גלריה כברי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גלריה  |
| מיקום |
כברי |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
יחיאל שמי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1977 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1977 |
| קואורדינטות | 33°01′16″N 35°08′51″E / 33.021164923758°N 35.147425440545°E |
|
www | |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   גלריה כברי | |
  | |
גלריה כברי היא גלריה שיתופית יהודית-ערבית בגליל הפועלת בקיבוץ כברי.[1][2] הגלריה מציגה אמנות פלסטית ישראלית ובינלאומית ופועלת לקירוב בין יהודים וערבים, חינוך לאמנות ועידוד האמנות בפריפריה.[3] הגלריה נמצאת במתחם "המנהרה", בלב היישוב מתחת חדר האוכל.
גלריה כברי ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגלריה הוקמה ב-1977 ביוזמת האמן וחבר הקיבוץ יחיאל שמי, שיחד עם חברים נוספים, בהם רעיה ליבנה וקטה בר, הובילו את פעילותה בשנים הראשונות כגלריה פריפריאלית לאמנות עכשווית.
מטרות הגלריה היו, בין היתר, לעקוב אחר ההתרחשויות בשדה האמנות הישראלית, למשוך קהל של שוחרי אמנות מכל חלקי הארץ, להתחבר להלכי הרוח המקומיים מבית ולא לוותר על חשיבה עצמאית גם כשהיא מעוררת לא פעם מחלוקת.
במהלך השנים הציגו בה אמנים ותיקים וצעירים, בהם יאיר גרבוז, טלי נבון, נלי אגסי, הילה בן ארי, רות שלוס ומיכה בר-עם' ציבי גבע, פריד אבו שקרה, משה קופפרמן, יצחק דה לנגה, פיליפ רנצר, יאן ראוכוורגר, מנשה קדישמן, אברהם אילת ואסד עזי.[4]
בנוסף נערכו ימי עיון, רבי-שיח ומפגשי אמן. נוצרה הכרות מעמיקה עם אמנות ואמנים פלסטינים ישראלים, שהוזמנו להציג בגלריה. הגלריה יצרה שיתופי פעולה עם אמנים שהוזמנו לתקופה ממושכת בקיבוץ וכן עם אוצרים לעשייה משותפת.
הגלריה ההיסטורית נסגרה בשנת 2011, בשל חובות כספיים כבדים, כיוון שלא קיבלה במשך כשנה וחצי את כספי התמיכה של משרד התרבות, לאחר שהתברר העברת הכספים מתבצעת באמצעות מתנ"ס המועצה האזורית, בניגוד לכללי המינהל התקין.[5]
עם סגירת הגלריה אמר יאיר גרבוז: "זה מפעל תרבות מהמעלה הראשונה וכשכל הזמן מדברים על לעודד את הפריפריה, פה רואים שהפריפריה עודדה את עצמה עוד הרבה לפני".
גלריה כברי כגלריה שיתופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2012 שינתה הגלריה את פניה והפכה לגלריה שיתופית, יהודית-ערבית של קבוצת אמנים מהגליל. בסיסה של גלריה אינו כלכלי בהכרח אלא אידאולוגי, במטרה לקדם אמנות בפריפריה, לבטא את אופיו המיוחד של הגליל ולשתף בין אמנות ערבית ויהודית.[6]
את הגלריה מפעילים יחד קבוצת אמנים יהודים, ערבים, דרוזים ונוצרים: מיקי צדיק (כפר ורדים), דרורה דקל (כברי), יעל כנעני (בתו של האמן יחיאל שמי מכברי), אמירה קאסים זיאן (ירכא), סאהר מיעארי (מכר), נעם ונטורה (כברי), שלומי חגי (מורן), ג'וזיאן ונונו (חיפה), עדי בן חורין (ברעם), דובי הראל (חיפה), זיו שר (משגב), פאיזה חדאד (מזרעה), דועא בסיס (דלית אל כרמל), גבריאלה וולניץ (חניתה), ואשרף פואח'רי (חיפה).[7]
הגלריה יוזמת פעילות אמנותית מעבר לחלל הגלריה, מעורבות בקהילה, שיתופי פעולה עם גלריות שיתופיות אחרות בארץ.
הגלריה מקיימת תערוכות אליהם מוזמנים אמנים מישראל ומחוצה לה, בהם אמירה קאסם זיאן, קובי סיבוני, ינאי קלנר, דני מיכאל רוזנברג, גבי קריכלי, בתיה מרגלית, אלון גיל, רמי אמירה, טובה לוטן, אורית טוכמן, אריה ברקוביץ, מייסא דאהר, אבי איפרגן, יחיאל שמי, יעקב דורצ'ין, אלינה רום כהן, נעם ונטורה, בועז לניר, אלי שמיר, נורית גור לביא.[8]
הגלריה פועלת בתמיכת מינהל התרבות במשרד התרבות והספורט, ובתמיכת קיבוץ כברי.[9]
מנהלי הגלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רעיה ליבנה (1980-1977)
- יעל אלבויים (1984-1981)
- עפרה ובינג'י רעיף (1981–1993) - מנהלת את מרכז גוטסמן לתחריט
- דרורה דקל (1993–2018)
- אבשלום סולימאן (2021-2018)
- תמר הורביץ ליבנה (2021-)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גלריה כברי
גלריה כברי, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גלריה כברי בפייסבוק
- ^ אודות, באתר גלריה כברי
- ^ כשלא עוצרים את המבט, המבט נישא רחוק: 40 לגלריה כברי, באתר מגזין פורטפוליו, 2021-11-09
- ^ רשימת תערוכות גלריה כברי הוותיקה, באתר גלריה כברי
- ^ גלריות בגליל נמצאות בסכנת סגירה - בגלל משרד התרבות - וואלה! תרבות, באתר וואלה!, 2011-06-10
- ^ שני ורנר, ארכיון גלריה כברי, באתר Talking Art
- ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ רשימת תערוכות, באתר גלריה כברי
- ^ כברי גלריה שיתופית יהודית ערבית, באתר בגליל