים. פרשת השבוע של שבת זו היא תמיד פרשת דברים.
אף על פי שלפי ההלכה אין נוהגים אבלות בשבת, בשבת זו מקיימים בחלק מקהילות ישראל כמה מנהגים המזכירים את האבלות. לפי מנהג אשכנז, בקריאת התורה קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט לכה דודי בקבלת שבת, במנגינת הפיוט אלי ציון ועריה.
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ביאר את השם "שבת חזון", על דרך הרמז, בכך שבשבת מראים ליהודי את בית המקדש, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית.
| ימי האבלות לציון חורבן בית המקדש |
|
ארבע תעניות: עשרה בטבת | שבעה עשר בתמוז | תשעה באב | צום גדליה |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תעניות ציבור,באתר "חג שמח"
