דיה מצויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgדיה מצויה
Milvus migrans front(ThKraft).jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
סוג: דיה
מין: דיה מצויה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Milvus migrans
תחום תפוצה
Milvus migrans distr.png
Milvus migrans

דיה מצויה (שם מדעי: Milvus migrans), מכונה גם דיה שחורה, היא עוף דורס ממשפחת הנציים. נחשבת לעוף הדורס הנפוץ ביותר בעולם.

משקלה 600-1000 גרם, אורכה 55-60 ס"מ ומוטת כנפיה 135-150 ס"מ. תתי-המין שונים בצבע מקורם ובגון נוצותיהם, אך על פי רוב הגוון נע בין חמרה לשחור.

היא נפוצה באסיה, אירופה, אפריקה (פרט לעמק קונגו ולמדבר סהרה), ובאוסטרליה. מרבית הפריטים נודדים בעונת החורף למקומות חמים יותר, אך חלקם נשארים כל השנה באותו אזור גאוגרפי.
למין עדיפות למישורי עשב פתוחים, אזורים חצי מדבריים, סואנות ויערות דלילים. היא אינה חובבת יערות סבוכים. היא תמצא גם בקרבת מקווי מים-חופים, נהרות וחלים. המין לא ימצא באופן תדיר, בתוך הטריטוריה הצפופה של האדם (בניגוד לבז המצוי למשל, אולם נראית זיקה בין תפוצתו לבין תפוצת האדם.

הדיה מסוגלת לעכל כמעט כל סוג מזון מהחי שנמצא בסביבתה, והיא משתמשת בטכניקות ציד רבות: חרקים אותם היא לוכדת בתעופתה, זוחלים קטנים,דו-חיים דגים, עופות ויונקים קטנים, אותם היא מאתרת מהאוויר או בשעת מנוחה. היא אף ניזונה מפגרים ושאריות מזון אותם היא מוצאת בתחנות האכלה לנשרים, במזבלות וכן באתרי זבח לאלים (במדינות אסיה). בנוסף, תאכל הדיה גם פירות- בעיקר תמרים.

בניגוד גמור לדיה האדומה שסולדת מהאדם, הדיה המצויה פיתחה תלות מסוימת כלפיו במציאת מזון. במדינות אסיה, נצפה המין פעמים רבות שהוא חומס מזון נטוש או גלוי לעין בתוך אזור כפרי או אורבאני.

הדיה ציפור חברותית ביותר. נצפו זוגות ויחידים, אך על פי רוב נמצאות בלהקות של 20-100 למטרות קינון ומציאת מזון וכן בשעות מנוחה על עצים. נצפו גם להקות של אלפי פריטים לצורך נדידה ובמקומות בהם נמצא מזון בשפע.

עונת הרבייה של הדיה משתנה מאזור לאזור. באזורים הממוזגים באירופה ובאסיה: מרץ-יוני, באפריקה הטרופית: בעונה היבשה, בדרום אפריקה: אוגוסט-דצמבר, באוסטרליה: יולי-נובמבר.

הדיות מקננות ביחידות או בקולוניות, בהתאם לכמות וגודל העצים באזור ובהתאם לכמות המזון בסביבה. נוכחות מקווה מים קרוב או חוף ים בקרבת הקן, גם היא משמעותית ביותר למציאת אזור קינון.

הקן מורכב מענפים רבים מגובבים לידי ערימה גבוהה, שזורים בו חתיכות בד, פלסטיק, ניר, צואה ועור.
גודל התטולה נע בין 2 ל-3 ביצים, עליהן דוגרת הנקבה במשך 26-38 ימים. במהלך תקופה זו אין הנקבה זזה מהקן, אך הדבר מותנה בזכר שאחראי על הספקת מזון תדיר אל הקן.

תפוצת תת-המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]