הצהרת סינגפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הצהרת סינגפור של עקרונות חבר העמים הבריטיאנגלית: Singapore Declaration of Commonwealth Principles) היא הצהרה שהוצאה על ידי ראשי חבר העמים הבריטי שהתכנסו בסינגפור על מנת לקבוע את העקרונות של חבר העמים, ואת כללי ההצטרפות של מדינות לחבר העמים.

ההצהרה הוצאה ב-22 בינואר 1971 בסיום פגישת ראשי מדינות חבר העמים.

ההצהרה (לצד הצהרת הרארה משנת 1991) היא אחת משני המסמכים המהווים חוקת הארגון.

ההצהרה מתארת את זהות חבר העמים, את היחסים בין חברי חבר העמים, ובין החבר עצמו לחבריו, וכן את המטרות העיקריות של הארגון:

חבר העמים הבריטי הוא איגוד על בסיס חברות רצונית של מדינות ריבוניות עצמאיות, כל אחת אחראית למדיניותה שלה, למטרת ייעוץ ושיתוף פעולה למען המטרות המשותפות של אנשי המדינות ולקידום הבנה בינלאומית ושלום עולמי.

הפרק השני של ההצהרה מתארת את השונות בין המדינות החברות בחבר העמים - הכולל הן מדינות עשירות, והן מדינות עניות על פני שש יבשות ולצד חמישה אוקיינוסים.

הפרק השלישי של ההצהרה קובע כי כל מדינה יכולה להיות חברה בכל ארגון בינלאומי, או לבחור שלא לנקוט בצד כלשהו. פרק זה נכתב בשיאה של המלחמה הקרה ונועד לאפשר למדינות החברות להישאר בלתי מזדהות בסכסוך זה.

עשרת הפרקים הבאים מתארים את המטרות הפוליטיות של הארגון: קידום שלום עולמי ותמיכה בארגון האומות המאוחדות; קידום חירויות האדם ואגליטריות; מיגור העוני, הבורות, המחלוקת, וקידום שוויון כלכלי; קידום סחר חופשי; קידום שיתוף פעולה בין מוסדות של המדינות החברות בחבר; רב תרבותיות; דחיית לחץ פוליטי.

פסקת הסיכום של ההצהרה קובעת כי:

יחסים אלה אשר אנו רוצים לטפח ולקדם, מאחר שאנו מאמינים כי איגוד רב לאומי זה שלנו יכול לסייע לקדם את ההבנה בין בני האדם, ובין האומות, ולסייע למיגור ההפליה המבוססת על הבדלי גזע, צבע עור, או אמונה, לקדם ולחזק חרויות אדם, לתרום להעשרת חיי כולם, הלוות מקור רב השפעה על השלום בין האומות.

בסיום ההצהרה מצוין כי החבר יאבק ב"לחץ פוליטי" ככלי לקידום מדיניות. בכך הארגון שמט למעשה את היכולות שלו עצמו לקדם נושאים אחרים שאינם מפורטים לעיל. בעיה זו נפתרה במסגרת הצהרת הרארה אשר הרשתה לחבר להשפיע על חברי החבר עצמם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]